## Steinsaltz on Pesachim Daf 75a

###### Steinsaltz on Pesachim 75a:1
[Steinsaltz on Pesachim 75a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/75a:1)

**לקיוהא דפירא בעיניה** [לחריפות הפרי שבחומץ בעינה] ואף שאינו חומץ חריף מכל מקום חריפותו לא פגה. **הכא** [כאן] — **ליתא לקיוהא דפירא בעיניה** [אין חריפות הפרי בעינה] שכבר בטלה בתוך הבשר ואין בכוחה להחזיק את הדם בתוכו.


###### Steinsaltz on Pesachim 75a:2
[Steinsaltz on Pesachim 75a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/75a:2)

א שנינו ש **אין צולין את הפסח** על האסכלא. ומיד הובא מעשה ברבן גמליאל שהורה לעבדו לצלות לו את הפסח על האסכלא. ותוהים: **מעשה לסתור?!** וכי מביאים מיד מעשה באותה משנה כדי לסתור את ההלכה הקודמת? ומשיבים: **חסורי מיחסרא, והכי קתני** [חסרה המשנה, וכך יש לשנותה]: **ואם אסכלא מנוקבת** היא, שדרך האש להגיע לכל מקום ואין הפסח נצלה בחום האסכלה עצמה — **מותר,** ועל כך **אמר ר' צדוק, מעשה ברבן גמליאל שאמר לטבי עבדו: צא וצלה לנו את הפסח על האסכלא מנוקבת.**


###### Steinsaltz on Pesachim 75a:3
[Steinsaltz on Pesachim 75a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/75a:3)

ב אגב הדיון בצליית הפסח מביאים: **בעא מיניה** [שאל ממנו] **רב חיננא בר אידי מרב אדא בר אהבה: תנור שהסיקו בקליפי** [קליפות] של פירות **ערלה** ופירות אלה אסורים, בהנאה, ולאחר שהתלהט התנור מחום העצים **גרפו** הוציא מתוכו את העצים והאפר **ואפה בו את הפת, לדברי האוסר** בפת שנאפתה בחום עצי ערלה, פת זו שנאפתה רק לאחר שהוציא העצים מהחום שנקלט בתנור, **מהו? אמר ליה** [לו]: **הפת מותרת.**


###### Steinsaltz on Pesachim 75a:4
[Steinsaltz on Pesachim 75a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/75a:4)

**אמר ליה** [לו] רב חיננא: **והא** [והרי] **אמר רב חיננא סבא** [הזקן] **אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן: תנור שהסיקו וגרפו** ואחר כך **צלה בו את הפסח — אין זה צלי אש** שציוותה עליו התורה, **שנאמר** בתורה "ואכלו את הבשר בלילה הזה **צלי אש** ומצות על מרורים יאכלוהו אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים כי אם **צלי אש** ראשו על כרעיו ועל קרבו" (שמות יב, ח-ט), שכיון שנאמר "צלי אש" **שתי פעמים** הרי זו הדגשה שהפסח צריך להצלות באש ממש.


###### Steinsaltz on Pesachim 75a:5
[Steinsaltz on Pesachim 75a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/75a:5)

ומכאן נדייק: **טעמא** [הטעם דוקא] **דגלי רחמנא** [שגלתה התורה] לענין פסח על ידי החזרה **"צלי אש" "צלי אש" שתי פעמים, הא** [הרי] אם **לא גלי רחמנא** [גילה הכתוב] בהדגשה מיוחדת, **הוי אמינא** [הייתי אומר] **צלי אש הוא.** ואם כן, בשאר מקרים כאשר דבר נצלה בתנור אפילו אינו נצלה ישירות מחומה של האש, דינו כאילו נצלה על ידי העצים — ואסור!


###### Steinsaltz on Pesachim 75a:6
[Steinsaltz on Pesachim 75a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/75a:6)

**אמר ליה** [לו] : **גלי רחמנא התם, וילפינן מינה** [גילה הכתוב שם, ולומדים אנו ממנה] שאותו דין בקרבן הפסח יהא כבנין אב ומקור לכל התורה כולה. שרק דבר שנצלה באש ממש הוא הקרוי צלי אש.


