## Steinsaltz on Pesachim Daf 68b

###### Steinsaltz on Pesachim 68b:1
[Steinsaltz on Pesachim 68b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68b:1)

א שנינו במשנה כי כשחל ערב פסח להיות בשבת **הקטר חלביו** של קרבן הפסח דוחה את השבת. בענין זה מביאים הערה מן התוספתא. **תניא** [שנויה בתוספתא] **אמר ר' שמעון: בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה, שהרי הקטר חלבים ואברים ופדרים** (החלב הפנימי) **כשרים כל הלילה,** ואפשר היה להמתין עד יציאת השבת ולהקטירם בלילה, ובכל זאת **אין ממתינים להם עד שתחשך** אלא מקטירים אותם מיד אף שהדבר כרוך בחילול שבת.


###### Steinsaltz on Pesachim 68b:2
[Steinsaltz on Pesachim 68b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68b:2)

ב שנינו עוד במשנה כי **הרכבתו והבאתו** וחתיכת יבלתו של הפסח אינם דוחים את השבת. **ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] ממשנה אחרת במסכת עירובין, ששנינו בה: **חותכין** בשבת **יבלת** של בהמת הקרבן **במקדש אבל לא במדינה** (בכל מקום חוץ למקדש), **ואם** לחתוך **בכלי — כאן וכאן אסור.** הרי ברור מכאן שבמקדש מותר לחתוך יבלת בשבת!


###### Steinsaltz on Pesachim 68b:3
[Steinsaltz on Pesachim 68b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68b:3)

בתירוץ קושיה זו נחלקו שני אמוראים, **ר' אלעזר ור' יוסי בר חנינא. חד** [אחד מהם] **אמר: אידי ואידי** [זו וזו], גם במסכת פסחים וגם במסכת עירובין מדובר כשחותך את היבלת **ביד,** אלא **הא** [זה שאסור] הוא ביבלת לחה שהיא כבשר ואיסורה הוא משום שבות, וכיון שיכול היה לעשות כן לפני השבת גזרו בו אף על פי שאין שבות במקדש. **הא** [זה שמותר] **ביבשה** הנפרכת מעצמה ואין בה אפילו משום שבות. **וחד** [ואחד מהם] **אמר: אידי ואידי** [זו וזו] **בלחה, ולא קשיא** [קשה]; **הא** [זו] שאמרנו שמותר במקדש — שמורידה **ביד** ואין בכך אלא משום שבות והתירוה במקדש, **הא** [זו שאסור] — **בכלי,** שהיא מלאכת שבת גמורה ואסורה בכל מקום.


###### Steinsaltz on Pesachim 68b:4
[Steinsaltz on Pesachim 68b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68b:4)

ושואלים: **ולמאן** [ולשיטת מי] ש**אמר הא** [זו] **ביד הא** [זו] **בכלי מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר** כחבירו: **אידי ואידי** [זו וזו] **ביד ולא קשיא** [קשה]; **הא** [זו] **בלחה הא** [זו] **ביבשה? אמר לך** [יכול היה לומר לך] יבלת **יבשה מפרך פריכא** [נפרכת מעצמה] ולא היה צורך ללמדנו שמותר, אלא ודאי מדובר ביבלת לחה, וההבדל הוא בין הסרה ביד להסרה בכלי.


###### Steinsaltz on Pesachim 68b:5
[Steinsaltz on Pesachim 68b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68b:5)

ועל הדעה האחרת שואלים: **ולמאן** [ולשיטת מי] ש**אמר אידי ואידי** [זו וזו] **ביד ולא קשיא** [קשה] כי **הא** [זו] **בלחה הא** [זו] **ביבשה, מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר אידי ואידי** [זו וזו] **בלחה ולא קשיא** [קשה]; **הא** [זו] **ביד והא** [וזו] **בכלי** ולא תירץ כתירוץ שני? **אמר לך** [יכול היה לומר לך] **כלי — הא קתני התם** [הרי שנינו שם] באותה משנה **"אם בכלי — כאן וכאן** גם במדינה וגם במקדש — **אסור",** ומה טעם להוסיף ולשנות בשנית אותו דבר עצמו כאן, והרי כבר נכתב שם במפורש במשנה!


