## Steinsaltz on Sanhedrin Daf 14a

###### Steinsaltz on Sanhedrin 14a:1
[Steinsaltz on Sanhedrin 14a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14a:1)

**בטלו דיני קנסות מישראל,** שלא היו יכולים לדון עוד דינים אלה בהיעדר חכמים סמוכים. **שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה** (רומי) **שמד על ישראל** לבטל את שרשרת הסמיכה ואת סמכותם של חכמי ארץ ישראל, ואמרו **שכל הסומך** — **יהרג, וכל הנסמך** — **יהרג, ו**עוד קבעו ש**עיר שסומכין בה** — **תיחרב. ו**אף סימוני **תחומין שסומכין בהן** — **יעקרו,** כדי להרתיע את הסומכים והנסמכים מתוך חשש לשלומם של בני מקומות אחרים.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14a:2
[Steinsaltz on Sanhedrin 14a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14a:2)

**מה עשה יהודה בן בבא? הלך וישב לו בין שני הרים גדולים, ובין שתי עיירות גדולות, ובין שני תחומי שבת,** כלומר, במקום שומם, שלא יוכלו לומר שהוא שייך לתחומה של עיירה מסויימת ולא יענישו את בני העיירה, **בין אושא לשפרעם, וסמך שם חמשה זקנים. ואלו הן: ר' מאיר, ור' יהודה, ור' שמעון, ור' יוסי, ור' אלעזר בן שמוע. ר' אויא מוסיף** שהיה שם **אף ר' נחמיה,** בין הנסמכים.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14a:3
[Steinsaltz on Sanhedrin 14a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14a:3)

**כיון שהכירו אויביהם בהן,** שנודע להם הדבר שסומכים שם, **אמר להן** ר' יהודה בן בבא לחכמים: **בניי, רוצו** וברחו מכאן. **אמרו לו: רבי, מה תהא עליך** שאתה זקן ואינך יכול לרוץ? **אמר להן:** הרי בין כה וכה **הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכים,** שבוודאי לא אוכל להימלט גם אם תעזרוני, ואם לא תמלטו לבדכם גם אתם תהרגו. **אמרו: לא זזו** האויבים **משם עד שנעצו בו שלש מאות לונביאות** (חניתות) **של ברזל ועשאוהו ככברה.** ודרך אגב אפשר ללמוד ממעשה זה שחכם אחד בלבד יכול לסמוך!


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14a:4
[Steinsaltz on Sanhedrin 14a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14a:4)

ודוחים: **ר' יהודה בן בבא אחריני הוו בהדיה** [חכמים אחרים היו עמו], שצרפם כדי לסמוך את התלמידים, **והאי** [וזה] ש**לא חשיב להו** [חשב, מנה, אותם], — **משום כבודו** של **ר' יהודה בן בבא** שהיה הגדול שבהם, והשאר רק נספחו לו כדי להוות בית דין. ועוד שואלים בקשר למעשה זה: **ור' מאיר,** האם **ר' יהודה בן בבא סמכיה** [סמכו]? **והא** [והרי] **אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: כל האומר ר' מאיר לא סמכו ר' עקיבא אינו אלא טועה,** ואם כן לשם מה היה צריך שיסמכוהו שנית? ומשיבים: **סמכיה** [סמכו] **ר' עקיבא ולא קיבלו** הבריות את המינוי, שהיה ר' מאיר עדיין צעיר מאד, והיה הדבר נראה תמוה בעיני הבריות, ולאחר זמן **סמכיה** [סמכו] **ר' יהודה בן בבא** — **וקיבלו.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14a:5
[Steinsaltz on Sanhedrin 14a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14a:5)

א **אמר ר' יהושע בן לוי: אין סמיכה בחוצה לארץ.** ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **"אין סמיכה"? אילימא** [אם תאמר] ש**לא דייני** [דנים] **דיני קנסות כלל בחוצה לארץ, והא תנן** [והרי שנינו במשנה]: **סנהדרין** ושלטון הסנהדרין **נוהגת בין בארץ ובין בחוצה לארץ!** **אלא** הכוונה היא ש**לא סמכינן** [סומכים אנו] חכמים **בחוצה לארץ** אלא בארץ ישראל בלבד.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14a:6
[Steinsaltz on Sanhedrin 14a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14a:6)

ומעתה מבררים כמה פרטים בענין סמיכה, **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו ] כי אם היו ה**סומכין** נמצאים **בחוצה לארץ ונסמכין בארץ** — **הא אמרינן** [הרי כבר אמרנו] ש**לא,** שאין סמיכה, **אלא** בארץ ישראל בלבד. ואולם אם ה**סומכין בארץ ו**ה**נסמכין** נמצאים **בחוצה לארץ, מאי** [מה] יהא הדין? האם יכולים הם למנותם מרחוק, בחוצה לארץ, או לא?


