## Steinsaltz on Pesachim Daf 68a

###### Steinsaltz on Pesachim 68a:1
[Steinsaltz on Pesachim 68a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68a:1)

בהמשך אותה משנה שנינו: **בועל נדה** דינו **כטמא מת**. ונברר: **למאי** [למה לאיזה ענין] אמרו השוואה זו? **אילימא** [אם תאמר] **לטומאתם** ששניהם טמאים שבעה ימים, הרי **האי** [זה, בועל נדה] **טומאת שבעה כתיב ביה** [כתובה בו] במקרא במפורש, **והאי** [וזה, טמא מת] **טומאת שבעה כתיב ביה** [כתובה בו] במפורש, ואין צורך למשנה להודיענו דבר זה.


###### Steinsaltz on Pesachim 68a:2
[Steinsaltz on Pesachim 68a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68a:2)

**אלא לאו** [האם לא] לענין **מחנותם** שלמחנה שטמא מת משתלח אף בועל נדה משתלח. **ומדסיפא** [וכיון שסופה של המשנה] השוואה זו כוונתה **למחנותם, רישא** [תחילתה] שהשוותה בעל קרי למגע שרץ **נמי** [גם כן] להשוותם **למחנותם,** ולא כפי שאמרנו קודם! ודוחים: **מידי איריא** [וכי הדבר שייך]?! ומה מחייבנו לומר ששתי ההשוואות הן מענין אחד? **הא כדאיתא והא כדאיתא** [זו כפי שהיא וזו כפי שהיא] וכל קטע עניינו בהשוואה מיוחדת.


###### Steinsaltz on Pesachim 68a:3
[Steinsaltz on Pesachim 68a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68a:3)

**מיתיבי** [מקשים] ממה ששנינו: **מצורע חמור מזב וזב חמור מטמא מת** לענין המחנות, **יצא בעל קרי שטמא מת חמור ממנו,**


###### Steinsaltz on Pesachim 68a:4
[Steinsaltz on Pesachim 68a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68a:4)

**מאי** [מה] משמעות הלשון **יצא** בעל קרי? **לאו** [האם לא] הכוונה: **יצא מכלל זב ובא לכלל טמא מת, דהא** [שהרי] בכלל **טמא מת חמור ממנו** שטומאתו טומאת שבעה ובכל זאת **מותר במחנה לויה,** ומכאן נלמד שגם בעל קרי מותר במחנה לויה!


###### Steinsaltz on Pesachim 68a:5
[Steinsaltz on Pesachim 68a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68a:5)

ודוחים: **לא,** הכוונה **יצא** בעל קרי **ממחנה טמא מת ונכנס למחנה זב** וטעון שילוח גם ממחנה לויה כמו הזב, **ואף על גב** [ואף על פי] ש**טמא מת חמור ממנו ומותר במחנה לויה,** ולכאורה היה עלינו לומר שגם בעל קרי יהיה מותר — בכל זאת **למאי דדמי ליה מדמינן ליה** [למה שדומה לו מדמים אותו], ובעל קרי דומה מבחינת מהות טומאתו לזב ולא לטמא מת.


###### Steinsaltz on Pesachim 68a:6
[Steinsaltz on Pesachim 68a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68a:6)

**תני תנא קמיה** [שנה חוזר המשניות לפני] **רב יצחק בר אבדימי:** "כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל **מחוץ למחנה** לא יבוא אל המחנה" (דברים כג, יא), ודרש **"ויצא אל מחוץ למחנה"** — **זו מחנה שכינה, "לא יבא אל תוך המחנה"** — **זו מחנה לויה, מכאן לבעל קרי שיצא חוץ לשתי מחנות.**


###### Steinsaltz on Pesachim 68a:7
[Steinsaltz on Pesachim 68a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68a:7)

**אמר ליה** [לו] ר' יצחק לשונה המשניות: משהו אינו כראוי בסגנון ברייתא זו, **אכתי לא עיילתיה אפיקתיה** [עדיין לא הכנסת אותו כבר הוצאת אותו] כלומר, כיצד אפשר לומר "לא יבוא אל תוך המחנה" שכוונתו למחנה לויה? הלוא צריך להוכיח תחילה שהיה במחנה זה, כדי לומר שיצא מתוכו! **לישנא אחרינא** [לשון אחרת] שעניינה כמעט זהה ונבדלת בניסוח בלבד: **אכתי** [עדיין] **לא אפיקתיה עיילתיה** [הוצאת אותו וכבר הכנסת אותו] כלומר, כיצד אפשר לומר מצד אחד "לא יבוא אל תוך המחנה" שהוא מחנה לויה, הרי לא למדנו עדיין שיצא מאותו מחנה! **אלא אימא** [אמור] תקן הלשון כך: **"מחוץ למחנה" — זו מחנה לויה, "לא יבא אל תוך המחנה"** — **זו מחנה שכינה.**


