## Steinsaltz on Rosh Hashanah Daf 34a

###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:1
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/34a:1)

**שאין תלמוד לומר "בחדש השביעי",** שהרי נאמר ביום הכיפורים, **ומה תלמוד לומר "בחדש השביעי"** — **שיהו כל תרועות** של **החדש השביעי זה כזה.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:2
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/34a:2)

**ומנין לשלש** מחזורי תקיעות **של שלש שלש** — **תלמוד לומר: "והעברת שופר תרועה"** (ויקרא כה, ט), ונאמר: **"שבתון זכרון תרועה"** (ויקרא כג, כד), ונאמר: **"יום תרועה יהיה לכם"** (במדבר כט, א), הרי שלוש תקיעות אמורות.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:3
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/34a:3)

**ומנין ליתן את האמור של זה בזה ושל זה בזה,** שהרי לא כולם נאמרו בראש השנה — **תלמוד לומר: "שביעי" "שביעי" לגזירה שוה.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:4
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/34a:4)

**הא כיצד** עושים למעשה? תוקעים **שלש** מחזורי תקיעות **שהן תשע** תקיעות בודדות. **שיעור תקיעה כ**שיעור ה**תרועה, שיעור תרועה כ**שיעור **שלשה שברים.** ולאחר שהבאנו את הברייתא אנו באים לעיין בה.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:5
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/34a:5)

**האי תנא, מעיקרא מייתי לה בהיקישא** [תנא זה מתחילה מביא, מוכיח את דבריו על ידי ההיקש] של המילים "בחודש השביעי", לומר שכל שנעשה בחודש השביעי יהיה באותו אופן, **והשתא מייתי לה** [ועכשיו מביא את הדבר] **בגזירה שוה** של המילים "שביעי" "שביעי", וכיצד שינה בתוך אותה הברייתא את מהלך ההוכחה? ומסבירים: **הכי קאמר** [כך אמר], כך יש להבין: **אי לאו** [אם לא] היתה **גזירה שוה, הוה מייתינא לה בהיקישא** [היו מביאים, משיגים דבר זה על ידי ההיקש], **השתא דאתיא** [עכשיו שבאה] **גזירה שוה** ללמד — אכן **היקישא לא צריך** [ההיקש איננו נחוץ].


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:6
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/34a:6)

ומעירים: **והאי תנא מייתי לה** [ותנא זה שנביא את דבריו מביא את זאת, מוכיח את הדברים] **בגזירה שוה,** ממה שנאמר ב**מדבר. דתניא** [שכן שנינו בברייתא] על הכתוב: **"ותקעתם תרועה"** (במדבר י, ה), ומכאן נלמד כי **תקיעה** היא קול **בפני עצמה, ותרועה** היא קול **בפני עצמה. אתה אומר תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה, או אינו אלא תקיעה ותרועה אחת היא,** ואין אלה אלא מילים נרדפות — **כשהוא אומר: "ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו"** (במדבר י, ז), **הוי אומר: תקיעה** היא קול **בפני עצמה ותרועה היא קול** בפני עצמה.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:7
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/34a:7)

**ומנין ש**נדרש קול תקיעה **פשוטה לפניה,** לפני התרועה — **תלמוד לומר: "ותקעתם תרועה"** (במדבר י, ה), כלומר: תתקעו — קול פשוט, ואחר כך תרועה. **ומנין שפשוטה לאחריה** — **תלמוד לומר: "תרועה יתקעו"** (במדבר י, ו), קודם תרועה ולאחר מכן יתקעו.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:8
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/34a:8)

**ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומר: אינו צריך** להוכחה זו, כי יש לו הוכחה אחרת: **הרי הוא אומר** בכתוב זה: **"ותקעתם תרועה שנית"** (במדבר י, ו), **שאין תלמוד לומר "שנית",** שהרי הדבר מובן מעצמו מן ההקשר, **ומה תלמוד לומר "שנית"** — **זה בנה אב,** כלומר, זה מקור ובסיס לקביעה כללית: **שכל מקום שנאמר "תרועה"** — **תהא תקיעה שניה לה. אין לי אלא במדבר,** שכך יש לעשות בתקיעות, **בראש השנה מנין? תלמוד לומר: "תרועה" "תרועה" לגזירה שוה.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:9
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/34a:9)

**ושלש תרועות נאמרו בראש השנה: "שבתון זכרון תרועה"** (ויקרא כג, כד), **"יום תרועה"** (במדבר כט, א), **"והעברת שופר תרועה"** (ויקרא כה, ט), **ושתי תקיעות לכל אחת ואחת** מן התרועות, אחת לפניה ואחת לאחריה.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:10
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/34a:10)

**מצינו למדין: שלש תרועות ושש תקיעות נאמרו בראש השנה, שתים** מהן **מדברי תורה, ואחת מדברי סופרים,** שהיא נלמדת ממדרשי המקראות ואינה מפורשת בכתוב. כיצד? **"שבתון זכרון תרועה" "והעברת שופר תרועה"** — הוא **מדברי תורה,** ומה שנאמר: **"יום תרועה יהיה לכם" לתלמודו הוא בא,** ללמד ענין לעצמו, ולא לענין התקיעות.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:11
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/34a:11)

**ר' שמואל בר נחמני אמר** בשם **ר' יונתן:** תקיעה **אחת** היא **מדברי תורה, ושתים מדברי סופרים.** כיצד? **"והעברת שופר תרועה"** הוא **מדברי תורה,** ומה שנאמר: **"שבתון זכרון תרועה"** ו**"יום תרועה יהיה לכם"** — **לתלמודו הוא בא.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:12
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/34a:12)

ושואלים: **מאי** [מה פירוש] ש"יום תרועה" **לתלמודו הוא בא,** מה למדים מכאן? ומסבירים: **מיבעי** [צריך] ללמוד אותו לענין זה: שהתקיעה היא **ביום ולא בלילה,** ולכן באה ההדגשה "יום תרועה".


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:13
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/34a:13)

ושואלים: **ואידך** [והאחר] **ביום ולא בלילה** שאיננו לומד מפסוק זה, **מנא ליה** [מנין לו] הלכה זו? ומשיבים: **נפקא ליה** [יוצא לו, הוא לומד את הדבר], **מ**מה שנאמר **"ביום הכפרים"** לענין יובל, וכיון שנאמר "ביום" — כוונתו ביום ולא בלילה.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:14
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/34a:14)

ומקשים: **אי** [אם] **מ**המילים **"ביום הכפרים" יליף** [הוא לומד], אם כן **נגמור נמי מיניה** [שילמד גם כן משם] לענין הצורך בתקיעה **פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה,** ולא יצטרך ללימוד זה כלל! ומשיבים: **"והעברת" "תעבירו" לא משמע להו** [אינו נשמע להם] כפירוש הענין, שלדעתם אין מילים אלה מתארות את קול השופר, אלא לענין אחר.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:15
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/34a:15)

ושואלים: **אלא מאי דרשי בהו** [מה הם דורשים בהן, במילים הללו]? ומשיבים: **"והעברת"** מפרשים הם **כד** ברי **רב מתנא,** ש**אמר רב מתנא:** מה שנאמר **"והעברת",** כוונתו: שבשעת התקיעה צריך להיות השופר כ**דרך העברתו,** כפי שהוא בראש האיל, ולא הפוך, ו**"תעבירו" דקאמר רחמנא** [שאמרה התורה] בא להוציא מפירוש מוטעה שלולא החזרה הייתי סבור שפירוש "תעבירו" הוא **נעבריה** [שיעבירנו] **ביד** ולא יתקע, ולכן צריך את שניהם.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:16
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/34a:16)

ושואלים: **ואידך** [והאחר] שפירש "תעבירו" לענין קול התקיעה, מהיכן לומד הוא הלכה זו? ומשיבים: את ההלכה של **רב מתנא** למדים **מדשני בדיבוריה** [ממה ששינה הכתוב בדיבורו] ולא אמר "יתקעו" אלא "תעבירו" אנו מבינים שהוא דרך העברתו,


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:17
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/34a:17)

ואילו **"תעבירו" ביד** — **לא מצית אמרת** [אין אתה יכול לומר] ולפרש כן, **דגמר** [שהוא לומד] **"עברה" "עברה" ממשה; כתיב הכא** [נאמר כאן]: **"והעברת שופר תרועה", וכתיב התם** [ונאמר שם]: **"ויצו משה ויעבירו קול במחנה"** (שמות לו, ו), **מה להלן** במשה, ההעברה היא **בקול** — **אף כאן בקול.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:18
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/34a:18)

ושואלים: **ולהאי תנא דמייתי לה** [ולדעת תנא זה שלומד אותה] את התקיעה בראש השנה **מ**מה שהיה ב**מדבר** בזמן אסיפת העדה, **אי** [אם כן] **מה להלן** (במדבר היו אלה) **חצוצרות, אף כאן** בראש השנה חובת התקיעה תהיה ב**חצוצרות?**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:19
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/34a:19)

