## Steinsaltz on Sanhedrin Daf 100b

###### Steinsaltz on Sanhedrin 100b:1
[Steinsaltz on Sanhedrin 100b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100b:1)

**הוי אומר מדה טובה מרובה ממדת פורענות,** וראיה לדבר — **במדה טובה כתיב** [נאמר]: **"ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח. וימטר עליהם מן לאכל"** (תהלים עח, כג-כד), **ו**אילו **במידת פורענות,** במבול, **הוא אומר: "וארבת השמים נפתחו"** (בראשית ז, יא), משמע שלרעה פותח ה' ארובות (חלונות) בלבד שהם חלק קטן מן הדלתות, משמע שמדה טובה מרובה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100b:2
[Steinsaltz on Sanhedrin 100b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100b:2)

וכיון ש**במידת פורענות כתיב** [נאמר] **"ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר"** (ישעיה סו, כד), **והלא** אם **אדם** רק **מושיט אצבעו באור** [באש] **בעולם הזה** — **מיד** הוא **נכוה,** וכיצד יכול הוא לסבול אש גיהנם שאינה כבה? **אלא, כשם שנותן הקדוש ברוך הוא כח ברשעים לקבל פורענותם, כך נותן הקדוש ברוך הוא כח בצדיקים לקבל טובתן,** ועומס להם מלא חופניו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100b:3
[Steinsaltz on Sanhedrin 100b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100b:3)

א שנינו במשנה ש**ר' עקיבא אומר: אף הקורא בספרים החיצונים** אין לו חלק בעולם הבא. **תנא** [שנויה ברייתא]: הכוונה ל**ספרי מינים. רב יוסף אמר: בספר בן סירא נמי** [גם כן] **אסור למיקרי** [לקרוא] משום שיש בו צדדים שליליים. **אמר ליה** [לו] **אביי: מאי טעמא** [מה טעם] אסור לקרוא בו? **אילימא** [אם תאמר] **משום דכתב ביה** [שכתוב בו] **"לא תינטוש גילדנא מאודניה** [אל תפשוט את עור הדג מאוזנו], מכיסויי הזימים, ש**לא ליזיל משכיה לחבלא** [ילך עורו לאיבוד], **אלא צלי יתיה בנורא ואיכול ביה תרתין גריצים"** [צלה אותו באש, ואכול בו שתי פיתי לחם], וסבור אתה שדבר שטות הוא, ואולם


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100b:4
[Steinsaltz on Sanhedrin 100b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100b:4)

**אי מפשטיה** [אם כפשוטו] של אותו ביטוי — **באורייתא נמי כתב** [בתורה גם כן כתוב] **"לא תשחית את עצה"** (דברים כ, יט), שמצוות "לא תעשה" היא שלא לאבד דבר שיש בו תועלת, אף כאן ראוי שלא לאבד מן הדג דבר הראוי להשתמש בו. **אי מדרשא** [אם לדרשה] בלשון נקיה נתכוון בן סירא — **אורח ארעא קא משמע לן** [דרך ארץ השמיע לנו] בכך, ש**לא ליבעול** [יבעול] אדם את אשתו **שלא כדרכה** שגורם לה אי נעימות.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100b:5
[Steinsaltz on Sanhedrin 100b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100b:5)

**ואלא** אם טוען אתה כנגד הספר **משום דכתיב** [שנאמר] בספר בן סירא: **"בת לאביה מטמונת שוא, מפחדה לא יישן בלילה, בקטנותה** — **שמא תתפתה** על ידי אחרים, **בנערותה** — **שמא תזנה** מרצון, **בגרה** — **שמא לא תינשא, נישאת** — **שמא לא יהיו לה בנים** ותחזור לביתו, **הזקינה** — **שמא תעשה כשפים"** (בן סירא מב, יא-יד), וסבור אתה שאין לומר כך לאבי הבנות, ואולם **הא רבנן נמי אמרוה** [הרי חכמים גם כן אמרו זאת] לגבי נשים, שאמרו: **אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות,** שהרי הם קיום העולם, מכל מקום **אשרי מי שבניו זכרים, אוי לו למי שבניו נקבות.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100b:6
[Steinsaltz on Sanhedrin 100b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100b:6)

