## Steinsaltz on Pesachim Daf 54b

###### Steinsaltz on Pesachim 54b:1
[Steinsaltz on Pesachim 54b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54b:1)

**בגדו של אדם הראשון,** שנאמר: "ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם" (בראשית ג, כא).


###### Steinsaltz on Pesachim 54b:2
[Steinsaltz on Pesachim 54b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54b:2)

א אגב עניינים שהבאנו קודם מביאים מה ש**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **שבעה דברים מכוסים** (נעלמים) **מבני אדם, אלו הן: יום המיתה** מתי יהא, **ויום הנחמה** שבו יתנחם מצרותיו, **ועומק הדין** לדעת מהי האמת בסכסוך מסויים, **ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו, ואין אדם יודע במה משתכר** כלומר, באיזה דבר ירויח ובאיזה יפסיד, **ומלכות בית דוד מתי תחזור** לישראל, **ומלכות** רומי **חייבת** (הרשעה) **מתי תכלה.**


###### Steinsaltz on Pesachim 54b:3
[Steinsaltz on Pesachim 54b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54b:3)

ועוד **תנו רבנן** [שנו חכמים] בדומה לכך: **שלושה דברים עלו במחשבה ליבראות, ואם לא עלו — דין** (ראוי) **הוא שיעלו,** כי הם חלק מבניינו של עולם: **על המת שיסריח** שיצטרכו לקוברו, ולא יראוהו קרוביו תמיד ויצטערו. **ועל המת שישתכח מן הלב. ועל התבואה שתרקב,** ואי אפשר לאצור אותה לעולם, ולכן חייבים למוכרה לאחרים. **ויש אומרים: על המטבע שיצא,** כלומר, שיקבלו אנשים את הכסף כאמצעי תשלום.


###### Steinsaltz on Pesachim 54b:4
[Steinsaltz on Pesachim 54b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54b:4)

ב משנה ועוד בחילוק מנהגים: **מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב — עושין, מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה** — **אין עושין, ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים** ממלאכה בתשעה באב מפני אבל החורבן. **רבן שמעון בן גמליאל אומר: לעולם יעשה אדם עצמו תלמיד חכם** לענין זה, ויבטל ממלאכה ואין בכך משום גאוה יתירה.


###### Steinsaltz on Pesachim 54b:5
[Steinsaltz on Pesachim 54b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54b:5)

ג גמרא **אמר שמואל: אין תענית ציבור בבבל** בכל החומרות הנוהגות בתענית ציבור יותר מבתענית יחיד **אלא תשעה באב בלבד.** ושואלים: **למימרא** [האם תאמר] ש**סבר שמואל** משום השוואת תשעה באב לתענית ציבור, ש**תשעה באב בין השמשות שלו אסור** בכל העינויים שנאמרו בו, משום שהחמירו בו חומרה יתירה? והרי **אמר שמואל: תשעה באב בין השמשות שלו מותר** שלא גזרו חכמים בו איסור. **וכי תימא** [ואם תאמר] **קסבר שמואל: כל תענית ציבור בין השמשות שלו מותר, והאנן תנן** [והרי אנו שנינו במשנה] בענין תענית צבור: **"אוכלין ושותין מבעוד יום".** ומדייקים: "מבעוד יום" **למעוטי מאי** [למעט מה נאמר הדבר], **לאו למעוטי** [האם לא למעט] **בין השמשות** של תענית ציבור, שאסור? ודוחים: **לא, למעוטי** [למעט] **משחשיכה** שאז ודאי אסור.


###### Steinsaltz on Pesachim 54b:6
[Steinsaltz on Pesachim 54b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54b:6)

ומציעים: **נימא מסייע ליה** [האם נאמר שאפשר לסייע לו] ממה ששנינו: **אין בין תשעה באב ליום הכפורים** מלכתחילה, **אלא** ש**זה** יום הכיפורים **ספיקו אסור** כיון שהוא מן התורה, **וזה** תשעה באב **ספיקו מותר.**


###### Steinsaltz on Pesachim 54b:7
[Steinsaltz on Pesachim 54b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54b:7)

ונברר: **מאי** [מה פירוש] **ספיקו מותר — לאו** [האם לא] הכוונה ל**בין השמשות** שהוא ספק יום ספק לילה? ודוחים: **לא** הכוונה **כ**פי ש**אמר רב שישא בריה** [בנו] של **רב אידי:** לענין **קביעא דירחא** [קביעות החודש], אם אנו חוששים שמא איננו יודעים מתי נקבע ראש החודש ונצטרך לעשות יומיים מספק. **הכא נמי** [כאן גם כן] הכוונה שאין חוששים לספק בתשעה באב — הרי זה לענין **קביעא דירחא.**


###### Steinsaltz on Pesachim 54b:8
[Steinsaltz on Pesachim 54b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54b:8)

**דרש רבא: עוברות** (נשים הרות) **ומניקות — מתענות ומשלימות** (צמות עד סוף היום) **בו** בתשעה באב, **כדרך שמתענות ומשלימות ביום הכיפורים, ובין השמשות שלו אסור. וכן אמרו משמיה** [משמו] של **ר' יוחנן.** ושואלים: **ומי אמר** [והאם אמר] **ר' יוחנן הכי** [כך]? והרי **אמר ר' יוחנן: תשעה באב אינו כתענית ציבור. מאי לאו** [האם לא] כוונתו לענין **בין השמשות?** ומשיבים **לא,** אלא לענין **מלאכה** בתשעה באב שונה דינו משאר תעניות ציבור.


