## Steinsaltz on Pesachim Daf 64b

###### Steinsaltz on Pesachim 64b:1
[Steinsaltz on Pesachim 64b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64b:1)

**שחל להיות בשבת** ואסור לטלטל את המקלות (רמב"ם), לכן היה **מניח ידו על כתף חבירו ויד חבירו על כתיפו ותולה ומפשיט. קרעו** את בשר הפסח **והוציא את אימוריו** (החלב ושאר חלקים שמקריבים על המזבח) **נתנו במגיס** (כעין קערה גדולה) **והקטירן** לאימורים **על גבי המזבח.**


###### Steinsaltz on Pesachim 64b:2
[Steinsaltz on Pesachim 64b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64b:2)

ואם היה הדבר בשבת שיש איסור טלטול בו **יצתה כת הראשונה וישבה לה בהר הבית, שניה** שיצאה ישבה **בחיל** שהוא מחיצה שלפני עזרת נשים, **והשלישית במקומה עומדת** בתוך המקדש, ומחכים הכל עד חשיכה, כשהגיעה **חשיכה — יצאו וצלו את פסחיהן** כל אחד במקומו.


###### Steinsaltz on Pesachim 64b:3
[Steinsaltz on Pesachim 64b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64b:3)

א גמרא **אמר ר' יצחק: אין הפסח נשחט אלא בשלש כתות של שלשים שלשים בני אדם** בכל אחת. **מאי טעמא** [מה טעמו של דבר]? נאמר **"קהל" ו"עדה" ו"ישראל",** והמספר הקטן ביותר שחל עליו כל אחד ממושגים אלה הוא עשרה אנשים, ו**מספקא לן** [מסופק לנו] **אי** [אם] **בבת אחת** כל אלה **אי** [אם] **בזה אחר זה,**


###### Steinsaltz on Pesachim 64b:4
[Steinsaltz on Pesachim 64b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64b:4)

**הלכך** (לכן) **בעינן** [צריכים אנו] כדי לצאת ידי שתי הסברות **שלש כתות של שלשים שלשים בני אדם. דאי** [שאם] תאמר שצריכים שיהיו כולם **בבת אחת — הא איכא** [הרי יש], **ואי** [ואם] **בזה אחר זה — הא איכא** [הרי יש], **הלכך** (לכן) בשעת הדחק שאין אנשים מצויים **בחמשין נמי סגיא** [בחמישים גם כן מספיק] ואין צריך דווקא לתשעים בני אדם. וכיצד? **דעיילי תלתין ועבדי** [שנכנסים שלושים ועושים את המוטל עליהם], **עיילי** [נכנסים] **עשרה** אחרים **ונפקי** [ויוצאים] **עשרה** והרי הם נחשבים לכת שניה, **ועיילי** [ונכנסים] שוב **עשרה** אחרים **ונפקי** [ויוצאים] **עשרה** והם כת שלישית, ונמצא הפסח נשחט בשלוש כתות של שלושים אף שכולם יחד רק חמישים איש.


###### Steinsaltz on Pesachim 64b:5
[Steinsaltz on Pesachim 64b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64b:5)

ב שנינו במשנה **שנכנסה כת ראשונה** ונעלו את העזרה. **איתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בדיוק הלשון. **אביי אמר: ננעלו** דלתות העזרה מאליהן בנס **תנן** [שנינו]. **רבא אמר: נועלים תנן** [שנינו], כלומר: דואגים לנעול את הדלתות בזמנן.


###### Steinsaltz on Pesachim 64b:6
[Steinsaltz on Pesachim 64b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64b:6)

ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל ביניהם למעשה]? ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל] לענין **למסמך אניסא** [לסמוך על הנס]. **אביי אמר: ננעלו תנן** [שנינו], **כמה דעיילו — מעלו, וסמכינן אניסא** [שנכנסים — נכנסים, וסומכים על הנס] שיינעלו הדלתות מעצמן, כדי שלא יכנסו יותר מדי ויגיעו לידי סכנה (ר"ח). ו**רבא אמר: נועלין תנן** [שנינו], **ולא סמכינן אניסא** [ואין סומכים על הנס] שלא יכנסו יותר מדי.


