## Steinsaltz on Pesachim Daf 86b

###### Steinsaltz on Pesachim 86b:1
[Steinsaltz on Pesachim 86b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/86b:1)

**יכול יהא** הפסח **נאכל בשתי חבורות** שיתחלקו אוכליו לאחר שקבעו מקום לעצמם **תלמוד לומר: "בבית אחד יאכל".**


###### Steinsaltz on Pesachim 86b:2
[Steinsaltz on Pesachim 86b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/86b:2)

ושואלים: **במאי קמיפלגי** [במה באיזה עקרון נחלקו]? ומשיבים: **ר' יהודה סבר: יש אם למסורת** כלומר עיקר ההבנה הוא כפי הכתיב ואנו יכולים לקרוא "בבית אחד יאכל", שהדברים מוסבים על אוכל הפסח, שעליו לדאוג שיאכל בבית שהוא נמצא בו, אבל אין הקפדה על החבורה. **ור' שמעון סבר: יש אם למקרא** שעיקר ההבנה היא לפי הקרי, ולפי הקרי "יאכל" הכוונה היא לקרבן הפסח שאין לאכלו מחוץ לחבורתו (ר"ח).


###### Steinsaltz on Pesachim 86b:3
[Steinsaltz on Pesachim 86b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/86b:3)

ומכאן לבירור ההלכה **היו יושבין** חבורה אחת של אוכלי הפסח יחד **ונפרסה מחיצה ביניהם** ונעשו כשתי חבורות, **לדברי** ר' יהודה **האומר פסח נאכל בשתי חבורות — אוכלין, לדברי** ר' שמעון **האומר אין פסח נאכל בשתי חבורות — אין אוכלין** שהרי עתה הם שתי חבורות חלוקות.


###### Steinsaltz on Pesachim 86b:4
[Steinsaltz on Pesachim 86b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/86b:4)

ולהיפך: **היו יושבין** בשתי חבורות כשמחיצה ביניהם **ונסתלקה מחיצה ביניהן, לדברי** ר' שמעון **האומר האוכל אוכל בשני מקומות — אוכלין** שהרי מותר לאכול אף במקום אחר; **לדברי** ר' יהודה **האומר אין האוכל אוכל בשני מקומות — אין אוכלין** משום שהמקום בו היתה מונחת המחיצה מוסיף חלל חדש ובשלו נעשה המקום כשני מקומות.


###### Steinsaltz on Pesachim 86b:5
[Steinsaltz on Pesachim 86b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/86b:5)

מסופר: **יתיב רב כהנא קא פשיט ליה מפשט** [ישב רב כהנא ואמר את הדברים הללו בפשטות] כמסקנה אחרונה ובלי שאלות שפריסת מחיצה מחלקתם לשתי חבורות והסרתה גורמת לחלוקת המקום לשנים. **אמר ליה** [לו] **רב אשי לרב כהנא: ותיבעי לך איבעיא** [ויסתפק לך הדבר], שיש מקום לשאול: האם **סילוק מחיצה ועשיית מחיצה** תוך כדי אכילת הפסח ובאותו בית **מי הוי** [האם הוא] **כשני מקומות, וכשתי חבורות דמי** [נחשב] **או לאו?** ואכן אם מעיינים בשאלה זו אין לה תשובה ברורה והיא נשארת ב**תיקו** [תעמוד] השאלה במקומה.


###### Steinsaltz on Pesachim 86b:6
[Steinsaltz on Pesachim 86b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/86b:6)

א שנינו במשנה כי **הכלה הופכת את פניה.** ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] הופכת פניה? **אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: מפני שהיא בושה** מן המסובין המסתכלים בה.


###### Steinsaltz on Pesachim 86b:7
[Steinsaltz on Pesachim 86b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/86b:7)

בהקשר למשנה זו מסופר: **רב הונא בריה** [בנו] של **רב נתן איקלע** [נזדמן] **לבי** [לבית] **רב נחמן בר יצחק. אמרו ליה** [לו]: **מה שמך** [שימך]? **אמר להו** [להם]: **רב הונא, אמרו: ניתיב מר אפוריא** [ישב אדוני להסב על המטה] בדרך חשיבות! **יתיב** [ישב] מיד ולא סרב מעט מפני הנמוס, **יהבו ליה כסא** [נתנו לו כוס] יין לשתות **קבליה בחד זימנא ושתייה בתרי זימני ולא אהדר אפיה** [קבל את הכוס מיד, בפעם הראשונה, ושתה אותה בשתי פעמים, לגימות, ולא החזיר פניו מן האנשים] וכל הדברים הללו שנראו כיוצאים מדרך הנימוס המקובלת הפליאו את בעלי הבית,