###### Steinsaltz on Pesachim 68b:6
[Steinsaltz on Pesachim 68b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68b:6)

ושואלים: **ואידך** [והאחר] כיצד מסביר הוא לפי דבריו את כפל הדברים במשנה? **הא דקתני** [זה ששנינו] **כלי הכא** [כאן] יש בו צד חידוש, כי **פלוגתא** [מחלוקתם] של **ר' אליעזר ור' יהושע אתא לאשמועינן** [באה להשמיענו] שהרי לפי משנתנו מתיר ר' אליעזר לחתוך יבלת לחה אף בכלי כדי להכשיר את שה הפסח.


###### Steinsaltz on Pesachim 68b:7
[Steinsaltz on Pesachim 68b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68b:7)

ג בתוך הויכוח של ר' אליעזר ור' יהושע במשנה **אמר ר' אליעזר ומה אם שחיטה וכו'** שאין להוכיח מיום טוב לקרבן פסח, משום שאין להוכיח מדבר של רשות כהכנת אוכל ליום טוב לדבר מצוה (קרבן). ומעירים: כי **ר' יהושע** החולק על כך הולך **לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו] ש**אמר** כי **שמחת יום טוב נמי** [גם כן] **מצוה היא,** ולכן כל מה ששייך לעונג יום טוב הוא צורך מצוה, כמוהו כהקרבת הקרבנות.


###### Steinsaltz on Pesachim 68b:8
[Steinsaltz on Pesachim 68b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68b:8)

**דתניא** [שהרי שנינו בברייתא] שנחלקו שני תנאים אלה במצוה זו. **ר' אליעזר אומר: אין לו לאדם ביום טוב אלא** שיבחר **או אוכל ושותה או יושב ושונה** כל היום כולו, אבל אין מצוה מסויימת לאכול ביום טוב. ואילו **ר' יהושע אומר: חלקהו, חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש,** שהוא סבור כי אכילה ושתיה הן מחובת היום.


###### Steinsaltz on Pesachim 68b:9
[Steinsaltz on Pesachim 68b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68b:9)

**ואמר ר' יוחנן:** בביאור דבריהם: **ושניהם מקרא אחד דרשו** כלומר, שניהם תירצו בצורות שונות אותה בעיה עצמה, **כתוב אחד אומר: "עצרת לה' אלהיך** לא תעשה מלאכה**"** (דברים טז, ח), משמע שהוא יום המקודש לעבודת ה', **וכתוב אחד אומר: "עצרת תהיה לכם** כל מלאכת עבודה לא תעשו**"** (במדבר כט, לה), שהוא עצרת שמחה לקהל ישראל. **ר' אליעזר סבר** כי את שני הכתובים יש להבין כברירה: **או כולו לה' או כולו לכם. ור' יהושע סבר** שאפשר לקיים את שני המקראות, **חלקהו** את היום **חציו לה' וחציו לכם.**


###### Steinsaltz on Pesachim 68b:10
[Steinsaltz on Pesachim 68b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68b:10)

**עב"ם סימן. אמר ר' אלעזר: הכל מודים בעצרת** (בחג השבועות) **דבעינן נמי** [שצריכים גם כן] שתהיה **"לכם",** שמצוה לאכול ולשתות ולשמוח בו. **מאי טעמא** [מה טעם הדבר] — **יום שניתנה בו תורה הוא** וצריך להראות שמחה על שניתנה תורה לישראל. **אמר רבה: הכל מודים בשבת דבעינן נמי** [שצריכים גם כן] שתהיה **"לכם", מאי טעמא** [מה טעם הדבר] — שכן נאמר: **"וקראת לשבת ענג** לקדוש ה' מכובד**"** (ישעיה נח, יג). **אמר רב יוסף: הכל מודים בפורים דבעינן נמי** [שצריכים גם כן] שיהיה **"לכם". מאי טעמא** [מה טעם הדבר] — שכן נאמר: **"**לעשות אותם **ימי משתה ושמחה"** (אסתר ט, כב).


