## Steinsaltz on Sanhedrin Daf 113a

###### Steinsaltz on Sanhedrin 113a:1
[Steinsaltz on Sanhedrin 113a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/113a:1)

ושואלים: **וליפרקיה** [ושיפדוהו] אף את הלקוח בכסף מעשר, **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **הלקוח בכסף מעשר שנטמא** — **יפדה!** ומשיבים: דברינו היו לשיטת **ר' יהודה** ש**אמר:** הלקוח בכסף מעשר שנטמא — **יקבר,** שאין לו פדיון עוד. ומקשים: **אי הכי** [אם כך] שאנו מתרצים באופן זה וכשיטה זו, **מאי איריא** [מה שייך, מדוע דווקא] נאמרה ההלכה ב**עיר הנדחת? אפילו דעלמא נמי** [אפילו בעיר סתם גם כן], שהרי לשיטה זו הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא נקבר!


###### Steinsaltz on Sanhedrin 113a:2
[Steinsaltz on Sanhedrin 113a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/113a:2)

**אלא לעולם** מדובר **ב**מעשר שני **טהור** של עיר הנדחת ומעשר זה הובא לירושלים **וכגון דנפול** [שנפלו] **מחיצות** העיר ירושלים אחר כך, **וכ**שיטת **רבא**, ש**אמר רבא: מחיצה לאכול,** כלומר, הצורך בחומה סביב העיר ירושלים כדי להתיר בה אכילת מעשר הוא חובה **דאורייתא** [שמן התורה], ואולם מחיצה לענין **לקלוט,** שמשעת כניסה לירושלים ייחשב המעשר כרכוש גבוה הוא **דרבנן** [מדברי סופרים] בלבד, **וכי גזור רבנן** [וכאשר גזרו זאת חכמים], הרי זה רק **כי אתנהו** [כאשר ישנה] ה**מחיצה,** ואולם **כי ליתנהו** [כאשר אין] **מחיצה** — **לא** גזרו, ונשאר המעשר בגדר שלל עיר הנדחת, ולא משום שהיתה בו קדושה אינו נשרף כשאר רכושה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 113a:3
[Steinsaltz on Sanhedrin 113a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/113a:3)

א שנינו במשנה ש**כתבי הקדש** שהיו בעיר הנדחת — **יגנזו.** ומעירים: שיטת **מתניתין** [משנתנו זו] היא ש**לא כ**שיטת **ר' אליעזר. דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' אליעזר אומר: כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת** — **אינה נעשית עיר הנדחת, שנאמר: "ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל"** (דברים יג, יז) **והיכא דאיכא** [והיכן שיש] **מזוזה לא אפשר** לשרוף הכל, **דכתיב** [שנאמר] **"לא תעשון כן לה' אלהיכם"** (דברים יב, ד), שאסור להשמיד דבר שיש עליו שם שמים.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 113a:4
[Steinsaltz on Sanhedrin 113a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/113a:4)

ב שנינו במשנה ש**ר' שמעון אומר: אמר הקדוש ברוך הוא** וכו' ונחלקו ר' עקיבא ור' יוסי הגלילי אם מותר לנטוע גנות ופרדסים במקום עיר הנדחת. ומציעים: **לימא** [האם לומר] כי **ב**שיטת **ר' אבין אמר ר' אילעא קמיפלגי** [חלוקים] תנאים אלה, ש**אמר ר' אבין אמר ר' אילעא: כל מקום שאתה מוצא כלל** בענין מסויים המנוסח בלשון **"עשה", ופרט** באותו נושא שהיא בלשון **"לא תעשה"** — **אין דנין אותו בכלל ופרט** ללמוד מזה על זה, אלא רואים אותם כשתי הלכות נפרדות.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 113a:5
[Steinsaltz on Sanhedrin 113a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/113a:5)

ואם כן נאמר כי **דמר אית ליה** [שחכם זה, ר' יוסי הגלילי, יש לו, מקבל] את שיטת **ר' אבין,** שהוא מפרש "והיתה תל עולם" (דברים יג, יז) כמצות עשה מיוחדת, ו"לא תבנה עוד" (דברים יג, יז) — כלאו נוסף בענין זה. **ומר לית ליה** [וחכם זה, ר' עקיבא, אין לו, אינו מקבל] את דברי **ר' אבין** וכן מפרש: "והיתה תל עולם" — כלל, "לא תבנה עוד" — פרט, ואין בכלל אלא מה שבפרט, על כן: לא תבנה עוד כמות שהיתה, אבל נעשית גנות ופרדסים.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 113a:6
[Steinsaltz on Sanhedrin 113a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/113a:6)