###### Steinsaltz on Pesachim 75a:7
[Steinsaltz on Pesachim 75a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/75a:7)

**ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור] ותרץ באופן אחר: **התם טעמא** [שם הטעם] דווקא משום ש**כתב רחמנא** [הכתוב] **"צלי אש" שתי פעמים, הא** [הרי] אם **לא כתב רחמנא** [הכתוב] **"צלי אש" שתי פעמים, הוה אמינא: אאש קפיד רחמנא** [הייתי אומר: על האש הקפיד הכתוב] שיהא מקור החום בתנור מחמת אש, **ואפילו גרפו נמי** [גם כן] — עדיין **צלי אש הוא.** ולכן היה צורך לחזור פעמיים על המילים "צלי אש", **אבל הכא** [כאן], **אעצים דאיסורא קא קפיד רחמנא, והא ליתנהו** [על עצי האיסור הקפיד הכתוב, והרי אינם] ואין איפוא מקום לאסור.


###### Steinsaltz on Pesachim 75a:8
[Steinsaltz on Pesachim 75a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/75a:8)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **חתכו** חתכים לא עמוקים בכמה מקומות בקרבן הפסח, **ונתנו על גבי גחלים. רבי אומר: אומר אני שזה צלי אש,** שגחלים דינן כאש גמורה. **רמי ליה** [השליך לו, הראה סתירה] **רב אחדבוי בר אמי לרב חסדא: מי** [האם] **אמר רבי גחלים אש נינהו** [הן]?


###### Steinsaltz on Pesachim 75a:9
[Steinsaltz on Pesachim 75a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/75a:9)

**ורמינהו** [משליכים מראים סתירה] ממה שנאמר בתורה בהלכות נגע צרעת **"**או בשר כי יהיה בעורו **מכות אש"** (ויקרא יג, כד), לכאורה **אין לי אלא שנכוה באש** עצמה, **נכוה בגחלת, ברמץ** אפר רותח , **בסיד רותח, בגפסיס** (גבס) **רותח, וכל דבר** רותח אחר **הבא** (שמקור חומו) **מן האור** (האש ), **לאיתויי** [להביא] גם את **חמי האור** (מים חמים שנתחממו באש), שגם כוייה שעל ידם קרויה מכוה **מניין? תלמוד לומר: "מכוה" "מכוה" ריבה.** שהמלה "מכוה" חוזרת עוד בהמשך, ללמדנו שכל מין מכוה בכלל.


###### Steinsaltz on Pesachim 75a:10
[Steinsaltz on Pesachim 75a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/75a:10)

ונדייק: **טעמא דרבי רחמנא** [הטעם דוקא, שריבה הכתוב] על ידי המלים **"מכוה" "מכוה", הא** [הרי] אם **לא** היה **רבי רחמנא** [מרבה הכתוב] **"מכוה" "מכוה",** היינו אומרים **גחלים לאו** [לא] **אש נינהו** [הן] בניגוד לדברי רבי שאש משמעו גם גחלים!


###### Steinsaltz on Pesachim 75a:11
[Steinsaltz on Pesachim 75a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/75a:11)

**אמר ליה** [לו]: **גחלת של עץ לא איצטריך קרא לרבויי** [צריך המקרא לרבותה], שכל עוד בוערת היא הריהי ודאי נחשבת כאש. **כי איצטריך קרא** [כאשר הוצרך המקרא] ללמוד "מכוה" "מכוה" הריהו לענין **גחלת של מתכת** חתיכת מתכת שהתלהטה באש ולולי הפסוק אפשר היה לחשוב שאם נכוה האדם בחתיכת מתכת שלובנה אין דינה כאש.


###### Steinsaltz on Pesachim 75a:12
[Steinsaltz on Pesachim 75a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/75a:12)

ותוהים: וכי **גחלים של מתכת לאו** [אינן] **אש הוא? והא גבי** [והרי לענין] **בת כהן** שזנתה, **דכתיב** [שנאמר]: **"**ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת **באש תשרף"** (ויקרא כא, ט). **ואמר רב מתנה:** לא היו שורפים אותה ממש באש, אלא **פתילה של אבר** (חתיכת עופרת) **היו עושין לה,** שהיו מתיכים עופרת ושופכים בגרונה וכך היו ממיתים אותה, משמע שמתכת לוהטת הרי היא נחשבת כאש!


###### Steinsaltz on Pesachim 75a:13
[Steinsaltz on Pesachim 75a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/75a:13)

ודוחים: **שאני התם** [שונה שם] ש**אמר קרא** [המקרא] לא רק "באש", אלא **"באש תשרף",** ומהמלה **"תשרף"** אנו למדים: **לרבות כל שריפות הבאות מן האש.**


###### Steinsaltz on Pesachim 75a:14
[Steinsaltz on Pesachim 75a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/75a:14)

