## Steinsaltz on Pesachim Daf 5a

###### Steinsaltz on Pesachim 5a:1
[Steinsaltz on Pesachim 5a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/5a:1)

**דהא איתקש** [שהרי הושוותה] זמן **השבתת שאור** לזמן **אכילת חמץ,** שמשעה שנאסרה אכילת חמץ חלה החובה להשבית שאור, **ו**זמן **אכילת חמץ** לזמן **אכילת מצה,** שמשעת חובת אכילת מצה נאסרה אכילת חמץ.


###### Steinsaltz on Pesachim 5a:2
[Steinsaltz on Pesachim 5a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/5a:2)

ומפרטים; **השבתת שאור** הושוותה **לאכילת חמץ,** שכן שתיהן נאמרו בפסוק אחד, דכ **תיב** [שנאמר]: **"שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה** הנפש ההיא מעדת ישראל**"** (שמות יב, יט).


###### Steinsaltz on Pesachim 5a:3
[Steinsaltz on Pesachim 5a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/5a:3)

**ואכילת חמץ** הושוותה **לאכילת מצה,** שכן שתיהן נאמרו בפסוק אחד, דכ **תיב** [שנאמר]: **"כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות"** (שמות יב, כ), **וכתיב ביה** [ונאמר בה] **במצה: "**בראשון בארבעה עשר יום לחודש **בערב תאכלו מצת"** (שמות יב, יח). ואם כן יודעים אנו דבר זה ממקור אחר, ואין צורך בלימוד הנוסף.


###### Steinsaltz on Pesachim 5a:4
[Steinsaltz on Pesachim 5a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/5a:4)

ושואלים: **ואימא** [ואמור] שבא הדבר **לרבות ליל ארבעה עשר לביעור.** שיש לבער את החמץ מן הבית עוד בליל ארבעה עשר! ודוחים: דבר זה אי אפשר לאומרו שהרי **'ביום' כתיב** [נאמר].


###### Steinsaltz on Pesachim 5a:5
[Steinsaltz on Pesachim 5a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/5a:5)

ושואלים: אם כן **ואימא מצפרא** [ואמור שמיד מן הבוקר] של ארבעה עשר יחוייב לבער! ומשיבים: אין לומר כן שהרי נאמר "אך ביום הראשון", **"אך" חלק.** כי מלת "אך" לשון מיעוט וצמצום הוא, ומשמעה: לא כל היום אלא חלק מן היום, ולכן מחלקים: חצי היום אינו חייב בביעור, וחציו השני חייב בביעור.


###### Steinsaltz on Pesachim 5a:6
[Steinsaltz on Pesachim 5a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/5a:6)

א **דבי ר' ישמעאל תנא** [חכם מבית מדרשו של ר' ישמעאל שנה]: **מצינו** יום **ארבעה עשר** עצמו **שנקרא "ראשון", ש**הרי **נאמר "בראשון בארבעה עשר יום לחדש"** (שמות יב, יח). **רב נחמן בר יצחק אמר:** הפסוק עצמו מתפרש לענין ביעור בארבעה עשר, כי **"ראשון" — דמעיקרא** [זה שהיה בתחילה] קודם לאחרים **משמע.** ואף כאן ה"ראשון" הוא היום שבתחילה, בערב החג, שכן **אמר קרא** [הכתוב]: **"הראשון אדם תולד** ולפני גבעות חוללת **"** (איוב טו, ז), הרי ש"הראשון" הוא זה הקודם לאחרים, כפי ההקבלה שבפסוק.


###### Steinsaltz on Pesachim 5a:7
[Steinsaltz on Pesachim 5a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/5a:7)

ותוהים: **אלא מעתה** אם כך נפרש "הראשון", אם כן מה שנאמר בסוכות **"ולקחתם לכם ביום הראשון** פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל**"** (ויקרא כג, מ) **הכי נמי** [כך גם כן] **ראשון דמעיקרא** [שמתחילה] **משמע,** והאם חובת נטילת הלולב ביום ארבעה עשר לתשרי!?


###### Steinsaltz on Pesachim 5a:8
[Steinsaltz on Pesachim 5a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/5a:8)

ודוחים: **שאני התם, דכתיב** [שונה שם, שכן נאמר] מיד לאחר מכן **"ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים"** (ויקרא כג, מ), **מה שביעי** בשבעת ימים אלה — **שביעי לחג** עצמו, **אף "ראשון" — ראשון לחג** עצמו, ואין כוונתו לערב החג. ואולם לעניננו כשלא פורש הדבר, הרי "ראשון" משמעו היום הקודם.


###### Steinsaltz on Pesachim 5a:9
[Steinsaltz on Pesachim 5a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/5a:9)

ומקשים: **הכי נמי כתיב** [כך גם כן נאמר] בפסח: **"אך ביום הראשון תשביתו** שאור מבתיכם **שבעת ימים מצות תאכלו"** (שמות יב, טו), וכשם ששביעי שם — שביעי לחג הוא, אף ראשון — ראשון לחג! ומתרצים: **אם כן, נכתוב קרא** [שיכתוב המקרא] **"ראשון", "הראשון"** ההדגשה בה"א הידיעה **למה לי? שמע מינה** [למד מכאן] **לכדאמרן** [לכמו שאמרנו] ש"הראשון" משמעו — הקודם ליום ראשון.


###### Steinsaltz on Pesachim 5a:10
[Steinsaltz on Pesachim 5a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/5a:10)

ומקשים: **אי הכי, התם נמי** [אם כך שם בסוכות גם כן] **"הראשון" למה לי? ותו, התם** [ועוד, שם] דכ **תיב** [שנאמר]: **"ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון"** (ויקרא כג, לט) **אימר** [אמור] ש**"ראשון" — דמעיקרא** [שמתחילה] הקודם לחג, **משמע?** ודוחים: **שאני התם** [שונה שם] שכן **אמר קרא** [הכתוב]: **"וביום השמיני שבתון",** ללמד: **מה "שמיני" — שמיני** ליום ה**חג** הראשון, **אף "ראשון" — ראשון** של **חג.**


###### Steinsaltz on Pesachim 5a:11
[Steinsaltz on Pesachim 5a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/5a:11)

ומה ששאלת לשון **"הראשון" למה לי?** בא הדבר **למעוטי** [למעט] **חולו של מועד,** לומר שאין בו איסור מלאכה וקדושת יום טוב. ותוהים: הלא **חולו של מועד מ"ראשון" ו"שמיני" נפקא** [יוצא], שהרי נאמר בכתוב שראשון ושמיני בלבד הם ימי החג, וממילא מובן שהימים שבאמצע אינם כן!


###### Steinsaltz on Pesachim 5a:12
[Steinsaltz on Pesachim 5a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/5a:12)

ומתרצים: **איצטריך** [הוצרך הדבר]. שכן **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר] **הואיל** ש**כתב רחמנא** [הכתוב] **"וביום השמיני",** היינו מבינים לפי הכלל המקובל **וי"ו מוסיף על ענין ראשון.** כי כאשר מתחיל פסוק או ענין בוי"ו משמעו שאין הוא מופרד מן הקודם אלא בא להוסיף עליו. והיינו סבורים ש**אפילו בחולו של מועד** יש לנהוג קדושת החג כביום השמיני, לכן **קא משמע לן** [השמיע לנו] הפסוק שאין לפרש כך.


###### Steinsaltz on Pesachim 5a:13
[Steinsaltz on Pesachim 5a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/5a:13)

ותוהים: אם כן, **ולא לכתוב רחמנא** [יכתוב הכתוב] **לא וי"ו** של "וביום השמיני" **ולא ה"א** של "הראשון", שכפי ההסבר הקודם באו להוציא זו מזו, ולכן לא יצטרכו לתוספות אלה?! **ותו, התם** [ועוד, שם] דכ **תיב** [שנאמר]: **"ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם** כל מלאכת עבודה לא תעשו**"** (ויקרא כג, ז) סבור אתה כי **"ראשון" דמעיקרא** [שמתחילה] **משמע,** בערב החג?!


