## Steinsaltz on Pesachim Daf 69b

###### Steinsaltz on Pesachim 69b:1
[Steinsaltz on Pesachim 69b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69b:1)

**וכל שאילו ביחיד נדחה** שכל טומאה שאם נטמא בה אדם יחיד הריהו נדחה לפסח שני, אם ארע מעין זה **בציבור עבדי** [עושים] כולם את הפסח **בטומאה.** וכלל נוסף: **וכל מילתא דאיתא** [דבר שישנו] **בציבור** שיש בו כדי לחייבו, **איתא** [ישנו] **ביחיד. וכל מילתא דליתא** [דבר שאינו] **בציבור, ליתא** [אינו] **ביחיד.**


###### Steinsaltz on Pesachim 69b:2
[Steinsaltz on Pesachim 69b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69b:2)

ועל פי עקרונות אלה, הרי לענין **ערילות, דאי כוליה ציבור ערלים נינהו** [שאם יקרה שכל הציבור ערלים הם] **אמרינן להו: קומו מהולו נפשייכו ועבידי פסחא** [אומרים אנו להם: קומו מולו עצמכם ועשו פסח] ואין אומרים שיעשה כל הציבור כולו בערלות. **יחיד נמי** [גם כן] **אמרינן ליה קום מהול ועביד פסחא** [אומרים אנו לו: קום מול ועשה פסח], **ואי** [ואם] **לא מהיל ועביד** [מל ועשה] — **ענוש כרת.**


###### Steinsaltz on Pesachim 69b:3
[Steinsaltz on Pesachim 69b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69b:3)

ואילו ב**טומאה דאי כוליה ציבורא** [שאם כל הציבור] **טמאין נינהו** [הם] — **לא מדינן עלייהו** [מזים עליהם] מי חטאת, **אלא עבדי** [עושים] את הפסח **בטומאה, יחיד נמי** [גם כן] **פטור** מהזאה וכיון שנפטר ממנה שוב אינה דוחה את השבת. ואם כן יש מקום לחלק בין ערלות וטומאה.


###### Steinsaltz on Pesachim 69b:4
[Steinsaltz on Pesachim 69b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69b:4)

**אמר ליה** [לו] **רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע לרבא:** וכי אפשר לקיים כללים אלה? **והרי פסח שני דליתיה** [שאינו] **בציבור ואיתיה** [וישנו] **ביחיד! אמר ליה** [לו]: **שאני התם** [שונה שם] **דהא עבד ליה ציבורא** [שהרי עשה אותו את הפסח הציבור] כבר **ב**פסח ה**ראשון** בטומאה, ולכן אין להשוות לכך פסח שני.


###### Steinsaltz on Pesachim 69b:5
[Steinsaltz on Pesachim 69b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69b:5)

**מיתיבי** [מקשים] שנינו: **יכול לא יהא ענוש כרת** מי שלא הקריב קרבן פסח **אלא** דווקא זה **שהיה טהור ושלא היה בדרך רחוקה** שהטמא והעובר בדרך רחוקה נאמר במפורש בתורה שפטורים מפסח ראשון וחייבים בשני. מי שהיה **ערל** שלא נימול לפני הפסח או **טמא שרץ ושאר כל הטמאים** שלא נטמאו במת, ולא נטהרו לפני הפסח **מנין** שגם הם חייבים כרת? — **תלמוד לומר:** "והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההיא מעמיה" (במדבר ט, יג) ולשון הכתוב **"והאיש"** באה לרבות את כל היכולים להטהר ולהיות ראויים.


###### Steinsaltz on Pesachim 69b:6
[Steinsaltz on Pesachim 69b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69b:6)

ומעתה נדקדק: **מדקא מהדר אטמא שרץ** [כיון שהוא מחזר לרבות מהפסוק אף טמא שרץ] **קסבר** [מכאן שסבר] **אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ, דאי** [שאם] **שוחטין וזורקין על טמא שרץ — למה ליה** [לו] לשם מה **לאהדוריה עליה** [לחזור עליו ולרבותו] **היינו** [הריהו] **טהור** כשאר הטהורים שלא עשו פסח. שהרי יכול לשלוח קרבנו בידי אחר ובערב יאכל מן הפסח. אלא ודאי אין שוחטים וזורקים לצורכו, ועם כל זה אם ביטל מצות הפסח חייב כרת **אלמא** [מכאן] **אף על גב** [אף על פי] ש**לא חזי** [ראוי] באותה שעה להקרבת קרבן — **חיובא עליה** [החיוב מוטל עליו] מכל מקום. **ואף על גב דליתא** [ואף על פי שאינו] **בציבור איתיה** [ישנו] **ביחיד,** שציבור הטמא בשרץ עושה כולו בטומאה אבל ביחיד נדחה.


###### Steinsaltz on Pesachim 69b:7
[Steinsaltz on Pesachim 69b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69b:7)

**אלא אמר רבא:** יש לחזור מן הדברים הקודמים ולומר: **קסבר** [סבור הוא] **ר' אליעזר: שוחטין וזורקין על טמא שרץ, והוא הדין** ששוחטים וזורקים על **טמא מת בשביעי שלו.** ואם תקשה אם כן הוא **והזאה למאי** [לצורך מה]? שאם אפשר לשחוט ולזרוק הדם בשבילו, הלוא אין בהזאה זו אלא צורך **אכילה** שיוכל לאכול את הפסח אולם **אכילת פסחים לא מעכבא** [אינה מעכבת] שאדם שנזרק דם הפסח עבורו בהיתר אם לאחר מכן אינו יכול לאכול את הפסח, כגון שנטמא או אבד — הריהו יוצא ידי חובתו ופטור מכרת! ואם כן אין ההזאה כמכשירי מצוה שמחללים שבת עליהם.


###### Steinsaltz on Pesachim 69b:8
[Steinsaltz on Pesachim 69b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69b:8)

**אמר ליה** [לו] **רב אדא בר אבא לרבא: אם כן** ששוחטים על טמא שרץ **נמצא פסח נשחט שלא לאוכליו** שהרי אדם זה בשעת שחיטת הפסח עדיין אינו ראוי לאכול ממנו מפני טומאתו. **אמר ליה** [לו]: **שלא לאוכליו** משמעו **לחולה ולזקן,** ש**לא חזי** [ראוי] להם כלל, **אבל האי** [זה] הטמא, בעצם **מיחזא חזי** [ראוי] הוא לאכול, אבל **תקוני** [תיקון] **הוא** ש**לא מתקן** [מתוקן] עתה לאכילה, ולפיכך הוא נחשב מן הראויים לאכול, אלא שחיסרון חיצוני הוא המעכבו מאכילה.


###### Steinsaltz on Pesachim 69b:9
[Steinsaltz on Pesachim 69b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69b:9)

א במשנה שנינו **כלל אמר ר' עקיבא** שמלאכה שאפשר לעשותה בקרבן הפסח מערב שבת כדי להכשירו לשחיטה ולהקרבה אין עושים אותה בשבת, אבל מה שאי אפשר לעשות מבעוד יום כן עושים בשבת. **אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כר' עקיבא** לענין קרבן הפסח. ומעירים, **ותנן נמי** [ושנינו במשנה גם כן] **גבי מילה כי האי גוונא** [כעין זה], **כלל אמר ר' עקיבא: כל מלאכה** שצריכים לשם המילה **שאפשר לעשותה מערב שבת** משום שלא נקבע זמנה בו ביום **אינה דוחה את השבת, מילה** עצמה **שאי אפשר לעשותה מערב שבת** שהרי לא הגיע זמנה **דוחה את השבת. ואמר רב יהודה אמר רב: הלכה כר' עקיבא.**


###### Steinsaltz on Pesachim 69b:10
[Steinsaltz on Pesachim 69b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69b:10)

ומעירים: **וצריכא** [וצריך] שיפסקו הלכה זו בשני המקרים. **דאי אשמעינן גבי** [שאם היה משמיע לנו לענין] קרבן **פסח** בלבד, היינו אומרים כי **התם** [שם] **הוא** הדין שדברים הנחוצים לצורך **מכשירי** (הכנת) **מצוה לא דחו** [דוחים] את ה**שבת,** כיון שאין קרבן הפסח חשוב כמילה, **משום** ש**לא נכרתו עליה שלש עשרה בריתות** כבמילה. **אבל מילה** ש**נכרתו עליה שלש עשרה בריתות** שכן בפרשה המדברת בה נאמר שלש עשרה פעמים הלשון "ברית" (בראשית פרק יז), שהמילה היא ברית בין ה' ועם ישראל, **אימא לידחי** [אמור שחשובה ותדחה שבת].


