## Steinsaltz on Sanhedrin Daf 100a

###### Steinsaltz on Sanhedrin 100a:1
[Steinsaltz on Sanhedrin 100a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100a:1)

**לא שרו לן עורבא** [התירו לנו עורב] **ולא אסרו לן** [לנו] **יונה,** שהכל מפורש בתורה ואין חכמים מביאים לנו כל תועלת.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100a:2
[Steinsaltz on Sanhedrin 100a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100a:2)

ומספרים: **רבא כי הוו מייתי טריפתא דבי** [כאשר היו מביאים טריפה מבית] **בנימין קמיה** [לפניו], **כי הוה חזי** [כאשר היה רואה] **בה טעמא להיתירא** [טעם להיתר] **אמר להו** [היה אומר להם]: **תחזו דקא שרינא לכו עורבא** [ראו שאני מתיר לכם עורב], שהרי אני מתיר לכם דבר הנראה כאיסור, וכן **כי הוה חזי לה טעמא לאיסורא** [כאשר היה רואה בה טעם לאיסור] **אמר להו** [היה אומר להם]: **תחזו דקא אסרנא לכו** [ראו שאני אוסר לכם] **יונה.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100a:3
[Steinsaltz on Sanhedrin 100a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100a:3)

**רב פפא אמר:** אפיקורס הוא **כגון** זה ש**אמר "הני רבנן"** ["אלה החכמים"], שיש בכך נימה של זלזול. מסופר כי **רב פפא** עצמו **אישתלי** [שכח] **ואמר: "כגון הני רבנן"** ["אלה החכמים"], **ואיתיב בתעניתא** [וישב בתענית] לכפרה, על שאמר בלשון זו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100a:4
[Steinsaltz on Sanhedrin 100a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100a:4)

מסופר: **לוי בר שמואל ורב הונא בר חייא הוו קא מתקני** [היו מתקנים] **מטפחות** ל**ספרי** הקודש **דבי** [של בית] **רב יהודה.** **כי מטו** [כאשר הגיעו] ל**מגילת אסתר אמרי** [אמרו]: **הא** [זו] **מגילת אסתר לא בעי** [צריכה] **מטפחת,** שאינה חשובה כשאר ספרי קודש הצריכים כיסוי מיוחד. **אמר להו** [להם] רב יהודה: דיבורים **כי האי גוונא נמי מיחזי כי אפקירותא** [כגון אלו גם כן נראים כזלזול], שלא היה עליכם לומר על המגילה לשון "זו המגילה" (רמ"ה).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100a:5
[Steinsaltz on Sanhedrin 100a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100a:5)

**רב נחמן אמר:** אפיקורוס **זה הקורא רבו בשמו,** ואינו קורא לו "רבי פלוני". ש**אמר ר' יוחנן: מפני מה נענש גיחזי** בצרעת — **מפני שקרא לרבו בשמו, שנאמר: "ויאמר גחזי אדני המלך זאת האשה וזה בנה אשר החיה אלישע"** (מלכים ב' ח, ה) ולא הזכירו בלשון כבוד.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100a:6
[Steinsaltz on Sanhedrin 100a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100a:6)

א מסופר: **יתיב** [ישב] פעם **ר' ירמיה קמיה** [לפני] **ר' זירא ויתיב וקאמר** [וישב ואמר]: **עתיד הקדוש ברוך הוא להוציא נחל מבית קדשי הקדשים ועליו** יצמחו **כל מיני** צמחי **מגדים** (מעדנים), **שנאמר: "ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה"** (יחזקאל מז, יב) — **אמר ליה ההוא סבא** [לו זקן אחד] שהיה שם: **יישר** [יפה], **וכן אמר ר' יוחנן, יישר. אמר ליה** [לו] **ר' ירמיה לר' זירא: כי האי גונא מיחזי אפקרותא** [באופן זה האם נראה כזלזול]? כשאדם שאיננו גדול בתורה אומר לחכם שדבריו נכונים?