###### Steinsaltz on Pesachim 5a:14
[Steinsaltz on Pesachim 5a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/5a:14)

**אלא** אין מקום לפירושים הקודמים של "הראשון" בנושאים אלה, ו**הני** [אותם] **שלשה "ראשון"** שנאמרו כאן **מיבעי ליה לכדתני דבי** [נצרכו להם לכמו שדרש החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל. דתנא דבי** [ששנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל: בשכר שלשה "ראשון"** שנאמרו בעניני החגים שישראל שומרים אותם, **זכו** ישראל **לשלשה** דברים שנקראו **"ראשון",** והם: **להכרית זרעו של עשו, לבנין בית המקדש, ולשמו של משיח.**


###### Steinsaltz on Pesachim 5a:15
[Steinsaltz on Pesachim 5a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/5a:15)

**להכרית זרעו של עשו, דכתיב** [שנאמר בו]: **"ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער** ויקראו שמו עשו**"** (בראשית כה, כה). **ולבנין בית המקדש, דכתיב** [שנאמר בו]: **"כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו"** (ירמיהו יז, יב). **ו**כן זכו **לשמו של משיח, דכתיב** [שנאמר בו]: **"ראשון לציון הנה הנם** ולירושלים מבשר אתן**"** (ישעיה מא, כז). אבל "הראשון" שנאמר בפסח משמעו — זה שלפני ההתחלה, ערב פסח.


###### Steinsaltz on Pesachim 5a:16
[Steinsaltz on Pesachim 5a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/5a:16)

ב **רבא אמר:** הלכה זו נלמדת **מהכא** [מכאן], שנאמר **"לא תשחט על חמץ דם זבחי** ולא ילין לבוקר זבח חג הפסח**"** (שמות לד, כה), כלומר **לא תשחט הפסח ועדיין חמץ קיים.** ולכן יש לבער את החמץ עוד באותו חלק של יום הארבעה עשר, לפני זמן שחיטת הפסח.


###### Steinsaltz on Pesachim 5a:17
[Steinsaltz on Pesachim 5a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/5a:17)

ומקשים: **ואימא: כל חד וחד כי שחיט** [ואמור: כל אחד ואחד כאשר הוא שוחט] ידאג שלא יהא חמץ מצוי בידו, ואין זמן קבוע לדבר! ומשיבים: **זמן שחיטה** של הפסח **אמר רחמנא** [הכתוב]. והוא משש שעות ולמעלה כאשר מתחיל זמן זה.


###### Steinsaltz on Pesachim 5a:18
[Steinsaltz on Pesachim 5a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/5a:18)

ג ומוסיפים: **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך] שבה כמה מן השיטות שהבאנו. **"אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם"** (שמות יב, טו) משמעו: **מערב יום טוב, או** שמא **אינו אלא ביום טוב עצמו? תלמוד לומר: "לא תשחט על חמץ דם זבחי"** (שמות לד, כה), כלומר **לא תשחט את הפסח, ועדיין חמץ קיים,** אלה **דברי ר' ישמעאל.**


###### Steinsaltz on Pesachim 5a:19
[Steinsaltz on Pesachim 5a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/5a:19)

**ר' עקיבא אומר: אינו צריך** להוכחה זו אלא, **הרי הוא אומר: "אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם", וכתיב** [ונאמר] "וביום הראשון מקרא קודש, וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם **כל מלאכה לא יעשה** בהם" (שמות ט״ז:כ״ו), **ומצינו** (להבערה) **להבערה שהיא אב מלאכה,** ולכן ברור שביום טוב עצמו אי אפשר לשרוף את החמץ משום איסור הבערה שאינה מצורכי היום טוב עצמו, הרי שאין אפשרות לעשות זאת אלא לפני החג.


###### Steinsaltz on Pesachim 5a:20
[Steinsaltz on Pesachim 5a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/5a:20)

**ר' יוסי אומר: אינו צריך** להוכחה בדרך זו, **הרי הוא אומר "אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם"** משמעו: **מערב יום טוב, או** שמא **אינו אלא ביום טוב** עצמו — **תלמוד לומר "אך" — חלק,** כלומר מקצת היום בביעור, ומקצתו אינו בביעור. **ואי** [ואם] נאמר ש**ביום טוב** ראשון **עצמו, מי שרי** [האם מותר בחמץ]? **הא איתקש** [הרי הושוותה] בפסוק **השבתת שאר לאכילת חמץ,** שבזמן חובת השבתת שאור חלה גם חובת ביעור חמץ, **ואכילת חמץ לאכילת מצה! אמר רבא**