###### Steinsaltz on Pesachim 68a:8
[Steinsaltz on Pesachim 68a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68a:8)

**מתקיף לה** [מקשה עליה, על דרשה זו] **רבינא: אימא אידי ואידי** [אמור שזה וזה] בא לענין **מחנה שכינה** שחייב לצאת מתוכו, ואסור לו להיכנס אליו, וכפל הדברים ללמד **לעבור עליו** במצות **עשה** של יציאה, **ולא תעשה** של איסור כניסה! ודוחים: **אם כן לימא קרא** [שיאמר המקרא] רק **"ויצא אל מחוץ למחנה ולא יבא אל תוך"** או "אל תוכו", חזרה נוספת על המלה **"המחנה" למה לי? שמע מינה** [למד מכאן] **ליתן לו מחנה אחרת,** שמדובר כאן לא באותו מחנה שיצא ממנו אלא במחנה אחר.


###### Steinsaltz on Pesachim 68a:9
[Steinsaltz on Pesachim 68a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68a:9)

א שנינו במשנה ש**מיחוי קרביו** של הפסח דוחה את השבת. ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **מיחוי קרביו? רב הונא אמר: שמנקבן בסכין** כדי שיצא הפרש מתוכם. **רב חייא בר רב אמר:** הכוונה היא **שירקא דמעייא דנפקא אגב דוחקא דסכינא** [ליחה שבמעיים שיוצאת על ידי דחיקת הסכין] עליה, שאם ישאירו לכלוך זה בתוך המעיים יתקלקל ויסריח כל הקרבן.


###### Steinsaltz on Pesachim 68a:10
[Steinsaltz on Pesachim 68a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68a:10)

**אמר ר' אלעזר: מאי טעמא** [מה טעמו] של **חייא בר רב** בהסברו זה? **דכתיב** [שנאמר]: **"**ורעו כבשים כדברם **וחרבות מחים גרים יאכלו"** (ישעיה ה יז), **מאי משמע** [מה משמעו של כתוב זה] ומה הקשר שלו לענייננו? **כדמתרגם** [כפי שמתרגם] **רב יוסף** פסוק זה **"ונכסיהן דרשיעיא צדיקיא יחסנון"** [ואת נכסי הרשעים ירשו הצדיקים], ומכאן שלשון מחים הוא לשון ביזוי וגנאי, ומתוך כך הגיע חייא בר רב לפרש שמיחוי קרביים הוא הוצאת הדבר המאוס.


###### Steinsaltz on Pesachim 68a:11
[Steinsaltz on Pesachim 68a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68a:11)

כיון שמבואר חלק מפסוק זה מבארים גם את תחילתו. **"ורעו כבשים כדברם", אמר מנשיא בר ירמיה אמר רב: כמדובר בם** לאמור כפי שהבטיח הנביא. ושואלים: **מאי** [מה מובן] לאיזו הבטחה התכוון כשאמר **כמדובר בם? אמר אביי:** הוא שנאמר **"וחרבות מחים גרים יאכלו". אמר ליה** [לו] **רבא:** אין לומר כן; **בשלמא אי כתיב** [נניח אם היה כתוב] **"חרבות** מחים **"**אפשר היה לומר **כדקאמרת** [כפי שאמרת] ופירשת, אבל **השתא דכתיב** [עכשיו שכתוב] **"וחרבות",** משמע **מילתא אחריתי קאמר** [דבר אחר אמר] ויש כאן שתי נבואות נבדלות.


###### Steinsaltz on Pesachim 68a:12
[Steinsaltz on Pesachim 68a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68a:12)

**אלא אמר רבא:** יש לפרש זאת כדברי **רב חננאל אמר רב,** ש**אמר רב חננאל אמר רב: עתידין צדיקים שיחיו את המתים. כתיב הכא** [כתוב כאן]: **"ורעו כבשים כדברם"** כבשים אלה כינוי הם לצדיקים, **וכתיב התם** [ונאמר שם] גם במקום אחר לשון רעיה: **"**רעה עמך בשיבטך צאן נחלתך שוכני לבדד יער בתוך כרמל **ירעו בשן וגלעד כימי עולם"** (מיכה ז, יד),


###### Steinsaltz on Pesachim 68a:13
[Steinsaltz on Pesachim 68a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68a:13)

**"בשן"** — זה רמז לנביא **אלישע הבא מן הבשן.** ומנין יודעים אנו שאלישע בא מן הבשן, **שנאמר: "**יואל הראש ושפם המשנה **ויעני ושפט בבשן"** (דברי הימים א' ה, יב), **וכתיב** [ונאמר] שם אביו של אלישע במקום אחר: **"פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו"** (מלכים ב' ג יא). **"גלעד" זה** רמז ל**אליהו, שנאמר: "ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד"** (מלכים א' יז א). ומתוך דמיון הלשון בפסוקים נלמד גזירה שווה שיהיו הצדיקים לעתיד כאליהו ואלישע שהחיו את המתים.


