## Steinsaltz on Rosh Hashanah Daf 3a

###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:1
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/3a:1)

**"וישמע הכנעני מלך ערד** יושב הנגב כי בא ישראל וילחם בישראל וישב ממנו שבי" (במדבר לג, מ), **מה שמועה שמע?** — **שמע שמת אהרן, ו**ש**נסתלקו ענני כבוד** מישראל, **וכסבור** כי **ניתנה** לו **רשות** (אפשרות) **להלחם בישראל** ולנצחם. **והיינו דכתיב** [וזהו שנאמר]: **"ויראו כל העדה כי גוע אהרן** ויבכו את אהרן שלושים יום כל בית ישראל**"** (במדבר כ, כט),


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:2
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/3a:2)

**ואמר ר' אבהו: אל תקרי "ויראו"** מלשון ראיה, **אלא "וייראו"** שנראו הם לאחרים, כיון שהוסר מהם כיסוי ענני הכבוד **וכ**דברי **ריש לקיש,** ש**אמר ריש לקיש:** המונח **"כי" משמש** בכתוב **בארבע לשונות** (מובנים): לשון **אי** [אם], לשון **דילמא** [שמא], לשון **אלא,** ולשון **דהא** [שכן, שהרי], ואף כאן שנאמר "ויראו כל העדה כי גווע אהרן", יש להבין "כי" זה שהוא במובן "דהא" (שהרי). וכך פירושו: כל העדה נראו, נתגלו, מפני שגווע אהרן. הרי שבזמן מיתת אהרן עדיין היה סיחון קיים, ועל כרחך יש לומר שדברי משה שנאמרו "אחרי הכותו את סיחון" נאמרו מאוחר יותר.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:3
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/3a:3)

אולם על גוף ההוכחה מקשים: **מי דמי** [האם דומה] הדבר? **התם** [שם] מדובר במלחמה כנגד מלך ערד שהוא **כנען,** ואילו **הכא** [כאן] בפסוק זה מדובר ב**סיחון** ומה ראיה אם כן מזה לזה? ומסבירים: **תנא** [שנה החכם]: כל השמות הללו של אדם אחד הם; **הוא סיחון, הוא ערד, הוא כנען.** וכך משמעם: **"סיחון"** — **שדומה** בפראותו **לסייח במדבר, "כנען"** — **על שם מלכותו** שהוא מולך על העם הכנעני, **ומה שמו** האמיתי — **"ערד" שמו. איכא דאמרי** [יש אומרים] באופן אחר: **"ערד"** נקרא מפני **שדומה לערוד** (חמור בר) **במדבר, "כנען"** — **על שם מלכותו, ומה שמו** — **"סיחון" שמו.** ושואלים עוד לענין התאריכים: אכן, הוכחנו שבמנין השנים, החודש החמישי (אב), קודם לחודש האחד עשר (שבט) ושניהם שייכים לשנה אחת, אולם עדיין לא הוכחנו שראש השנה הוא בניסן דווקא.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:4
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/3a:4)

**ואימא** [ואמור] כי **ראש השנה** הוא בחודש **אייר!**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:5
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/3a:5)

ודוחים: **לא סלקא דעתך** [יעלה על דעתך לומר כן], שכן **כתיב** [נאמר]: **"ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן"** (שמות מ, יז), **וכתיב** [ונאמר]: עוד: **"ויהי בשנה השנית בחדש השני** בעשרים בחדש **נעלה הענן מעל משכן העדת"** (במדבר י, יא). וכך יש להוכיח: **מדקאי** [מכיון שהוא עומד] **ב**חודש **ניסן וקרי** [וקורא] **לה** לאותה שנה "**שנה שנית", וקאי** [ועומד] **ב**חודש **אייר** ("בחודש השני") **וקרי** [וקורא] אף **לה "שנה שנית"** — **מכלל** הדברים אתה למד כי **ראש השנה לאו** [לא] חודש **אייר הוא!**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:6
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/3a:6)

ומקשים עוד: **ואימא** [ואמור] אולי ש**ראש השנה** בחודש **סיון הוא!** ודוחים: **לא סלקא דעתך** [יעלה על דעתך לומר כן], שכן **כתיב** [נאמר]: **"בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים** ביום הזה באו מדבר סיני**"** (שמות יט, א), **ואם איתא** [יש] מקום לומר שראש השנה הוא בחודש סיון אם כן **"בחדש השלישי בשנה השנית לצאת** בני ישראל מארץ מצרים **"מיבעי ליה** [היה לו] לומר, שהרי זו שנה חדשה!


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:7
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/3a:7)

ומקשים: **ואימא** [ואמור] בחודש **תמוז הוא! ואימא** [ואמור] שראש השנה בחודש **אב הוא! ואימא** [ואמור] שראש השנה בחודש **אדר הוא!** כלומר, עדיין אין לנו ראיה ברורה לגבי כל שאר החודשים!


