## Steinsaltz on Rosh Hashanah Daf 31b

###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:1
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31b:1)

**ומיבנה לאושא, ומאושא חזרה ליבנה, ומיבנה** חזרה שוב **לאושא, ומאושא** נדדה **לשפרעם, ומשפרעם לבית שערים, ומבית שערים לצפורי, ומצפורי לטבריא. וטבריא עמוקה מכולן** שהיא מצויה בבקעת הירדן. ורמז לנדידות אלה — **שנאמר: "ושפלת מארץ תדברי"** (ישעיה כט, ד).


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:2
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31b:2)

**ר' אלעזר אומר: שש גלות הן,** אם מונים רק את המקומות ולא את דרך הנדודים, ורמז לדבר — **שנאמר: "כי השח ישבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד ארץ יגיענה עד עפר"** (ישעיה כו, ה), שיש בפסוק זה רמז לשש ירידות (השח, ישפילנה, ישפילה, עד ארץ, יגיענה, עד עפר) **אמר ר' יוחנן: ומשם,** כלומר ממקום שפלותם וירידתם **עתידין ליגאל, שנאמר: "התנערי מעפר קומי שבי** ירושלים**"** (ישעיה נב, ב).


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:3
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31b:3)

א משנה **אמר ר' יהושע בן קרחה: ועוד זאת התקין רבן יוחנן בן זכאי: שאפילו ראש בית דין** (נשיא הסנהדרין) **בכל מקום** ואינו נמצא במקום מושב הסנהדרין, אף על פי שקידוש החודש תלוי בו כפי ששנינו (לעיל ראש השנה כד,א) ש"ראש בית דין אומר מקודש", מכל מקום תיקן **שלא יהו העדים הולכין** להעיד עדות החודש **אלא** ילכו **למקום הוועד,** ויקדשוהו חברי הסנהדרין בלא ראש בית הדין.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:4
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31b:4)

ב גמרא מסופר: **ההיא איתתא דאזמנוה לדינא קמיה** [אשה אחת הזמינו אותה לדין לפני] **אמימר בנהרדעי** [בנהרדעא], **אזל** [הלך] **אמימר למחוזא** לפי שעה, **ולא אזלה בתריה** [הלכה אחריו] להתדיין שם. **כתב פתיחא עילווה** [שטר נדוי עליה] על שלא צייתה לבית הדין, **אמר ליה** [לו] **רב אשי לאמימר: והא אנן תנן** [והרי אנו שנינו במשנה]: **אפילו ראש בית דין בכל מקום שלא יהו העדים הולכין אלא למקום הוועד,** משמע שהולכים אחר בית דין ולא אחר ראש הדיינים המזמין!


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:5
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31b:5)

**אמר ליה** [לו] אמימר: **הני מילי** [דברים אלה אמורים] **לענין עדות החדש** שבהם יש צורך בקביעות מקום, **שאם כן,** שיבואו למקום הקבוע ולא ימצאו שם את ראש הוועד ויצטרכו לטרוח ללכת למקום אחר — **נמצאת מכשילן לעתיד לבא** שלא ירצו העדים לבוא, ולכן תקנו להם תקנה זו. **אבל הכא** [כאן] לגבי תביעות — הלא נאמר: **"ועבד לוה לאיש מלוה"** (משלי כב, ז), שהנתבע הנקרא לדין משועבד לנוחיותו של התובע, ושל בית הדין.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:6
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31b:6)

ג **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **אין** ה**כהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן** כשהם מברכים ברכת כהנים בבית הכנסת, **וזו אחד מתשע תקנות שהתקין רבן יוחנן בן זכאי.** את התקנות הללו מונים: **שית דהאי פירקא** [שש שנמנו בפרק זה] (תקיעה בשבת ביבנה, לולב כל שבעה, יום הנף כולו אסור באכילת חדש, קבלת עדי החודש כל היום, הליכת עדי החודש למקום הועד, וברכת הכהנים ללא נעילת הסנדל) **וחדא דפירקא קמא** [ואחת שבפרק הראשון] שלא יחללו העדים את השבת אלא על ניסן ותשרי בלבד,


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:7
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31b:7)

**ואידך** [והאחרת], **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **גר שנתגייר בזמן הזה** שלפי דין תורה צריך הגר להביא שתי עולות עוף לקרבן, נוסף למילה וטבילה. וכיון שלאחר החורבן אי אפשר להביא קרבן **צריך שיפריש רובע** (רבע שקל) שהוא בערך דמי שני גוזלי יונה **ל**צורך **קינו** (זוג גוזלים זה), כלומר, שהגר יכין הכל לצורך זה, ומיד כשייבנה בית המקדש יהיה בידו להקריב. **אמר ר' שמעון בן אלעזר: כבר נמנה עליה** על הלכה זו **רבן יוחנן בן זכאי וביטלה, שלא יפריש מעות אלה מפני התקלה,** שאם יתחייב להפריש מעות שמא במשך הזמן (שהרי אין תאריך לפדיון מעות אלה) ישגה אדם וישתמש בכסף זה, ונמצא בא לידי מעילה בקודש.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:8
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31b:8)

**ואידך** [והאחרת] התקנה התשיעית בזה **פלוגתא** [מחלוקת היא] בין **רב פפא ורב נחמן בר יצחק,** מה היתה. **רב פפא אמר:** התקנה היתה בענין **כרם רבעי, רב נחמן בר יצחק אמר:** בענין **לשון של זהורית.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:9
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31b:9)