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100a:7
[Steinsaltz on Sanhedrin 100a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100a:7)

(רמ"ה) **אמר ליה** [לו]: **הא האי סיועי הא מסייע** [הרי זה מסייע] **לך** בדבריו ולא לזלזל בא. **אלא אי שמיע לך, הא שמיע לך** [אם שמעת בנושא זה, זה שמעת], שלעתים המסייע לדברי רבו הוא מזלזל בו. כיצד? **כי הא דיתיב** [כמו זה שאירע שישב] **ר' יוחנן וקא דריש** [ודרש]: **עתיד הקדוש ברוך הוא להביא אבנים טובות ומרגליות שהן** גדולות **שלשים על שלשים אמות, וחוקק** (חוצב) **בהם** נקב של **עשר ברום** (בגובה) **עשרים** אמות, **ומעמידן בשערי ירושלים, שנאמר: "ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח"** (ישעיה נד, יב). **לגלג עליו אותו תלמיד** ו**אמר: השתא כביעתא דצילצלא לא משכחינן** [עכשיו בימינו אבנים טובות כביצת התור אין אנו מוצאים] — **כולי האי משכחינן** [כל כך גדולות כפי שדרשת מוצאים אנו]?


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100a:8
[Steinsaltz on Sanhedrin 100a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100a:8)

**לימים הפליגה ספינתו** של אותו תלמיד **בים, חזינהו** [ראה אותם] את **מלאכי השרת דקא מנסרי** [שהם מנסרים] **אבנים טובות ומרגליות** בגודל זה. **אמר להו** [להם למלאכים]: **הני למאן** [אלה למי]? **אמרי** [אמרו] לו: **עתיד הקדוש ברוך הוא להעמידן בשערי ירושלים. כי הדר אשכחיה** [כאשר חזר, מצאו] **לר' יוחנן דיתיב וקא דריש** [שיושב ודורש] בענין מסויים, **אמר ליה** [לו] **רבי, דרוש ולך נאה לדרוש,** שכן **כשם שאמרת** בענין האבנים וגודלם, **כך** אכן **ראיתי, אמר לו** ר' יוחנן: **ריקה** [פוחז, איש ריקני]! **אם לא ראית, לא האמנת** בדברי?! אם כן **מלגלג על** **דברי חכמים אתה, יהב ביה עיניה** [נתן בו עיניו] בכעס **ועשאו גל של עצמות,** שמת אותו תלמיד ונרקב בשרו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100a:9
[Steinsaltz on Sanhedrin 100a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100a:9)

לגופו של ענין **מיתיבי** [מקשים]: איך אמר ר' יוחנן כי גובה השערים יהיה עשרים אמה, והלא את הכתוב **"ואולך אתכם קוממיות"** (ויקרא כו, יג) דרשו חכמים כך: **ר' מאיר אומר** לעתיד לבוא יהיה גובהם של בני אדם **מאתים אמה, כשתי קומות של אדם הראשון** שאמרנו שהיתה קומתו מאה אמה. **ר' יהודה אומר:** בני אדם יהיו גבוהים **מאה אמה כנגד** גובה ה**היכל וכותליו, שנאמר: "אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזויות מחטבות תבנית היכל"** (תהלים קמד, יב), שיהיו הבנים והבנות בגודלו של ההיכל שהיה בנין ההיכל גבוה מאה אמה. ואם יהיו האנשים גדולים כל כך כיצד יכנסו לשערים אלה של עשרים אמה?


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100a:10
[Steinsaltz on Sanhedrin 100a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100a:10)

ומשיבים: **כי קאמר** [כאשר אמר] **ר' יוחנן** — התכוון **לכוי דבי זיקא** [לחלונות המכניסים רוח], שהם יהיו עשר על עשרים אמה אבל השערים יהיו גבוהים יותר.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100a:11
[Steinsaltz on Sanhedrin 100a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100a:11)

ב כיון שהוזכר המקרא על הנחל היוצא מקדש הקדשים שואלים: **מאי** [מה משמעות] הכתוב **"ועלהו לתרופה"? ר' יצחק בר אבודימי ורב חסדא** נחלקו בכך. **חד** [אחד מהם] **אמר:** הכוונה היא כעין נוטריקון — **להתיר פה של מעלה,** כלומר, לרפא את האלמים. **וחד** [אחד מהם] **אמר:** הכוונה היא אכן כעין נוטריקון, ואולם במשמעות שונה — **להתיר פה של מטה** (בלשון נקיה), כלומר, לרפא את רחמן של עקרות.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100a:12
[Steinsaltz on Sanhedrin 100a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100a:12)

