## Steinsaltz on Pesachim Daf 64a

###### Steinsaltz on Pesachim 64a:1
[Steinsaltz on Pesachim 64a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64a:1)

**קשיא** [קשה] **מליקה** על **מליקה, קשיא** [קשה] **הקטרה** על **הקטרה,** שבברייתא אחת שנינו שמליקה אין עוברים עליה ובאחרת שנינו שעוברים, וכן לגבי הקטרת הקרבן, יש סתירה בין הברייתות!


###### Steinsaltz on Pesachim 64a:2
[Steinsaltz on Pesachim 64a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64a:2)

ומשיבים: **ולטעמיך** [ולשיטתך] שאתה משוה את שתי הברייתות שלדעתך שתיהן עוסקות באותו נושא, **תיקשי לך היא גופא** [תקשה לך היא, הברייתא עצמה]. **דקתני** [ששנינו] בה: **לא אמרו אלא בפסח בלבד,** משמע: רק בקרבן זה. **והדר תני** [וחזר ושנה] **אחד השוחט ואחד הזורק ואחד המולק ואחד המזה** עוברים. ומליקה והזיה אלו ודאי שאינם בקרבן פסח אלא בקרבן מן העוף!


###### Steinsaltz on Pesachim 64a:3
[Steinsaltz on Pesachim 64a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64a:3)

**אלא** יש לומר: **הא והא** [ברייתא זו וזו] שיטת **ר' שמעון** היא. **מליקה** על **מליקה לא קשיא** [אינה קשה] כי **כאן** שנאמר שאין עוברים על המליקה — מדובר **בארבעה עשר** בניסן, כאן שאמר שעוברים אף על העוף — מדובר **בחולו של מועד** בפסח. **ואידי ואידי** [וזו וזו] שיטת **ר' שמעון היא** הפוטר בשאר קרבנות ביום ארבעה עשר ומחייב עליהם בתוך המועד, כמבואר במשנתינו.


###### Steinsaltz on Pesachim 64a:4
[Steinsaltz on Pesachim 64a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64a:4)

ואילו **הקטרה** על **הקטרה נמי לא קשיא** [גם כן אינו קשה] כי **תנאי היא** [מחלוקת תנאים היא] על פי שיטת ר' שמעון. **איכא דמקיש הקטרה לשחיטה** [יש מי שמקיש משוה, דין הקטרה לדין שחיטה] וכרב פפא. **ואיכא מאן דלא מקיש** [ויש מי שאינו מקיש, משוה] ושלא כדברי רב פפא.


###### Steinsaltz on Pesachim 64a:5
[Steinsaltz on Pesachim 64a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64a:5)

א שנינו במשנה ש **ר' יהודה אומר: אף** על **תמיד** של בין הערבים חייבים בערב פסח אם שוחטים אותו על החמץ. ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעמו] של **ר' יהודה?** ומשיבים: **אמר לך** [יכול היה לומר לך] נאמר "לא תשחט על חמץ דם זבחי" (שמות לד, כה), **"זבחי" — זבח המיוחד לי, ומאי ניהו** [ומה הוא]? זה קרבן **התמיד,** שהוא קרבן עולה הבא בכל יום כחלק מעבודת המקדש.


###### Steinsaltz on Pesachim 64a:6
[Steinsaltz on Pesachim 64a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64a:6)

ב ועוד שנינו במשנה ש**ר' שמעון אומר: הפסח** אם קרב על חמץ ביום **ארבעה עשר** בניסן, אם זבחו לשמו חייבים רק עליו אבל לא על שאר הזבחים, ובמועד חייבים על כל קרבן שנשחט על חמץ. ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעמו] של **ר' שמעון?** ומשיבים: **דכתיב** [שנאמר] **"זבחי" "זבחי" תרי זמני** [שתי פעמים] שנאמר "לא תזבח על חמץ דם זבחי" (שמות כג, יח), וגם "לא תשחט על חמץ דם זבחי" (שמות לד, כה) **קרי ביה** [קרא בו], שאם תצרף את שני הכתובים ואת שתי המלים "זבחי" יחד יכול אתה לצרף את אותיותיהם בצורה שונה ולכתבן כך: **"זבח, זבחיי"** שדין זה נאמר גם בזבח פסח וגם בשאר זבחים.


