## Steinsaltz on Pesachim Daf 6a

###### Steinsaltz on Pesachim 6a:1
[Steinsaltz on Pesachim 6a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/6a:1)

**היינו דאיצטריך** [זהו, משום כך שהוצרך] לומר **"לא ימצא",** ללמדנו שבכל זאת דין החמץ שונה ונחשב כשלו. **אלא למאן** [לדעת מי] ש**אמר כממון דמי** [הוא נחשב] — **"לא ימצא" למה לי,** הלא ממילא יודעים שהדבר אסור? ומשיבים: **איצטריך** [הוצרך הדבר], כי **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]: **הואיל וכי איתיה** [וכאשר החמץ ישנו] — **הדר בעיניה** [חוזר בעינו], נתברר למפרע ש**לאו ברשותיה קאי** [שלא ברשותו הוא עומד], ושמא אינו עובר עליו כשהוא עדיין ברשותו, על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] שבכל זאת נחשב הדבר כשלו.


###### Steinsaltz on Pesachim 6a:2
[Steinsaltz on Pesachim 6a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/6a:2)

א **בעו מיניה** [שאלו ממנו] **מרבא** שאלה זו: **בהמת ארנונא** כלומר, עדר שיגבו ממנו את חלקו לצורך מיסי המלכות, האם **חייבת בבכורה** בהמה שילדה בעדר זה, משום שעדיין הבהמות שלו. **או** שמא **אין חייבת בבכורה,** כיון שיש כאן שותפות של גויים, וכל שיש יד גוי באמצע — פטור מבכורה? ומגבילים את השאלה: **כל היכא דמצי מסלק ליה בזוזי** [כל מקום שיכול לסלק אותו את הגובה הגוי בכסף] ולא לתת את הבהמות עצמן — **לא קא מיבעיא לן** [מסופק לנו] שהוא **חייב** בבכורה. שנמצא שאין גוף הבהמות קנוי לשלטונות אלא חוב של כספים הוא חייב להם, והבהמה כולה ברשותו.


###### Steinsaltz on Pesachim 6a:3
[Steinsaltz on Pesachim 6a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/6a:3)

**כי קא מיבעיא לן** [כאשר מסופק לנו] — הרי זה **היכא דלא מצי מסלק ליה בזוזי, מאי?** [במקום שאינו יכול לסלק אותו את הגובה הגוי בכסף, מה דינו]? **אמר להו** [להם]: **פטורה. והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **חייבת!** אמר להם: **התם** [שם] מדובר במקרה **דמצי מסלק ליה** [שיכול לסלק אותו ] את הגובה הגוי, על ידי כסף.


###### Steinsaltz on Pesachim 6a:4
[Steinsaltz on Pesachim 6a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/6a:4)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] **אמר רבא: בהמת ארנונא פטורה מן הבכורה, ואף על גב דמצי מסלק ליה** [ואף על פי שיכול לסלק אותו] את הגובה הגוי בכסף. ואילו **עיסת ארנונא** (עיסה שחלקה ניתן לנציג השלטונות) — **חייבת בחלה,** אף שכרגיל עיסת גוי פטורה מחלה, **ואף על גב דלא מצי מסלק ליה** [ואף על פי שאינו יכול לסלק אותו ] את הגובה הגוי, על ידי תשלום דמיה.


###### Steinsaltz on Pesachim 6a:5
[Steinsaltz on Pesachim 6a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/6a:5)

**מאי טעמא** [מה הטעם] להבדל זה — **בהמה אית** [יש] **לה קלא** [קול], שהכל יודעים שלקחו בהמתו של פלוני כארנונא למלכות, ואין חושדים בו שבזדון נמנע מלתת את הבכור. **עיסה לית** [אין] **לה קלא** [קול], ואין הכל יודעים שעיסת גוי היא, ונחשד באכילת עיסה בלא הפרשת חלה.


