## Steinsaltz on Pesachim Daf 71b

###### Steinsaltz on Pesachim 71b:1
[Steinsaltz on Pesachim 71b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/71b:1)

לימד בפסוק זה **על חגיגת ארבעה עשר שנאכלת לשני ימים ולילה אחד.** והוא דן: **או אינו אלא** שנאכלת **ליום ולילה** בלבד? **כשהוא אומר: "ביום הראשון לבקר"** ובכך נדע שכולו מותר באכילה, שדי היה לומר "ביום הראשון" (דברים טז, ד), וכשהוסיף "לבוקר" — **הרי בקר שני אמור,**


###### Steinsaltz on Pesachim 71b:2
[Steinsaltz on Pesachim 71b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/71b:2)

ועדיין יש לומר: **או אינו אלא בקר ראשון, ומה אני מקיים** את האמור בתורה בקרבן **חגיגה שנאכלת לשני ימים ולילה אחד** — בחגיגות אחרות **חוץ מזו, כשהוא אומר** בקרבן שלמים **"ואם נדר או נדבה** זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל**"** (ויקרא ז, טז), **לימד** שכל קרבן שלמים בין נדר בין נדבה בין חובה, וגם **חגיגת ארבעה עשר** בכלל, **שנאכלת לשני ימים ולילה אחד.**


###### Steinsaltz on Pesachim 71b:3
[Steinsaltz on Pesachim 71b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/71b:3)

ומעירים: **אמר מר** [החכם] באותה ברייתא, **"או אינו אלא בקר ראשון",** ותוהים: **הא** [הרי] **אמרת** כבר **כשהוא אומר "ביום הראשון לבקר" — הרי בקר שני אמור,** ומה צורך לחזור ולהוכיח זאת? ומסבירים: **הכי קאמר** [כך אמר, כך התכוון לומר]: **או אינו אלא** שהיא אכן נאכלת ליום ולילה, ומה שהוסיף הפסוק "ביום הראשון לבוקר" **בשתי חגיגות הכתוב מדבר, אחת חגיגת ארבעה עשר ואחת חגיגת חמשה עשר.** ונאמר: **זו לבוקרה** — חגיגת ארבעה עשר נאכלת ליום ולילה בלבד עד בוקר ראשון של החג, **וזו** חגיגת חמישה עשר נאכלת ליום ולילה **לבוקרה** — עד לבוקר יום ששה עשר בניסן.


###### Steinsaltz on Pesachim 71b:4
[Steinsaltz on Pesachim 71b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/71b:4)

**הדר אמר** [חזר ואמר] **אלא דקיימא לן** [מה שמוחזק בידינו] ש**חגיגה הנאכלת לשני ימים ולילה אחד. אם כן,** פסוק זה המדבר בקרבנות השלמים ונאמר בו: **"ואם נדר או נדבה" במאי** [במה] באיזה מקרה הוא מדבר? **אי** [אם] **חגיגת ארבעה עשר, הא כתיב** [הוי כתוב] **בה** לפי הנחה זו שאינה נאכלת אלא ל**יום ולילה** בלבד! **אי** [אם] **חגיגת חמשה עשר, הא כתיב** [הרי כתוב] **בה** גם כן שאינה נאכלת אלא ל**יום ולילה!**


###### Steinsaltz on Pesachim 71b:5
[Steinsaltz on Pesachim 71b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/71b:5)

**אלא,** ודאי יש לומר כי **האי** [זה] המקרא המדבר בנדר וכו' **לחגיגת חמשה עשר, והאיך כוליה קרא** [וכל אותו מקרא] של "לא ילין" בא רק **לחגיגת ארבעה עשר,** וכך **לימד על חגיגת ארבעה עשר שנאכלת לשני ימים ולילה אחד.**


###### Steinsaltz on Pesachim 71b:6
[Steinsaltz on Pesachim 71b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/71b:6)

ונשוב מעתה למה שרצינו להוכיח בענין "ראשית", **טעמא** [הטעם, דוקא] **דכתיב** [שנאמר] **"ביום הראשון לבקר", דמאי** [שמה משמע] **"בקר" — בקר שני, הא** [הרי] מכאן ש**כל היכא** [מקום] שכתוב **בקר סתמא** [סתם] בלא להוסיף בו פירוט — הכוונה היא ל**בקר ראשון** הקרוב ביותר ליום ההקרבה, **ואף על גב** [ואף על פי] ש**לא כתב ביה** [ בו] **ראשית,** ואם כן לימוד זה מן המלה "ראשית" שלמד רב כהנא — מיותר היה.


###### Steinsaltz on Pesachim 71b:7
[Steinsaltz on Pesachim 71b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/71b:7)

א משנה **הפסח ששחטו** מתוך אי ידיעת הדין **שלא לשמו בשבת** ונפסל משום כך — **חייב עליו חטאת,** שהרי נמצא שעשה בשוגג מלאכה האסורה בשבת שלא לצורך.