###### Steinsaltz on Pesachim 64b:7
[Steinsaltz on Pesachim 64b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64b:7)

**והא דתנן** [וזו ששנינו במשנה אחרת] שהזכירו שנידו את עקביא בן מהללאל על שאמר דברים קשים על שמעיה ואבטליון, **אמר ר' יהודה: חס ושלום שעקביא בן מהללאל נתנדה, שאין עזרה ננעלת על כל אדם מישראל** כשבאים כל ישראל בשעת הרגל, ובכל זאת לא היה שם אדם שמלא **בחכמה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל** אלא אדם אחר הוא שנתנדה. את הלשון "שאין עזרה ננעלת" **אביי מתרץ לטעמיה** [מסביר לטעמו, לשיטתו] **ורבא מתרץ לטעמיה** [מסביר לטעמו, לשיטתו] **אביי מתרץ לטעמיה** [מסביר לטעמו, לשיטתו]: **אין בעזרה בשעה שננעלה על כל אדם בישראל בחכמה וביראת חטא כעקביא. רבא מתרץ לטעמיה** [מסביר לטעמו, לשיטתו]: **אין בעזרה בשעה שנועלים אותה על כל ישראל בחכמה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל.**


###### Steinsaltz on Pesachim 64b:8
[Steinsaltz on Pesachim 64b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64b:8)

ולעצם הענין מביאים מה ש**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מעולם לא נתמעך אדם בעזרה** על אף ריבוי הקהל, **חוץ מפסח אחד שהיה בימי הלל, שנתמעך בו זקן אחד, והיו קוראים אותו** פסח **"פסח מעוכין".**


###### Steinsaltz on Pesachim 64b:9
[Steinsaltz on Pesachim 64b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64b:9)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **פעם אחת ביקש אגריפס המלך ליתן עיניו באוכלוסי ישראל** לדעת מה מניינם. **אמר ליה** [לו] **לכהן גדול: תן עיניך בפסחים** שימנה את מספר פסחיהם ויקבל מושג ידוע ממספר התושבים. **נטל כוליה** [כליה] **מכל אחד** שאת הכליות מקריבים על המזבח **ונמצאו שם ששים ריבוא זוגי כליות** שהם **כפלים כיוצאי מצרים.** ומעירים שמנין זה אינו מנין כל ישראל כי הרי זה חוץ ממי שהיה **טמא** וחוץ ממי **שהיה בדרך רחוקה** שלא באו להקריב. ועוד, שהרי לא נמנו האנשים אלא הפסחים, **ואין לך כל פסח ופסח שלא נמנו עליו יותר מעשרה בני אדם.** ופסח זה **היו קוראין אותו "פסח מעובין"** משום שהיה מרובה מאוד באוכלוסין.


###### Steinsaltz on Pesachim 64b:10
[Steinsaltz on Pesachim 64b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64b:10)

על סיפור זה תוהים: כיצד **נטל כוליא** [כליה]? **הא בעי אקטורה** [הרי צריך להקטירה] על המזבח? ומשיבים: **דהדר מקטיר להו** [שחוזר ומקטיר אותם]. ומקשים: והרי נאמר **"והקטירו** הכהן המזבחה לחם אשה לה'**"** (ויקרא ג, יא), ללמדנו **שלא יערב חלביו של** קרבן **זה בזה,** אלא כל אחד לעצמו!