**אלא** תטען אתה **משום** **דכתיב** [שנאמר] שם: **"לא תעיל דויא בלבך, דגברי גיברין קטל דויא"** (בן סירא יד, א. ל, כט) [אל תכניס דאגה בלבך, שאנשים גיבורים הרגה הדאגה] ואולם **הא** [הרי] כבר **שלמה אמרה** לדבר זה באופן דומה: **"דאגה בלב איש ישחנה"** (משלי יב, כה), ופירשו ביטוי זה **ר' אמי ור' אסי, חד** [אחד מהם] **אמר** כי הכוונה: **ישיחנה מדעתו,** שלא יחשוב בה, שלא תציקנו הדאגה, **וחד** [ואחד מהם] **אמר:** **ישיחנה לאחרים** כדי להקל עליו. ומכל מקום מסכימים הכל שאין להשאיר דאגה בלבו, והרי זה כדברי בן סירא!


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100b:7
[Steinsaltz on Sanhedrin 100b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100b:7)

**ואלא** טוען אתה כנגדו **משום דכתיב** [שנאמר] שם: **"מנע רבים מתוך ביתך, ולא הכל תביא אל ביתך"** (בן סירא יא, לו) ואולם **הא** [הרי] **רבי נמי** [גם כן] **אמרה, דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **רבי אומר: לעולם לא ירבה אדם רעים בתוך ביתו, שנאמר: "איש רעים להתרועע"** (משלי יח, כד), כלומר, אדם שיש לו רעים רבים סופו שהוא מתרועע, כלומר, נחלש ונהרס.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100b:8
[Steinsaltz on Sanhedrin 100b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100b:8)

**אלא** אמר לו הטעם **משום דכתיב** [שנאמר בו] דברי הבאי, שאמר **"זלדקן** — **קורטמן, עבדקן** — **סכסן** [בעל זקן קטן הוא ערמומי, בעל זקן עבה הוא טיפש], **דנפח בכסיה** — **לא צחי** [מי שנופח בכוסו להסיר קצף ולכלוך איננו צמא], שאם לא כן לא היה מקפיד. מי ש**אמר "במאי איכול לחמא"** ["במה אוכל לחם"], כלומר, איזה לפתן נחוץ לי — **לחמא סב מיניה** [את הלחם קח ממנו], שבוודאי אינו רעב אם דואג ללפתן. **מאן דאית ליה מעברתא בדיקניה** [מי שיש לו מעבורת, מקום פנוי, בתוך זקנו] — **כולי עלמא לא יכלי ליה** [כל העולם אינם יכולים לו] מרוב ערמומיותו. וכיון שדברים אלה דברים בטלים הם אין כדאי לקרוא בספר זה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100b:9
[Steinsaltz on Sanhedrin 100b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100b:9)

**אמר רב יוסף:** אפילו שאין הספר כולו ראוי להגות בו, מכל מקום **מילי מעלייתא דאית ביה, דרשינן להו** [דברים טובים שיש בו, אנו דורשים אותם] אפילו ברבים. שנאמר שם: **"אשה טובה** — **מתנה טובה, בחיק ירא אלהים תנתן"** (בן סירא כו, ג). **"אשה רעה** — הרי היא כ**צרעת לבעלה. מאי תקנתיה** [מה תקנתו]? — **יגרשנה מביתו ויתרפא מצרעתו"** (בן סירא כה, ל). **"אשה יפה** — **אשרי בעלה, מספר ימיו כפלים"** (בן סירא כו, א), שחייו מאושרים וכאילו מספר ימיו כפליים.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100b:10
[Steinsaltz on Sanhedrin 100b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100b:10)

**"העלם עיניך מאשת חן פן תלכד במצודתה. אל תט אצל בעלה למסוך עמו יין ושכר, כי בתואר אשה יפיה רבים הושחתו, ועצומים כל הרוגיה"** (בן סירא ט, ט- יא). ועוד נאמר שם: **"רבים היו פצעי רוכל"** (בן סירא יא, לו), ומשמעו — אלה **המרגילים לדבר ערוה. כניצוץ מבעיר גחלת** (בן סירא יא, מג), **ככלוב מלא עוף, כן בתיהם מלאים מרמה** (בן סירא יא, לו- לז). **מנע רבים מתוך ביתך, ולא הכל תביא ביתך. רבים יהיו דורשי שלומך,** ואולם **גלה סודך** רק **לאחד מאלף.** אף **"משוכבת חיקך שמור פתחי פיך"** (מיכה ז, ה) ואל תספר לה הכל. **אל תצר** (תדאג) ל**צרת מחר "כי לא** תדע **מה ילד יום"** (משלי כז, א) **שמא למחר איננו,** שמת בינתיים, **ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו,** ונאמר:


