## Steinsaltz on Rosh Hashanah Daf 9b

###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:1
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/9b:1)

**כאלו התענה** גם **תשיעי ו**גם **עשירי.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:2
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/9b:2)

אגב הזכרת ראש שנת היובל מביאים דברים נוספים שנאמרו בנושא זה. א **תנו רבנן** [שנו חכמים] על הכתוב "וקדשתם את שנת החמישים שנה וקראתם דרור בארץ לכל יושביה **יובל היא** תהיה לכם" (ויקרא כה, י): ההדגשה "יובל הוא" באה ללמד **אף על פי שלא שמטו** את הכספים ואת הקרקעות, **אף על פי שלא תקעו** בשופר הרי היא בכל זאת יובל. **יכול אף על פי שלא שלחו** את העבדים עדיין תיחשב זו שנת יובל — **תלמוד לומר "היא"** — למעט. כלומר יש לשמור בכל זאת משהו מעיקרי דיני השנה, ואם לא אין זה יובל, אלו **דברי ר' יהודה.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:3
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/9b:3)

**ר' יוסי אומר: "יובל היא"** — **אף על פי שלא שמטו, אף על פי שלא שלחו. יכול אף על פי שלא תקעו** אף אז תהא זו שנת יובל — **תלמוד לומר: "היא"** — למעט.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:4
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/9b:4)

ורבי יוסי מסביר את שיטתו: **וכי מאחר שמקרא אחד מרבה** שבכל אופן הוא יובל, **ומקרא אחד ממעיט, מפני מה אני אומר** ש**"יובל היא"** בא ללמד כי הוא יובל **אף על פי שלא שלחו ואין** הוא **יובל אלא אם כן תקעו? לפי שאפשר לעולם בלא שילוח עבדים,** שהרי יתכן שלא יהיו עבדים עבריים משועבדים כלל באותה שנה, **ואי אפשר לעולם בלא תקיעת שופר.** כלומר, דבר זה הלא אפשר לעשותו תמיד, ועל כן ודאי שעל כך הקפיד הכתוב.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:5
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/9b:5)

**דבר אחר: זו** תקיעת השופר **מסורה לבית דין,** שעליהם החובה לתקוע. **וזו** שילוח עבדים **אינה מסורה לבית דין** אלא לכל אדם, ואין לתלות הלכה קבועה אלא בדברים שהם בידי בית דין ולא במעשי היחידים.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:6
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/9b:6)

ושואלים: **מאי** [מה] **דבר אחר.** כלומר, מה טעם הוצרך רבי יוסי להוסיף עוד נימוק לדבריו? כך יש לומר: **וכי תימא** [ואם תאמר] **אי אפשר** לא יתכן **דליכא חד** [שאין אדון אחד] אי־שם **בסוף העולם דלא משלח** [שאינו משלח] את עבדו, מכל מקום אפשר לומר: **זו** התקיעה — **מסורה לבית דין, וזו** שחרור העבדים — **אינה מסורה לבית דין.**


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:7
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/9b:7)

ושואלים: **בשלמא** [נניח] **ל**שיטת **ר' יוסי כדקאמר טעמיה** [שאמר ופירש את טעמו], **אלא לר' יהודה מאי טעמא** [מה טעם] תולה הוא את שנת היובל בשילוח עבדים? ומסבירים: **אמר קרא** [הכתוב]: **"וקראתם דרור בארץ"** (ויקרא כה, י), ומיד לאחר מכן נאמר "יובל היא", **וקסבר** [וסבור] רבי יהודה: **מקרא נדרש לפניו,** לפסוק הקודם, שהמיעוט של "יובל היא" מתקשר לכתוב באותו פסוק **לפניו** ("וקראתם דרור בארץ") **ולא** לש **לפני פניו,** לפסוק המדבר בתקיעת שופר ("והעברת שופר תרועה בחודש השביעי בעשור לחודש ביום הכיפורים תעבירו שופר בכל ארצכם". ויקרא כה, ט).


