## Steinsaltz on Rosh Hashanah Daf 32b

###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:1
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:1)

א גמרא פסוקי **מלכיות** של פורענות, **כגון: "חי אני נאם ה' אלהים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלך עליכם"** (יחזקאל כ, לג) **ואף על גב** [ואף על פי] ש**אמר רב נחמן** על כתוב זה: **כל כי האי ריתחא לירתח קודשא בריך הוא עלן וליפרוקינן** [כל כגון כעס זה, כלומר, הלואי יכעס הקדוש ברוך הוא עלינו ויגאלנו] מכל מקום, **כיון דבריתחא אמור** [שבכעס נאמר] הפסוק — **אדכורי ריתחא בריש שתא לא מדכרינן** [הזכרת כעס בראש השנה אין אנו מזכירים].


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:2
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:2)

**זכרון** של פורענות כיצד — **כגון: "ויזכר כי בשר המה** רוח הולך ולא ישוב" (תהילים עח, לט). **שופר** של פורענות — **כגון: "תקעו שופר בגבעה** חצוצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין**"** (הושע ה, ח).


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:3
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:3)

**אבל אם בא לומר מלכות זכרון ושופר של פורענות של גוים** — **אומר. מלכות** של פורענות — **כגון: "ה' מלך ירגזו עמים"** (תהילים צט, א), **וכגון: "ה' מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו"** (תהילים י, טז). **זכרון** של פורענות — **כגון: "זכר ה' לבני אדום** את יום ירושלים האומרים ערו ערו עד היסוד בה**"** (תהילים קלז, ז). **שופר** של פורענות — **כגון: "וה' אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן"** (זכריה ט, יד) **וכתיב** [ונאמר]: **"ה' צבאות יגן עליהם"** (זכריה ט, טו) על ישראל.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:4
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:4)

**אין מזכירין** בפסוקים אלה **זכרון של יחיד, ואפילו** הוא **לטובה, כגון: "זכרני ה' ברצון עמך"** (תהילים קו, ד), **וכגון: "זכרה לי אלהי לטובה"** (נחמיה ה, יט).


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:5
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:5)

**פקדונות,** פסוקים שכתוב בהם שה' פקד — **הרי הן כזכרונות** לענין זה, **כגון: "וה' פקד את שרה"** (בראשית כא, א), **וכגון: "פקוד פקדתי אתכם"** (שמות ג, טז), אלה **דברי ר' יוסי. ר' יהודה אומר:** פקדונות **אינן כזכרונות.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:6
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:6)

אגב מובאות אלה שואלים: **ולר' יוסי נהי נמי** [אם אמנם גם כן] נאמר ש**פקדונות הרי הן כזכרונות,** אולם הפסוק שהוא מביא **"וה' פקד את שרה"** הלא **פקדון** של ה**יחיד הוא,** והרי אמרנו שאין מזכירים זכרון של יחיד אלא של הרבים בלבד! ומשיבים: **כיון דאתו** [שבאו] **רבים מינה** [ממנה] — **כרבים דמיא** [היא נחשבת] שכיון שהיא אם כל ישראל — הרי זה כזכרון השייך לכלל ישראל.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:7
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:7)

וכן נחלקו לגבי הפסוק: **"שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד. מי זה מלך הכבוד ה' עזוז וגבור ה' גבור מלחמה"** (תהילים כד, ז-ח), והבא אחריו: **"שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד. מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה"** (תהילים כד, ט-י). פסקה **ראשונה** חושבים אותה, כ**שתים,** כשתי מלכויות, משום שנזכרת בה פעמיים לשון מלכות, **שניה** נחשבת מטעם זה כ**שלש,** אלו **דברי ר' יוסי.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:8
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:8)

**ר' יהודה אומר: ראשונה** אינה נחשבת אלא כ**אחת,** שהשאלה ("מי הוא זה מלך הכבוד"?) אינה נראית בעיניו כמלכות, ומטעם זה **שניה** נחשבת רק כ**שתים.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:9
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:9)

וכן פסוק אחר: **"זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו. כי מלך כל הארץ אלהים** זמרו משכיל" (תהילים מז, ז-ח) — הרי כאן **שתים,** שפעמיים מוזכרת כאן לשון מלכות, אלו **דברי ר' יוסי. ר' יהודה אומר:** רק מלכות **אחת** היא, ש"זמרו למלכנו" אינו נחשב למלכות. **ושוין** (מסכימים) שניהם שבפסוק **"מלך אלוהים על גוים אלהים ישב על כסא קדשו"** (תהילים מז, ט) **שהיא** נחשבת הזכרה **אחת** בלבד, ש"ישב על כסא קדשו" אינו מלכות מפורשת.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:10
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:10)