###### Steinsaltz on Pesachim 64b:11
[Steinsaltz on Pesachim 64b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64b:11)

ומשיבים: **דהדר מקטיר להו חדא חדא** [שאחר כך היה מקטיר אותם אחד אחד] ולא בתערובת. ומקשים עוד: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא אחרת] על הכתוב **"והקטירם** הכהן המזבחה לחם אשה לריח ניחוח כל חלב לה'**"** (ויקרא ג, טז), משמע **שיהא כולו** (כל האימורים מן הקרבן) קרב **כאחד! אלא** יש לפרש שנטל את הכליות לספור אותן **רק תפיסה בעלמא** [בלבד], **דשקיל מינייהו עד דיהבין ליה מידי אחרינא** [שנטל מהם מכל אחד עד שהיו נותנין לו דבר אחר] לסימן, ואותם החפצים נמנו אחר כך.


###### Steinsaltz on Pesachim 64b:12
[Steinsaltz on Pesachim 64b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64b:12)

ג שנינו במשנה שהיו ה **כהנים עומדים** ב**שורות,** והיו שורות כהנים שבידם בזיכי כסף ושורות שבידם בזיכי זהב, ולא עירבו אותם. ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעמו של דבר] שלא עירבו את הבזיכים? **אילימא דילמא שקלי דדהבא ומעיילי דכספא** [אם תאמר שחששו שמא יקחו הכהנים בזיך של זהב ויגנבוהו ויכניסו תחתיו בזיך של כסף], אולם אם חוששים אנו לרמאים הלוא לא כל הבזיכים שוים, **הכא נמי** [כאן גם כן] בשורה אחת של כלי זהב **דילמא שקלי בר מאתן ומעיילי בר מאה** [שמא יקחו בזיך בן מאתיים דינר ומכניסים בזיך בן מאה] (רי"ד), **אלא** לא זה הטעם, כי אם **דהכי שפיר טפי** [שכך יפה יותר] שבכל שורה יש כלים מצבע אחד.


###### Steinsaltz on Pesachim 64b:13
[Steinsaltz on Pesachim 64b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64b:13)

ד במשנה שנינו ש**לא היו לבזיכים שוליים,** ומוסיפים מה ש**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **כל הבזיכים שבמקדש לא היו להן שוליים** מאותו טעם — כדי שלא יניחום ויקרש הדם שבהם, **חוץ מבזיכי לבונה** שהיו מניחים על **לחם הפנים** שלהם עשו תחתית רחבה, שאם היו הבזיכים מחודדים בתחתיתם **שמא יניחום על הלחם ויפרוס** (וישבר) **הלחם.** שלחם הפנים היה עשוי בצורה מורכבת ועדינה, ובזיך שקצהו חד היה יכול לנקבו או לשברו.


###### Steinsaltz on Pesachim 64b:14
[Steinsaltz on Pesachim 64b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64b:14)

ה שנינו במשנה: **שחט ישראל וקבל הכהן** ונתנו לחבירו. ותוהים: **לא סגיא** [די] שמי **דלאו** [שאינו] **ישראל** ישחט? וכי מצוה בישראל דווקא ולא בלוי או כהן?! ומשיבים: **היא גופא קא משמע לן** [הלכה זו עצמה משמיע לנו התנא] ללמדנו ש**שחיטה בזר כשירה** ואפילו ישראל רשאי לשחוט. ומה ששנינו במשנה: **וקבל הכהן, הא קא משמע לן** [דבר זה משמיע לנו] ש**מקבלה ואילך מצות כהונה** וזר אסור לו לעשות זאת.


###### Steinsaltz on Pesachim 64b:15
[Steinsaltz on Pesachim 64b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64b:15)