###### Steinsaltz on Pesachim 86b:8
[Steinsaltz on Pesachim 86b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/86b:8)

**אמרו ליה** [לו]: **מאי טעמא קרית לך רב הונא** [מה טעם קורא אתה לעצמך רב הונא]? **אמר להו** [להם] **בעל השם אני,** כלומר הכל קוראים לי כך עוד מצעירותי, ואין בכך צד יהירות. שאלוהו: **מאי טעמא כי אמרו לך ניתיב אפוריא יתבת** [מה טעם כאשר אמרו לך לשבת על המטה ישבת מיד] ולא סרבת מפני הנימוס? **אמר להו** [להם]: כבר שנינו **כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה, חוץ מצא** (דבר שאינו הגון),


###### Steinsaltz on Pesachim 86b:9
[Steinsaltz on Pesachim 86b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/86b:9)

ושאלו עוד: **מאי טעמא כי יהבי לך כסא קבלת בחד זימנא** [מה טעם כשנתנו לך כוס קבלת מיד בפעם אחת] ולא סרבת מפני הנימוס? **אמר להו** [להם] : **מסרבין לקטן** ודרך נימוס הוא, **ואין מסרבין לגדול** שאדם חשוב המבקש דבר מה דרך כבוד היא לציית לו מיד. והוסיפו עוד לשאול: **מאי טעמא אשתיתיה בתרי זימני** [מה טעם שתית בשתי פעמים]? **אמר להו** [להם]: **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **השותה כוסו בבת אחת הרי זה גרגרן,** השותה ב**שנים** זוהי **דרך ארץ,** שותה ב**שלשה** הריהו **מגסי הרוח** שמראה שהוא מפונק ומעודן ביותר. ועוד שאלוהו: **מאי טעמא** [מה טעם] **לא אהדרת אפך** [החזרת פניך] מן האחרים כמנהג? **אמר להו** [להם]: **"כלה הופכת פניה" תנן** [שנינו], ואדם אחר אין צורך שיהפוך פניו כשאוכל.


###### Steinsaltz on Pesachim 86b:10
[Steinsaltz on Pesachim 86b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/86b:10)

משום דמיון הדברים מביאים סיפור נוסף: **ר' ישמעאל בר' יוסי איקלע** [נזדמן] **לבי** [לבית] **ר' שמעון בר' יוסי בן לקוניא, יהבו ליה כסא** [נתנו לו כוס] יין לשתות **קבליה בחד זימנא ושתייה בחד זימנא** [קבל אותו מיד בפעם אחת ולא סירב ושתה אותו בפעם אחת] **אמרי ליה** [אמרו לו]: **לא סבר לה מר** [וכי אין אדוני סבור, מקבל] את ההלכה ש**השותה כוסו בבת אחת — הרי זה גרגרן? אמר להו** [להם] **לא אמרי** [אומרים] דבר זה אלא **בכוסך** שהוא **קטן ויינך** שהוא **מתוק** אבל **כריסי רחבה** ולכך אין כן הדבר אצלי.


###### Steinsaltz on Pesachim 86b:11
[Steinsaltz on Pesachim 86b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/86b:11)

ב **אמר רב הונא: בני חבורה נכנסין בשלשה** וכאשר מצויים שלושה צריך השמש להתחיל לשמשם, **ויוצאין אפילו באחד** ואינם צריכים להמתין לאחרים, ועל השמש לשרת את היחידים שנשארו עד שיסיימו כולם. **אמר רבה: והוא דעייל בעידנא דרגילי למיעל** [שנכנס האחרון בזמן שרגילים להכנס] לסעודה, ולא מוקדם או מאוחר מידי, **והוא דרגש בהו דיילא** [שידע בהם השמש] שזה דרכם שמסיים כל אחד מנתו ויוצא ונשארים האחרים עד תום מנתם ואינם סועדים כולם כאחד.


###### Steinsaltz on Pesachim 86b:12
[Steinsaltz on Pesachim 86b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/86b:12)

**אמר רבינא: ונותנין** היחידים שנותרו והאריכו סעודתם **שכר דמים** על הזמן הנוסף שיצטרך השמש לשמשם, **וצריך האחרון להוסיף דמים** לשמש על שטרח בו זמן נוסף. ומעירים: **ולית הלכתא כוותיה** [ואין הלכה כמותו], אלא צריך השמש לסייע עד שיגמור אחרון האורחים בלא תוספת תשלום כלשהי.