**זכרון שיש בו תרועה** כיצד — **כגון** הפסוק: **"שבתון זכרון תרועה מקרא קדש"** (ויקרא כג, כד), **אומרה עם הזכרונות ואומרה עם השופרות** פעמיים, או באיזה מהם שירצה, אלו **דברי ר' יוסי. ר' יהודה אומר: אינו אומרה אלא עם הזכרונות בלבד,** לפי שעיקרו של הכתוב הוא הזכרון.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:11
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:11)

**מלכות שיש עמו תרועה** כיצד — **כגון: "ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו"** (במדבר כג, כא) — **אומרה עם המלכיות ואומרה עם השופרות,** אלו **דברי ר' יוסי. ר' יהודה אומר: אינו אומרה אלא עם המלכיות בלבד.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:12
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:12)

**תרועה שאין עמה** ו**לא כלום,** כלומר אין בה ענין נוסף חוץ מהזכרת התרועה, כיצד — **כגון "יום תרועה יהיה לכם"** (במדבר כט, א) — **אומרה עם השופרות,** אלו **דברי ר' יוסי. ר' יהודה אומר: אינו אומרה כל עיקר,** כי צריך שיהיה בפסוק גם ענין של תפילה ובקשה השייכות לראש השנה.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:13
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:13)

ב שנינו במשנה: כי בתפילת ראש השנה **מתחיל ב**אמירת פסוקי ה**תורה ומשלים בנביא,** ו**ר' יוסי אומר אם השלים בתורה יצא.** מלשון ר' יוסי במשנה אפשר ללמוד: **אם השלים** כלומר, **דיעבד** [לאחר מעשה] — **אין** [כן]. **לכתחילה** — **לא** יעשה כן. **והתניא** [והרי שנינו בברייתא], **ר' יוסי אומר: המשלים בתורה הרי זה משובח!** ומשיבים: **אימא** [אמור] ותקן את לשון המשנה, לא "אם השלים" אלא: **משלים,** כלומר לכתחילה.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:14
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:14)

ומקשים: ובכל זאת **והא** [והרי] **"אם השלים" קתני** [שנינו], ומזה משמע כי **דיעבד** [לאחר מעשה] — **אין** [כן], **לכתחילה** — **לא!** ומשיבים: **הכי קאמר** [כך אמר] כך יש לתקן את לשון המשנה: **מתחיל בתורה ומשלים בנביא. ר' יוסי אומר: משלים בתורה, ואם השלים בנביא** — **יצא. תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך], **אמר ר' אלעזר בר' יוסי: וותיקין היו משלימין אותה בתורה,** ובודאי בשיטת אביו אמרה.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:15
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:15)

ושואלים: **בשלמא** [נניח] **זכרונות ושופרות איכא טובא** [יש הרבה] ואפשר שיימצאו פסוקים גם בתורה גם מן הנביאים די הצורך, **אלא מלכיות** הלא **תלת** [שלוש] בלבד **הוא דהויין** [שיש] והם: **"ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו"** (במדבר כג, כא), **"ויהי בישרון מלך"** (דברים לג, ה), והפסוק **"ה' ימלך לעלם ועד"** (שמות טו, יח), **ואנן בעינן עשר וליכא** [ואנחנו הלא צריכים עשרה פסוקים ואין לנו]! שהרי לר' יוסי צריך לפחות ארבעה מן התורה!


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:16
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:16)

**אמר רב הונא: תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר, ממה שאמרו: **"שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד"** (דברים ו, ד) — הרי זה פסוק של **מלכות,** אלו **דברי ר' יוסי, ר' יהודה אומר: אינה מלכות.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:17
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:17)

**"וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלהים** בשמים ממעל ועל הארץ מתחת **אין עוד"** (דברים ד, לט) — הרי זה פסוק של **מלכות,** אלו **דברי ר' יוסי, ר' יהודה אומר: אינה מלכות. "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו"** (דברים ד, לה) — הרי זה פסוק של **מלכות,** אלו **דברי ר' יוסי, ר' יהודה אומר: אינה מלכות.** ואם כן לשיטת ר' יוסי יש פסוקים במספר מספיק כדי שיוכל לומר שלושה פסוקים בתורה בתחילה ופסוק אחרון בסוף.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:18
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:18)