###### Steinsaltz on Pesachim 68b:11
[Steinsaltz on Pesachim 68b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68b:11)

מסופר: **מר בריה** [בנו] של **רבינא כולה שתא הוה יתיב בתעניתא** [כל השנה היה יושב בתענית], שלא היה אוכל כל היום אלא מעט בערב, **לבר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכיפורי** [חוץ מעצרת, שבועות, ופורים וערב יום הכיפורים]. וטעמו: **עצרת — יום שניתנה בו תורה** ומצוה להראות שהוא שמח בה, **פוריא** [פורים] — **"ימי משתה ושמחה" כתיב** [נאמר] בהם, **מעלי יומא דכיפורי** [ערב יום הכיפורים] על פי דרשתו של **חייא בר רב מדפתי,** שתמה על הכתוב **"ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש** בערב, מערב עד ערב תשבתו שבתכם**"** (ויקרא כג, לב), **וכי בתשעה** בתשרי **הם מתענין? והלא בעשירי** בו **מתענין! אלא לומר לך** ברמז: **כל האוכל ושותה בתשעה בו — מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה** גם יום **תשיעי** וגם יום **עשירי.**


###### Steinsaltz on Pesachim 68b:12
[Steinsaltz on Pesachim 68b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68b:12)

מסופר: **רב יוסף ביומא דעצרתא** [ביום השבועות] **אמר: עבדי לי עגלא תלתא** [עשו לי עגל משולש, מובחר] **אמר: אי** [אם] **לא האי יומא דקא גרים** [יום זה של חג עצרת, מתן תורה שגרם שיש תורה] — **כמה יוסף איכא בשוקא** [יש בשוק] ורק משום חשיבות לימוד התורה נעשיתי ראש לישראל, וחייב אני לשמוח במיוחד ביום זה.


###### Steinsaltz on Pesachim 68b:13
[Steinsaltz on Pesachim 68b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68b:13)

סיפור דומה במקצת מסופר על **רב ששת; כל תלתין יומין מהדר ליה תלמודיה** [שלושים יום היה חוזר על תלמודו] שלמד באותם ימים, **ותלי וקאי בעיברא דדשא** [והיה עומד ונשען על בריח הדלת] **ואמר: חדאי נפשאי, חדאי נפשאי, לך קראי לך תנאי** [שמחי נפשי, שמחי נפשי, בשבילך קראתי במקרא, בשבילך שניתי]. ושואלים: **איני** [וכי כן הוא] שלימוד התורה הוא רק לתועלת נשמתו של הלומד עצמו? **והא** [והרי] **אמר ר' אלעזר: אלמלא תורה** ולימודה **לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי"** (ירמיהו לג, כה), שהתורה, שהיא ברית נצחית שלימודה קיים גם ביום וגם בלילה, היא הצדקת קיומו של העולם! ומשיבים: באמת כן הדבר, אלא **מעיקרא כי עביד איניש אדעתא דנפשיה קא עביד** [מתחילה כאשר עושה אדם מצוה זו, למען עצמו הוא עושה] ובתוך כך באה תועלת לכל העולם.


###### Steinsaltz on Pesachim 68b:14
[Steinsaltz on Pesachim 68b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/68b:14)

**אמר רב אשי: ולמאי דקאמר** [ולמה שאמר] **ר' אליעזר נמי** [גם כן] כלומר, אפילו על פי שיטתו, שסבר ששמחת **יום טוב רשות** היא, **אית ליה פירכא** [יש לו שבירה] יש מקום לשבור את דבריו כך: **ומה יום טוב שהתיר בו מלאכה** גמורה (שחיטה, בישול ואפיה) שהיא **של רשות** גמורה לשיטת ר' אליעזר, בכל זאת **לא התיר שבות שעמה,** ואין אומרים שמשום שהתירו דבר של רשות התירו הכל, קל וחומר **שבת שלא התיר בה אלא מלאכה של מצוה אינו דין שלא תתיר שבות שעמה** ואף שבות של מצוה לא תהא מותרת, בניגוד לשיטת ר' אליעזר!