ומבארים, **רב פפא אמר: כרם רבעי,** שכן שנינו במשנה: **כרם רבעי** כלומר פירות הכרם בשנה הרביעית לנטיעתם — שאמרה תורה שצריך להעלותם לירושלים ולאכלם שם. ואם אי אפשר להעבירם בעינם — פודים אותם ומביאים דמיהם לירושלים וקונים בהם דברי מאכל לאכלם בעיר. אולם תקנו חכמים שחלק מסוים של פירות כרם רבעי עצמם **היה עולה לירושלים** בעינו ולא יפדוהו בכסף. וקבעו תחום להבאת הפירות בערך **מהלך יום לכל צד** מירושלים **וזו היא תחומה** של רצועה זו שבה היה כרם רבעי עולה בעינו: **אילת מן הצפון, ועקרבת מן הדרום, לוד מן המערב, וירדן מן המזרח.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:10
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31b:10)

**ואמר עולא ואיתימא** [ויש אומרים] שהיה זה **רבה בר עולא. אמר ר' יוחנן: מה טעם** תקנו תקנה זו — **כדי לעטר שוקי ירושלים בפירות** כלומר שעל ידי כך נמצא שיש פירות רבים בירושלים מכיון שכבר מביאים פירות משובחים מכל הכרמים שיש לחלל.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:11
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31b:11)

**ותניא** [ושנוייה ברייתא]: **כרם רבעי היה לו לר' אליעזר במזרח לוד בצד כפר טבי,** שהוא בתוך התחום שבו צריך להביא פירות הכרם עצמם לירושלים. **וביקש ר' אליעזר להפקירו לעניים** שהיה עליו טורח גדול להביאם בעינם.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:12
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31b:12)

**אמרו לו תלמידיו: רבי, כבר נמנו חבריך עליו והתירוהו.** שלאחר חורבן הבית בטלה תקנה זו עד שישוב וייבנה. ומסבירים: **מאן** [מי] הם **חביריך** האמורים כאן — הכוונה היא ל**רבן יוחנן בן זכאי.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:13
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31b:13)

**רב נחמן בר יצחק אמר: לשון של זהורית** היתה תקנתו. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **בראשונה היו קושרין לשון של זהורית** (צמר צבוע אדום) **על פתח אולם** (חלק המקדש הסמוך להיכל הקודש) **מבחוץ,** ואם אחר הקרבת הקרבנות ושילוח השעיר **הלבין** לשון זהורית זה בדרך נס — **היו** העם **שמחין,** שהיה זה סימן שנמחלו עוונותיהם. **לא הלבין** — **היו עצבין, ו**כיון שאירע שלא הלבין והיה כל העם מתעצב, **התקינו שיהו קושרין אותו על פתח אולם מבפנים** כדי שלא יהיו הכל רואים אותו.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:14
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31b:14)

**ועדיין היו מציצין ורואין, הלבין** — **היו שמחין, לא הלבין** — **היו עצבין, התקינו שיהו קושרין אותו חציו בסלע** שלידו עומד המשלח את השעיר לעזאזל **וחציו בין קרניו של שעיר המשתלח,** ואז רק משלח השעיר היה רואה אם הלבין. ותקנה זו תיקן רבן יוחנן בן זכאי.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:15
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31b:15)

ומסבירים את יסוד המחלוקת הזו: **רב נחמן בר יצחק מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר כרב פפא? אמר לך** [היה יכול לומר לך]: **אי סלקא דעתך** [אם עולה על דעתך] לומר שביטול תקנת כרם רבעי של **רבן יוחנן בן זכאי** היא, אם כן **חבריו** של **ר' אליעזר מי הוה** [האם היה]? הלא **רבו הוה** [היה] ובודאי אין לומר שזו תקנת רבן יוחנן. **ואידך** [והאחר] מה משיב הוא על כך? ומשיבים: **כיון** ש**תלמידים הוו** [היו] אלה שאמרו לו — **לאו אורח ארעא למימרא ליה לרביה** [אין זה דרך ארץ לומר לו שיאמר לו אדם לרבו] **"רבך"** ולכן אמרו בלשון "חבריך".


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:16
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31b:16)

ושואלים: **ורב פפא מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר כרב נחמן בר יצחק? אמר לך** [היה יכול לומר לך]: **אי סלקא דעתך** [אם עולה על דעתך] לומר שתקנה זו של **רבן יוחנן בן זכאי** היתה — **בימי רבן יוחנן בן זכאי מי הוה** [האם היתה] בכלל **לשון של זהורית** מלבינה? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **כל שנותיו של רבן יוחנן בן זכאי** היו **מאה ועשרים שנה; ארבעים שנה** מהן **עסק בפרקמטיא** (במסחר) שיוכל להגיע לעצמאות כלכלית ויוכל לעסוק בתורה, **ארבעים שנה למד** תורה, **ארבעים שנה לימד** תורה.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:17
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 31b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/31b:17)

**ותניא** [ושנויה ברייתא]: **ארבעים שנה קודם שנחרב הבית לא היה לשון של זהורית מלבין אלא מאדים. ותנן** [ושנינו במשנה] **משחרב הבית התקין רבן יוחנן בן זכאי,** משמע שחי ופעל לאחר החורבן. ואם כן באותן השנים שרבן יוחנן בן זכאי היה מלמד תורה ויכול להתקין תקנות לרבים — כבר לא היה מקום לעשות זאת, שכבר ידעו שאין לשון של זהורית מלבין כלל! ושואלים: **ואידך** [והאחר], מה הוא עונה על כך? לדעתו אותה תקנה היתה במשך **אותם ארבעים שנה** ש**למד, תלמיד יושב לפני רבו הוה** [היה], **ואמר מילתא** [דבר] והציע הצעה **ואסתבר טעמיה** [והסתבר טעמו] לחכמים,