## Steinsaltz on Rosh Hashanah Daf 27a

###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:1
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/27a:1)

א שנינו במשנה ש**פיו** של השופר שבמקדש היה **מצופה זהב.** ומקשים: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: שופר ש**ציפהו זהב במקום הנחת פיו** — **פסול** לתקיעה, ואם היה ציפוי הזהב **שלא במקום הנחת פיו** — **כשר! אמר אביי: כי תנן נמי מתניתין** [כאשר שנינו גם כן, במשנתנו] — **שלא במקום הנחת פה תנן** [שנינו] אלא מעט למעלה ממנו.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:2
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/27a:2)

ב שנינו במשנה שהיו **שתי חצוצרות מן הצדדים.** ושואלים: **ותרי קלי מי משתמעי** [ושני קולות יחד האם הם נשמעים]? שבגלל החצוצרות אין שומעים את קול השופר כראוי. **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: שתי לשונות אלה, **"זכור"** (שמות כ, ח) **ו"שמור"** (דברים ה, יב), שהם שתי הנוסחות בדיבר שבעשרת הדברות העוסק בענין יום השבת, בספר שמות ובספר דברים, **בדבור אחד נאמרו,** שבדיבור זה נאמר "זכור" ו"שמור" כאחת, **מה שאין הפה יכולה לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע,** משמע שאי אפשר לשמוע שני קולות כאחד, ואף מפני החצוצרות אין קול השופר יכול להשמע! ומשיבים: **לכך מאריך בשופר** כדי שיוכלו לשמוע את קול השופר לעצמו.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:3
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/27a:3)

על תשובה זו תוהים: **למימרא** [האם לומר] וללמוד מכאן **דכי שמע** [שכאשר היה שומע] את **סוף** ה**תקיעה בלא** ששמע את **תחילת** ה**תקיעה יצא?** שהרי מתחיל בשופר ובחצוצרות כאחת אלא שבסוף התקיעה תוקעים בשופר בלבד, ואם אכן די בכך, משמע שיוצאים ידי חובה בשמיעת סוף התקיעה. **וממילא** נלמד גם כן כי השומע את **תחילת** ה**תקיעה בלא** ששמע את **סוף** ה**תקיעה** גם כן **יצא.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:4
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/27a:4)

ולבירור אפשרות זו, **תא שמע** [בוא ושמע] מקור המדבר בענין זה, שנינו: **תקע בראשונה** שהיא התקיעה שבתחילת סדר תקיעות אחד **ומשך** (האריך) בתקיעה ה**שניה** שהיא האחרונה לאותו סדר תקיעות, כך שהיא נשמעת **כשתים** ובכך רצה שתהיה נחשבת כשתי תקיעות נפרדות, האחת כתקיעה האחרונה לסדר תקיעות זה והשניה כראשונה לסדר התקיעות הבא — **אין בידו אלא אחת** ואינה נחשבת כשתי תקיעות נבדלות. ויש לתהות: **אמאי** [מדוע] נאמר כך? **תיסלק לה בתרתי** [תעלה, תיחשב, לו כשתים], שהרי כפי שאמרנו מחצית תקיעה נחשבת לתקיעה! ומשיבים: **פסוקי תקיעתא מהדדי לא פסקינן** [לחלק התקיעות זו מזו אין אנו מחלקים], שאין אנו יכולים לחתוך קול אחד ולדונו כשנים, אף שהשומע מחצית תקיעה יצא בה ידי חובה.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:5
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/27a:5)

ומנסים להוכיח ממקור אחר: **תא שמע** [בוא ושמע]**,** ממה ששנינו: **התוקע לתוך הבור, או לתוך הדות** (בור שהוא חלק מבנין), **או לתוך הפיטס** (חבית גדולה), **אם קול שופר שמע** בבירור — הרי זה **יצא, ואם קול הברה** (הד) בלבד **שמע** — **לא יצא.** ולכאורה **אמאי** [מדוע] לא יצא? **ליפוק** [שייצא] ידי חובתו **בתחילת תקיעה, מקמי דליערבב קלא** [לפני שיתערבב הקול] על ידי ההד, ואף שאינו יכול לשמוע את סוף התקיעה בבהירות, מכל מקום הלא את תחילתה שמע כראוי!


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:6
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/27a:6)

**אלא** יש לחזור מן ההסבר שאמרנו, וכך יש לומר: **תרתי קלי מחד גברא** [שני קולות הנשמעים מאיש אחד] ממקור אחד — **לא משתמעי** [אינם נשמעים], וזה היה הנס במתן תורה שנשמעו כאחד מאותו מקור, אולם **מתרי גברי** [משני אנשים] המשמיעים קול — **משתמעי** [נשמעים] הקולות, ואפשר להבחין ביניהם.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:7
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/27a:7)

ומקשים: **ומתרי גברי מי משתמעי** [ומשני אנשים האם נשמעים] הדברים בבירור? **והא תניא** [והרי שנינו בברייתא]: **בתורה** — **אחד קורא ואחד מתרגם, ובלבד שלא יהו שנים קורין ושנים מתרגמין,** הרי ששניים אין קולם נשמע!


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:8
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/27a:8)

ומעירים: מכאן אין להקשות **הא לא דמיא** [זה אינו דומה] **אלא לסיפא** [למה שנאמר בסופה] של אותה ברייתא עצמה, ששנינו בה: **בהלל ובמגילה** — **אפילו עשרה קורין** כאחד. **אלמא** [מכאן], **כיון** ש**חביב** הדבר לשומעיו **יהיב דעתיה** [נותנים דעתם] ומקשיבים היטב וממילא מבחינים בדיבורים, **הכא נמי** [כאן גם כן], **כיון** ש**חביב** השופר — **יהיב דעתיה ושמע** [הוא נותן דעתו להבחין בקולות ושומע].