###### Steinsaltz on Pesachim 64a:7
[Steinsaltz on Pesachim 64a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64a:7)

ואז **למאי הלכתא פלגינהו רחמנא מהדדי** [לצורך איזו הלכה חלקם הכתוב זה מזה] **ולא כתב "זבחיי"** במפורש **למימר** [כדי לומר] על ידי כך: **בזמן דאיכא** [שיש] **זבח** הוא זבח הפסח האמור בהמשך הכתוב **לא מחייב** [אינו חייב] על **זבחיי** האחרים, שבערב הפסח, זמן קרבן הפסח, אין חייבים אם שוחטים שאר קרבנות על החמץ. אולם **בזמן דליכא** [שאין] **זבח** הפסח — **מחייב אזבחיי** [חייב על הזבחים] כולם אם שחטם על החמץ.


###### Steinsaltz on Pesachim 64a:8
[Steinsaltz on Pesachim 64a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64a:8)

ג שנינו במשנה כי לדעת ר' שמעון אם הקריב את הפסח בחול **המועד** על החמץ **לשמו פטור** אף שהקריבו על החמץ, כיון שהוא קרבן פסול. שלא לשמו — חייב, שפסח שנשחט שלא בזמנו הריהו שלמים וכשר. ומדקדקים: **טעמא** [הטעם דוקא] **ששחטו** ופירש **שלא לשמו, הא סתמא** [הרי סתם] אם שחטו ולא פירש — **פטור** לפי שהקרבן פסול, שסתמו עומד עדיין לשם פסח.


###### Steinsaltz on Pesachim 64a:9
[Steinsaltz on Pesachim 64a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64a:9)

ותוהים: **ואמאי** [ומדוע] צריך לפרש שלא לשמו הוא קרב? הלוא אומרים אנו שסתם **פסח בשאר ימות השנה שלמים הוי** [הוא], ואם כן אין צורך לומר במפורש שמקריבים אותו שלא לשמו! ולכאורה **שמעת מינה** [שומע אתה מכאן] כי **פסח** שמקריבים אותו **בשאר ימות השנה** כדי שייעשה לקרבן שלמים **בעי** [צריך] **עקירה** כלומר, שיאמר במפורש שהוא מקריב אותו לשם שלמים ולא לשם פסח!


###### Steinsaltz on Pesachim 64a:10
[Steinsaltz on Pesachim 64a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64a:10)

**אמר ר' חייא בר גמדא: נזרקה מפי חבורה** כלומר, חבורת הלומדים שישבה ועסקה בנושא זה, אמר אחד מהם שלא זכרו מיהו, כיון שהסכימו כולם בסברה זו, **ואמרו: כגון שהיו בעלים** של אותו קרבן **טמאי מת** בפסח ראשון, **ונדחין לפסח שני, דסתמיה לשום פסח קאי** [שמן הסתם קרבן זה לשם פסח עומד] ואם לא עקרוהו במפורש מתורת פסח אינו נעשה מעצמו כשלמים. מה שאין כן בשאר קרבנות פסח שעבר זמנם.


###### Steinsaltz on Pesachim 64a:11
[Steinsaltz on Pesachim 64a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64a:11)

ד משנה **הפסח נשחט בשלש כתות** שמחלקים את המקריבים לשלוש קבוצות כמו **שנאמר "ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל** בין הערבים**"** (שמות יב, ו), ונזכר כאן שלוש קבוצות: **קהל, ועדה, וישראל** ולכן מחלקים את ישראל לשלוש כתות. וסדר הקרבתו: **נכנסה כת הראשונה** של מקריבים ו**נתמלאה העזרה** מהם, **נעלו דלתות העזרה, תקעו הריעו ותקעו** הכהנים בשופרות, כשם שעושים בשעת הקרבת כל קרבן,


