## Steinsaltz on Pesachim Daf 97a

###### Steinsaltz on Pesachim 97a:1
[Steinsaltz on Pesachim 97a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/97a:1)

**יכול אף** תמורת הפסח שנמצא **לפני הפסח** דינו **כן** שקריבה שלמים? **תלמוד לומר: "הוא",** להדגיש: **הוא** פסח כשר **קרב, ואין תמורת הפסח קריבה.**


###### Steinsaltz on Pesachim 97a:2
[Steinsaltz on Pesachim 97a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/97a:2)

ומעתה נברר: **היכי דמי** [כיצד בדיוק הדבר] **אילימא** [אם תאמר] **שנמצא** אותו קרבן **קודם שחיטה, והמיר בו קודם שחיטה — פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] ו**למה לי קרא** [מקרא] מיוחד ללמדני? **אלא לאו** [האם לא] הכוונה **שנמצא קודם שחיטה והמיר בו** ל**אחר שחיטה** ועליו נאמר שאין תמורתו קריבה! הרי זו **תיובתא** [קושיה חמורה] ל**רבא,** ומסכמים אכן **תיובתא** [קושיה חמורה], ונדחו דבריו לפי גירסה זו.


###### Steinsaltz on Pesachim 97a:3
[Steinsaltz on Pesachim 97a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/97a:3)

א **אמר שמואל** כלל בדיני קדשים: **כל** שאירע פסול בבהמת קרבן **שבחטאת** הדין שהיא **מתה,** כלומר שגורמים שתמות מעצמה **—** במקרה כגון זה **בפסח קרב שלמים. וכל** שדינה שמחמת הפסול **בחטאת רועה** עד שיפול בה מום **—** דינה ש**בפסח נמי** [גם כן] **רועה. ור' יוחנן אמר: אין הפסח** עצמו **קרב שלמים אלא כשנמצא** השה האבוד **אחר שחיטה** של השני, **אבל** נמצא **קודם שחיטה — לא.**


###### Steinsaltz on Pesachim 97a:4
[Steinsaltz on Pesachim 97a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/97a:4)

על דברי שמואל **מתקיף לה** [מקשה עליה] **רב יוסף:** וכי **כללא** [כלל] **הוא?** כלומר: וכי נכון הכלל בכל המקרים? **והרי חטאת שעברה שנתה** שיש להקריבה עד שהיא בת שנה אחת, ואם עבר זמנה ש**לרעיה אזלא** [הולכת] עד שיפול בה מום, ש**אמר ר' שמעון בן לקיש: חטאת שעברה שנתה רואין אותה כאילו היא עומדת בבית הקברות** מקום שאין הכהן יכול להכנס ולהוציאה משם, ולכן **רועה** עד שיפול בה מום ונמכרת לחולין ונופלים דמיה לשלמים.


###### Steinsaltz on Pesachim 97a:5
[Steinsaltz on Pesachim 97a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/97a:5)

**ואילו בפסח כי האי גוונא** [כגון זה] **קרב שלמים, דתניא** [שהרי שנינו בברייתא]: **"כשב"** הרי זה בא **לרבות את הפסח** שאף ממנו צריך להקריב **אליה, כשהוא אומר "אם כשב" לרבות את הפסח שעברה שנתו ושלמים הבאין מחמת פסח** ששוב אינם חשובים כפסח אלא כשלמים **לכל מצות שלמים, שטעונים סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק. כשהוא אומר** בהמשך **"ואם עז" — הפסיק הענין** בדין כבשים ופתח בענין חדש **ללמד על העז שאין טעון אליה.** ומברייתא זו למדנו שפסח שעברה שנתו קרב שלמים מיד ואינו רועה!


###### Steinsaltz on Pesachim 97a:6
[Steinsaltz on Pesachim 97a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/97a:6)

**אמר ליה** [ לו]: **כי קאמר** [כאשר אמר] **שמואל** את כללו, לא אמרו אלא לגבי קרבנות שהיו **אבודין** ובהם דן אבל **בדחויין** מחמת פסול אחר **לא אמר.**


###### Steinsaltz on Pesachim 97a:7
[Steinsaltz on Pesachim 97a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/97a:7)

וממשיכים להקשות: וכי בדין **אבוד מי משכחת לה** [האם אתה מוצא אותה] שההכללה של שמואל תהא נכונה? **והרי** חטאת שהיתה **אבודה בשעת הפרשה** כלומר חטאת שאבדה והפריש אחרת תחתיה ונמצאה לפני הקרבה, **לרבנן** [לשיטת חכמים] ש**לרעיה אזלא** [הולכת] **דתנן** [שהרי שנינו]: **הפריש חטאתו ואבדה, והפריש אחרת תחתיה ונמצאת הראשונה, והרי שתיהן עומדות** ועליו להקריב אחת מהן **— אחת מהן** (איזו שירצה) **תקרב ושניה תמות,** אלה **דברי רבי. וחכמים אומרים: אין חטאת מתה אלא** אם כן **שנמצאת לאחר שנתכפרו בעלים** באחרת. **הא** [הרי] מכאן נלמד כל שנמצאת **קודם שנתכפרו בעלים** — חטאת כזו **רועה.**


###### Steinsaltz on Pesachim 97a:8
[Steinsaltz on Pesachim 97a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/97a:8)

**ואילו בפסח, היכא** [היכן, במקרה] ש**אבד ונמצא אחר חצות קודם שחיטה — קרב שלמים.** ואם כן אין כללו של שמואל נכון אף בזה! ומשיבים: **שמואל כרבי סבירא ליה** [סבור הוא] ש**אמר אבודה למיתה אזלא** [היא הולכת].


###### Steinsaltz on Pesachim 97a:9
[Steinsaltz on Pesachim 97a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/97a:9)

ומקשים: **והא** [והרי] **כל אבודה לרבי מתה** בכל מקרה שאבדה, **ואילו בפסח היכא** [במקום] ש**אבד קודם חצות ונמצא קודם חצות** לאחר שהפרישו אחר — **רועה!** ודוחים: פסח שאבד **קודם חצות לאו** [לא] **אבוד הוא,** וטעמו של דבר כשיטת **רבא,** ש**אמר רבא: אבידת לילה לאו** [לא] **שמה אבידה.**


###### Steinsaltz on Pesachim 97a:10
[Steinsaltz on Pesachim 97a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/97a:10)

שאם אבד קרבן בשעות הלילה ונמצא בבוקר אינו קרוי אבוד לכל הדינים האמורים בקרבן שאבד, שכיון שהלילה אינו ראוי לשחיטת הקרבן **—** אינו נחשב לאבידה. ואף קרבן הפסח שאבד לפני חצות ערב הפסח, כיון שאינו ראוי עדיין לשחיטה כשאבד אין זו קרויה אבידה ואין דיני אבוד חלים עליו, אפילו אם הפריש אחרת תחתיה ואפילו לרבי אינה הולכת למיתה אלא לראיה. ושואלים: **אלא,** אם כן חטאת שיהא דינה ש**רועה ל**שיטת **רבי, היכי משכחת לה** [כיצד אתה מוצא אותה]? שלשיטתו כל חטאת שאבדה הולכת למיתה, ואין חטאת שדינה שרועה, ואם כן אין תוכן לכללו זה של שמואל ש"כל שבחטאת רועה" לפי שיטת רבי!