###### Steinsaltz on Pesachim 6a:6
[Steinsaltz on Pesachim 6a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/6a:6)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **גוי שנכנס לחצירו של ישראל ובציקו בידו — אין ישראל זקוק לבער** על ידי שילוח הגוי על חמצו מרשותו. **הפקידו** הגוי **אצלו** וקיבל אחריות עליו — **זקוק לבער. יחד לו** לגוי **בית** להניח חמצו — **אין זקוק לבער, שנאמר "לא ימצא".**


###### Steinsaltz on Pesachim 6a:7
[Steinsaltz on Pesachim 6a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/6a:7)

ותוהים: **מאי קאמר** [מה אמר] כלומר, איך נבין את העובדה שכראיה לפסק שאינו זקוק לבער מביאים את המקרא "לא ימצא"?! **אמר רב פפא: ארישא קאי** [על ההתחלה של הברייתא הוא עומד מתייחס], **והכי קאמר** [וכך אמר]: **הפקידו אצלו — זקוק לבער, שנאמר "לא ימצא".**


###### Steinsaltz on Pesachim 6a:8
[Steinsaltz on Pesachim 6a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/6a:8)

**רב אשי אמר: לעולם** תפרש **אסיפא קאי** [שעל סופה של הברייתא הוא עומד מתייחס], **והכי קאמר** [וכך אמר]: **יחד לו בית** לגוי כדי להניח שם חמצו — **אין זקוק לבער, שנאמר "לא ימצא בבתיכם" — והא לאו דידיה הוא, דגוי כי קא מעייל — לביתא דנפשיה קא מעייל** [ובית זה לא שלו הוא, שהגוי כאשר הוא מכניס — לביתו שלו הוא מכניס], שהרי ייחד לו מקום מסויים השייך לו.


###### Steinsaltz on Pesachim 6a:9
[Steinsaltz on Pesachim 6a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/6a:9)

ושואלים: **למימרא** [האם לומר] ש**שכירות** עצמה **קניא** [קונה] קנין גמור, לענין זה שאין למשכיר כל אחריות על הנעשה במקום המושכר?! **והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **אף במקום שאמרו** שמותר לישראל **להשכיר** בתים לגוים (כגון בסוריה) — **לא** להשכיר **לבית דירה אמרו** שמותר, **מפני שמכניסין** הגוים **לתוכו עבודה זרה. ואי סלקא דעתך דשכירות קניא, כי קא מעייל** [ואם עולה על דעתך שהשכירות קונה, הרי כאשר מכניס] הגוי עבודה זרה — **לביתיה דנפשיה קא מעייל** [לביתו שלו הוא מכניס] ומה חשש איסור יש בכך לבעל הבית?


###### Steinsaltz on Pesachim 6a:10
[Steinsaltz on Pesachim 6a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/6a:10)

ומתרצים: **שאני הכא, דאפקיה רחמנא** [שונה כאן בחמץ שהוציאו הכתוב] **בלשון "לא ימצא"** כוונתו — **מי שמצוי בידך, יצא זה שאינו מצוי בידך,** אבל לגבי שאר איסורים אחריות המשכיר חלה במידה מסויימת גם על המקום שמשכיר לאחרים אף שאינו מצוי ממש בידו.


###### Steinsaltz on Pesachim 6a:11
[Steinsaltz on Pesachim 6a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/6a:11)

ג **אמר רב יהודה אמר רב: המוצא חמץ בביתו ביום טוב — כופה עליו את הכלי,** וממתין עד למוצאי יום טוב, ושורפו. **אמר רבא: אם** אותו חמץ **של הקדש הוא — אינו צריך** לכפות עליו. **מאי טעמא** [מה הטעם] — אנשים **מיבדל בדילי מיניה** [בדלים ממנו] בין כה וכה מחמת חומרת איסור ההקדש שעליו, ולא יבואו לאוכלו.


