## Steinsaltz on Rosh Hashanah Daf 31a

###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:1
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31a:1)

ודוחים: מכאן אין ראיה שכך עושים תמיד כי **שאני התם** [שונה שם] ש**שירה דיומיה** [של יומו] **היא,** שהרי בראש השנה שחל להיות ביום חמישי אומרים "הרנינו" בכל מקרה, אם משום ראש השנה, ואם משום שירת היום הקבועה, שכשיש ספק איזו שירה יש לומר — שמא לא היו אומרים כלל.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:2
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31a:2)

א אגב הזכרת שיר החג ושיר של יום מביאים ברייתא באותו נושא, **תניא** [שנויה ברייתא], **ר' יהודה אומר משום** (משמו) של **ר' עקיבא: ב**יום ה**ראשון מה היו אומרים** הלוים בשיר — **"לה' הארץ ומלואה"** (תהלים כד, א), לזכר היום הראשון של בריאת העולם, **על שם ש**בו **קנה** את השמים ואת הארץ **והקנה** את העולם ליושביו **ו**הוא **שליט** יחיד **בעולמו,** כי לא נבראו המלאכים אלא ביום השני.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:3
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31a:3)

**ב**יום ה**שני מה היו אומרים** — **"גדול ה' ומהלל מאד** בעיר אלהינו בהר קדשו **"(תהלים מח, ב), על שם שחילק מעשיו** ביום השני של הבריאה בין מים עליונים לתחתונים **ומלך עליהן,** שהרי מזמור זה מדבר במקום המקדש והשכינה.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:4
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31a:4)

**בשלישי היו אומרים: "אלהים נצב בעדת אל"** (תהלים פב, א), **על שם שגילה ארץ בחכמתו** בבריאת היום השלישי, שנאמר בו "ותראה היבשה" (בראשית א, ט), **והכין תבל** על ידי כך **לעדתו** שתוכל לחיות בארץ. **ברביעי היו אומרים: "אל נקמות ה'"** (בראשית צד, א), **על שם שברא** ביום זה **חמה ולבנה, ועתיד ליפרע** ולהנקם **מעובדיהן** כעובדי עבודה זרה.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:5
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31a:5)

**בחמישי היו אומרים: "הרנינו לאלהים עוזנו"** (תהילים פא, ב), **על שם שברא** בו **עופות ודגים** שהם גורמים לכל הרואה אותם **לשבח** ("להרנין") **לשמו, בששי היו אומרים: "ה' מלך גאות לבש"** (בראשית צג, א), **על שם שגמר מלאכתו** באותו יום **ומלך עליהן** במלוא פארו. **בשביעי היו אומרים: "מזמור שיר ליום השבת"** (בראשית צב, א), על שם שעתיד הקדוש ברוך הוא להחריב את עולמו ויהיה העולם שומם מבלי אדם ושובת ממלאכה, ויהיה איפוא אותו יום, **יום שכולו שבת.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:6
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31a:6)

**אמר ר' נחמיה: מה ראו חכמים לחלק בין הפרקים הללו,** שכל השירות נכתבו לזכר העבר, בזמן בריאת העולם, ואילו ביום השבת נאמר שירה על העתיד לבוא? **אלא** כך יש לפרש: **בראשון** — על **שקנה והקנה ושליט בעולמו, בשני** — על **שחילק מעשיו ומלך עליהם, בשלישי** — על **שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו,**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:7
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31a:7)

**ברביעי** — על **שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיהן, בחמישי** — על **שברא עופות ודגים לשבח לשמו, בששי —** על **שגמר מלאכתו ומלך עליהם, בשביעי** — **על שם ששבת** ממלאכתו, ו"מזמור שיר ליום השבת" מתייחס לשבת הראשונה של ימי הבריאה.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:8
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31a:8)

ומעירים: **וקמיפלגי** [והם חלוקים] לגבי מה שאמר **רב קטינא,** ש**אמר רב קטינא: שיתא אלפי שני הוה עלמא וחד חרוב** [ששת אלפים שנה קיים העולם ואחד הוא נחרב], **שנאמר: "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא"** (ישעיה ב, יא), שאלף שנים הם עבורו כיום אחד ("כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור". תהילים צ, ד) והוא כדברי ר' עקיבא. **אמר אביי: תרי חרוב** [שני אלפים הוא נחרב], **שנאמר: "יחינו מימים"** (הושע ו, ב). ואין לפיכך קשר בין העולם הבא ובין "יום השבת".


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:9
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31a:9)

ושואלים עוד: **במוספי דשבתא** [בקרבנות המוסף של שבת] **מה היו אומרים? אמר רב ענן בר רבא אמר רב:** היו אומרים **הזי"ו ל"ך** שהיו מחלקים את שירת האזינו לשישה חלקים: **"ה**אזינו השמים**"** (דברים לב, א), **"ז**כור ימות עולם**"** (דברים לב, ז), **"י**רכיבהו על במותי ארץ**"** (דברים לב, יג), **"ו**ירא ה' וינאץ**"** (דברים לב, יט), **"ל**ולי כעס אויב אגור**"** (דברים לב, כז), **"כ**י ידין ה' עמו**"**(דברים לב, לו), ובכל פעם היו אומרים חלק אחד.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:10
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31a:10)

**ואמר רב חנן בר רבא אמר רב: כדרך שחלוקים** פסוקי שירת האזינו **כאן** בשירה שבמוספי שבת במקדש — **כך חלוקין** בקריאת התורה **בבית הכנסת** כשקורים פרשה זו.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:11
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31a:11)

