## Steinsaltz on Rosh Hashanah Daf 12a

###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 12a:1
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 12a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/12a:1)

**ומתוך ששינו מעשיהם** לרעה **שינה הקדוש ברוך הוא עליהם מעשה בראשית, והעלה מזל כימה ביום, ונטל שני כוכבים** ממנה **והביא מבול לעולם.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 12a:2
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 12a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/12a:2)

ושואלים: **בשלמא** [נניח] **ל**שיטת **ר' יהושע** הסובר כי המבול החל בחודש אייר — **היינו דכתיב** [זה שנאמר]: **"החודש השני",** שמפורש בתורה במקום אחר שהוא חודש אייר, **אלא לר' אלעזר מאי** [מה] עניינו של **"שני"** זה שנאמר? הלא לדבריו לא היה זה בחודש השני! ומשיבים: **שני לדין** שהרי יום הדין הוא ראש השנה.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 12a:3
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 12a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/12a:3)

ועוד שואלים: **בשלמא** [נניח] **ל**שיטת **ר' יהושע** הסובר כי המבול החל בחודש אייר, **היינו** [זהו] ש**שינה** מעשה בראשית, **אלא לר' אליעזר מאי** [במה] **שינה?**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 12a:4
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 12a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/12a:4)

ומשיבים: אף לדעת ר' אליעזר שינה, **כ**שיטתו של **רב חסדא,** ש**אמר רב חסדא: ברותחין קלקלו ברותחין נידונו. ברותחין קלקלו** — **בעבירה,** שהיו פרוצים בעריות וקלקלו בשכבת זרע (שהיא חמה) **וברותחין נידונו** — שגשמי המבול היו רותחים. ומנין למדים זאת — **כתיב הכא** [נאמר כאן] בענין המבול: **"וישכו המים"** (בראשית ח, א) **וכתיב התם** [ונאמר שם] באחשורוש : **"וחמת המלך שככה"** (אסתר ז, י), ומכאן ששיכוך זה פירושו הצטננות מן החום.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 12a:5
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 12a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/12a:5)

**תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **חכמי ישראל מונין** ומפרשים **למבול** ולמנין שנות העולם **כ**שיטת **ר' אליעזר** — מתשרי, ואת חשבון ה**תקופה,** לענין חשבון תקופת החמה, מונים הם **כ**שיטת **ר' יהושע** — מניסן, ואילו **חכמי אומות העולם מונין אף למבול** ולענין סדר הדורות **כ**שיטת **ר' יהושע** — מניסן.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 12a:6
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 12a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/12a:6)

א שנינו במשנה שאחד בתשרי הוא ראש השנה **לירקות. תנא** [שנה החכם בתוספתא]: **לירקות ולמעשרות ולנדרים.** ושואלים: **לירקות מאי נינהו** [מה הם] מה עניינו? הרי הכוונה היא **למעשר ירק,** שאין תורמים ומעשרים מירק שנלקט בערב ראש השנה על זה שנלקט לאחר ראש השנה,


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 12a:7
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 12a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/12a:7)

ואם כן **היינו** [הרי הוא] **מעשרות** ומדוע חילק ביניהם בברייתא? ומשיבים: **תנא דרבנן וקתני דאורייתא** [שנה את הדבר שהוא מדברי סופרים, ושנה את הדבר שהוא מן התורה], שמעשר דגן ויצהר הוא מן התורה וזמנו הוא באחד בתשרי, וירק שמצות עישורו היא מדברי סופרים, אף זמנו בתשרי.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 12a:8
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 12a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/12a:8)

ושואלים: **אם כן, וליתני דאורייתא ברישא** [ושישנה את הדבר שהוא מן התורה בראשונה]! ומשיבים: **איידי דחביבא ליה אקדמה** [כיון שחביבה לו ההלכה הקדים אותה], שמקדימים תחילה דבר שיש בו חידוש, ולכך שנה תחילה ירקות שאין מצות עישורם אלא מדברי סופרים, ואחר כך שנה מעשרות. ושואלים: **ו**ה**תנא דידן** [שלנו], במשנתנו שלא שנה מעשרות מה טעמו? ומסבירים: הוא **תנא דרבנן** [שנה מעשר ירק שהוא מדברי סופרים] **וכל שכן** מעשרות **דאורייתא** [שמן התורה].


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 12a:9
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 12a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/12a:9)

ושואלים שוב על התוספתא: **וליתני** [ושישנה] **"מעשר"** בלשון יחיד, ומדוע שנה בלשון רבים "מעשרות"? ומשיבים: הוא סבור **אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן.** ושואלים עוד: מדוע שנה "ירקות" בלשון רבים, **וליתני** [ושישנה] **"ירק"!** ומשיבים: **תרי גווני** [שני מיני] **ירק** נרמזו בכך, **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **ירק הנאגד,** כלומר, מין ירק שדרך לאגוד אותו באגודות טרם מכירתו — הזמן שחלה עליו חובת מעשר הוא **משיאגד, ושאינו נאגד** — לא חלה עליו חובת מעשר אלא **משימלא את הכלי** שאליו לוקט אותו.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 12a:10
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 12a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/12a:10)

**תנו רבנן** [שנו חכמים בתוספתא]: **ליקט ירק ערב ראש השנה עד שלא תבא השמש,** לפני ששקעה החמה, ובאשר על כן שייך הוא עדיין לשנה הקודמת, **וחזר וליקט**