###### Steinsaltz on Pesachim 64a:12
[Steinsaltz on Pesachim 64a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64a:12)

היו **הכהנים עומדים שורות שורות** בין מקום השחיטה עד המזבח **ובידיהם** בזיכים, לקבל בהם את דם הקרבן, **בזיכי כסף ובזיכי זהב.** היתה **שורה שכולה** כהנים המחזיקים בזיכי **כסף כסף ושורה שכולה** כהנים המחזיקים בזיכי **זהב זהב, ולא היו מעורבים** שלא היו בזיכי כסף וזהב באותה שורה. **ולא היו לבזיכים שוליים** (תחתית רחבה) שיהיה אפשר להניחם, שאם היתה להם **שמא** ישכחו ו**יניחום ויקרש הדם** בינתים ויפסל מזריקה.


###### Steinsaltz on Pesachim 64a:13
[Steinsaltz on Pesachim 64a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64a:13)

**שחט ישראל** את הקרבן **וקבל הכהן** את הדם **נותנו** מיד **לחבירו** העומד לידו **וחבירו** מעבירו **לחבירו,** ובינתיים **מקבל** החבר **את** הבזיך **מלא** דם **ומחזיר** לאחר **את** הבזיך **הריקן** שכבר זרקו את הדם שבו. **כהן הקרוב אצל המזבח זורקו** על קיר המזבח **זריקה אחת** ומקפיד שיהא זורק **כנגד היסוד** במקום שהיה למזבח יסוד.


###### Steinsaltz on Pesachim 64a:14
[Steinsaltz on Pesachim 64a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64a:14)

**יצתה כת ראשונה** כאשר נגמר כל מעשה השחיטה **ונכנסה כת שניה, יצתה שניה נכנסה שלישית, כמעשה הראשונה כך מעשה השניה והשלישית. קראו את הלל** כל ישראל העומדים בעזרה במשך זמן שחיטת הפסחים, ו**אם גמרו** לקרוא את כל ההלל לפני שחיטת כל הקרבנות **שנו** וקראו, **ואם שנו** ולא נסתיימה שחיטת כל הפסחים **שלשו** (בפעם שלישית), **אף על פי ש**למעשה **לא שלשו מימיהם** שהיו הכהנים זריזים והספיקו לסיים את הכל קודם לכן. **ר' יהודה אומר: מימיהם של כת שלישית לא הגיעו** אפילו בפעם הראשונה לאמירת **"אהבתי כי ישמע ה'** את קולי תחנוני**"** (תהילים קטז, א) שבראש פרק רביעי שבהלל, **מפני שעמה מועטין** ועד שהיו קוראים שלושה פרקים כבר גמרו לשחוט.


###### Steinsaltz on Pesachim 64a:15
[Steinsaltz on Pesachim 64a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64a:15)

**כמעשהו** של קרבן הפסח **בחול כך מעשהו בשבת, אלא שהכהנים** היו **מדיחים את העזרה** בשבת מן הדם **שלא ברצון חכמים** ולא רצו לשנות לענין זה ממנהג יום חול. **ר' יהודה אומר:** לפני ההדחה **כוס היה ממלא מדם התערובת** שהיה על הרצפה, **זרקו זריקה אחת על גבי המזבח. ולא הודו לו חכמים** לר' יהודה בענין זה.


###### Steinsaltz on Pesachim 64a:16
[Steinsaltz on Pesachim 64a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64a:16)

ה **כיצד** היו **תולין ומפשיטין** את הפסח בבית המקדש? **אונקליות** (ווים) **של ברזל היו קבועים בכתלים ובעמודים שבהן** היו **תולין** את הפסח **ומפשיטין** אותו. **כל מי שאין לו מקום** באונקליות של עזרה **לתלות ולהפשיט — מקלות דקים וחלקים** (מחולקים, מפוצלים לשנים) **היו שם** בעזרה והיה **מניח על כתפו ועל כתף חבירו ותולה** את הפסח על המקל ומפשיט. **ר' אליעזר אומר: ארבעה עשר** בניסן