###### Steinsaltz on Pesachim 6a:12
[Steinsaltz on Pesachim 6a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/6a:12)

**ואמר רב יהודה אמר רב: חמצו של גוי** שנמצא בבית ישראל — **עושה לו** סביבו ביום ארבעה עשר **מחיצה** של **עשרה טפחים משום היכר,** שלא יטעו בו ויאכלוהו. **ואם** חמץ **של הקדש הוא — אינו צריך. מאי טעמא** [מה הטעם] — **מיבדל בדילי אינשי מיניה** [בדלים אנשים ממנו], ולא יבואו לאוכלו בשגגה.


###### Steinsaltz on Pesachim 6a:13
[Steinsaltz on Pesachim 6a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/6a:13)

ד **ואמר רב יהודה אמר רב: המפרש** (מרחיק לים בספינה), **והיוצא בשיירא** למקום רחוק, **קודם שלשים יום** לפסח — **אין זקוק לבער** את החמץ, **תוך שלשים יום — זקוק לבער** את החמץ. **אמר אביי: הא** [זה] ש**אמרת תוך שלשים יום זקוק לבער — לא אמרן** [אמרנו] **אלא** כ**שדעתו לחזור** סמוך לפסח (ר"נ), **אבל** אם **אין דעתו לחזור** לביתו — **אין זקוק לבער.**


###### Steinsaltz on Pesachim 6a:14
[Steinsaltz on Pesachim 6a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/6a:14)

**אמר ליה** [לו] **רבא: ואי** [ואם] **דעתו לחזור** לפני החג לביתו, **אפילו** יצא **מראש השנה, נמי** [גם כן] צריך לבער, שהרי יבוא לביתו ויהא מצוי חמץ בביתו! **אלא אמר רבא,** כך יש לומר: **הא** [זה] ש**אמרת קודם שלשים יום אין זקוק לבער — לא אמרן** [אמרנו] **אלא** כ**שאין דעתו לחזור, אבל** אם **דעתו לחזור — אפילו** יצא **מראש השנה זקוק לבער.**


###### Steinsaltz on Pesachim 6a:15
[Steinsaltz on Pesachim 6a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/6a:15)

**ואזדא** [והלך] **רבא לטעמיה** [לטעמו] שתוך שלושים יום לחג צריך לבער את החמץ גם אם לא יבוא להשתמש בבית זה בפסח. ש**אמר רבא: העושה ביתו אוצר** (מחסן של תבואות), ותחת התבואות יש חמץ, **קודם שלשים יום** לפני הפסח — **אין זקוק לבער.** מכיון שהוא מכוסה, הריהו נחשב בדיעבד כמבוער. **תוך שלשים יום — זקוק לבער,** שכן מלכתחילה אינו חשוב ביעור.


###### Steinsaltz on Pesachim 6a:16
[Steinsaltz on Pesachim 6a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/6a:16)

**וקודם שלשים נמי** [גם כן] **לא אמרן** [אמרנו] שאינו זקוק לבער **אלא** אם **אין דעתו לפנותו** את החמץ לפני הפסח, **אבל** אם **דעתו לפנותו — אפילו קודם שלשים יום נמי** [גם כן] **זקוק לבער,** שהרי יתכן שלא יספיקו לבער את החמץ בזמן שיזדקק לכך.


###### Steinsaltz on Pesachim 6a:17
[Steinsaltz on Pesachim 6a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/6a:17)

ה ושואלים: **הני** [אותם] **שלשים יום** שדובר בהם, **מאי עבידתייהו** [מה מעשיהם, עניינם] ומדוע דוקא שלושים? ומשיבים: **כדתניא** [כפי ששנינו בברייתא] **שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום,** ו**רבן שמעון בן גמליאל אומר: שתי שבתות.** ושואלים: **מאי טעמא דתנא קמא** [מה הטעם של התנא הראשון] שיש צורך להקדים שלשים יום —