###### Steinsaltz on Pesachim 68a:14
[Steinsaltz on Pesachim 68a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68a:14)

כענין זה ממקור אחר, **אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: עתידים צדיקים שיחיו מתים, שנאמר: "עד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלים ואיש משענתו בידו מרב ימים"** (זכריה ח, ד), וענינה של משענת זו — כפי שנאמר בדברי אלישע לגיחזי בבואו להחיות את בן השונמית המת: **"ושמת משענתי על פני הנער"** (מלכים ב' ד, כט).


###### Steinsaltz on Pesachim 68a:15
[Steinsaltz on Pesachim 68a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68a:15)

ב כיון שדובר בתחיית המתים ובחיים לעתיד לבוא מביאים עוד בענין זה. **עולא רמי** [השליך, הראה סתירה] בין שני מקראות, נאמר במקרא אחד: **"בלע המות לנצח** ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי ה' דיבר**"** (ישעיה כה, ח), **וכתיב** [ונאמר] במקום אחר: **"**לא יהיה משם עוד עול ימים וזקן אשר לא ימלא את ימיו, **כי הנער בן מאה שנה ימות"** (ישעיה סה, כ), הרי שבכל זאת לא יבולע לגמרי המוות! והשיב: **לא קשיא** [קשה], **כאן בישראל** שלא ימותו כלל, **כאן בגוים** שרק יאריכו ימיהם מאד. ושואלים: **וגוים מאי בעו התם** [מה הם צריכים שם] ומה מקומם לעתיד לבוא? ומשיבים: **דכתיב** [שנאמר]: **"ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם"** (ישעיה סא, ה).


###### Steinsaltz on Pesachim 68a:16
[Steinsaltz on Pesachim 68a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68a:16)

**רב חסדא רמי** [השליך, הראה סתירה], **כתיב** [נאמר]: **"וחפרה הלבנה ובושה החמה** כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד**"** (ישעיה כד, כג), משמע שלעתיד לא יהא כלל אור שמש וירח, **וכתיב** [ונאמר] במקום אחר: **"והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים** ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא**"** (ישעיה ל, כו), משמע שיאירו לבנה וחמה, ואף אורם יגדל! ומשיבים: **לא קשיא** [קשה], **כאן** שחפרה הלבנה לגמרי מזיו השכינה, הרי זה **לעולם הבא** שהוא עולם שונה לחלוטין, **כאן** שיגדל אורה **לימות המשיח.**


###### Steinsaltz on Pesachim 68a:17
[Steinsaltz on Pesachim 68a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68a:17)

ושואלים: ולשיטת **שמואל** ש**אמר: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד,** אבל בשאר הדברים ובכלל זה אור החמה עולם כמנהגו נוהג, **מאי איכא למימר** [מה יש לומר] בהסבר הדברים? ומשיבים; יש לומר: **אידי ואידי** [זה וזה] יתקיימו **לעולם הבא, ולא קשיא** [קשה]; **כאן** שחפרה הלבנה לגמרי **במחנה שכינה, כאן** שיהיה אורה פי כמה — **במחנה צדיקים.**


###### Steinsaltz on Pesachim 68a:18
[Steinsaltz on Pesachim 68a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68a:18)

ובדומה לכך **רבא רמי** [השליך, הראה סתירה], נאמר: **"אני אמית ואחיה" <b>וכתיב** "מחצתי ואני ארפא"</b> (דברים לב, לט), **השתא אחויי מחיי** [עכשיו שנאמר שהוא מחיה את המתים], **מרפא** את החיים **לא כל שכן** שיכול הוא לרפא, ואין כל הוספה בביטוי שני על הראשון! **אלא** פסוק זה בא להבהיר את תוכן הדבר, **אמר הקדוש ברוך הוא מה שאני ממית** כלומר, אותם אנשים שאני ממית **אני מחיה, כמו** שאת האנשים שאני **מחצתי אני ארפא,** שמדבר באותם אנשים ולא כפי שהיה מקום להבין גם אחרת.


###### Steinsaltz on Pesachim 68a:19
[Steinsaltz on Pesachim 68a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68a:19)

ובדומה לזה בברייתא, **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **"אני אמית ואחיה" יכול** שהכוונה היא **מיתה** באדם **אחד וחיים** (לידה) **באחד, כדרך שהעולם נוהג, תלמוד לומר "מחצתי ואני ארפא", מה מכה ורפואה** האמורה כאן מדברת בודאי באדם **אחד, אף מיתה וחיים באחד. מכאן תשובה לאומרים אין תחיית המתים מן התורה,** שהרי נאמר פסוק זה במפורש בתורה. **דבר אחר** בפירוש הפסוק: **בתחלה מה שאני ממית אני מחיה** שיחיו המתים ויקומו במומם שמתו בו, **והדר** [ואחר כך] **מה שמחצתי ואני ארפא,** כלומר שיתרפאו ממומיהם אחר כך.