ומקשים: אם כן, **וכל שכן אש עצמה** ודאי מקיימים בה מצות שריפה. ואם כן, **נקיף לה** [אותה] **חבילי זמורות ונקלה** [ונשרפנה] בהן! ומשיבים: **אתיא** [בא, נלמד] הדבר בגזירה שוה מן המילים **"שריפה" "שריפה"** האמורות גם במיתת **בני אהרן. מה להלן** בבני אהרן נאמר שנשרפו באש (ויקרא י, ב) — היתה זו **שריפת נשמה וגוף** עצמו ברובו קיים, שהרי אף בגדיהם לא נשרפו. **אף כאן** בבת כהן — **שריפת נשמה וגוף קיים.**


###### Steinsaltz on Pesachim 75a:15
[Steinsaltz on Pesachim 75a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/75a:15)

ושואלים: **ונעביד** [ונעשה] **לה** מיתתה ב**חמי האור** על ידי מים רותחים, ואף על ידי כך אפשר להמיתה כבאש? ומשיבים שכאן יש נימוק נוסף, **משום** דבריו של **רב נחמן.** ש**אמר רב נחמן: אמר קרא** [המקרא]: **"ואהבת לרעך כמוך"** (ויקרא יט, יח) ובין שאר המסקנות להלכה הנלמדות מכתוב זה יש לקיימו שגם בשעת מיתת בית דין **ברור לו מיתה יפה.** שאף כשחייבים לדון אדם למיתה יש לדאוג שיהא זה בצורה הנוחה ביותר.


###### Steinsaltz on Pesachim 75a:16
[Steinsaltz on Pesachim 75a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/75a:16)

ושואלים: **וכי מאחר דאיכא** [שיש] נימוק זה של **רב נחמן,** אם כן **גזירה שוה** מבני אהרן **למה לי?** הלוא גם בלעדיה היינו מנסים לקיים מצות שריפה בעופרת שהיא מיתה קלה יותר! **אמרי** [אומרים] בתשובה: **אי לאו** [אם לא] **גזירה שוה הוה אמינא** [הייתי אומר] **שריפת נשמה וגוף קיים לאו** [לא] **שריפה היא,** שמיתה זו אינה קרויה כלל שריפה. **ואי** [ואם] **משום** דבריו של **רב נחמן** בלבד שיש לברור מיתה יפה — **ניפוש** [נרבה] **לה חבילי זמורות טובא** [הרבה], **כי היכי** [כדי] ש**תמות בעגלא** [במהרה], ועל כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] בלימוד מבני אהרן שמיתה כזו קרויה שריפה.


###### Steinsaltz on Pesachim 75a:17
[Steinsaltz on Pesachim 75a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/75a:17)

ושואלים: **ואלא** אם כן שאמר הכתוב "תשרף" לרבות כל מין שריפה המילה **"באש" למה לי?** ומשיבים: **לאפוקי** [להוציא] **אבר מעיקרו.** שבשעה שמוציאים את העופרת מקרקע היא רותחת מעצמה, ובעופרת רותחת זו אין מקיימים מצות שריפה, כיון שאין חומה בא על ידי האש.


###### Steinsaltz on Pesachim 75a:18
[Steinsaltz on Pesachim 75a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/75a:18)

**אמר ליה** [לו] **ר' ירמיה לר' זירא: וכל היכא דכתיב** [מקום שנאמר] **"באש תשרף",** האם בא הדבר **לרבות כל שריפות הבאות מחמת אש הוא? והא** [והרי] לגבי **פרים הנשרפים דכתיב בהו** [שנאמר בהם]: **"ושרף אתו על עצים באש** על שפך הדשן ישרף**"** (ויקרא ד, יב. וראה ויקרא ד, כא) **ותניא** [ושנויה ברייתא]: **"באש" — ולא בסיד רותח ולא בגפסיס** (גבס) **רותח,** ומדוע אין מתירים גם כאן בכל מין שריפה?


###### Steinsaltz on Pesachim 75a:19
[Steinsaltz on Pesachim 75a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/75a:19)

**אמר ליה** [לו]: **הכי השתא** [כיצד אתה משווה]?! **התם כתיב** [שם בבת כהן נאמר] **"באש", והדר** [ואחר כך] כתב **"תשרף"** ודבר זה בא **לרבות כל שריפות הבאות מחמת האש, הכא כתיב** [כאן נאמר] **"ושרף אתו על עצים באש" לבסוף** נאמרה **"אש", למימרא** [האם לומר]: ש**אש — אין** [כן], **מידי אחרינא** [דבר אחר] — **לא.**


###### Steinsaltz on Pesachim 75a:20
[Steinsaltz on Pesachim 75a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/75a:20)

ודוחים: והלוא **התם נמי** [שם גם כן] בענין פרים הנשרפים **כתיבא** [נאמרה] לשון **"שריפה" לבסוף, דכתיב** [שנאמר] בסופו של הכתוב: