## Steinsaltz on Sanhedrin Daf 14b

###### Steinsaltz on Sanhedrin 14b:1
[Steinsaltz on Sanhedrin 14b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14b:1)

**בעליל** (בגלוי ובבירור) בסמוך **לעיר, צריך לעסוק במדידה.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14b:2
[Steinsaltz on Sanhedrin 14b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14b:2)

א ומעירים: **מתניתין** [משנתנו] ש**לא כי האי תנא** [כשיטת תנא זה], **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' אליעזר בן יעקב אומר** על מה שנאמר **"ויצאו זקניך ושפטיך" "זקניך"** — **זו סנהדרין, "ושפטיך"** — **זה מלך וכהן גדול.** ומנין שהם קרויים "שופטיך"? **מלך** קרוי "שופט" — **דכתיב** [שכן נאמר]: **"מלך במשפט יעמיד ארץ"** (משלי כט, ד). **כהן גדול** נקרא "שופט" — **דכתיב** [שכן נאמר]: **"ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט** אשר יהיה בימים ההם**"** (דברים יז, ט), המרמז על הכהן הגדול.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14b:3
[Steinsaltz on Sanhedrin 14b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14b:3)

**איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: **ר' אליעזר בן יעקב בחדא פליג** [בענין אחד בלבד חלק] על משנתנו, **או בתרתי פליג** [בשני עניינים חלק]? כלומר, האם **במלך וכהן גדול** בלבד **פליג** [חלק], שהוא מוסיף את אלה, **אבל בסנהדרי** אין לו שיטה מיוחדת אלא הוא סובר **אי** [או] **כ**שיטת **ר' יהודה, אי** [או] **כ**שיטת **ר' שמעון, או דילמא** [שמא] **ב**ענין ה**סנהדרי נמי פליג** [גם כן חלק], ש**אמר: כולה** [את כל] חברי ה**סנהדרי בעינן** [צריכים אנו]?


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14b:4
[Steinsaltz on Sanhedrin 14b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14b:4)

**אמר רב יוסף: תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה שלמדנו בענין זקן ממרא, שהוא החכם המורה הלכה כנגד פסק דינם והכרעתם של אנשי הסנהדרי הגדולה. ואומרים כי אם **מצאן** אותו זקן את אנשי הסנהדרין ב**בית פגי,** מחוץ לירושלים, **והמרה עליהן,** שלא קיבל את החלטתם, **יכול תהא המראתו המראה** וייהרג אם ידרוש ברבים לעשות כשיטתו — **תלמוד לומר: "וקמת ועלית אל המקום** אשר יבחר ה' אלהיך בו**"** (דברים יז, ה), שלשם באים לקבל פסק הלכה, ושהוא מקום המשפט. **מלמד שהמקום גורם** וסמכות הסנהדרין תלויה במידה מסויימת בהיותם במקום הקבוע להם, בלשכת הגזית הסמוכה למקדש. ויש לברר באותה ברייתא כיצד בדיוק היה הענין.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14b:5
[Steinsaltz on Sanhedrin 14b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14b:5)

**דנפוק** [שיצאו] **כמה** מחברי הסנהדרין? **אילימא** [אם תאמר] שיצאו רק **מקצתן** ועל דעת מקצתם חלק, אם כן אין כאן כל חידוש, **דילמא הנך דאיכא גואי קיימי כוותיה** [שמא אותם שנמצאים בפנים בלשכת הגזית והם הרוב סבורים כמותו], ובודאי שאינו נעשה זקן ממרא על פי דעת המיעוט בלבד. **אלא פשיטא** [פשוט] **דנפוק כולהו** [שיצאו כולם]. ומעתה נברר: **למאי** [למה יצאו]? **אילימא** [אם תאמר] שיצאו **לדבר הרשות,** כלומר, שלא לצורך מצוה, **מי מצו נפקי** [האם יכולים הם לצאת]? **והכתיב** [והרי נאמר]: **"שררך אגן הסהר אל יחסר המזג"** (שיר השירים ז, ג), ורמז לסנהדרין היושבים כחצי גורן עגולה, כאגן הסהר, שלא יחסר המזג — שלא יחסרו מהם יותר משני שלישים כשיעור יין המזוג במים. **אלא פשיטא** [פשוט] שיצאו **לדבר מצוה.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14b:6
[Steinsaltz on Sanhedrin 14b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14b:6)

**היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **לאו** [האם לא] שיצאו **למדידת עגלה** ערופה? **ו**שיטת **ר' אליעזר בן יעקב היא,** ומכאן נלמד ש**אמר: כולי** [את כל] ה**סנהדרי בעינן** [צריכים אנו לכך]. **אמר ליה** [לו] **אביי: לא,** אין להוכיח מכאן, שמא מדובר כאן באופן מסווים ו**כגון שיצאו להוסיף על העיר** ירושלים או **על העזרות** שבמקדש. **כדתנן** [כפי ששנינו במשנה]: **אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא בבית דין של שבעים ואחד.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14b:7
[Steinsaltz on Sanhedrin 14b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14b:7)

**תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **רב יוסף,** שלענין זקן ממרא נאמר: **מצאן** ב**בית פאגי והמרה עליהן, כגון שיצאו למדידת עגלה, ולהוסיף על העיר ועל העזרות, יכול שתהא המראתו המראה** — **תלמוד לומר "וקמת ועלית אל המקום", מלמד שהמקום גורם.** ולפי דרכנו למדנו שיש תנא הסבור שבמדידת עגלה צריכים כל חברי הסנהדרין להשתתף.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14b:8
[Steinsaltz on Sanhedrin 14b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14b:8)

ב שנינו במשנה כי **נטע רבעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין** נפדה **בשלשה.** **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **איזהו מעשר שני שאין דמיו ידועין** ודורש בית דין מיוחד להעריכו — אלו הם **פירות שהרקיבו ויין שהקרים** (שהתחיל להחמיץ) **ומעות שהחלידו** ואינן עוברות לסוחר בשווין, ולכן יש צורך בהערכת מומחים. **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא אחרת: **מעשר שני שאין דמיו ידועין** — **פודין אותו בשלשה לקוחות** (אנשים הבקיאים במסחר) **אבל לא בשלשה** כלשהם **שאין** הם **לקוחות. אפילו גוי אחד מהן** מן הלקוחות יכול להשתתף בהערכה זו. ו**אפילו אחד מהם** מן המעריכים הוא אחד ה**בעלים.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14b:9
[Steinsaltz on Sanhedrin 14b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14b:9)

**בעי** [שאל] **ר' ירמיה: שלשה ומטילין לתוך כיס אחד,** שהם שותפים בהוצאות ובהכנסות, **מהו** הדין בכגון זה? האם נחשבים הם לענין זה כשלשה או כאחד? ומשיבים **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו: **איש ושתי נשיו פודין מעשר שני שאין דמיו ידועין,** ומשמע ששלושה שותפים נחשבים כבית דין לענין זה. ודוחים: מכאן אין ראיה, **דילמא** [שמא] היה זה **כגון רב פפא ו**אשתו **בת אבא סוראה** (בתו של אבא מסורא) שהיה לכל אחד מהם משק בית לחוד, ואם יש לאיש ולשתי נשיו לכל אחד חשבון הוצאות לעצמו ודאי שהם כשלושה לענין זה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14b:10
[Steinsaltz on Sanhedrin 14b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14b:10)

ג שנינו במשנה כי את **ההקדשות** פודים **בשלשה.** ומעירים: **מתניתין דלא כי האי תנא** [משנתנו אינה כשיטתו של תנא זה] **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' אליעזר בן יעקב אומר: אפילו** דבר פעוט כ**צינורא** [כעין מזלג קטן] **של הקדש צריכה עשרה בני אדם לפדותה.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14b:11
[Steinsaltz on Sanhedrin 14b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14b:11)

**אמר ליה רב פפא לאביי: בשלמא** [נניח לשיטת] **ר' אליעזר בן יעקב** דבריו מובנים **כ**שיטת **שמואל. דאמר שמואל: עשרה "כהנים",** כלומר, עשר פעמים "כהן" **כתובין בפרשה** זו של הקדשים ופדיית הקדשים (ויקרא פרק כז), ועל כל פעם שנזכר "כהן" אנו מחייבים שיהיה דיין שיבדוק פדיון זה. **אלא לרבנן** [לשיטת חכמים] **שלשה מנא להו** [מנין להם]?


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14b:12
[Steinsaltz on Sanhedrin 14b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14b:12)

**וכי תימא** [ואם תאמר] שבענין פדיון מטלטלין (או פדיון בהמה) **דכתיב בהו** [שנאמר בהם] רק **שלשה** פעמים "כהן" (ויקרא יא–יב) אם כן בפדיון **קרקעות דכתיב בהו** [שנאמר בהם] רק **ארבעה** פעמים "כהן" (ויקרא יד, יח, כג) **תיסגי** [יהא די] **בארבעה** אנשים! **וכי תימא** [ואם תאמר]: **הכי נמי** [כך הוא גם כן] שבאמת די בארבעה, **אלמה תנן** [מדוע שנינו] ש**הקרקעות** נפדים ב**תשעה** אנשים **ו**עוד אחד **כהן,** משמע שיש צורך בעשרה לפדיון קרקעות!


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14b:13
[Steinsaltz on Sanhedrin 14b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14b:13)

**אלא מאי** [מה] תאמר שקרקעות **דמשלמי בהו** [שהושלם בהם] מנין **עשרה** "כהנים" הכתובים בפרשה ולכן צריכים עשרה, אם כן, **הקדשות דמשלמי בהו שיתא** [שנשלמים בהם ששה] "כהנים" המוזכרים שם **ליבעו שיתא** [שיצטרכו ששה אנשים] לפדותם! ומעירים, אכן **קשיא** [קשה] הדבר.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 14b:14
[Steinsaltz on Sanhedrin 14b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/14b:14)

ד שנינו במשנה כי **הערכין** המטלטלין בשלושה. ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **"ערכין המטלטלין"?** שהרי ערכים הם רק סוג מיוחד של הקדשות שבהם נודבים רק ערכם של בני אדם, לפי סכומים קבועים האמורים במפורש בתורה (ויקרא א-ח), ומה הם איפוא "ערכין המטלטלין"? **אמר רב גידל אמר רב:** הכוונה היא **באומר** אותו אדם: **ערך כלי זה עלי.** ויש להבינו כפי ש**אמר רב גידל אמר רב** עצמו: