## Steinsaltz on Rosh Hashanah Daf 4a

###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:1
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/4a:1)

**"ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלון לאלה שמיא חנטין מלח חמר ומשח כמאמר כהניא די בירושלם להוא מתיהב להם יום ביום די לא שלו"** [ומה שהם צריכים, ובני בקר ואילים וטלאים לעלות לאלהי השמים, חיטים, מלח, יין ושמן, כמאמר הכהנים אשר בירושלים שינתן להם יום ביום בלי לשכוח] (עזרא ו, ט). הרי שגילה יראת שמים שנדב נדבה זו למקדש! **אמר לו ר' יצחק לרב כהנא: רבי, מטונך** [ממשאך], מכתוב זה עצמו שהבאת יש תשובה לדבריך, שהרי מסיים שם: **"די להון מהקרבין ניחוחין לאלה שמיא ומצלין לחיי מלכא ובנוהי"** [כדי שיהיו מקריבים עולות לאלהי השמים ומתפללים לחיי המלך ובניו] (עזרא ו, י), הרי שהתכוון בכך אף לשם עצמו.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:2
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/4a:2)

ותוהים: **ומאן דעבד הכי** [ומי שעושה כך] **לאו מעליותא** [האם לא מעלה] **היא? והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **ה**נותן סלע לצדקה ו**אומר: "סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני",** או שאומר שנותנה **"בשביל שאזכה בה לחיי העולם הבא"** — **הרי זה צדיק גמור.** ואם כן, מה הפגם בכך שנדב המלך קרבנות לחייו ולחיי בניו?


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:3
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/4a:3)

ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה]; **כאן בישראל,** אף שנותן בתנאי הרי זה צדיק גמור, כיון שהדבר ברור שאף אם בסופו של דבר לא יתקבל תנאו, לא יקרא תגר חס ושלום כלפי שמים. **כאן** שנחשב הדבר שקלקול, מדובר **בגוים,** והגוי אינו נחשב כצדיק אם מתכוון בנתינתו לשם מטרה כלשהי, שכן אם אין בקשתו מתמלאת הרי הוא מתחרט וקורא תגר.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:4
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/4a:4)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **מנלן דאחמיץ** [מניין לנו שהחמיץ, שהתקלקל] — **דכתיב** [שנאמר] בבנין המקדש, שצוה לעשות **"נדבכין די אבן גלל תלתא ונדבך די אע חדת ונפקתא מן בית מלכא תתיהב"** [נדבכים של אבן שלושה, ונדבך של עץ חדש, וההוצאה מבית המלך תנתן] (עזרא ו, ד), ויש להבין **למה ליה** [לו] **דעבד הכי** [שעשה כך] עצים ואבנים יחד? אלא ודאי **סבר** [חשב]: **אי מרדו בי יהודאי** [אם ימרדו בי היהודים] — **איקלייה בנורא** [אשרוף אותו, את בנין בית המקדש באש], שאם יהיו העצים חלק מן הבנין ייקל למוטטו בשריפה.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:5
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/4a:5)

ותוהים: **אטו** [האם] **שלמה** המלך כשבנה את בית המקדש הראשון **לא עבד הכי** [עשה כך]? **והכתיב** [והרי נאמר]: **"**ויבן את החצר הפנימית **שלשה טורי גזית וטור כרתת ארזים"** (מלכים א' ו, לו)! ומשיבים: **שלמה עבד** [עשה, בנה] את העצים **מלמעלה** שאף בשריפתם עדיין ישאר מסד האבן, **ואיהו עבד** [והוא, דריוש עשה] אותם **מלמטה**, שבשריפתם יתמוטט כל הבנין. ועוד: **שלמה שקעיה בבנינא** [שיקע אותם, את העצים, בתוך הבנין], ובכך מנע מגע אש אפשרית בעצים, ואילו **איהו** [הוא דריוש], **לא שקעיה בבנינא** [שיקע אותם בתוך הבנין]. וכן: **שלמה סדייה בסידא** [סייד אותם את העצים בסיד], דבר העשוי לעכב את הבעירה, ואילו **איהו** [הוא], דריוש **לא סדייה בסידא** [סד אותם בסיד].


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:6
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/4a:6)

**אמר רב יוסף, ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **ר' יצחק: מנלן** [מנין לנו] **דאחמיץ** [שהחמיץ] דריוש — **מהכא** [מכאן], שנאמר: **"ויאמר לי המלך והשגל יושבת אצלו** עד מתי יהיה מהלכך ומתי תשוב ויטב לפני המלך וישלחני ואתנה לו זמן **"(נחמיה ב, ו). ומבארים: מאי** [מהו] **"שגל"** זה האמור בכתוב? **אמר רבה בר לימא משמיה** [משמו] של **רב: כלבתא** [כלבה] היתה זו שישבה לידו, שהיה מייחד אותה לו למשכב.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:7
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/4a:7)

ומקשים: **אלא מעתה, הא דכתיב** [זה שנאמר]: **בבלשאצר: "ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתיה היתיו קדמך ואנת ורברבנך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון"** [ועל אדון השמים התנשאת ואת כלי ביתו הביאו לפניך ואתה וגדוליך ושגלותיך ופילגשיך יין שותים בהם] (דניאל ה, כג), **ואי** [ואם] **"שגל"** זה האמור בכתוב **כלבתא** [כלבה] **היא,** וכי **כלבתא** [כלבה] **בת משתיא חמרא** [שתיית יין] **היא?** ומתרצים: **הא לא קשיא** [דבר זה אינו קשה], שיתכן להעמיד את הדבר במקרה מסויים; **דמלפא לה ושתייא** [שמלמדים אותה והיא שותה].