ג משנה אותו אדם ה**עובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה, השני,** כלומר זה שמתפלל תפילה שניה, היא תפילת מוסף — הוא **מתקיע,** כלומר: מוציא את העם ידי חובתם בתקיעות. **ובשעת ההלל,** באותם ימים בהם אומרים הלל, **הראשון,** כלומר: זה שהתפלל תפילה ראשונה, תפילת שחרית, הוא **מקרא** לעם **את ההלל.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:19
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:19)

ד גמרא ושואלים: **מאי שנא** [במה שונה], כלומר, מדוע דווקא ה**שני מתקיע** — **משום** ש**"ברב עם הדרת מלך"** (משלי יד, כח) ולכן עושים זאת כאשר כל האנשים הגיעו כבר לתפילה ולא בשחרית, מפני המאחרים, אולם **אי הכי** [אם כך] **הלל נמי** [גם כן] **נימא** [שנאמר] **בשני** משום אותו נימוק ש**"ברוב עם הדרת מלך"!**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:20
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:20)

**אלא מאי שנא** [במה שונה] **הלל** שכן אומרים אותו **בראשון** — **משום** ש**זריזין מקדימין למצות,** אולם **תקיעה נמי** [גם כן] **נעביד** [נעשה] **בראשון, משום** אותו טעם ש**זריזין מקדימין למצות!**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:21
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:21)

**אמר ר' יוחנן: בשעת השמד שנו,** שגזרו על התקיעות, והיו צריכים לדחות את התקיעות עד לתפילת המוסף שלא ישגיחו עוד בהם.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:22
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:22)

**מביאים מן המשנה מדקאמר** [ממה שנאמר]: **"בשעת הלל", מכלל דבראש השנה ליכא** [אין] אמירת **הלל.** ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? שאומרים הלל בכל חג ואין אומרים בראש השנה? **אמר ר' אבהו: אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! מפני מה אין ישראל אומרים שירה** (הלל) **לפניך בראש השנה וביום הכפורים? אמר להם: אפשר מלך יושב על כסא דין, וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו** לכתוב כל אדם בספר זה או זה — **וישראל אומרים שירה?** שזמן זה של דין אינו ראוי שיאמרו בו שירה, ולכן אין הלל נאמר אלא בחגים אחרים, שהם זמני שמחה.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:23
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:23)

ה משנה **שופר של ראש השנה אין מעבירין עליו את התחום,** כלומר, אין יוצאים מתחום שבת כדי לשמוע תקיעת שופר, **ואין מפקחין עליו את הגל** שאם נפל עליו גל אבנים — אין מפנים את האבנים כדי להוציאו, ואף **לא עולין באילן** כדי להורידו אם היה תלוי בו, **ולא רוכבין על גבי בהמה, ולא שטין על פני המים** לקחת אותו, **ואין חותכין אותו** אם צריך לחותכו ולתקנו — **בין** שעוברים **בדבר שהוא** אסור **משום שבות** בלבד שהיא תקנת חכמים, **ובין בדבר שהוא משום** מצות **לא תעשה** מן התורה. **אבל אם רצה ליתן לתוכו מים או יין** בתוך יום החג כדי לצלל את קולו — **יתן,** שאין במעשה זה משום מלאכה כלל.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:24
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:24)

עוד אמרו: **אין מעכבין את התנוקות מלתקוע** בשופר בראש השנה, אף על פי שאין עליהם חובת מצוות, **אבל מתעסקין עמהן עד שילמדו** מעצמם. **והמתעסק** בדרך זו או אחרת בתקיעת שופר — **לא יצא** ידי חובה, **ו**כן **השומע** תקיעת שופר **מן המתעסק** — **לא יצא.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:25
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:25)

ו גמרא ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] ההלכה שאין עושים מלאכה ביום טוב כדי לקיים תקיעת שופר? משום שתקיעת **שופר** מצוות **עשה הוא ו**איסור מלאכה של **יום טוב** יש בו גם **עשה** של שבתון, וגם **לא תעשה** של איסור מלאכה — **ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:26
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 32b:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:26)

נאמר במשנה ש**לא עולין באילן, ולא רוכבין על גבי בהמה,** ואחר כך מזכירים גם שאין לחתוך אותו ממקומו. ותוהים על סדר הדברים: **השתא** [עכשיו], הרי, דברים שהם אסורים **דרבנן** [מדברי סופרים] בלבד **אמרת** ש**לא** יעשו, דברים שהם אסורים **דאורייתא** [מן התורה] **מיבעיא** [נצרכה לומר] שלא לעשות?! ומשיבים: משנתנו בסגנון של **"זו ואין צריך לומר זו" קתני** [שנה], שמתחיל בדבר חידוש ומסיים בדבר פשוט וידוע יותר.