ומעירים: **איתמר נמי** [נאמר גם כן] כעין זה על ידי חכמים אחרים, ש**חזקיה אמר:** "לתרופה" — **להתיר פה אילמין,** ו**בר קפרא אמר: להתיר פה עקרות,** ואילו **ר' יוחנן אמר:** הכוונה **לתרופה ממש.** ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **"לתרופה"** במשמעות זו? **ר' שמואל בר נחמני אמר:** נוטריקון הוא — **לתואר פנים של בעלי הפה,** כלומר, ליפות פניהם של אותם חכמים שעמלו בפיהם בעולם הזה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100a:13
[Steinsaltz on Sanhedrin 100a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100a:13)

ובדומה לכך **דרש ר' יהודה בר' סימון: כל המשחיר פניו על דברי תורה בעולם הזה** — **הקדוש ברוך הוא מבהיק זיויו לעולם הבא, שנאמר:** "קוצותיו תלתלים שחרות כעורב" (שיר השירים ה, י), ואחר כך נאמר: **"****מראהו כלבנון בחור כארזים"** (שיר השירים ה, טו), וסמך לו עוד מיד: "חיכו ממתקים" (שיר השירים ה, טז),


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100a:14
[Steinsaltz on Sanhedrin 100a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100a:14)

לומר שמי שעסק בתורה בעולם הזה ("חיכו ממתקים") עד שהשחיר פניו עליה, זוכה לזיו פנים בעולם הבא. **אמר ר' תנחום בר' חנילאי כל המרעיב עצמו על דברי תורה בעולם הזה** — **הקדוש ברוך הוא משביעו לעולם הבא, שנאמר** תחילה: "משפטיך תהום רבה" (תהלים לו, ז), לומר כמה מקפיד ה' על הצדיקים בעולם הזה ואינו נותן להם כראוי, ואחר כך נאמר: **"ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם"** (תהלים לו, ט) (מהרש"א).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100a:15
[Steinsaltz on Sanhedrin 100a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100a:15)

**כי אתא** [כאשר בא] **רב דימי** מארץ ישראל לבבל, **אמר: עתיד הקדוש ברוך הוא ליתן לכל צדיק וצדיק מלא עומסו** (חופניו), **שנאמר: "ברוך ה' יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה"** (תהלים סח, כ) — **אמר ליה** [לו] **אביי: וכי אפשר לומר כן,** שיעמוס הקדוש ברוך הוא מלוא חופניו? **והלא כבר נאמר "מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן** וכל בשלש עפר הארץ


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100a:16
[Steinsaltz on Sanhedrin 100a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100a:16)

**"**(ישעיה מ, יב), ואם זרת של הקדוש ברוך הוא היא כל השמים, כיצד יוכל אדם לקבל "מלא עומסו" של הקדוש ברוך הוא? **אמר** לו רב דימי: **מאי טעמא לא שכיחת באגדתא** [מה טעם אינך מצוי בדברי אגדה], **דאמרי במערבא משמיה** [שאומרים בארץ ישראל משמו] של **רבא בר מרי: עתיד הקדוש ברוך הוא ליתן לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות, שנאמר: "להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא"** (משלי ח, כא) — **"יש" בגימטריא תלת מאה ועשרה הוי** [שלש מאות ועשרה הם], הרי שמעניק ה' במדה גדושה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100a:17
[Steinsaltz on Sanhedrin 100a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100a:17)

ולענין זה עצמו **תניא** [שנויה ברייתא], **ר' מאיר אומר: במדה שאדם מודד** לאחרים **מודדין לו** מלמעלה, **דכתיב** [שנאמר]: **"בסאסאה בשלחה תריבנה"** (ישעיה כז, ח) — בסאה־סאה, כלומר, לפי הסאה שאדם מודד — באותה סאה מודדים לו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100a:18
[Steinsaltz on Sanhedrin 100a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100a:18)

**אמר** לו **ר' יהושע: וכי אפשר לומר כן?** אכן יתכן שיהא **אדם נותן מלא עומסו** שלו **לעני בעולם הזה,** וכי **הקדוש ברוך הוא נותן לו מלא עומסו** שלו **לעולם הבא? והכתיב** [והרי נאמר] **"**ו**שמים בזרת תכן"** (ישעיה מ, יב), ואיך יוכל לקבל שפע ברכה כה גדול? ענה לו: **ואתה** וכי **אי** (אין) **אומר כן** כדבריו? הלא **איזו היא מדה מרובה** אצל ה', האם **מדה** **טובה מרובה, או מדת פורענות?** —