ודוחים: **לא, דכולי עלמא** [לדעת הכל] **אית להו** [יש להם, מקבלים הם] את שיטת **ר' אבין, והכא** [וכאן] **בהא קמיפלגי** [בענין זה נחלקו]: **מר סבר** [חכם זה, ר' יוסי הגלילי, סבור] כי **"עוד" לגמרי משמע** [משמעו], כלומר, אין המקום נבנה כלל. **ומר סבר** [חכם זה, ר' עקיבא, סבור] כי **"עוד"** — כוונתו ש**לכמה שהיתה אינה נבנית, אבל נעשית היא גנות ופרדסים.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 113a:7
[Steinsaltz on Sanhedrin 113a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/113a:7)

ג **תנו רבנן** [שנו חכמים בברייתא]: **היו בה אילנות תלושין** — **אסורין** משום שלל עיר הנדחת, היו **מחוברין** לקרקע — **מותרין,** אבל אילנות של **עיר אחרת, בין תלושין בין מחוברין** — **אסור.** ושואלים: **מאי** [מה היא] **"עיר אחרת"** זו? **אמר רב חסדא:** הכוונה היא ל**יריחו, דכתיב** [שנאמר בה]: **"והיתה העיר חרם** היא וכל אשר בה **לה'... וישבע יהושע בעת ההיא לאמר ארור האיש לפני ה' אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו בבכרו ייסדנה** **ובצעירו יציב דלתיה"** (יהושע ו, יז. ויהושע ו כו).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 113a:8
[Steinsaltz on Sanhedrin 113a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/113a:8)

**תניא** [שנויה ברייתא] שבכלל איסור זה: **לא** לבנות **יריחו על שם עיר אחרת,** שאסור לבנותה שוב בשינוי שם, **ולא** לבנות **עיר אחרת על שם יריחו, דכתיב** [שנאמר]: **"בנה חיאל בית האלי את יריחה באבירם בכרו יסדה ובשגוב צעירו הציב דלתיה"** (מלכים א' טז, לד).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 113a:9
[Steinsaltz on Sanhedrin 113a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/113a:9)

**תניא** [שנויה ברייתא]: אכן ממיתת **אבירם בכורו** שהיה **רשע לא היה לו ללמוד** עדיין שלא לבנות את יריחו, שיכול היה לתלות מיתתו ברשעותו, ואולם **בשגוב צעירו** — **היה לו ללמוד** כבר שקללת יהושע חלה עליו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 113a:10
[Steinsaltz on Sanhedrin 113a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/113a:10)

ותוהים: **אבירם ושגוב מאי עבוד** [מה עשו] שהם נקראים רשעים, ו**מאי קאמר** [ומה אמר] בענין זה עליהם? אלא **הכי קאמר** [כך אמר] כך יש להבין: **באבירם בכורו היה לו ללמוד לאותו רשע בשגוב צעירו.** כי **ממשמע שנאמר: "באבירם בכורו" איני יודע ששגוב צעירו** הוא? אלא **מה תלמוד לומר "שגוב צעירו"** — **מלמד שהיה מקבר והולך** כל בניו **מאבירם עד שגוב** והיה לו לחשוש שמא קללת יהושע גרמה לו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 113a:11
[Steinsaltz on Sanhedrin 113a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/113a:11)

