## Steinsaltz on Pesachim Daf 98b

###### Steinsaltz on Pesachim 98b:1
[Steinsaltz on Pesachim 98b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/98b:1)

א גמרא על דברי ר' שמעון המתיר לכהנים לאכול פסח שנתערב עם הבכורות מקשים: כיצד אפשר שיאכל הכל בתורת קרבן פסח, **והא קא מייתי** [והרי הוא מביא] **קדשים לבית הפסול?** שהרי הבכור נאכל לשני ימים ולילה אחד והפסח נאכל רק באותו לילה, ונמצא שגורם לפסול את הבכורות טרם זמנם ולהביאם לידי שריפה.


###### Steinsaltz on Pesachim 98b:2
[Steinsaltz on Pesachim 98b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/98b:2)

ומשיבים: **ר' שמעון לטעמיה** [לטעמו,לשיטתו] ש**אמר** בכלל כי **מביאין קדשים לבית הפסול** ואינו חושש. **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **אשם שנתערב בשלמים** מה יעשו בו? **ר' שמעון אומר: ישחטו** את כולם **בצפון** כאשם, שאף שהשלמים אינם טעונין שחיטה דווקא בצפון מותר לשחטם גם שם, **ויאכלו כחומר שבהם** בתורת קדשי קדשים, כאילו היו שניהם אשם, ויאכלו ליום ולילה, בעזרה, ולא ייאכלו לשני ימים ולא יוציאום ויחלקום כקדשים קלים לקרובי הכהנים בכל העיר.


###### Steinsaltz on Pesachim 98b:3
[Steinsaltz on Pesachim 98b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/98b:3)

**אמרו לו** חכמים: **אין מביאין קדשים לבית הפסול** — שהרי שמא שלמים היו ועל ידי קיצור זמן אכילתם עשוי להביאם לידי פסול ולשריפה שלא כדין. ומשמע שר' שמעון אינו חושש לנימוק זה.


###### Steinsaltz on Pesachim 98b:4
[Steinsaltz on Pesachim 98b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/98b:4)

ושואלים: **ורבנן, היכי עבדינן** [ולשיטת חכמים, מה עושים]? כשנתערב פסח בבכורות? שהרי הבכורות אינם ניתנים לפדייה, שקדושתם היא קדושה מרחם וחלה רק עליהם! ומשיבים: **אמר רבא: נמתין לו עד שיוממו** (עד שיפול בהם מום) בכולם **ויביא בהמה שמינה** מן החולין, **ולימא** [ויאמר]: **כל היכא דאיתיה לפסח** [כל מקום שישנו הפסח] **תחול עליה דהאי** [על בהמה שמינה זו] קדושתו של הפסח ויקריב אותה בתורת שלמים **ואכיל להו** [ויאכל אותם] את המעורבים **בתורת בכור בעל מום,** שנאכלים לכהנים כחולין, ויש בהם הגבלות מסויימות, שאין שוקלים ומוכרים אותם בבזיון, וכדומה.


###### Steinsaltz on Pesachim 98b:5
[Steinsaltz on Pesachim 98b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/98b:5)

ב משנה **חבורה שאבד פסחה ואמרו לאחד** מהם: **צא ובקש** (חפש) את הפסח וכשתמצאנו ת**שחוט** אותו **עלינו** (עבורנו). **והלך ומצא** את בהמת הקרבן **ושחט** עבור כולם, ובינתים **הם לקחו** בהמה אחרת **ושחטו** אותה לשם פסח. מעתה, **אם** הפסח **שלו נשחט ראשון הוא אוכל משלו** שהרי הוא מנוי על קרבן זה **והם אוכלין עמו משלו** שהרי המנה עליו את כל החבורה ושל כולם הוא, והשני ישרף, שהרי אין לו בעלים. **ואם שלהן נשחט ראשון — הם אוכלין משלהן** שהרי בעצם שחיטת השני משכו ידיהם מן הראשון. **והוא אוכל משלו** שהרי הוא לא נמנה על פסח שלהם.


###### Steinsaltz on Pesachim 98b:6
[Steinsaltz on Pesachim 98b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/98b:6)

**ואם אינו ידוע איזה מהן נשחט ראשון, או ששחטו שניהם כאחד — הוא אוכל משלו, והם אינם אוכלין עמו** שמא שלהם נשחט קודם **ושלהן יצא לבית השריפה** שהרי אינם יכולים לאכול ממנו שמא נשחט שני, והם מנויים על הראשון. אבל **פטורין מלעשות פסח שני** שכן בזמן שחיטה היו בני החבורה מוכנים וראויים ורק אונס הוא שאירע להם, שלא יוכלו לקיים את המצוה בפועל והאכילה עצמה אינה מעכבת.


###### Steinsaltz on Pesachim 98b:7
[Steinsaltz on Pesachim 98b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/98b:7)

מקרה שונה במקצת בענין אבידת קרבן פסח הוא, כאשר אבד קרבן הפסח לבני החבורה ושלחו אחד מהם לבקשו ו**אמר להן** השליח לבני חבורתו טרם צאתו: **אם אחרתי — צאו ושחטו עלי** פסח **הלך** הוא עצמו **ומצא** את הפסח שאבד **ושחט והן לקחו** בינתים **ושחטו** פסח אחר. **אם שלהן נשחט ראשון — הן אוכלין משלהן והוא אוכל עמהן** שהרי אמר להם לשחוט עבורו והמנוהו על פסחם. **ואם שלו נשחט ראשון — הוא אוכל משלו והן אוכלין משלהם** שהרי בכך ששחטו אחר משכו ידיהם מן הראשון.