###### Steinsaltz on Pesachim 69b:11
[Steinsaltz on Pesachim 69b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69b:11)

ולהיפך **ואי אשמעינן** [ואם היה משמיע לנו] **מילה** בלבד שהיא דוחה את השבת, היינו אומרים: **התם** [שם] **הוא** הדין ש**מכשירי מצוה לא דחו** [דוחים] **שבת,** שאסור לעשות בשבת את מכשירי המילה היכולים להיעשות מבעוד יום משום **דליכא** [שאין] בהם חיוב **כרת,** שאם אין מלים את התינוק ביום השמיני, אם מלים אותו לאחר מכן אין חייבים כרת וחיוב כרת שבמילה חל רק כשאינו רוצה למול כלל, ולכך אינו דוחה, **אבל פסח דאיכא** [שיש] **כרת** אם אין עושים אותו בזמנו, **אימא לידחי** [אמור שידחה] את השבת, על כן **צריכא** [נצרכה] להיאמר בשני המקרים גם דברי ר' עקיבא ווכן שהלכה כמותו.


###### Steinsaltz on Pesachim 69b:12
[Steinsaltz on Pesachim 69b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69b:12)

ב משנה **אימתי מביא** קרבן **חגיגה עמו,** עם קרבן הפסח? שהיו מוסיפים קרבן מיוחד ביום ארבעה עשר בניסן עם קרבן הפסח **בזמן שהוא** (הפסח) **בא** ביום **חול** ולא בשבת, וכשבא **בטהרה** ולא כשעושים אותו הקהל כשרובו טמא ובזמן שהיה קרבן הפסח **מועט** ולא כדי שביעה לכל המשתתפים וקרבן החגיגיה היה נאכל תחילה ולאחריו הפסח לגמר שביעה. אבל **בזמן** שקרבן הפסח **בא בשבת** או שבא **במרובה** כלומר שהיו מנוייו מועטים והרי הם יכולים לאכול הרבה ממני **ובטומאה — אין מביאין עמו חגיגה.**


###### Steinsaltz on Pesachim 69b:13
[Steinsaltz on Pesachim 69b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69b:13)

ולעצם הקרבן: **חגיגה היתה באה מן הצאן מן הבקר, מן הכבשים ומן העזים מן הזכרים ומן הנקבות** שאין בחגיגה כל אותן הגבלות שיש בקרבן פסח שהוא בא רק מקטני הצאן (גדיים, טלאים) ודווקא מן הזכרים, **ונאכלת** החגיגה **לשני ימים ולילה אחד** כשאר קרבנות שלמים.


###### Steinsaltz on Pesachim 69b:14
[Steinsaltz on Pesachim 69b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69b:14)

ג גמרא על עצם הבאתו של דין זה כאן שואלים: **מאי תנא** [מה שנה] ענין קרבן במשנה קודם לכן **דקתני** [ששנה] **חגיגה,** בלא קשר למשניות הקודמות? ומשיבים: **תנא** [שנה] **הרכבתו והבאתו** ש**לא דחי** [דוחה] **שבת, קתני נמי** [שנה גם כן] אגב כך גם דין קרבן **חגיגה** ש**לא דחי** [דוחה] **שבת. והכי קאמר** [וכך אמר, כך יש להבין]: **אימתי מביאין עמו** עם קרבן הפסח גם קרבן **חגיגה — בזמן שהוא בא בחול, בטהרה ובמועט.**


###### Steinsaltz on Pesachim 69b:15
[Steinsaltz on Pesachim 69b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/69b:15)

**אמר רב אשי: שמע מינה** [למד מכאן] מהלכות אלה כי **חגיגת ארבעה עשר** בניסן, הבאה עם הפסח שמדובר בה במשנתנו (להבדיל מחגיגה הבאה בכל יום של חג, בפסח כבחגים אחרים, שקרויה חגיגת חמשה עשר)