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:9
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/27a:9)

**אלא אם אכן אפשר להבחין בקול השופר אף כשתוקעים באותו זמן בחצוצרה, למה מאריך** איפוא **בשופר?** הרי זה כדי **לידע** ולהדגיש **שמצות היום בשופר** היא.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:10
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/27a:10)

ג שנינו במשנה כי **בתעניות** תוקעים **בשל זכרים** (אילים) **כפופין ופיו** של השופר **מצופה כסף.** ושואלים: **מאי שנא התם** [במה שונה שם] בשופר של ראש השנה שמצפים אותו ב**זהב, ומאי שנא הכא** [ובמה שונה כאן] בתענית שמצפים את פיו ב**כסף?** ומשיבים: **איבעית אימא** [אם תרצה אמור] טעם אחד: **כל** שופר שעושים לשם **כינופיא** [אסיפת קהל] של **כסף הוא, דכתיב** [שנאמר]: **"עשה לך שתי חצוצרת כסף** מקשה תעשה אותם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות" (במדבר י, ב). **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **התורה חסה על ממונן של ישראל** ולכך אין מצפים אלא בכסף שהוא חומר זול יותר מזהב.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:11
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/27a:11)

ומקשים: אם כן, **התם נמי נעביד** [שם, בראש השנה גם כן נעשה] ציפוי של **כסף!** ומשיבים: **אפילו הכי** [כך] **כבוד יום טוב עדיף** וראוי להדר וליפות את שופרו של החג, אולם בתענית, שאיננה יום טוב — אין צורך להדר ביותר, ומסתפקים בשל כסף.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:12
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/27a:12)

מסופר: **רב פפא בר שמואל סבר למיעבד עובדא כמתניתין** [לעשות מעשה כמשנתנו] בשופר ובחצוצרות ובכל שאר הפרטים. **אמר ליה** [לו] **רבא: לא אמרו** דבר זה **אלא במקדש** בלבד. **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **במה דברים אמורים** — **במקדש, אבל בגבולין** מחוץ למקדש: **מקום שיש** תקיעה ב**חצוצרות** כגון בתעניות — **אין שופר,** וב**מקום שיש שופר** — **אין חצוצרות.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:13
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/27a:13)

**וכן הנהיג ר' חלפתא בציפורי ור' חנניא בן תרדיון בסיכני** שיעשו כדרך המתוארת במשנה, **וכשבא דבר אצל חכמים אמרו: לא היו נוהגין כן אלא בשערי מזרח** של המקדש **ובהר הבית בלבד.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:14
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/27a:14)

**אמר רבא, ואיתימא** [ויש אומרים] שהיה זה **ר' יהושע בן לוי: מאי קראה** [מהו הכתוב] המלמד אותנו דבר זה — **דכתיב** [שנאמר]: **"בחצצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'"** (תהלים צח, ו), כלומר: **לפני המלך ה'** במקדשו **הוא דבעינן** [שצריכים אנו] **חצוצרות וקול שופר** יחד, **אבל בעלמא** [בכלל] מחוץ למקדש — **לא.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:15
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/27a:15)

ד שנינו במשנה: **שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות. אמר ר' שמואל בר יצחק: כמאן מצלינן האידנא** [כדעת מי מתפללים אנו היום] בראש השנה, ואומרים בתפילה: **"זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון", כמאן** [כמי] — **כ**שיטת **ר' אליעזר, שאמר: בתשרי נברא העולם** ולכן מזכירים בראש השנה יום ראשון.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:16
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/27a:16)

**מתיב** [מקשה] **רב עינא:** שנינו, **שוה יובל לראש השנה לתקיעה ולברכות, והא איכא** [והרי יש] **"זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון"** ש**בראש השנה איתא** [ישנו], שיש מקום לאומרו, **ו**אילו **ביובל ליתא** [איננו], שהרי אין זה זכרון ליום ראשון, ואין זה "תחילת מעשיך"! ומשיבים: **כי קתני** [כאשר שנינו] — הרי זה **אשארא** [על שאר הדברים] שבנוסח הברכות, ומשמיטים קטע זה.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:17
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/27a:17)

**רב שישא בריה** [בנו] של **רב אידי מתני הכי** [היה שונה את הקטע האחרון כך], **אמר רב שמואל בר יצחק: הא דתנן** [זו ששנינו במשנתנו] **שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות כמאן** [כשיטת מי] — ש**לא כ**שיטת **ר' אליעזר, דאי** [שאם] כשיטת **ר' אליעזר** היא, **כיון** ש**אמר** ש**בתשרי נברא העולם,** אם כן **הא איכא** [הרי יש] גם את הנוסח **"זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון"** ש**בראש השנה איתא** [ישנו], **וביובל ליתא** [איננו], וממשנתנו מובן שאינו כן! ודוחים: **כי קתני** [כאשר שנינו] מה ששנינו היה זה **אשארא** [על שאר הדברים] ולא על קטע זה, שבו משנים, וכדעת ר' אליעזר.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:18
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 27a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/27a:18)

ה משנה **שופר שנסדק ודבקו** בדבק, אף על פי שהוא לכאורה שלם — הרי הוא **פסול** לתקיעה. וכן, אם **דיבק שברי שופרות** ועשה מהם שופר אחד שלם — הרי זה **פסול.**