## Steinsaltz on Sanhedrin Daf 11a

###### Steinsaltz on Sanhedrin 11a:1
[Steinsaltz on Sanhedrin 11a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/11a:1)

**במזומנין לה** (באלה שהזמינם) הנשיא מתחילה לצורך זה. **מעשה ברבן גמליאל שאמר** לחכמים: **השכימו לי שבעה לעלייה** כדי לעשות בית דין לעיבור השנה, **השכים ומצא** בה **שמונה. אמר: מי הוא שעלה שלא ברשות** — **ירד!**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 11a:2
[Steinsaltz on Sanhedrin 11a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/11a:2)

**עמד שמואל הקטן ואמר: אני הוא שעליתי שלא ברשות, ולא לעבר השנה עליתי** להשתתף בין הדיינים, **אלא ללמוד הלכה למעשה הוצרכתי** ובאתי רק כצופה לראות כיצד נעשה הדבר, **אמר לו** רבן גמליאל: **שב בני, שב.** באמת **ראויות כל השנים כולן להתעבר על ידך,** ואין לי כל טענה כלפי השתתפותך בבית הדין, שוודאי ראוי אתה להיות בו, **אלא** בכל זאת הרי **אמרו חכמים: אין מעברין את השנה אלא במזומנין לה** ולא באחרים. ומעירים: **ו**אותו אדם שעלה שלא ברשות **לא שמואל הקטן הוה** [היה], **אלא איניש אחרינא** [אדם אחר] היה, ו**מחמת כיסופא** [בושה] של אותו אדם **הוא דעבד** [שעשה] שמואל הקטן מה שעשה, כדי שלא יבוייש אותו אדם ברבים.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 11a:3
[Steinsaltz on Sanhedrin 11a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/11a:3)

א אגב מעשה זה בשמואל הקטן מספרים שאירע דבר מעין זה אצל רבי. **כי הא דיתיב** [כמו מעשה זה שהיה יושב] **רבי וקא דריש** [והיה דורש], **והריח ריח שום,** וכיון שהיה איסטניס לא יכול היה לסבול זאת, **אמר: מי שאכל שום** — **יצא. עמד ר' חייא ויצא, עמדו כולן** מפני כבודו של ר' חייא **ויצאו. בשחר** (למחרת בבוקר) **מצאו ר' שמעון ברבי לר' חייא,** ו**אמר ליה** [לו]: **אתה הוא שציערת לאבא** כשבאת לאחר אכילת שום לבית המדרש? **אמר לו: לא תהא כזאת בישראל!** ודאי שלא אני עשיתי זאת, אלא קיבל על עצמו אשמתו של אחר כדי שלא יבוייש אותו אדם.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 11a:4
[Steinsaltz on Sanhedrin 11a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/11a:4)

ושואלים: **ור' חייא מהיכא גמיר לה** [מהיכן למד אותה דרך] שראוי לחסיד שבישראל לקבל על עצמו אשמתו של אחר כדי שלא לביישו? ומשיבים: **מר' מאיר. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **מעשה באשה אחת שבאתה לבית מדרשו של ר' מאיר. אמרה לו: רבי, אחד מכם,** מבני בית מדרשך, **קדשני בביאה,** כלומר, בא עלי ואמר שהוא עושה זאת לשם נישואין, ואיני יודעת מי היה, ורצונה שישאנה או שיפטרנה בגט. **עמד ר' מאיר וכתב לה גט כריתות, ונתן לה,** שאמר שאף הוא בכלל בני בית המדרש. משראו זאת שאר התלמידים, **עמדו** כולם ו**כתבו כולם** גט **ונתנו לה,** וממילא אותו תלמיד שעשה המעשה גם נתן לה גיטה, והריהי איפוא מותרת להינשא.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 11a:5
[Steinsaltz on Sanhedrin 11a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/11a:5)

