## Steinsaltz on Rosh Hashanah Daf 29b

###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:1
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/29b:1)

**ברכת הלחם** שמברכים "המוציא" לפני אכילת **מצה, וברכת היין של קידוש היום** בשבת ובחג **מהו** לענין זה? וצדדי השאלה: **כיון** ש**חובה הוא** לברך ברכות אלה משום המצוה שבדבר, אם כן הריהו **מפיק** [מוציא] אחרים ידי חובה אף שהוא עצמו כבר יצא, **או דלמא** [שמא] כיון שה**ברכה** עצמה **לאו** [לא] **חובה היא** [חובה], שהחובה היא באכילה ושתיה, אם כן כיון שכבר יצא ידי חובתו ועיקר הברכה אינה אלא על הנאת האכילה ושתיה — שוב אינו יכול להוציא אחרים.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:2
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/29b:2)

ומשיבים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר, שכן **אמר רב אשי: כי הוינן בי** [כאשר היינו לומדים בבית אצל] **רב פפי, הוה מקדש לן** [היה עושה קידוש עבורנו] **וכי הוה אתי אריסיה מדברא הוה מקדש להו** [וכאשר היו באים אריסיו מן השדה היה מקדש להם], הרי שרשאי אדם לחזור ולקדש ואף לברך על היין, אף כאשר יצא כבר ידי חובה.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:3
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/29b:3)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **לא יפרוס אדם פרוסה** ויברך **לאורחין, אלא אם כן** הריהו **אוכל עמהם** ומברך בעצם עבור עצמו, **אבל פורס הוא לבניו ולבני ביתו** ומברך, **כדי לחנכן במצות,** שידעו כיצד מברכים. **ובהלל ובמגילה אף על פי שיצא** ידי חובה — יכול לקרוא בשנית ו**מוציא** בכך אחרים ידי חובתם.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:5
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/29b:5)

א משנה **יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת** — **במקדש היו תוקעין** בשופר, כבכל ראש השנה, **אבל לא** תוקעים **במדינה** מחוץ לתחום המקדש. **משחרב בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו תוקעין** אף בשבת **בכל מקום שיש בו בית דין** של עשרים ושלושה דיינים. **אמר ר' אלעזר: לא התקין רבן יוחנן בן זכאי** תקנה זו **אלא ביבנה בלבד,** שבה שכנה באותו זמן הסנהדרין הגדולה של שבעים ואחד, אבל לא במקום אחר. **אמרו לו: אחד יבנה, ואחד כל מקום שיש בו בית דין.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:6
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/29b:6)

ומוסיפים: **ועוד זאת היתה ירושלים** בעודה בבניינה **יתירה על יבנה** שגם לאחר תקנת רבן יוחנן בן זכאי היה הבדל בדין: **שכל עיר** שהיא **רואה** את ירושלים **ושומעת** תקיעת שופר מירושלים **וקרובה** אליה **ויכולה לבוא** לירושלים — **תוקעין** אף בה בשופר, שהיא כנספחת לירושלים. **וביבנה לא היו תוקעין אלא בבית דין בלבד,** ולא מחוץ לתחום בית הדין.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:7
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/29b:7)

ב גמרא שואלים: **מנא הני מילי** [מנין דברים אלה] שבשבת לא יתקעו בשופר? **אמר ר' לוי בר לחמא אמר ר' חמא בר חנינא: כתוב אחד אומר** לגבי ראש השנה: **"שבתון זכרון תרועה"** (ויקרא כג, כד), משמע שיש רק להזכיר את ענין התרועה, אבל אין תוקעים בפועל. **וכתוב אחד אומר: "יום תרועה יהיה לכם"** (במדבר כט, א) — תרועה ממש, והדברים לכאורה סותרים! ויש לתרץ, **לא קשיא** [אינו קשה]; **כאן** — **ביום טוב שחל להיות בשבת** אין תוקעים, ויש רק זכרון תרועה, **כאן** — **ביום טוב שחל להיות בחול** — תוקעים.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:8
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/29b:8)

