## Steinsaltz on Pesachim Daf 69a

###### Steinsaltz on Pesachim 69a:1
[Steinsaltz on Pesachim 69a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69a:1)

**ור' אליעזר** דוחה פירכה זו, כי לדעתו **שבות** של **מצוה עדיף ליה** [עדיפה לו בעיניו], שאין ללמוד קל וחומר משבות של רשות שנאסרה ביום טוב לענין שבות שבעשיית מצוה, שמפני חשיבות המצוה יתכן שהתירו שבות זו, אף שלא התירו שבות של רשות.


###### Steinsaltz on Pesachim 69a:2
[Steinsaltz on Pesachim 69a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69a:2)

**תניא** [שנינו בברייתא] **אמר ר' אליעזר: ומה לי אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת,** כגון מיחוי הקרביים, שלדעת הכל מותר אף כי כבר **איתעביד ליה** [שכבר נעשתה] ה**מצוה,** וכיצד אפשר לומר כי **לא ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה** אף הם **את השבת!**


###### Steinsaltz on Pesachim 69a:3
[Steinsaltz on Pesachim 69a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69a:3)

**אמר לו ר' עקיבא** ש**מה לי** כלומר, כיצד יכול אתה לעשות השוואה כזו, שכן **אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת, שהרי** כבר **דחתה שחיטה את השבת,** ושבות הנעשית לאחר מכן נעשית לאחר שנדחתה כבר השבת מפני הקרבן, **תאמר ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת** — שהרי **לא דחתה** עדיין **שחיטה את השבת. דבר אחר,** נימוק אחר לר' עקיבא: **שמא ימצא זבח פסול** במום **ונמצא מחלל את השבת למפרע,** שהרי שחט בשבת ולא קיים מצוה.


###### Steinsaltz on Pesachim 69a:4
[Steinsaltz on Pesachim 69a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69a:4)

נימוק זה דוחה ר' אליעזר: **אי הכי** [אם כך] אם חושש אתה לכך — **משחט נמי לא נשחט** [לשחוט גם כן לא נשחוט] **שמא ימצא זבח פסול ונמצא מחלל את השבת למפרע. אלא** יש להסביר את מהלך הדברים באופן זה: **הא אמר ליה ברישא** [נימוק זה האחרון אמר לו ר' עקיבא בתחילה] **ופרכיה** [ושברו] ר' אליעזר כפי שהוכחנו שאין זו ראיה. **והדר אמר ליה הך** [ואחר כך אמר לו את הנימוק הזה] של **מה לי אם דחו.**


###### Steinsaltz on Pesachim 69a:5
[Steinsaltz on Pesachim 69a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69a:5)

א במשנה **השיב ר' עקיבא ואמר** כתשובה לר' אליעזר שאפשר לעשות קל וחומר הפוך: שתהא השחיטה אסורה על ידי קל וחומר מ**הזאה** ש**תוכיח** שהיא אסורה. **תניא** [שנינו בברייתא], **אמר לו ר' אליעזר: עקיבא, בשחיטה השבתני** ודחית את דברי בדרך גיחוך ורצית להביא קל וחומר שיש לו פירכה, **בשחיטה תהא מיתתו,** שכעונש על כך תמות בידי אדם בשחיטה. **אמר לו:** ר' עקיבא לר' אליעזר: **רבי, אל תכפירני בשעת הדין,** אל תסתור את ההלכה שבידי בשעה שאנחנו דנים על הדבר, שהרי **כך מקובלני ממך: הזאה שבות היא ואינה דוחה את השבת,** ולכך אף לשיטתך דברי נכונים וחזור בך ממה שאמרת "ועליה אני דן" וכו'.