###### Steinsaltz on Pesachim 71b:8
[Steinsaltz on Pesachim 71b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/71b:8)

**ושאר כל הזבחים** כגון שלמים **ששחטן** בשבת בטעות **לשם פסח, אם אינן ראויין** לצורך הפסח כגון שהיו נקבות, או שהיו בקר, או יותר מבני שנתיים, שלא היה מקום לטעות בכך — **חייב** חטאת, שכיון שאינו יוצא בהם ידי חובת הפסח, הרי ששחיטתו שלא לצורך היתה. **ואם ראויין הן — ר' אליעזר מחייב חטאת** אף באלה, **ור' יהושע פוטר,** שכל זבח שזבחו שלא לשמו כשר. ולכן כיון שלא היתה מלאכתו לריק וקיים מכל מקום מצוה — אין לחייבו.


###### Steinsaltz on Pesachim 71b:9
[Steinsaltz on Pesachim 71b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/71b:9)

**אמר ליה** [לו] **ר' אליעזר: מה אם הפסח שהוא מותר** לשוחטו בשבת **לשמו,** בכל זאת **כששינה את שמו — חייב,** שאר **זבחים שהן אסורין** לשחטן בשבת אפילו **לשמן, כששינה את שמן** ופסלן **אינו דין שיהא חייב? אמר ליה** [לו] **ר' יהושע: לא, אם אמרת בפסח** שנפסל כשנשחט שלא לשמו שהרי **שינהו בדבר אסור,** שהרי אותו קרבן ששחט לשמו אסור היה לשחטו בשבת, **תאמר** בשאר **זבחים ששינן בדבר המותר,** שהרי חשב באותו זמן ששוחטו לצורך פסח שמותר לשחטו בשבת.


###### Steinsaltz on Pesachim 71b:10
[Steinsaltz on Pesachim 71b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/71b:10)

**אמר ליה** [לו] **ר' אליעזר: אימורי ציבור** (כגון: תמידים ומוספים) **יוכיחו שהן מותרין** לשוחטן בשבת **לשמן,** ואף על פי כן **השוחט** קרבן אחר **לשמן** שלא לצורך **חייב.** משמע שאפילו כשמותרת שחיטה כזו לצורך עצמה — לא התירו שחיטה אחרת לצורך זה. **אמר ליה** [לו] **ר' יהושע: לא, אם אמרת באימורי ציבור שיש להן קצבה,** שהרי יש מספר מסויים של קרבנות הדרושים לקרבן הציבור ואין צורך ביותר, ואין מקום לטעות בדבר ולשחוט קרבנות נוספים לאותה מטרה, **תאמר בפסח שאין לו קצבה** ואין מספר מסויים וקבוע של פסחים, ויש עדיין מקום לטעות בדבר.


###### Steinsaltz on Pesachim 71b:11
[Steinsaltz on Pesachim 71b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/71b:11)

**ר' מאיר אומר:** לדעתו **אף השוחט** בשגגה **לשם אימורי ציבור** ושחט יותר מהקיצבה הראויה — **פטור,** ומאותו טעם שאמר ר' יהושע תחילה — ששינה בדבר המותר, שהתכוון לשם מצוה.


###### Steinsaltz on Pesachim 71b:12
[Steinsaltz on Pesachim 71b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/71b:12)

ב ועוד הלכה אחרת בפסח. **שחטו** את הפסח בשבת, ונתכוון בטעות **שלא לאוכליו** חולים וזקנים שאינם יכולים לאכול אותו **ושלא למנויו,** לצורך **ערלין,** ולצורך **טמאין — חייב** חטאת. שהרי פסח זה פסול הוא, ונמצא שעשה מלאכה בשבת שלא לצורך מצוה. אבל אם שחטו **לאוכליו ושלא לאוכליו, למנויו ושלא למנויו, למולין ולערלים, לטמאין ולטהורין — פטור,** שכיון שקרבן פסח שחשב בו שתי מחשבות מסוג זה כשר הוא, נמצא השחיטה ראויה.


###### Steinsaltz on Pesachim 71b:13
[Steinsaltz on Pesachim 71b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/71b:13)

**שחטו ונמצא בעל מום — חייב** להביא קרבן חטאת, שהרי נמצא שעשה בשוגג (שהרי היה עליו לבודקו לפני השחיטה) מלאכה אסורה, שקרבן בעל מום פסול הוא. **שחטו ונמצא טריפה בסתר,** שאי אפשר היה לדעת שהוא טריפה גם אם היו בודקים אותו תחילה כראוי — **פטור** אף מחטאת, למרות שקרבנו פסול, שזו אינה קרויה שגגה אלא אונס.


###### Steinsaltz on Pesachim 71b:14
[Steinsaltz on Pesachim 71b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/71b:14)

**שחטו ונודע שמשכו הבעלים את ידם** ממנו ונמנו על קרבן פסח אחר, ונמצא שנשחט הפסח שלא לצורך (שהרי אין לו בעלים), **או** שנתברר **שמתו או שנטמאו,** בכל אלו — **פטור, מפני ששחט ברשות,** שהרי בשעת שחיטה לא ידע, ולא היה לו לחשוב שקרבן זה אינו ראוי.