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14a:7
[Steinsaltz on Sanhedrin 14a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14a:7)

ומשיבים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר מן העובדה ש**ר' יוחנן הוה** [היה] **מצטער** (משתדל) **עליה** [עליו] על **רב שמן בר אבא** ש**לא הוה גבייהו** [היה אתם] בזמן שקיבלו את הסכמת הנשיא **דליסמכיה** [לצורך זה שיסמכוהו], וכן **ר' שמעון בן זירוד וחד דעימיה** [ואחד שעמו] שהיה חבירו, **ומנו** [ומי הוא]? — **ר' יונתן בן עכמאי. ואמרי לה** [ויש אומרים אותה] בגירסא שונה: **ר' יונתן בן עכמאי וחד דעימיה** [ואחד שעמו], **ומנו** [ומי הוא]? — **ר' שמעון בן זירוד,** שאף על פי שהיו חברים שווים במדרגה, **חד דהוה גבייהו** [אחד שהיה עמם] בארץ ישראל — **סמכוהו, וחד** [ואחד] ש**לא הוה גבייהו** [היה עמם] — **לא סמכוהו,** ומכאן שאין לסמוך אלא בתוך הארץ.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14a:8
[Steinsaltz on Sanhedrin 14a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14a:8)

כיון שדברנו בענין הסמיכה מביאים סיפורים נוספים בנושא זה. **ר' חנינא ור' הושעיא הוה קא משתקיד** [היה משתדל] **ר' יוחנן למיסמכינהו** [לסמוך אותם], שחכמים וצדיקים היו, **לא הוה מסתייעא מילתא** [היה מסתייע, מצליח בידו הדבר], **הוה קא מצטער טובא** [והיה מצטער ביותר], שכל פעם היה קורה מאורע אחר שהיה גורם שלא יוכל לסמכם. **אמרו ליה** [לו]: **לא נצטער מר דאנן** [אל יצטער אדוני, כי אנחנו] **מ**צאצאי **בית עלי קאתינן** [אנו באים],


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14a:9
[Steinsaltz on Sanhedrin 14a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14a:9)

ש**אמר ר' שמואל בר נחמן אמר ר' יונתן: מניין שאין** חכמים **נסמכין לבית עלי, שנאמר** בקללה שנאמרה לבית עלי: **"**ו**לא יהיה זקן בביתך כל הימים"** (שמואל א' ב, לב), ונברר: **מאי** [מה פירוש] **"זקן"** בפסוק זה? **אילימא** [אם תאמר]: **זקן ממש,** כלומר, אדם בא בימים, **והכתיב** [והרי כבר נאמר] דבר זה **"**ו**כל מרבית ביתך ימותו אנשים"** (שמואל א' ב, לג), משמע שימותו בבחרותם ולא יגיעו לזקנה, **אלא** "זקן" זה הוא תואר כבוד לחכם, ומשמעו — **סמיכה,** שנתקללו בני בית עלי שלא יהיו ביניהם חכמים סמוכים.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14a:10
[Steinsaltz on Sanhedrin 14a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14a:10)

מסופר: **ר' זירא הוה מיטמר למיסמכיה** [היה מתחבא כדי להימנע מהאפשרות שיסמכו אותו], וטעמו היה על פי מה ש**אמר ר' אלעזר: לעולם הוי קבל וקיים** [היה אפל ותישאר קיים], כלומר, ככל שאתה צנוע יותר ואינך ידוע תאריך ימים. **כיון** ש**שמעה להא** [לאותה שמועה] ש**אמר ר' אלעזר: אין אדם עולה לגדולה אלא אם כן מוחלין לו על כל עונותיו,** ראה שיש בגדולה גם מחילת עוונות, **אמצי ליה אנפשיה** [המציא לו, לנשיא, את עצמו] שיוכלו לסמכו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14a:11
[Steinsaltz on Sanhedrin 14a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14a:11)

מסופר, **כי סמכוה** [כאשר סמכו] את **ר' זירא שרו ליה** [לו] החכמים המצויים שם **הכי** [כך]: **"לא כחל** (צבע כחול לעינים), **ולא שרק** (צבע אדום ללחיים), **ולא פירכוס** (ליפות השיער), שהוא כאשה שאיננה מקשטת עצמה בשום אמצעי חיצוני, **ו**בכל זאת **יעלת חן.** ואגב מסופר, **כי סמכוה** [כאשר סמכו] את **ר' אמי ו**את **ר' אסי, שרו להו הכי** [להם החכמים כך]: **כל מן דין, כל מן דין סמוכו לנא** [כל כמו אלה, כל כמו אלה, סמכו לנו], שהם הם הדוגמא לראויים לסמיכה. **לא תסמכו לנא** [אל תסמכו לנו] **לא מסרמיטין** [מן הסמרטוטים] **ולא מסרמיסין** [מן המסרסין]. **ואמרי לה** [ויש אומרים שאמרו]: אל תסמכו לנו **לא מחמיסין** [מן החמסנים] **ולא מטורמיסין** [מן הדורסנים], וכיון שהוזכרו השירים שחוברו לכבודם של חכמים, מספרים גם כי


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14a:12
[Steinsaltz on Sanhedrin 14a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14a:12)

**ר' אבהו כי הוה אתי ממתיבתא לבי קיסר** [כאשר היה בא מן הישיבה אל בית הקיסר], **נפקי מטרוניתא דבי קיסר ומשריין ליה** [היו יוצאות גבירות בית הקיסר ושרות לפניו]: **"רבה דעמיה, מדברנא דאומתיה, בוצינא דנהורא, בריך מתייך לשלם"** ["גדול עמו, מנהיג אומתו, נר המאור, ברוך בואך לשלום"]!


