## Steinsaltz on Rosh Hashanah Daf 23b

###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:1
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/23b:1)

**זה** העיירה הקרויה **בירם.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:2
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/23b:2)

**מאי** [מה היא] **"גולה"** זו שנזכרה כאן, שהרי ודאי אין הכוונה לכל הגולה שבכל העולם, **אמר רב יוסף: זו** העיר **פומבדיתא** שבבבל. ושואלים: **מאי** [מה עניינו] וכיצד נעשה הכל **כמדורת האש? תנא** [שנה החכם] בברייתא: **כל אחד ואחד נוטל אבוקה בידו ועולה לראש גגו** ומדליק. ועל ידי כך נעשית כל העיר כולה כמדורת אש.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:3
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/23b:3)

**תניא** [שנויה ברייתא], **ר' שמעון בן אלעזר אומר: אף** הערים **חרים וכייר וגדר וחברותיה** כיוצא בהן, שהיו מדליקים משואות שם. **איכא דאמרי: ביני וביני הוו קיימי** [יש שאומרים: בין אותם המקומות המוזכרים במשנה היו עומדות] אלה שהזכיר ר' שמעון בן אלעזר. **איכא דאמרי** [יש שאומרים]: **להך גיסא** [שלצד זה] של **ארץ ישראל הוו קיימי** [היו מקומות אלה עומדים]. **מר חשיב דהאי גיסא, ומר חשיב דהאי גיסא** [חכם אחד מנה מה שיש בצד אחד והחכם השני מנה מה שיש בצד האחר].


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:4
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/23b:4)

**אמר ר' יוחנן: בין כל אחת ואחת** מהמקומות שהוזכרו יש מרחק **שמונה פרסאות.** ומחשבים: **כמה הוו להו** [הריהם] בסך הכל **תלתין ותרתין** [שלושים ושתים] פרסות, **והא האידנא טובא הוו** [והרי עכשיו המרחק הוא יותר] משלושים ושתים פרסה! **אמר אביי: אסתתומי אסתתום להו דרכי** [נסתתמו להם הדרכים] הישרות בארץ, וכיום הולכים האנשים בדרכי עקלתון המאריכים את הדרך.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:5
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/23b:5)

**דכתיב** [שכן נאמר]: **"לכן הנני שך את דרכך בסירים** וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא **"(הושע ב, ח). רב נחמן בר יצחק אמר מהכא** [מכאן] יש ללמוד זאת, **דכתיב** [שנאמר]: **"נתיבתי עוה"** (איכה ג, ט), משמע שהדרכים התעקמו והתארכו במשך זמן הגלות.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:6
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/23b:6)

א משנה **חצר גדולה היתה בירושלים ובית יעזק היתה נקראת, ולשם** היו **כל העדים** הבאים להעיד על החודש **מתכנסין. ובית** ה**דין** היו **בודקין אותם שם. וסעודות גדולות** היו **עושים להן, בשביל שיהו רגילין** ורוצים **לבא** להעיד.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:7
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/23b:7)

**בראשונה** אם היה זה בשבת **לא היו זזין משם כל היום,** שהרי הגיעו מחוץ לתחום ואף שהגיעו בהיתר, מכל מקום אסור להם ללכת יותר מארבע אמות לכל צד מהמקום שהגיעו אליו. ומתוך החשש שמא דווקא בשל הגבלה זו יימנעו העדים מלבוא, **התקין רבן גמליאל הזקן שיהו מהלכין אלפים אמה לכל רוח** (צד) כאילו היו בתוך תחומם,


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:8
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/23b:8)

**ולא אלו בלבד** התירו להם לצאת מחוץ לתחום ונתנו להם רשות לנוע במקום שהגיעו אליו ואלפים אמה ממנו, **אלא אף חכמה** (מילדת) **הבאה ליילד** תינוק, **והבא להציל מן הדליקה ומן הגייס** (התנפלות צבא) **ומן הנהר** השוטף שמימיו גאו, **ומן המפולת** — שכל אלו אם באו ממרחק גדול, לאחר שסיימו את תפקידם — **הרי אלו** נחשבים **כאנשי העיר** שהגיעו אליה, **ויש להם** אפשרות ללכת **אלפים** אמות **לכל רוח.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:9
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/23b:9)