###### Steinsaltz on Pesachim 54b:9
[Steinsaltz on Pesachim 54b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54b:9)

ותוהים: **מלאכה?** הלוא **תנינא** [שנינו] כבר במפורש במשנה: **מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב — עושין, ובמקום שנהגו שלא לעשות — אין עושין,** משמע שבתשעה באב אין איסור מלאכה אלא רק מנהג מקומות מסויימים שלא לעשות מלאכה. **ואפילו רבן שמעון בן גמליאל לא אמר אלא** כהמלצה שיעשה אדם עצמו כתלמיד חכם לענין זה, **דכי יתיב** [שאם יושב] **ולא עביד** [עושה] מלאכה, **לא מיחזי כיוהרא** [נראה כגאוה] שמתגאה ועושה עצמו כחכם, **אבל מיסר** [לאסור] את המלאכה — **לא אסר.**


###### Steinsaltz on Pesachim 54b:10
[Steinsaltz on Pesachim 54b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54b:10)

**אלא** יש לחזור מפירוש זה ולומר: **מאי** [מה פירוש] **אינו כתענית ציבור** — לענין **תפלת נעילה.** שבתענית ציבור וביום הכיפורים מתפללים חמש תפילות (ערבית, שחרית, מוסף, מנחה, ונעילה), ואילו בתשעה באב אין מתפללין אלא שלוש, כביום חול אחר. ואולם **האמר** [הרי אמר] **ר' יוחנן: ולואי שיתפלל אדם והולך כל היום כולו,** משמע שאם מוסיף אדם תפילה, לדעת ר' יוחנן הרשות בידו!


###### Steinsaltz on Pesachim 54b:11
[Steinsaltz on Pesachim 54b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54b:11)

ומשיבים: **התם** [שם] בתענית ציבור **חובה** היא להתפלל חמש תפילות, **הכא** [כאן] בתשעה באב אמר ר' יוחנן ש**רשות** היא בלבד, ואם רצונו להוסיף — יוסיף. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **מאי** [מה פירוש] **אינו כתענית ציבור** לענין **עשרים וארבע** ברכות שהיו נאמרות בתענית ציבור, שהוסיפו שש ברכות על שמונה עשרה שבכל יום, ובתשעה באב אין אומרים אלא שמונה עשרה ברכות בלבד.


###### Steinsaltz on Pesachim 54b:12
[Steinsaltz on Pesachim 54b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54b:12)

**רב פפא אמר: מאי** [מה פירוש] **"אינו כתענית ציבור"** הכוונה היא להחמיר, שתעניות הציבור שעל הגשם היו בהן הבדלים, שלוש תעניות ראשונות היו קלות יותר, שלוש נוספות חמורות מהן ושבע נוספות חמורות יותר, שתשעה באב **אינו** דינו כתעניות ציבור **ראשונות** בהן הקלו בכמה דברים כגון שאין מקפידים על שעת בין השמשות, **אלא כאחרונות** ובאחרונות **אסורה** אף בבין השמשות.


###### Steinsaltz on Pesachim 54b:13
[Steinsaltz on Pesachim 54b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54b:13)

**מיתיבי** [מקשים]: הלוא כבר שנינו ש**אין בין תשעה באב ליום הכיפורים אלא שזה ספיקו אסור וזה ספיקו מותר, מאי** [מה פירוש] **ספיקו מותר — לאו** [האם לא] הכוונה **בין השמשות שלו** שהוא מותר, ובניגוד לדברי רב פפא! **אמר רב שישא בריה** [בנו] של **רב אידי: לא,** הכוונה היא **לקביעא דירחא** [לקביעות החודש], שאין אנו עושים יום שני של תשעה באב בגלויות ואין חוששים לטעות. ומדייקים: **הא** [הרי] **לכל** שאר **דברים זה וזה שוין.**


###### Steinsaltz on Pesachim 54b:14
[Steinsaltz on Pesachim 54b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54b:14)

ומעירים: **מסייע** הדבר לשיטת **ר' אלעזר,** ש**אמר ר' אלעזר: אסור לו לאדם שיושיט אצבעו במים בתשעה באב, כדרך שאסור להושיט אצבעו ביום הכיפורים.**


###### Steinsaltz on Pesachim 54b:15
[Steinsaltz on Pesachim 54b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54b:15)

**מיתיבי** [מקשים]: **אין בין תשעה באב לתענית ציבור אלא שזה אסור בעשיית מלאכה וזה מותר בעשיית מלאכה במקום שנהגו** לעשות. **הא** [הרי] **לכל דבריהם** האחרים — **זה וזה שוין. ואילו גבי תענית ציבור תניא** [שנינו בברייתא]: **כשאמרו** בתענית ציבור **אסור ברחיצה — לא אמרו אלא כל גופו** אסור ברחיצה, **אבל פניו ידיו ורגליו — לא,** ומותר לרחוץ אותם אף בתענית ציבור, הרי שהחמיר בתשעה באב יותר מבתענית ציבור!


###### Steinsaltz on Pesachim 54b:16
[Steinsaltz on Pesachim 54b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54b:16)

**אמר רב פפא:**