###### Steinsaltz on Pesachim 98b:8
[Steinsaltz on Pesachim 98b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/98b:8)

**ואם אינו ידוע איזה מהן נשחט ראשון או ששחטו שניהם כאחד — הן אוכלין משלהן** שהרי מכל מקום משכו ידיהם מן הראשון בכך ששחטו אחר שהוא ודאי שלהם היה, **והוא אינו אוכל עמהן** שהרי גמר בליבו להמנות על הפסח האחר ולא ברור אם שלו קדם. ולכן **שלו יצא לבית השריפה, ופטור מלעשות פסח שני.**


###### Steinsaltz on Pesachim 98b:9
[Steinsaltz on Pesachim 98b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/98b:9)

**אמר להן** שאם יאחר שישחטו עליו פסח **ואמרו לו** שאם ימצא שישחט עבורם — **אוכלין כולן מן הראשון** שנשחט. **ואם אין ידוע איזה מהן נשחט ראשון — שניהן יוצאין לבית השריפה** ופטורים מפסח שני.


###### Steinsaltz on Pesachim 98b:10
[Steinsaltz on Pesachim 98b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/98b:10)

ואם **לא אמר להן ולא אמרו לו,** שלא יפו זה את כוחו של זה לשחוט עבורם — **אין אחראין זה לזה,** ובני החבורה אוכלים משלהם, והוא אוכל משלו, שהרי הוא נמנה על שלו ושוב איננו קשור בקרבן אחר, והם בשחיטת האחר משכו ידיהם מן הפסח שאבד.


###### Steinsaltz on Pesachim 98b:11
[Steinsaltz on Pesachim 98b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/98b:11)

ג **שתי חבורות שנתערבו פסחיהן** ואינם יודעים איזה מהם שייך לכל חבורה, כך יעשו: **אלו מושכין להן אחד** מן הפסחים **ואלו מושכין להן אחד. אחד מאלו** מבני חבורה אחת **בא לו אצל אלו** בני החבורה האחרת, **ואחד מאלו** מבני החבורה האחרת **בא לו אצל אלו** בני החבורה הראשונה, **וכך הם אומרים** בני כל חבורה לאותו אחד שבא מן החבורה האחרת: **אם שלנו הוא הפסח הזה** שעתה בידינו **— ידיך משוכות** מהפסח שהיה **שלך ונמנית** על הפסח **שלנו** ואתה רשאי לאכול בו. **ואם שלך הוא הפסח הזה** שהוא היה שייך באמת לבני חבורה האחרת ולך בכללם, הרי **ידינו משוכות משלנו ונמנינו על שלך** ואתה יכול לזכותו לנו. וכן יעשו בני החבורה האחרת.


###### Steinsaltz on Pesachim 98b:12
[Steinsaltz on Pesachim 98b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/98b:12)

**וכן** אם היו **חמש חבורות של חמשה חמשה** אנשים או **של עשרה עשרה** אנשים — **מושכין להן אחד מכל חבורה וחבורה וכן הם אומרים** כדרך שאומרים בשתי חבורות, שמזכים לו חלק בקרבנם אם אין הפסח שלו, או זוכים ונמנים על קרבנו אם שלו הוא, כך אומרים לכל אחד מבני החבורות האחרות.


###### Steinsaltz on Pesachim 98b:13
[Steinsaltz on Pesachim 98b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/98b:13)

**שנים שנתערבו פסחיהן** וכל אחד היה מנוי לבדו על הפסח, מה יעשו? **זה מושך לו אחד** מן הפסחים, **וזה מושך לו אחד, זה ממנה עמו** על פסחו **אחד מן השוק וזה ממנה עמו אחד מן השוק,**


###### Steinsaltz on Pesachim 98b:14
[Steinsaltz on Pesachim 98b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/98b:14)

ואחר כך **זה בא אצל זה וזה בא אצל זה, וכך הם אומרים: אם שלי הוא פסח זה — ידיך משוכות משלך ונמנית על שלי, ואם שלך הוא פסח זה — ידי משוכות משלי ונמניתי על שלך,** כמעשה בשתי חבורות. והצורך להימנות על כל קרבן עוד אחד מן השוק הוא כדי שבשעה שכל אחד מהם נמשך מפסחו ונמנה על של חברו, לא ישאר פסחו ללא בעלים.


###### Steinsaltz on Pesachim 98b:15
[Steinsaltz on Pesachim 98b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/98b:15)

ד גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אמר להן** שאם יקדימו הם ישחטו את הפסח עבורו, **ואמרו לו** שאם הוא יקדים, ישחט הוא עבורם — **אוכל** גם הוא וגם הם **מן** הפסח **הראשון** שנשחט, והשני נשרף. **לא אמר להן ולא אמרו לו — אינן אחראין זה לזה,** וכל אחד אוכל משלו.