ב גמרא **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] מה היא הגירסה המדוייקת: **"בית יעזק" תנן** [שנינו] **או "בית יזק" תנן** [שנינו]? ומסבירים את ההבדל בין הלשונות: האם **"בית יעזק" תנן** [שנינו] והרי זה **לישנא מעליא** [לשון מעולה, יפה] **הוא,** לומר שמקום טוב היה זה, **דכתיב** [שכן נאמר]: **"ויעזקהו ויסקלהו"** (ישעיה ה, ב) ועיזוק הוא איפוא לשון תיקון, **או דלמא** [שמא] **"בית יזק" תנן** [שנינו] והרי זה **לישנא דצערא** [שלשון צער] **הוא, כדכתיב** [כפי שנאמר]: **"והוא אסור באזקים"** (ירמיה מ, א)?


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:10
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/23b:10)

**אמר אביי, תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו במשנתנו: **סעודות גדולות היו עושין להם שם** באותו מקום, **כדי שיהו רגילים לבוא** ואם כן נראה שהוא לשון תיקון, לומר שהוא מקום נעים להיות בו. ודוחים: מכאן אין ראיה **דלמא תרתי הוו עבדי בהו** [שמא שני דברים היו עושים בהם], שהיה צער מפני שאסרו להם לזוז ממקומם והיו רואים את הדבר כאילו הם אסורים שם ("בית יזק"), אף שדאגו שתהא גם הנאה בדבר.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:11
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/23b:11)

ג משנה **כיצד בודקין את העדים** הבאים להעיד על החודש? **זוג** עדים **שבא ראשון בודקין אותו ראשון. ומכניסין את הגדול שבהן** שבזוג עדים זה, **ואומרין לו: אמור כיצד ראית את הלבנה: לפני החמה, או לאחר החמה? לצפונה, או לדרומה? כמה היה** הירח **גבוה** מעל האופק **ולאין היה נוטה, וכמה היה רחב.** ולמשל, **אם אמר** כי **לפני החמה** ראה את הירח — **לא אמר כלום** שדבר זה אינו אפשרי והרי זו הוכחה שטעה או ששיקר.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:12
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/23b:12)

**ואחר כך** לאחר שסיימו לשמוע את העדות כפי שהיתה, **היו מכניסים את השני ובודקין אותו. אם נמצאו דבריהם מכוונים** — **עדותן קיימת** ודי בה כדי לקדש את החודש. ומאחר שכבר קיימו את העדות הראשונה שוב אין צורך בעדות נוספת, ולכך **שאר כל הזוגות שואלין אותן ראשי דברים** בלא לחקור אותם בפרטות. **לא שהיו צריכים להם** לשאר הזוגות **אלא כדי שלא יצאו בפחי נפש** (באכזבה, בעצבות) שטרחו כל כך ואפילו לא נתבקשו להעיד, וכל זאת עשו **בשביל שיהו העדים רגילים לבוא** ולא יחשבו שאין זקוקים להם.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:13
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/23b:13)

ד גמרא ושואלים: **היינו** [זהו] אותו דבר, הוא הביטוי **לפני החמה היינו** [זהו] **לצפונה, היינו** [זהו] **לאחר החמה היינו** [זהו] **לדרומה! אמר אביי:** לא לענין מקום הלבנה שאלו אותם, אלא השאלה היתה האם **פגימתה** של הלבנה, כלומר, הצד הקעור שבה, האם היה מכוון **לפני החמה,** אל השמש, **או** שמא היה מכוון **לאחר החמה? אם אמר לפני החמה** — **לא אמר כלום.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:14
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 23b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/23b:14)

ש**אמר ר' יוחנן: מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"המשל ופחד עמו עשה שלום במרומיו"** (איוב כה, ב), לומר כי **מעולם לא ראתה** ה**חמה** את **פגימתה של** ה**לבנה,** שכן צידה הקעור של הלבנה תמיד הוא בצד ההפוך לשמש ואף **לא** רואה החמה את **פגימתה של** ה**קשת** אלא תמיד צידה הקמור של הקשת הוא הפונה לצד השמש. וטעם הדבר שאת **פגימתה של** ה**לבנה** אינה רואה — משום **דחלשה** [שנחלשת] **דעתה,** מתביישת הלבנה אם החמה רואה אותה חסרה, ולכן רואה החמה תמיד את עיגולה המלא של הלבנה. ואינה רואה **פגימתה של קשת** — משום ש**לא לימרו** [יאמרו] **עובדי החמה**