ושואלים: **ור' מאיר מהיכא גמיר לה** [מהיכן למד דבר זה] לעשותו? ומשיבים: **משמואל הקטן,** שכבר הזכרנו אותו. **ושמואל הקטן מהיכא גמיר לה** [מהיכן למד דבר זה]? ומשיבים: **משכניה בן יחיאל, דכתיב** [שנאמר]: **"ויען שכניה בן יחיאל מבני עילם ויאמר לעזרא אנחנו מעלנו באלהינו ונשב נשים נכריות מעמי הארץ ועתה יש מקוה לישראל על זאת"** (עזרא י, ב), ואילו ברשימת האנשים שנשאו נשים נכריות (עזרא י, יח–מד) אין מופיע שמו של שכניה בן יחיאל, משמע שהתוודה על עוונותיהם של אחרים.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 11a:6
[Steinsaltz on Sanhedrin 11a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/11a:6)

ושואלים: **ושכניה בן יחיאל מהיכא גמר לה** [מהיכן למד דבר זה]? ומשיבים: **מיהושע, דכתיב** [שנאמר] **"ויאמר ה' אל יהושע קם לך למה זה אתה נפל על פניך, חטא ישראל...** וגם לקחו מן החרם**"** (יהושע ז, י–יא), **אמר לפניו: רבונו של עולם, מי** זה ש**חטא? אמר לו: וכי דילטור** [מלשין] **אני לך? הטל גורלות** כדי לדעת מיהו זה שחטא. הרי שאף הקדוש ברוך הוא אינו רוצה לפרסם ולגלות מי הוא החוטא. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] ששכניה בן יחיאל למד דרך זו **ממשה** רבינו, **דכתיב** [שנאמר]: "ויאמר ה' אל משה **עד אנה מאנתם** לשמור מצוותי ותורותי" (שמות טז, כח), שנאמר לכל קהל ישראל, אף כי החוטאים היו רק אנשים בודדים בקהל.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 11a:7
[Steinsaltz on Sanhedrin 11a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/11a:7)

ב כיון שהוזכר המעשה בשמואל הקטן ומנהג החסידות שלו, מביאים דברים שיש בהם הארה נוספת על אישיותו. **תנו רבנן** [שנו חכמים] בתוספתא: **משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש** של נבואה ממש **מישראל, ואף על פי כן היו משתמשין בבת קול,** שמזמן לזמן היו שומעים קול מאחוריהם כעין הד, ובו היו כדברי נבואה. מספרים: **פעם אחת היו מסובין** חכמים **בעליית בית גוריה ביריחו ונתנה עליהם בת קול מן השמים** שאמרה: **יש כאן אחד שראוי שתשרה עליו שכינה כמשה רבינו, אלא שאין דורו זכאי לכך,** שאין הדורות הללו ראויים לגילוי של נבואה. **נתנו חכמים את עיניהם בהלל הזקן** שסברו שבודאי הוא שנתכוונה לו בת הקול, **וכשמת אמרו עליו** בהספד בנוסח זה: **הי חסיד, הי עניו, תלמידו** **של עזרא!**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 11a:8
[Steinsaltz on Sanhedrin 11a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/11a:8)

**שוב פעם אחת** לאחר זמן **היו מסובין בעליה ביבנה, ונתנה עליהם בת קול מן השמים** שאמרה: **יש כאן אחד שראוי שתשרה עליו שכינה, אלא שאין דורו זכאי לכך, נתנו חכמים את עיניהם בשמואל הקטן, וכשמת אמרו עליו: הי חסיד, הי עניו, תלמידו של הלל. אף הוא אמר בשעת מיתתו** דברי נבואה והוכיח שאף שפסקה נבואה, מכל מקום רוח הקודש היתה בו. וכך אמר: **שמעון וישמעאל** (רבן שמעון בן גמליאל נשיא ישראל, ור' ישמעאל הכהן הגדול) עתידים למות ב**חרבא** [חרב], **וחברוהי** [וחבריהם] **לקטלא** [למיתה] במיתות אחרות, **ושאר עמא לביזא** [העם לבז], **ועקן סגיאן עתידן למיתי על עלמא** [וצרות גדולות עתידות לבוא על העולם], וכן היה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 11a:9
[Steinsaltz on Sanhedrin 11a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/11a:9)

**ו**גם **על יהודה בן בבא בקשו לומר כן** בנוסח "הי חסיד הי עניו", **אלא שנטרפה שעה** ולא יכלו לעשות זאת לפי **שאין מספידין על הרוגי מלכות.** שהוא נהרג בידי המלכות, כאשר יבואר.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 11a:10
[Steinsaltz on Sanhedrin 11a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/11a:10)

