## Steinsaltz on Rosh Hashanah Daf 32a

###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:1
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32a:1)

**וקבעיה רביה בשמיה** [וקבעו רבו בשמו] ומונים אותה בין תקנותיו.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:2
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32a:2)

א משנה **סדר ברכות** של ראש השנה כיצד? **אומר אבות** שהיא הברכה הראשונה ("מגן אברהם") שבשמונה עשרה, **וגבורות** ("מחיה מתים"), **וקדושת השם** ("אתה קדוש") **וכולל מלכיות עמהן** בברכת קדושת השם **ואינו תוקע** אחריה.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:3
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32a:3)

ומוסיפים ברכה מיוחדת ל**קדושת היום ותוקע** לאחריה. ואומר ברכה של **זכרונות ותוקע,** ולאחריה אומר ברכת **שופרות ותוקע, ו**אחר כך **אומר** כדרך שמסיימים כל תפילה כרגיל, בברכת ה**עבודה** ("רצה") **והודאה** ("מודים") **וברכת כהנים,** אלו **דברי ר' יוחנן בן נורי.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:4
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32a:4)

**אמר לו ר' עקיבא: אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר** אותה לעצמה? **אלא** כך הסדר: **אומר אבות וגבורות** כרגיל, **וקדושת השם, וכולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע, זכרונות ותוקע, שופרות ותוקע, ו**אחר כך **אומר עבודה והודאה וברכת כהנים.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:5
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32a:5)

ב גמרא שנינו במשנה, **אמר לו ר' עקיבא: אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר?** ותוהים: **למה הוא מזכיר?!** מה מקום לשאלה זו? הלא **רחמנא אמר אידכר** [התורה אמרה הזכר] וכיון שמצוה להזכיר, אין לקשרה בהכרח עם תקיעת השופר! **אלא** כך היתה כוונתו: **למה עשר,** כלומר, למה אומר עשרה פסוקים בברכה זו כמו בברכות האחרות **לימא** [שיאמר] **תשע** או פחות, שהרי **הואיל ואשתני** [והשתנתה] ברכה זו בחסרון תקיעה תשתנה גם במספר הפסוקים שבה!


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:6
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32a:6)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מנין שאומרים** ברכת **אבות** — **שנאמר: "הבו לה' בני אלים"** (תהילים כט, א) במובן: הזכירו לפני ה' את החזקים, התקיפים, ומכאן — שמזכירים את גדולת האבות. **ומנין שאומרים גבורות** — **שנאמר: "הבו לה' כבוד ועז"** (תהילים כט, א). **ומנין שאומרים קדושות** — **שנאמר: "הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת קדש"** (תהלים כט, ב).


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:7
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32a:7)

**ומנין שאומרים** בתפילת ראש השנה **מלכיות זכרונות ושופרות? ר' אליעזר אומר: דכתיב** [שנאמר]: **"**בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם **שבתון זכרון תרועה מקרא קדש"** (ויקרא כג, כד), וכך יש לפרשו: **"שבתון"** — **זה** רמז לברכה שמזכירים בה **קדושת היום, "זכרון"** — **אלו זכרונות, "תרועה"** — **אלו שופרות, "מקרא קדש"** פירושו: **קדשהו ב**המנעות מ**עשיית מלאכה.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:8
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32a:8)

**אמר לו ר' עקיבא: מפני מה לא נאמר** אחרת: **"שבתון"** — **שבות, שבו פתח הכתוב תחילה,** שסברה היא לומר שמתחלה נאמר עיקר הדבר — שיום זה הוא יום חג המנוע מעשיית מלאכה! **אלא** כך צריך לדרוש את הכתובים: **"שבתון"** — פירושו **קדשהו ב**המנעות מ**עשיית מלאכה, "זכרון"** — **אלו זכרונות, "תרועה"** — **אלו שופרות, "מקרא קדש"** — **זו קדושת היום.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:9
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32a:9)