ועוד שואלים: **במנחתא דשבתא** [בקרבן מנחה, תמיד של בין הערביים, של שבת] **מה היו אומרים? אמר ר' יוחנן: "אז ישיר"** (שמות טו, א), עד "מי כמוך" (שמות טו, יא), **ו"מי כמוך"** עד סוף שירת הים, **ו"אז ישיר** ישראל את השירה" (במדבר כא, יז), שהיא שירת הבאר כולה.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:12
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31a:12)

**איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] השאלה: **הני כולהו בחד שבתא אמרי להו** [אלה כולם בשבת אחת אומרים אותם] את כל חלקי שירת האזינו, **או דלמא כל שבתא ושבתא אמרי חד** [או שמא כל שבת ושבת אומרים קטע אחד]? ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] **, דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **אמר ר' יוסי: עד שהראשונה** בשירת המוספים של בוקר **אומרת אחת,** כלומר: מסיימת את כל מחזור פרקי השירה שבשבתות שונות של השירה כולה — **השניה** של השיר, במנחה, **חוזרת שתים,** אומרת את מחזור השירה שלה פעמיים, שהרי היא מורכבת משלושה חלקים בלבד, **שמע מינה** [למד מכאן] **כל שבתא ושבתא אמרי חד** [כל שבת ושבת אומרים קטע אחד] ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן].


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:13
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31a:13)

ב **אמר רב יהודה בר אידי אמר ר' יוחנן: עשר מסעות נסעה שכינה,** כלומר, עד שיצאה שכינה מן המקדש לגמרי נעשה הדבר בעשרה שלבים, ודברים אלה למדים **מקראי** [מן הכתובים], **וכנגדן גלתה סנהדרין** לעשרה מקומות, ודבר זה יודעים אנו **מגמרא** [מן המסורת].


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:14
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31a:14)

ומפרטים: **עשר מסעות נסעה שכינה,** דבר זה נלמד **מקראי** [מן הכתובים], ואלו הם: **מ**ן ה**כפרת** שעל הארון אל ה**כרוב, ומכרוב** זה **לכרוב** אחר, **ומכרוב למפתן** הבית, **וממפתן לחצר, ומחצר למזבח, וממזבח לגג, ומגג לחומה** של הר הבית, **ומחומה לעיר, ומעיר להר** שליד ירושלים, **ומ**ן ה**הר למדבר, וממדבר עלתה וישבה במקומה** במרום, ללא קשר עם בני אדם — **שנאמר: "אלך אשובה אל מקומי"** (הושע ה, טו).


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:15
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31a:15)

ומפרטים: **מכפרת לכרוב, מכרוב לכרוב, ומכרוב למפתן** — **דכתיב** [שנאמר] למשה במשכן: **"ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת** מבין שני הכרובים**"** (שמות כה, כב), משמע שכבוד השכינה בכפורת הוא, **וכתיב** [ונאמר]: **"וירכב על כרוב ויעף"** (שמואל ב' כב, יא), הרי שכבוד השכינה הוא על הכרוב, **וכתיב** [ונאמר]: **"וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית"** (יחזקאל ט, ג), משמע שגלתה השכינה מן הכרוב אל המפתן.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:16
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31a:16)

**וממפתן לחצר** — **דכתיב** [שנאמר]: **"וימלא הבית את הענן והחצר מלאה את נגה כבוד ה'"** (יחזקאל י, ד). ו**מחצר למזבח** — **דכתיב** [שנאמר]: **"ראיתי את ה' נצב על המזבח"** (עמוס ט, א). **וממזבח לגג** — **דכתיב** [שנאמר]: **"טוב לשבת על פנת גג"** (משלי כא, ט). **מגג לחומה** — **דכתיב** [שנאמר]: **"והנה ה' נצב על חומת אנך"** (עמוס ז, ז). **מחומה לעיר** — **דכתיב** [שנאמר]: **"קול ה' לעיר יקרא"** (מיכה ו, ט).


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:17
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31a:17)

**ומעיר** עלתה השכינה **להר** שליד הבית שהוא הר הזיתים — **דכתיב** [שנאמר]: **"ויעל כבוד ה' מעל תוך העיר ויעמד על ההר אשר מקדם לעיר"** (יחזקאל יא, כג). **ומהר למדבר** — **דכתיב** [שנאמר]: **"טוב שבת בארץ מדבר** מאשת מדינים וכעס **"(משלי כא, יט). וממדבר עלתה וישבה במקומה** — **דכתיב** [שנאמר]: **"אלך אשובה אל מקומי** עד אשר יאשמו **"(הושע ה, טו).**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:18
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31a:18)

**אמר ר' יוחנן: ששה חדשים נתעכבה שכינה לישראל במדבר, שמא יחזרו בתשובה** ותחזור שכינה למקומה, **כיון שלא חזרו** — **אמר: תיפח עצמן,** כלומר, ילכו לאבדון, **שנאמר: "ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש"** (איוב יא, כ), אלו הן עשר גלויות של שכינה מקודש הקדשים.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:19
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31a:19)

**וכנגדן גלתה סנהדרין, מגמרא** [לפי המסורת]: **מלשכת הגזית** ששם מקומה הקבוע גלתה הסנהדרין **לחנות** שהוא מקום מיוחד בהר הבית ולא בתוך המקדש עצמו, **ומחנות לירושלים, ומירושלים** גלתה **ליבנה,**