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:8
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/9b:8)

ושואלים: **דכולי עלמא** [לדעת הכל] ברור כי **'דרור'** הוא **לשון חירות, מאי משמע** [מה המשמעות, מהיכן מובן הדבר]? **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **אין 'דרור' אלא לשון חירות. אמר ר' יהודה: מה לשון 'דרור'** — **כמדייר בי דיירא** [כפי שאדם שדר בכל דירה] **ומוביל סחורה בכל מדינה,** ולכן הוא נקרא 'דרור' — אדם שיכול לדור בכל מקום.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:9
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/9b:9)

**אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: זו דברי ר' יהודה ור' יוסי, אבל חכמים אומרים: שלשתן מעכבות בו** ביובל: שמיטת קרקעות, תקיעת שופר ושילוח עבדים. **קסברי** [סבורים הם]: **מקרא נדרש לפניו, ולפני פניו, ולאחריו** שכל הדינים הללו נאמרו בפרשה זו ולגבי כולם נאמר "יובל היא".


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:10
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/9b:10)

ושואלים: **והכתיב** [והרי נאמר]: **"יובל"** שבא לרבות שיהא יובל מכל מקום! ומשיבים: "יובל" **ההוא** בא ללמד ש**אפילו בחוצה לארץ** נוהגת מצות היובל. ומקשים: **והכתיב** [והרי נאמר]: **"בארץ"** (ויקרא כה, י)! ומשיבים: "בארץ" בא ללמדנו: **בזמן שנוהג דרור בארץ** — **נוהג** אף **בחוצה לארץ, בזמן שאינו נוהג בארץ** — **אינו נוהג בחוצה לארץ** כלל.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:11
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/9b:11)

ב עוד שנינו במשנה, כי אחד בתשרי הוא ראש השנה **לנטיעה.** ושואלים: **מנלן** [מנין לנו] דבר זה? **דכתיב** [שנאמר]: **"שלש שנים** יהיה לכם **ערלים** לא יאכל**"** (ויקרא יט, כג) **וכתיב** [ונאמר]: **"ובשנה הרביעית** יהיה כל פריו קודש הלולים לה'**"** (ויקרא יט, כד) **ויליף** [ולומד] בגזירה שווה **"שנה" "שנה" מ**חודש **תשרי דכתיב** [שנאמר בו] **"מראשית השנה"** (דברים יא, יב), ומקשים:


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:12
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/9b:12)

**וליגמר** [ושילמד] **שנה שנה מניסן, דכתיב** [שנאמר **בו**]: **"ראשון הוא לכם לחדשי השנה"** (שמות יב, ב)?! ודוחים: **דנין שנה שאין עמה חדשים** הכתובה בערלה **משנה שאין עמה חדשים** הכתובה בתשרי, **ואין דנין שנה שאין עמה חדשים משנה שיש עמה חדשים** כגון זו הכתובה בניסן.


###### Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:13
[Steinsaltz on Rosh Hashanah 9b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Rosh%20Hashanah/r/9b:13)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אחד הנוטע ואחד המבריך,** כלומר, שכופף ענפי אילן (כגון גפן) ושותל אותם באדמה כדי שישתרשו שם, **ואחד המרכיב** ענף בתוך אילן, אם עשה זאת ב**ערב** שנת ה**שביעית שלשים יום לפני ראש השנה** — **עלתה לו שנה** כלומר נחשב לו זמן זה כשנה שלימה לענין מנין שנות הערלה **ו**הפירות שצמחו — **מותר לקיימן בשביעית,** שאין זה נחשב כדבר שנעשה בשנה השביעית. אולם אם נעשה הדבר **פחות משלשים יום לפני ראש השנה** — **לא עלתה לו שנה** לענין ערלה, **ו**הפירות שצמחו בו **אסור לקיימן בשביעית**