אם כן **מנין שאומרים מלכיות? תניא** [שנויה ברייתא], **רבי אומר:** נאמר שם **"אני ה' אלהיכם"** (ויקרא כג, כב) שהוא הזכרת אלוהותו של הקדוש ברוך הוא, והיא מלכותו בעולם, **ו**נאמר סמוך לו: **"בחדש השביעי"** (ויקרא כג, כד) — **זו מלכות** שצריך לומר ביום זה.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:10
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32a:10)

**ר' יוסי בר' יהודה אומר: אינו צריך** לפסוק זה, **הרי הוא אומר:** "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם **והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם** אני ה' אלהיכם" (במדבר י, י), **שאין תלמוד לומר** בסוף הפסוק לומר שוב **"אני ה' אלהיכם", ומה תלמוד לומר** בהדגשה זו של **"אני ה' אלהיכם"** — **זה בנה אב,** כלומר, כאן מקור ויסוד להלכה, ש**לכל מקום שנאמר בו זכרונות** — **יהיו** בו **מלכיות עמהן.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:11
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32a:11)

ג ומעתה חוזרים לבעיה שבמשנתנו: **והיכן אומרה לקדושת היום? תניא** [שנויה ברייתא], **רבי אומר: עם המלכיות אומרה,** וטעמו: **מה מצינו בכל מקום,** כלומר, בכל החגים, שאת קדושת היום אומרים **ב**ברכה ה**רביעית** — **אף כאן** אומרים אותה **ברביעית.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:12
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32a:12)

**רבן שמעון בן גמליאל אומר: עם הזכרונות אומרה** לקדושת היום. וטעמו: **מה מצינו בכל מקום** שקדושת היום נאמרת **באמצע** תפילת שמונה עשרה (רביעית מבין השבע) — **אף כאן** הריהי נאמרת **באמצע,** והברכה החמישית היא הברכה האמצעית בתפילת ראש השנה (שיש בה תשע ברכות).


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:13
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32a:13)

**מסופר: וכשקידשו בית דין את השנה באושא ירד ר' יוחנן בן ברוקא לפני רבן שמעון בן גמליאל, ועשה** נהג בתפילתו **כ**שיטת **ר' יוחנן בן נורי. אמר לו רבן שמעון: לא היו נוהגין כן ביבנה. ליום השני** של ראש השנה **ירד ר' חנינא בנו של ר' יוסי הגלילי ועשה כר' עקיבא. אמר רבן שמעון בן גמליאל: כך היו נוהגין ביבנה.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:14
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32a:14)

על ברייתא זו תוהים: **למימרא** [האם לומר] ש**רבן שמעון בן גמליאל כ**שיטת **ר' עקיבא סבירא ליה** [סבור הוא]? **והא** [והרי] **אמר ר' עקיבא** ש**מלכיות עם קדושת היום אמר להו** [אומר הוא אותן] **ורבן שמעון בן גמליאל אומר** ש**קדושת היום עם הזכרונות אמר להו** [אומר הוא אותם] וכיצד הסכים רבן שמעון בן גמליאל עם מנהג ר' עקיבא? **אמר ר' זירא: אין הכוונה שהסכים בכל הפרטים, אלא התכוון לומר שתוקעין למלכיות,** שלענין זה בלבד הסכים, שכך נהגו ביבנה.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:15
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32a:15)

שנינו שם: **ליום השני ירד ר' חנינא.** ושואלים: **מאי** [מה] פירושו של יום **שני, אילימא** [אם תאמר] שהכוונה היא ל**יום טוב שני** של ראש השנה, **למימרא דעברוה** [האם תאמר שעיברו] את חודש **אלול** ואז יום שלושים של אלול הוא יום ראשון של ראש השנה, ואחד בתשרי הוא יום שני, אולם **האמר** [הרי אמר] **ר' חנינא בר כהנא: מימות עזרא ואילך לא מצינו** שיהיה חודש **אלול מעובר** וקשה להניח שהיה מקרה כזה בימי התנאים! **אמר רב חסדא: מאי** [מה הפירוש] **שני** — **ליום שני.** כלומר, **לשנה הבאה,** שבראש השנה בשנה הבאה אירע הדבר.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:16
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32a:16)