שנינו שהיה הכהן לוקח את הבזיך ו**נותנו לחבירו.** ולכאורה **שמעת מינה** [שומע אתה מכאן] כי **הולכה שלא ברגל** בלא ללכת ממש אלא בהעברת החפץ מיד ליד בלבד — **הויא** [הרי היא נחשבת] **הולכה** ונפתרה על ידי כך בעיה זו שנחלקו בה במסכת זבחים (יד, ב) ולא נפתרה! ודוחים: **דילמא הוא נייד פורתא** [שמא הוא היה זז מעט ברגליו] תוך כדי העברת הכלי כדי לקיים מצות הולכה ברגל, ואין מכאן איפוא פתרון לשאלה. ושואלים: אם כן, **אלא מאי קא משמע לן** [מה השמיע לנו] בסיפור זה על דרך הולכת הדם? ומשיבים: **הא קא משמע לן** [דבר זה השמיע לנו] שעושים שורות אלה כדי שיהיו כהנים רבים עסוקים בעבודה ויהיה בכך כדי לקיים **"ברב עם הדרת מלך"** (משלי יד, כח).


###### Steinsaltz on Pesachim 64b:16
[Steinsaltz on Pesachim 64b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64b:16)

ו שנינו במשנה שהכהן מ**קבל את** הבזיך **המלא ומחזיר את הריקן,** ואומרים: **אבל איפכא** [להיפך] **לא,** שלא היה נותן קודם לחבירו את הריקן ואחר כך מקבל את המלא. **מסייע ליה** [לו] לשיטת **ר' שמעון בן לקיש,** ש**אמר ר' שמעון בן לקיש: אין מעבירים על המצו‍ת** שאם נזדמנה לו לאדם מצוה — חייב הוא לעשותה מיד ולא לדחותה (להעבירה) מפני דבר אחר. כמו כאן, שכיון שיש מצוה בהולכת הדם — צריך לקיים קודם מצוה זו שבאה לידו, ואחר כך להחזיר את הבזיך הדרוש לקבלה מחודשת של דם הזבחים שהיא מצוה העתידה לבוא מאוחר יותר.


###### Steinsaltz on Pesachim 64b:17
[Steinsaltz on Pesachim 64b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64b:17)

ז שנינו עוד במשנה כי **כהן הקרוב אצל המזבח** זורק את הדם למזבח. ושואלים: **מאן תנא** [מיהו התנא] הסבור שדם קרבן **הפסח בזריקה** למזבח ולא די בשפיכתו שם? **אמר רב חסדא:** שיטת **ר' יוסי הגלילי היא**


###### Steinsaltz on Pesachim 64b:18
[Steinsaltz on Pesachim 64b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64b:18)

**דתניא** [שהרי שנינו בברייתא], **ר' יוסי הגלילי אומר:** נאמר "אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קודש הם **את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר** אשה לריח ניחוח לה'" (במדבר יח, יז), ומדייק: **"דמו"** של הבכור **לא נאמר אלא "דמם",** וכן **"חלבו" לא נאמר אלא "חלבם". למד** על ידי כך על הקרבנות הדומים זה לזה בקדושתם על ה**בכור** שנאמר בו כן במפורש **ומעשר** בהמה **ופסח,** שלא נתפרש כיצד נוהגים בהם במקדש בשעת הקרבה **שהן טעונין** כמו הבכור גם **מתן דמים** וגם הקרבת **אימורין לגבי מזבח,** אף שלא נאמר הדבר במפורש במקומו.


###### Steinsaltz on Pesachim 64b:19
[Steinsaltz on Pesachim 64b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/64b:19)

ושואלים: **מנלן** [מנין למד] ש**טעונין יסוד,** שזריקת דמים צריכה להיות על המזבח בצד שיש בו יסוד? **אמר ר' אלעזר: אתיא** [בא, נלמד] הדבר בדרך גזירה שווה, משויון המלים שנאמר **"זריקה" "זריקה" מעולה, כתיב הכא** [נאמר כאן] **"את דמם תזרק על המזבח", וכתיב התם** [וכתוב שם] בדין קרבן העולה **"**ושחט אותו על ירך המזבח צפונה לפני ה' **וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב"** (ויקרא א, יא), **מה עולה טעונה** זריקה במקום שיש בו **יסוד — אף פסח נמי** [גם כן] **טעון** זריקה במקום שיש בו **יסוד.**