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14a:13
[Steinsaltz on Sanhedrin 14a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14a:13)

ב שנינו במשנה כי **עריפת עגלה בשלשה** חכמים. **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא על הנאמר בדין עגלה ערופה: **"ויצאו זקניך ושפטיך** ומדדו אל הערים אשר סביבות החלל**"** (דברים כא, ב), **"זקניך"** לשון רבים, ומיעוט רבים — הרי **שנים. "שפטיך"** רבים — הרי **שנים, ואין** עושים **בית דין שקול** — **מוסיפין עליהן עוד אחד, הרי כאן חמשה,** אלו **דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר: "זקניך"** — הרי **שנים, ואין בית דין שקול** — **מוסיפין עליהם עוד אחד, הרי כאן שלשה.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14a:14
[Steinsaltz on Sanhedrin 14a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14a:14)

ושואלים: **ור' שמעון, האי** [זה שנאמר] **"שפטיך", מאי עביד ליה** [מה עושה הוא בו], כיצד מבין הוא אותו? ומשיבים: "שופטיך" **ההוא מיבעי ליה** [נצרך לו] **ל**למד שיהו אלו מן ה**מיוחדין שבשופטיך,** שלצורך זה מביאים מזקני סנהדרין הגדולה, ולא די בחכמים ממקום אחר. ושואלים: **ור' יהודה,** מנין למד הוא דבר זה? ומסבירים: **מ"זקני" "זקניך" נפקא** [יוצא], שאילו היה כתוב רק "זקני" היה משמעו כל זקנים (חכמים), אולם כיון שנאמר "זקניך" כוונתו לזקנים המיוחדים לכל ישראל, והם חכמי הסנהדרין.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14a:15
[Steinsaltz on Sanhedrin 14a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14a:15)

**ור' שמעון** סבור כי לא די בכך, כי **אי** [אם] היה כתוב רק **"זקני", הוה אמינא** [הייתי אומר] כי מדובר ב**זקני השוק,** כלומר, סתם אנשים זקנים, לכן **כתב רחמנא** [כתבה התורה] **"זקניך",** ללמד שדרושים חכמים המפורסמים בישראל, **ואי כתיב** [ואילו נאמר] רק **"זקניך", הוה אמינא** [הייתי אומר]: הכוונה לזקנים מ**סנהדרי קטנה,** לכן **כתב רחמנא** [כתבה התורה] **"ושפטיך",** ללמדנו **ממיוחדין שבשופטיך.** ושואלים: **ור' יהודה,** מה משיב הוא לטענה זו? ומשיבים: **גמר** [למד] בגזירה שווה **"זקני" "זקני" מ**דין סמיכה, שנאמר שם **"וסמכו זקני העדה את ידיהם"** (ויקרא ד, טו), **מה להלן** בענין סמיכה על חטאת הציבור הכוונה **מיוחדין שבעדה** מסנהדרי גדולה, **אף כאן מיוחדין שבזקניך.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14a:16
[Steinsaltz on Sanhedrin 14a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14a:16)

ושואלים: **אי יליף** [אם לומד] הוא גזירה שווה, **לילף כולה מהתם** [שילמד את הכל משם], גם את מספר הדיינים וגם את דרגתם (שהרי לשיטתו החמישה הם מזקני סנהדרי גדולה), ואם כן **"זקניך ושפטיך" למה לי? אלא** ודאי לא קיבל גזירה שווה זו, אלא לומד הלכה זו מ**וי"ו** היתירה של **"ושפטיך",** שלדעתו **למניינא** [למנין בא], שמ"שופטיך" עצמו למדים אנו שצריכים שיהיו מסנהדרי גדולה, ומן הוי"ו היתירה למדים שבא הדבר להוסיף עוד שנים על מנין הזקנים. **ור' שמעון:** את ייתור האות **וי"ו לא דריש** [אינו דורש].


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14a:17
[Steinsaltz on Sanhedrin 14a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14a:17)

ומקשים עוד: **אלא מעתה,** אם דורשים אנו לשון ריבוי למספר הדיינים, הרי בהמשך הכתוב נאמר **"ויצאו"** — הרי עוד **שנים, "ומדדו"** — עוד **שנים,** אם כן **לר' יהודה הרי תשעה** דיינים, ו**לר' שמעון שבעה!** ומשיבים: **ההוא מיבעי ליה לכדתניא** [דבר זה נצרך לו לכפי ששנינו בברייתא]: **"ויצאו",** יש בכך הדגשה לומר: **הן ולא שלוחן,** שאין החכמים יכולים שיעשה אחר את העבודה הזאת במקומם, **"ומדדו"** — שמדידה זו מצוה לעצמה היא, **שאפילו נמצא** החלל