ד משנה **אין פוחתין מעשרה** פסוקים של מלכויות שאומרים בתוך ברכת **מלכיות, מעשרה** פסוקים של זכרונות בברכת **זכרונות, מעשרה** פסוקים של שופרות בברכת **שופרות. ר' יוחנן בן נורי אומר: אם אמר שלש שלש מכולן** — **יצא.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:17
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32a:17)

ה גמרא שואלים: **הני** [אותם] **עשרה** פסוקים של **מלכיות** ושאר ברכות **כנגד מי** קבעום? **אמר רבי: כנגד עשרה הלולים שאמר דוד בספר תהילים.** ותוהים: **הלולים** בתהילים, הרי **טובא הוו** [הרבה יותר מזה הם]! ומשיבים: **הנך דכתיב בהו** [אותם שנאמר בהם] **"הללוהו בתקע שופר"** (תהילים קנ, ג), ובפרק זה נאמרו עשר פעמים "הללוהו".


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:18
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32a:18)

**רב יוסף אמר: כנגד עשרת הדברות שנאמרו לו למשה בסיני. ר' יוחנן אמר: כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם.** על כך שואלים: **הי נינהו** [מה הם] בעצם עשרה מאמרות אלו — הרי הם אותן פעמים שכתוב


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:19
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32a:19)

**"ויאמר** אלוהים" בפרשת **בראשית,** אולם אלה הלא **תשעה הוו** [הם] ולא עשרה! ומשיבים: המלה **"בראשית"** עצמה **נמי** [גם כן] **מאמר הוא,** [שכן נאמר]: **"בדבר ה' שמים נעשו"** (תהילים לג, ו), לומר שכל הבריאה כולה נוצרה בכלל בדיבור אחד, ואחר כך נתפרטה והלכה בדברים שונים.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:20
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32a:20)

ו שנינו במשנה, **ר' יוחנן בן נורי אומר: אם אמר שלש שלש מכולן יצא. איבעיא להו** [נשאלה להם] ללומדים: **היכי קתני** [כיצד שנה], מה כוונת דבריו, האם יש לפרש שאומרים **שלש מן התורה, שלש מן הנביאים, ושלש מן הכתובים דהוו** [שהם] בסך הכל **תשע ואיכא בינייהו חדא** [ויש ביניהם בין ר' יוחנן בן נורי וחכמים הפרש באחת], **או דלמא** [שמא] **אחד מן התורה ואחד מן הנביאים ואחד מן הכתובים, דהויין להו** [שהם] **שלש** הזכרות **ואיכא בינייהו טובא** [ויש ביניהם הפרש גדול]?


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:21
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32a:21)

ומביאים ראיה, **תא שמע** [בוא ושמע] הוכחה לדבר: **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **אין פוחתין מעשרה מלכיות, מעשרה זכרונות, מעשרה שופרות, ואם אמר שבע מכולן** — **יצא, כנגד שבעה רקיעים.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:22
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32a:22)

**ר' יוחנן בן נורי אמר: הפוחת** — **לא יפחות משבע, ואם אמר שלש מכולן** — **יצא, כנגד תורה ונביאים וכתובים, ואמרי לה** [ויש אומרים]: **כנגד כהנים לוים וישראלים.** משמע שהוא סבור שהפוחת אומר בסך הכל שלש. **אמר רב הונא אמר שמואל: הלכה כר' יוחנן בן נורי,** שאם עשה כן — יצא.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:23
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32a:23)

ז משנה **אין מזכירין** פסוקים מתוך **זכרון מלכות ושופר** אם פסוקים אלה יש בהם זכרון **של פורענות.** ובאמירת עשרה פסוקים אלה **מתחיל ב**פסוקים של ה**תורה, ומשלים בנביא, ר' יוסי אומר: אם השלים** בפסוק מן **התורה** — **יצא.**