**תלמוד לומר: "תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו"** (תהלים פא, ד), ופירושו: **איזהו חג שהחדש,** הירח החדש, **מתכסה בו? הוי אומר זה ראש השנה.** ששאר החגים חלים תמיד ימים אחדים בתוך החודש והירח נראה בהם יפה ורק בראש השנה עדיין אין הירח נראה, **וקאמר רחמנא** [ואמרה התורה]: **"תקעו בחודש שופר",** הרי שחובת התקיעה מן התורה בשופר ולא בדבר אחר.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:20
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/34a:20)

א בדרך תקיעת השופר **אתקין** [התקין] **ר' אבהו בקסרי** שיתקעו באופן זה: ראשית **תקיעה,** ולאחריה **שלשה שברים,** כלומר, קולות שבורים ארוכים, ואחריהם **תרועה,** קול המורכב מקולות קצרים הבאים רצופים זה אחר זה, ולאחר מכן שוב **תקיעה.** ושואלים: **מה נפשך** מה שיטתו, מה רצונו בזה? אם לדעתו תרועה (שהיא לכל הדיעות קול הקרוי "יבבה") הוא **ילולי יליל** [קול יללה], קולות קצרים רצופים — **לעביד** [שיעשה] **תקיעה תרועה ותקיעה,** ואם סבור הוא שקול יבבה הוא **גנוחי גנח** [קול גניחות] ארוכות ושבורות — **לעביד** [שיעשה] **תקיעה** ו**שלשה שברים ותקיעה,** ומדוע תיקן שיעשו גם שברים וגם תרועה?


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:21
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/34a:21)

ומשיבים: **מספקא ליה** [מסופק היה לו] לר' אבהו **אי גנוחי גנח אי ילולי יליל** [אם פירושו גניחה או פירושו יללה] וכדי לצאת ידי שניהם צירף את שני סוגי הקולות. **מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב עוירא:** כיון שהוא מסופק, וכיון שצריך להשמיעך קול אחד של תרועה **ודלמא ילולי הוה** [ושמא קול זה, קול יללה היה] **וקא** [והרי הוא] **מפסיק** ב**שלשה שברים בין תרועה לתקיעה,** על ידי תיקון זה של ר' אבהו, ואם כן, הרי לפי השיטה האחרת הוא פסול! ומשיבים: מדובר כאן **דהדר עביד** [שחוזר אחר כך ועושה] **תקיעה תרועה ותקיעה** ועל ידי כך הוא יוצא גם ידי ספק זה. **מתקיף לה** [מקשה על כך] **רבינא: ודלמא גנוחי הוה** [ושמא קול גניחה, אנחה הוא זה] **וקא מפסקא** [ומפסקת] ה**תרועה בין** ה**שברים לתקיעה!** ומשיבים: **דהדר עביד** [שחוזר אחר כך ועושה] **תקיעה שברים תקיעה** כדי לצאת גם ידי ספק זה.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:22
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/34a:22)

ושואלים: **כיון שהיה עושה בשני האופנים אלא ר' אבהו מאי אתקין** [מה התקין], כלומר, מה תועלת בתקנתו? שהרי **אי גנוחי גנח** [אם גניחה היא] — **הא עבדיה** [הרי עשה אותה], ו**אי ילולי יליל** [אם יללה היא] — **הא עבדיה** [הרי עשה אותה]! ומשיבים: **מספקא ליה דלמא גנח ויליל** [מסופק לו שמא הוא גניחה ויללה יחד].


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:23
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/34a:23)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך] שהיה מסופק אם היו כאן שני קולות יחד, **ליעבד נמי איפכא** [שיעשה גם כן להיפך]: **תקיעה תרועה שלשה שברים ותקיעה, דלמא יליל וגנח** [שמא קול זה היה של יללה וגניחה]! ומשיבים: דבר זה איננו מסתבר, כי **סתמא דמילתא כי מתרע באיניש מילתא** [סתמו של דבר כאשר קורה לאדם דבר רע] — **ברישא גנח והדר יליל** [מתחילה הוא גונח ואחר כך הוא מילל] אבל לא להיפך, ולכן הוסיף רק קול מורכב זה.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:24
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 34a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/34a:24)

ב שנינו במשנה: **תקע בראשונה ומשך בשניה כשתים** — יצא רק ידי חובת אחת. **אמר ר' יוחנן: שמע**