מסופר: **אחאב שושביניה הוה** [ידידו ושושבינו של חיאל היה] **אתא איהו** [בא הוא] **ואליהו למשאל בשלמא** [לשאול בשלומו] **בי טמיא** [בבית האבל]. **יתיב וקאמר** [ישב חיאל ואמר]: **דילמא כי מילט** [שמא כאשר קילל] **יהושע, הכי לט** [כך קילל]: **לא יריחו על שם עיר אחרת, ולא עיר אחרת על שם יריחו? אמר ליה** [לו] **אליהו: אין** [כן] כך היתה הקללה. **אמר ליה** [לו] אחאב לאליהו: **השתא לווטתא** [עכשיו קללתו] של **משה לא קא מקיימא** [אינה מתקיימת], **דכתיב** [שכן נאמר]: **"וסרתם ועבדתם** אלהים אחרים... **וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים" וגו'** (דברים יא, טז–יז), **וההוא גברא** [ואותו אדם] אחאב **אוקים ליה** [הקים לו] **עבודה זרה על כל תלם ותלם** שבארץ, **ולא שביק ליה מיטרא דמיזל מיסגד ליה** [הניח לו הגשם שילך ויעבוד אותו], שהרי היו גשמים רבים כל אותם ימים. ורצונך לומר כי **לווטתא** [קללתו] של **יהושע תלמידיה מקיימא** [תלמידו מתקיימת]? על כן נסמך מעשה זה לכאן.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 113a:12
[Steinsaltz on Sanhedrin 113a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/113a:12)

**מיד** — **"ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד** אל אחאב **חי ה' אלהי ישראל** אשר עמדתי לפניו **אם יהיה** השנים האלה **טל ומטר** כי אם לפי דברי**"** (מלכים א' יז, א). **בעי רחמי** [בקש אליהו רחמים] **והבו ליה אקלידא דמטרא** [נתנו לו מפתח המטר] שלא ירד מטר אלא על פי דברו, **וקם ואזל** [והלך].


###### Steinsaltz on Sanhedrin 113a:13
[Steinsaltz on Sanhedrin 113a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/113a:13)

נאמר שם: **"ויהי דבר ה' אליו לאמר. לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית... והערבים מביאים לו לחם ובשר בבקר וגו' "**(מלכים א' יז ב. מלכים א' יז ג. מלכים א' יז ו). ושואלים: **מהיכא** [מהיכן] הביאו לו לחם ובשר? **אמר ר' יהודה אמר רב: מבי טבחי** [מבית המטבחיים] של **אחאב.** עוד נאמר שם: **"ויהי מקץ ימים וייבש הנחל כי לא היה גשם בארץ"** (מלכים א' יז ז), **כיון דחזא דאיכא צערא בעלמא** [שראה הקדוש ברוך הוא שיש צער בעולם], ואין אליהו משגיח בדבר, **כתיב** [נאמר]: **"ויהי דבר ה' אליו לאמר קום לך צרפתה"** (מלכים א' יז ח —ט), כדי שיתגלגלו הענינים ולבסוף יוחזר לו מפתח הגשמים.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 113a:14
[Steinsaltz on Sanhedrin 113a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/113a:14)

**וכתיב** [ונאמר]: **"ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית"** (מלכים א' יז יז), **בעא רחמי למיתן ליה אקלידא** [בקש רחמים לפני ה' ליתן לו את המפתח] של **תחיית המתים. אמרי ליה** [אמרו לו משמים]: **שלש מפתחות לא נמסרו** כרגיל **לשליח,** והם מפתחות **של חיה** (יולדת), **ושל גשמים, ושל תחיית המתים.** ועכשיו שמפתח גשמים בידך ורוצה אתה מפתח תחיית המתים **יאמרו: שתים ביד תלמיד ואחת ביד הרב! אייתי הא ושקיל האי** [הבא את זו, של גשמים, וקח את זה], שעל ידי בקשתו זו היה צריך לותר על שבועתו, **דכתיב** [שנאמר]: **"לך הראה אל אחאב ואתנה מטר"** (מלכים א' יח, א).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 113a:15
[Steinsaltz on Sanhedrin 113a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/113a:15)

**דרש ההוא גלילאה** [גלילי אחד] **קמיה** [לפני] **רב חסדא: משל** של **אליהו למה הדבר דומה** — **לגברא דטרקיה לגליה ואבדיה למפתחיה** [לאדם שסגר את דלתו ואבד את מפתחו], שגם לאחר שויתר על שבועתו לא בא מיד המטר בגללו, אלא לפי דבר ה'.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 113a:16
[Steinsaltz on Sanhedrin 113a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/113a:16)

**דרש ר' יוסי בציפורי: אבא אליהו** כלומר, אליהו הנביא החשוב והחביב