###### Steinsaltz on Pesachim 69a:6
[Steinsaltz on Pesachim 69a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69a:6)

ושואלים: אם כן, **וכי מאחר** ש**הוא** עצמו **אגמריה** [לימד אותו] הלכה זו שאין הזאה דוחה את השבת **מאי טעמא קא הדר ביה** [מה טעם חזר בו]? **אמר עולא: ר' אליעזר כי אגמריה** [כאשר לימד אותו] לר' עקיבא **הזאה** של **תרומה אגמריה** [למד אותו] כלומר, שאין מזים על הטמא בשבת כדי להכשירו לאכול בתרומה, וטעמו של דבר — ש**תרומה גופה** אפילו הפרשת התרומה **לא דחיא** [דוחה] **שבת.** אבל לא לימדו בענין הזאה לקרבן.


###### Steinsaltz on Pesachim 69a:7
[Steinsaltz on Pesachim 69a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69a:7)

ומעירים: **ר' עקיבא נמי** [גם כן] **כי אותביה** [כאשר הקשה לו] באמת — מענין **הזאה** של **תרומה אותביה** [הקשה לו]. וכך יש להבין קושייתו: הרי אכילת תרומה **שהיא מצוה** ואסור להזות על הטמא בשבת כדי שיוכל לאוכלה רק **משום שבות** ובכל זאת לא התירוה, ומכאן קל וחומר לשחיטה שהיא מלאכה גמורה ותהא אסורה בשבת! **והוא,** ר' אליעזר, **סבר: הזאה** של **פסח קא מותיב ליה** [מקשה לו], משום כך אמר שאף בהזאה זו חולק הוא.


###### Steinsaltz on Pesachim 69a:8
[Steinsaltz on Pesachim 69a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69a:8)

**מתיב** [הקשה] **רבה** על הסבר זה של עולא, מתוך ברייתא אחרת: **השיב ר' עקיבא ואמר: הזאת טמא מת תוכיח** כ**שחל** יום **שביעי שלו** לאחר שנטמא **להיות בשבת, ובערב הפסח שהיא מצוה,** שהרי אם יזה עליו יטהר ויוכל לאכול מן הפסחים **והיא** ההזאה **אסורה משום שבות** בלבד, ובכל זאת **אינה דוחה את השבת.** ומכאן ברור שהזאה שדיברו בה היתה הזאה לקרבן פסח, ואם כן מובן שר' עקיבא דן בהזאה לצורך קרבן.


###### Steinsaltz on Pesachim 69a:9
[Steinsaltz on Pesachim 69a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69a:9)

**אלא** יש לחזור מדברי עולא, ולומר **וודאי הזאה** של **פסח אגמריה** [למדו], ומה ששאלנו **וכי מאחר דאגמריה** [שלמדו] ר' אליעזר עצמו **מאי טעמא קא פריך ליה** [מה טעם דוחה אותה] **ר' אליעזר?** ומשיבים כי **ר' אליעזר גמריה איתעקר ליה** [לימודו נעקר ונשכח ממנו], **ואתא** ובא **ר' עקיבא לאדכורי גמריה** [להזכיר את לימודו] ולכן עשה לו קל וחומר זה כדי להזכירו מה שהוא עצמו לימדו. ושואלים: אם כן, **ונימא ליה בהדיה** [ושיאמר לו במפורש] שכך לימדו! ומשיבים: **סבר, לאו אורח ארעא** [אין זו דרך ארץ] לומר לרבו ששכח, וניסה תחילה להזכירו בדרך עקיפין.


###### Steinsaltz on Pesachim 69a:10
[Steinsaltz on Pesachim 69a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69a:10)

ב ושואלים לגופם של דברים: ובאמת **הזאה מאי טעמא** [מה טעם] **לא דחיא** [דוחה] **שבת, מכדי טלטולי בעלמא** [הרי טלטול בלבד] **הוא** מהכלי שבידו לגופו של הטמא, ומה טעם לאסור דבר זה בשבת? **תדחי** [תדחה] את ה**שבת** לפחות **משום** מצות **פסח! אמר רבה:** איסור ההזאה **גזירה** הוא **שמא יטלנה** את כלי ההזאה **ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים,** ונמצא עובר על איסור מן התורה ממש, ולכן אסרו כל הזאה. וכשיטת רבה בכמה מקומות שאסרו אף מצוות מסויימות מפני חשש זה.


###### Steinsaltz on Pesachim 69a:11
[Steinsaltz on Pesachim 69a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69a:11)

ומקשים: ולפחות לשיטת **ר' אליעזר ניעבריה** [נעביר אותם] את מי החטאת, אפילו ברשות הרבים! **דהא** [שהרי] **אמר ר' אליעזר** ככלל: **מכשירי מצוה** כלומר, דברים הנועדים כדי להביא ולסייע לעשיית מצוה אף כשאין בעשייתם מצוה לעצמה, **דוחין את השבת** אף שהם מלאכה גמורה! **אמרי** [אומרים] שיש לחלק בדברים: **הני מילי** [דברים אלה] שמכשירי מצוה דוחים את השבת אמורים **היכא דגברא גופיה חזי ורמי חיובא עליה** [כאשר האיש עצמו ראוי למצוה ומוטל החיוב עליו], **אבל הכא** [ כאן], **דגברא גופיה לא חזי** [שהאיש עצמו אינו ראוי לקרבן פסח] שהרי הוא טמא — **לא רמי חיובא עליה** [אין מוטל החיוב עליו] ואין בכך כל מצוה, ולכך אין לדבר אז על מכשירי מצוה.


###### Steinsaltz on Pesachim 69a:12
[Steinsaltz on Pesachim 69a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69a:12)

**אמר רבה** בהתאם לשיטה זו לפי **דברי ר' אליעזר: קטן בריא מחמין** [מחממים] **לו** מים **חמין להברותו** כדי שיהיה חזק יותר כדי **למולו בשבת, דהא חזי ליה** [שהרי עכשיו ראוי לו] להימול, אבל **קטן חולה — אין מחמין** [מחממים] **לו** מים **חמין להברותו ולמולו, דהא** [שהרי] מאחר שהוא חולה כעת **לא חזי ליה** [ראוי לו] עתה להימול, ומתוך שאין בו עתה משום מצוה אינו אלא מכשירו למצוה, ואין מכשירי מצוה דוחים שבת.


###### Steinsaltz on Pesachim 69a:13
[Steinsaltz on Pesachim 69a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69a:13)

**אמר רבא: ואי** [ואם] **בריא הוא** התינוק **למה ליה** [לו] **חמין להברותו? אלא אמר רבא: הכל חולים הן אצל מילה,** שכל תינוק זקוק לרחיצה בחמין ולכן מבחינה זו כל התינוקות נחשבים כחולים, ו**אחד קטן בריא ואחד קטן חולה — אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת** אפילו לדברי ר' אליעזר, **דהא לא חזי** [שהרי אינו ראוי].


###### Steinsaltz on Pesachim 69a:14
[Steinsaltz on Pesachim 69a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69a:14)

**איתיביה** [הקשה לו] **אביי** לרבה על החילוק שעשה בין ראוי ואינו ראוי, ששנינו: **ערל** מבוגר **שלא מל** לפני הפסח **ענוש כרת** משום שביטל בזדון את מצות הפסח, שהרי לערל אסור לאכול ממנו, אלו **דברי ר' אליעזר. והא הכא** [והרי כאן] **דגברא גופיה לא חזי** [שהאיש עצמו אינו ראוי] שהרי כל עוד הוא ערל אינו חייב בקרבן פסח, ובכל זאת **קתני** [שנה] **ענוש כרת, אלמא: רמי חיובא עליה** [מכאן שמוטל החיוב עליו] אפילו כשאינו ראוי לפי שעה!


###### Steinsaltz on Pesachim 69a:15
[Steinsaltz on Pesachim 69a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69a:15)

**אמר רבה** תירוץ לקושיה זו: **קסבר** [סבר] **ר' אליעזר** בכלל: **אין שוחטין** את הפסח **וזורקין** את דם הפסח **על** (לצורך) **טמא שרץ** שכן לפי שעה טמא הוא, ואף על פי שביכולתו לטבול במקוה ולהיות טהור גמור בליל הפסח.