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:8
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/3a:8)

**אלא אמר ר' אלעזר: מהכא** [מכאן] למדים אנו, שנאמר: **"ויחל לבנות בחדש השני בשני בשנת ארבע למלכותו"** (דברי הימים ב' ג, ב) ומדייקים: **מאי** [מה פירוש] **"**ב**שני"** שנאמר בכתוב זה? **לאו** [האם לא] **שני לירח** [לחודש] **שמונין בו למלכותו,** ומכאן הוכחה ברורה שמונים למלכות מהחודש הראשון, שהוא חודש ניסן.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:9
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/3a:9)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רבינא: ואימא** [ואמור] כי "בשני" זה, הכוונה ל**שני** ל**חדש!** ענה לו: **אם כן "שני בחדש" בהדיא הוה כתיב ביה** [במפורש היה צריך להיות נאמר בו] שכאשר מצויין בכתוב היום המדוייק בחודש, נאמר במפורש שהוא יום פלוני בחודש.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:10
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/3a:10)

ומקשים: **ואימא** [ואמור] **ש"בשני"** כוונתו ליום השני **בשבת** (בימי השבוע)! ודוחים: אין אתה יכול לומר כן; **חדא** [טעם אחד], **דלא אשכחן** [שלא מצאנו] **שני בשבת דכתיב** [שנאמר] שלא מצאנו בלשון המקרא ציון ימות השבוע. **ועוד** יש לדחות: **מקיש** (משווה) **"שני" בתרא** [אחרון] **ל"שני" קמא** [ראשון], **מה "שני" קמא** [ראשון] מפורש בו שהוא **חדש, אף שני בתרא** [אחרון] הכוונה ל**חדש.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:11
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/3a:11)

ומעירים, **תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **ר' יוחנן: מנין שאין מונין להם למלכים** את שנות המלוכה **אלא מ**חודש **ניסן** — **שנאמר: "ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים** בשנה הרביעית בחודש זיו למלוך שלמה על ישראל ויבן הבית לה' "**(מלכים א' ו, א), <b>וכתיב** [ונאמר]: **"ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי ה'** וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחודש החמישי באחד לחודש" (במדבר לג, לח), **וכתיב** [ונאמר]: **"ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש** באחד לחודש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה ה' אותו עליהם**"** (דברים א, ג),</b>


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:12
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/3a:12)

**וכתיב** [ונאמר]: **"אחרי הכתו את סיחון** מלך האמורי אשר יושב בחשבון**"** (דברים א, ד) **ואומר: "וישמע הכנעני** מלך ערד והוא יושב בנגב בארץ כנען בבוא בני ישראל**"** (במדבר לג, מ), **ואומר: "ויראו כל העדה כי גוע אהרן** ויבכו את אהרן שלושים יום**"** (במדבר כ, כט) **ואומר: "ויהי בחדש הראשון בשנה השנית** באחד לחודש הוקם המשכן**"** (שמות מ, יז),


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:13
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/3a:13)

**ואומר: "ויהי בשנה השנית בחדש השני** בעשרים לחודש נעלה הענן מעל משכן העדות**"** (במדבר י, יא), **ואומר: "בחדש השלישי לצאת בני ישראל** מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני**"** (שמות יט, א), **ואומר: "ויחל לבנות** בחודש השני בשני בשנת ארבע למלכותו**"** (דברי הימים ב' ג, ב), שהוא סיכום קצר של ההוכחות שהביא רבי יוחנן.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:14
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/3a:14)

א **אמר רב חסדא: לא שנו** שמונים למלכים את שנות המלוכה מאחד בניסן **אלא למלכי ישראל בלבד, אבל למלכי אומות העולם** — **מתשרי מנינן** [מונים אנו] את שנות מלכותם, **שנאמר: "דברי נחמיה בן חכליה ויהי בחדש כסלו שנת עשרים** ואני הייתי בשושן הבירה**"** (נחמיה א, א), **וכתיב** [ונאמר]: **"ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא** ואשא את היין ואתנה למלך ולא הייתי רע לפניו**"** (נחמיה ב, א).


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:15
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/3a:15)

וכך יש להוכיח: **מדקאי** [מכיון שהוא עומד] **ב**חודש **כסליו וקרי ליה** [וקורא לה], לשנה זו, **"שנת עשרים" וקאי** [ועומד הוא] **ב**חודש **ניסן וקרי ליה** [וקורא לה], לשנה זו, **"שנת עשרים"** — **מכלל** הדברים אתה למד כי **ראש השנה** במנין זה **לאו** [לא] חודש **ניסן הוא.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:16
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 3a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/3a:16)

ושואלים: **בשלמא היאך** [נניח זה] המנין האמור בפסוק השני — **מפרש** שהוא **לארתחשסתא, אלא האי** [זה] המנין בפסוק הראשון **ממאי** [ממה, מנין] יודע אתה שהוא **לארתחשסתא? דילמא** [שמא]