**אמר רבא** והקשה על טעם זה: **אי מדאורייתא** [אם מן התורה] **היא** חלוקה זו בין שבת לחול, אם כן, **במקדש היכי תקעינן** [כיצד תוקעים אנו]? שאם הדבר אסור מן התורה כיצד הותר במקדש? **ועוד:** תקיעת שופר **הא לאו** [הרי לא] **מלאכה היא, דאיצטריך קרא למעוטי** [שהצטרך הכתוב למעט אותה], שאף שאסרוה חכמים בשבת, אינה בכלל מלאכה האסורה מן התורה, ואין מסתבר שבא הכתוב לאוסרה עלינו.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:9
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/29b:9)

**דתנא דבי** [שכן שנה החכם מבית מדרשו] של **שמואל** ברייתא זו: נאמר, **"כל מלאכת עבדה לא תעשו"** (במדבר כט, א), **יצתה** מכללן **תקיעת שופר ורדיית הפת** מן התנור **שהיא חכמה** ואומנות, אבל **אינה מלאכה** ואינה בגדר איסורי המלאכה. ואם כן, אין לפרש שתקיעת שופר אסורה מן התורה.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:10
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/29b:10)

**אלא אמר רבא** יש לדחות את ההסבר הזה, ולומר: **מדאורייתא מישרא שרי** [מן התורה מותר] לתקוע בראש השנה אף כשחל בשבת, **ורבנן הוא דגזור ביה** [וחכמים הם שגזרו בו, בדבר זה] **כ**פי הסברו של **רבה.** ש**אמר רבה: הכל חייבין בתקיעת שופר, ו**אולם **אין הכל בקיאין בתקיעת שופר** כיצד לתקוע, **גזירה שמא יטלנו** את השופר **בידו וילך אצל הבקי ללמוד,** ושמא ישכח **ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים** בשבת, ונמצא מחלל את השבת. ולכן גזרו שלא יתקעו בשבת.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:11
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/29b:11)

**והיינו טעמא** [וזהו הטעם] של **לולב,** שאין נוטלים אותו בשבת, **והיינו טעמא** [וזהו הטעם] של **מגילה,** מגילת אסתר, שאין קוראים בה בשבת, הכל מתוך החשש שמא יטלטלו את אלה ארבע אמות ברשות הרבים.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:12
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/29b:12)

ג שנינו במשנה: **משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי** שיתקעו ביבנה. מעשה זה מובא בפירוט יתר בברייתא הבאה, **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **פעם אחת חל ראש השנה להיות בשבת, והיו כל הערים מתכנסין** למקום הסנהדרין ביבנה לתפילת החג. **אמר להם רבן יוחנן בן זכאי לבני בתירה,** שהיו גדולי הדור: **נתקע** כמו שהיו נוהגים במקדש! **אמרו לו: נדון** אם מותר הדבר או לא.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:13
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/29b:13)

**אמר להם:** מוטב ש**נתקע, ואחר כך** כשיהיה פנאי **נדון** בדבר. **לאחר שתקעו, אמרו לו: נדון! אמר להם: כבר נשמעה קרן ביבנה,** שכבר נשמעה תקיעת השופר, **ואין משיבין לאחר מעשה.** שאם כבר נעשה מעשה ברבים, אין ראוי לבוא להתדיין ולומר שעשו זאת בטעות.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:14
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/29b:14)

ד עוד שנינו במשנה: **אמר ר' אלעזר: לא התקין רבן יוחנן בן זכאי** שיתקעו בראש השנה שחל להיות בשבת מחוץ לגבולות המקדש, **אלא ביבנה בלבד. אמרו לו: אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו בית דין.** ושואלים: **דעה זו שאמרו לו** החכמים לר' אלעזר הלא **היינו** [היא היא] דעת ה**תנא קמא** [הראשון], ומה טעם לחזור ולספר שאמרו את דברי התנא הראשון?


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:15
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/29b:15)

ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל] בין שיטת התנא הראשון במשנתנו, והשיטה שלפיה אמרו חכמים דבריהם לר' אלעזר — לגבי **בי דינא דאקראי** [בית דין של ארעי], בית דין שאיננו קבוע במקום מסויים, שלדעת תנא קמא תוקעים אף שם ולדעת החכמים שאמרו לו — אין לתקוע אלא במקום בית דין קבוע, כמו יבנה בשעתה.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:16
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 29b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/29b:16)

ה שנינו במשנה ש**אמרו לו** החכמים לר' אלעזר: **אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו בית דין. אמר רב הונא:**