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100b:11
[Steinsaltz on Sanhedrin 100b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100b:11)

**"כל ימי עני רעים"** (משלי טו, טו). **בן סירא אומר: אף לילות** של עני רעים מפני דאגתו. **בשפל גגים גגו,** שהוא חי במקום הנמוך בעיר, **ובמרום הרים כרמו,** שכרמו הוא במקום הגבוה ביותר בין הכרמים ששם המקומות הזולים והפחותים, ובסופו של דבר, כשיורד גשם בעיר **ממטר גגים** של כל העיר יורד **לגגו** ומרטיבו, **ומעפר כרמו** נסחף על ידי הגשם לשאר **כרמים.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100b:12
[Steinsaltz on Sanhedrin 100b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100b:12)

ב **סימן** לשמועות הבאות ואומריהן: **זיר"א רב"א משרשי"א, חנינ"א טובי"ה** (ר' חנינא הזכיר אשה טובה) **ינא"י יפ"ה** (ר' ינאי — מי שדעתו יפה) **יוחנ"ן מרח"ם** (ר' יוחנן — מי שמרחם) **יהוש"ע מקצ"ר** (ר' יהושע בן לוי — מי שדעתו קצרה).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100b:13
[Steinsaltz on Sanhedrin 100b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100b:13)

**אמר ר' זירא אמר רב: מאי דכתיב** [מהו שנאמר] **"כל ימי עני רעים** וטוב לב משתה תמיד**"** (משלי טו, טו), **"כל ימי עני רעים"** — **אלו בעלי תלמוד** היגעים תמיד בלימודם, ותמיד יש להם קשיים ושאלות, **"וטוב לב משתה תמיד"** — **אלו בעלי משנה** שהם יודעים רק הלכה פסוקה וגמורה, ואין להם בעיות.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100b:14
[Steinsaltz on Sanhedrin 100b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100b:14)

**רבא אמר איפכא** [ההיפך הוא הנכון], **והיינו** [וזהו] ש**אמר רב משרשיא משמיה** [משמו] של **רבא: מאי דכתיב** [מהו שנאמר] **"מסיע אבנים יעצב בהם** בוקע עצים יסכן בם**"** (קהלת י, ט), **"מסיע אבנים יעצב בהם"** — **אלו בעלי משנה,** שהם עמלים ואינם נהנים מעמלם, לפי שהם מתייגעים על לימוד המשנה. אבל אינם יכולים להוציא ממנה מסקנה למעשה, ולכן הם כמסיעים משא כבד שאינם נהנים ממנו. **ו"בוקע עצים יסכן בם"** — **אלו בעלי תלמוד,** שאמנם עובדים קשה אבל יכולים ליהנות מפירות תורתם, בפסק ההלכה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 100b:15
[Steinsaltz on Sanhedrin 100b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/100b:15)

**ר' חנינא אומר:** אותו פסוק מתפרש כך: **"כל ימי עני רעים"** — **זה מי שיש לו אשה רעה, "וטוב לב משתה תמיד"** — **זה** מי **שיש לו אשה טובה. ר' ינאי אומר: "כל ימי עני רעים"** — **זה אסטניס** (מפונק) הרגיש לדברים מגעילים, **"וטוב לב משתה תמיד"** — **זה שדעתו יפה,** האיש שאינו מקפיד, ומסוגל לאכול הכל. **ר' יוחנן אמר: "כל ימי עני רעים"** — **זה רחמני,** לפי שרואה תמיד סבל בעולם ולכן דואב, **"וטוב לב משתה תמיד"** — **זה אכזרי,** שאיננו כואב בסבלות העולם. **ר' יהושע בן לוי אמר: "כל ימי** **עני רעים"** — **זה**