ג ושוב חוזרים אנו לענין העיבור, **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אין מעברין את השנה אלא אם כן ירצה נשיא** שבו תלוי העיבור. **ומעשה ברבן גמליאל שהלך ליטול רשות** לנושא מסויים **אצל הגמון אחד שבסוריא, ושהה לבוא** לאחר הזמן שאפשר לעבר בו, ולא אמר להם מה רצונו. **ועיברו את השנה** על תנאי, **על מנת שירצה רבן גמליאל. וכשבא רבן גמליאל ואמר "רוצה אני"** — **נמצאת שנה מעוברת** למפרע.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 11a:11
[Steinsaltz on Sanhedrin 11a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/11a:11)

עוד בענין עיבור **תנו רבנן** [שנו חכמים] בתוספתא: **אין מעברין את השנה אלא אם כן היתה צריכה** לעיבור **מפני הדרכים** שנתקלקלו בגשם ואין להגיע לירושלים, **ומפני הגשרים** שנתקלקלו, **ומפני תנורי פסחים** שנתקלקלו במי הגשמים ואינם ראויים לצלות בהם, **ומפני גליות ישראל שנעקרו ממקומן** ללכת להקריב את קרבן הפסח, ובגלל קשיי התנועה התעכבו בדרכם **ועדיין לא הגיעו,** ולא יוכלו לבוא בזמן להקרבת הקרבן. **אבל לא** מעברין **מפני השלג** שאינו מפריע עד כדי כך, **ולא מפני הצינה, ולא מפני גליות ישראל שלא עקרו ממקומן,** אף שיתכן שלא יספיקו להגיע כשיצאו לדרך.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 11a:12
[Steinsaltz on Sanhedrin 11a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/11a:12)

ד ועוד **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אין מעברין את השנה לא מפני הגדיים ולא מפני הטלאים** שנולדו באיחור ולא גדלו עדיין, **ולא מפני הגוזלות** של יונים **שלא פירחו** (הצמיחו כנפים), ולא יהיו גוזלות מספיקים בשביל הבאים להקריב קרבן עוף, **אבל עושין אותן סעד לשנה,** שאם יש צורך לעבר את השנה מפני טעמים אחרים, מוסיפים גם את הטעם שהגדיים והגוזלות הם קטנים מדי. ושואלים: **כיצד,** מהו הנוסח לזה? **ר' ינאי אומר משום** (בשם) **רבן שמעון בן גמליאל,** כך היה נוסח אגרתו של רבן שמעון בן גמליאל: **מהודעין אנחנא לכון** [מודיעים אנו לכם] **דגוזלייא רכיכין ואימריא דערקין ד**[שהגוזלים רכים והטלאים דקים], **וזימנא דאביבא** [וזמן האביב] **לא מטא** [הגיע], **ושפרת מילתא באנפאי, ואוסיפית על שתא דא תלתין יומין** [ויפה, נראה, הדבר בעיני, והוספתי על שנה זו שלושים יום].


###### Steinsaltz on Sanhedrin 11a:13
[Steinsaltz on Sanhedrin 11a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/11a:13)

**מיתיבי** [מקשים]: וכי רבן שמעון בן גמליאל סבור שחודש העיבור הוא בן שלושים יום? והלא נחלקו: **כמה** ימים נוספים ב**עיבור השנה?** אמרו חכמים: **שלשים יום. רבן שמעון בן גמליאל אומר: חדש** סתם שהוא עשרים ותשעה ימים! ובאגרתו אומר שהוסיף שלושים יום! **אמר רב פפא:** מה שאמר רבן שמעון בן גמליאל "חודש", לא היתה כוונתו חודש דווקא, אלא אם **רצו** — עושים **חדש,** אם **רצו** — עושים **שלשים יום.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 11a:14
[Steinsaltz on Sanhedrin 11a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/11a:14)

על נוסח אגרתו של רבן שמעון בן גמליאל מעירים: **תא חזי מאי איכא** [בוא וראה מה הבדל יש] **בין**