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:8
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/4a:8)

ומקשים: **אלא מעתה** מה **דכתיב** [שנאמר]: **"בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר"** (תהלים מה, י) **ואי** [ואם] **שגל כלבתא** [כלבה] **היא, מאי קא** [מה אם כן] **מבשר להו** [להם] ה**נביא לישראל** שיהיו לימינם כלבות?! ומשיבים: **הכי קאמר** [כך אמר], **בשכר שחביבה תורה לישראל כ**שם שחביבה **שגל לגוים** — **זכיתם לכתם אופיר.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:9
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/4a:9)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **לעולם** פירוש **"שגל"** האמור בכל שאר הכתובים — **מלכתא** [מלכה] **היא, ו**אולם **רבה בר לימא, גמרא גמיר לה** [במסורת היה למוד] דבר זה, ש"שגל" האמורה בכתוב זה היתה כלבה, **ואמאי קרי** [ומדוע קרא] **לה "שגל"** — **שהיתה חביבה עליו** כלבה זו **כשגל** (כמלכה). **אי נמי** [או גם כן] יש לומר בביאור הענין **שהושיבה** לידו **במקום שגל.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:10
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/4a:10)

**איבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **מנלן דאחמיץ** [מניין לנו שהתקלקל] — **מהכא** [מכאן] שנאמר: **"עד כסף ככרין מאה ועד חנטין כורין מאה ועד חמר בתין מאה ועד בתין משח מאה ומלח די לא כתב" [עד כסף מאה ככרות ועד חיטים מאה כורים ויין מאה בת (**סאה), מאה בת שמן, ומלח שלא נכתב] (עזרא ז, כב), וממשמעות הפסוק למדים אנו כי **מעיקרא** [מתחילה] נתן **בלא קיצותא** [קיצבה] **והשתא בקיצותא** [ועכשיו בקיצבה].


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:11
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/4a:11)

ודוחים: **ודילמא מעיקרא** [ושמא מתחילה] **לא הוה קים ליה בקיצותא** [היה ברור לו בקיצבה] שלא ידע מה צורך המקדש בכל יום, ואחר כך כשנודעו לו השיעורים המדוייקים, קבע בהתאם לכך כמות מסויימת. **אלא, מחוורתא כדשניין מעיקרא** [מחוור, ברור כפי שתירצנו, הסברנו מתחילה].


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:12
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/4a:12)

א שנינו במשנה כי ראש השנה לרגלים הוא באחד בניסן. ושואלים: ראש השנה ל**רגלים, באחד בניסן הוא?** והלא **בחמשה עשר בניסן הוא,** שהרי אז מתחיל הרגל, חג הפסח! **אמר רב חסדא,** הכוונה היא: **רגל שבו,** שבחודש זה, הוא **ראש השנה לרגלים.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:13
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/4a:13)

ולגוף הדבר, מה הוא עניינו של ראש השנה לרגלים — **נפקא מינה** [יוצא מזה] להלכה **ל**ענין **נודר, למיקם עליה** [לעמוד לעבור עליו] **ב**עבירה של **"בל תאחר" ו**כשיטת **ר' שמעון היא. דתניא** [שכן שנינו בברייתא] **: אחד הנודר** קרבן למקדש, **ואחד המקדיש** דבר למקדש. **ואחד המעריך** ערך לקודש, **כיון שעברו עליו שלשה רגלים** מאותו יום ולא שילם את נדרו — **עובר ב"בל תאחר".**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:14
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/4a:14)

**ר' שמעון אומר:** לא שלושה רגלים סתם, אלא **שלשה רגלים כסדרן וחג המצות תחילה,** שלעולם יש להתחיל לענין זה מחג הפסח. **וכן היה ר' שמעון בן יוחי אומר: רגלים** שעדיין יכול לאחר מבלי שיעבור על "בל תאחר" ולהביא בהם את הקרבנות שנדר, **פעמים שלשה** הם, **פעמים ארבעה, פעמים חמשה. כיצד?** אם **נדר** נדר **לפני הפסח** — הרי **שלשה** רגלים הם שיכול לאחר עד חג הסוכות. נדר **לפני עצרת** — הרי הם חמישה רגלים, שאין מתחילים למנות לו אלא מפסח הבא. ואם נדר **לפני החג** (סוכות) — ארבעה רגלים.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:15
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 4a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/4a:15)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **חייבי הדמין,** כלומר, מי שנדר שדמיו (מחירו, ערכו) או דמי אחר יהיו הקדש, או **ערכין,** או **חרמין** (סוג של הקדש) שנדב למקדש, או **ההקדשות,** וכן קרבנות **חטאות,** או **אשמות,** או **עולות,** או **שלמים,** וכן נדרים של **צדקות,** או **מעשרות** דגן, וכן קרבנות **בכור,** או **מעשר** בהמה, או קרבן **פסח,**