## Steinsaltz on Sanhedrin Daf 30a

###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:1
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:1)

**וכל לישני דבי דינא** [וכל הלשונות במעשה בבית דין] וחתמו עליו שנים בלבד, אבל **לא הוה כתב בה** [היה כתוב בו] כראוי **"במותב תלתא הוינא וחד ליתוהי"** [במושב שלושה ישבנו ואחד מאתנו איננו], כגון שמת או נסתלק מטעם אחר. והיה איפוא מקום לחשוב שמא שנים בלבד, שהוזמנו בתורת עדים, כתבו את ההודאה שלא כדין.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:2
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:2)

**סבר רבינא למימר** [לומר] **היינו** [זהו] אותו דבר שאמר **ריש לקיש** שאין עדים חותמים על שטר אלא אם כן נעשה כדינו, **אמר ליה** [לו] **רב נתן בר אמי: הכי אמרינן משמיה** [כך אומרים אנו משמו] של **רבא:** ב**כל** מקרה **כי האי גוונא** [כעין זה] **חיישינן** [חוששים אנו] **לבית דין טועין** שסברו ששנים כשרים לדון.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:3
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:3)

**אמר רב נחמן בר יצחק: אי כתב בה "בי דינא" תו לא צריך** [אם היה כתוב בו "אנו חברי בית הדין ישבנו", שוב אינו צריך] שיהיה כתוב שאחד מהם איננו, שבית הדין מן הסתם של שלושה הוא.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:4
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:4)

ושואלים: **ודילמא** [ושמא] **בית דין** זה **חצוף הוא,** ועל סמך דברי שמואל, ש**אמר שמואל: שנים שדנו** — **דיניהם דין, אלא שנקראו "בית דין חצוף".** ומסבירים: כגון **דכתב ביה "בי דינא דרבנא אשי"** [שהיה כתוב בו "בית דין של רבינו אשי"], שאינם סתם הדיוטות העשויים לנהוג שלא כהלכה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:5
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:5)

ומקשים: **ודילמא רבנן דבי** [ושמא חכמים שבבית] **רב אשי כשמואל סבירא להו** [סבורים הם] ועשו בית דין בשנים! ומשיבים: **דכתיב** [שכתוב] **בו "ואמרנא ליה לרבנא אשי ואמר לן רבנא אשי"** ["ואמרנו לו לרבנו אשי ואמר לנו רבינו אשי"], שרב אשי ודאי לא היה משתתף בבית דין שאינו ראוי.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:6
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:6)

א בהמשך לבעיה מה היא הודאה של אמת ומתי אין מקבלים הודאה ועדות, מביאים את מה ש**תנו רבנן** [שנו חכמים בתוספתא]: **אמר להן** אדם **אחד** לבנים: **אני ראיתי אביכם שהטמין מעות בשידה** (כעין קופסה) **תיבה** או ב**מגדל** (ארון), **ואמר: "**מעות אלה **של פלוני הן",** או שאמר **"**מעות אלה **של מעשר שני הן",** ואכן נמצאו המעות במקום שאמר. אם סיפר העד בתיבה שידה ומגדל שהיו **בבית** — **לא אמר כלום** ואין מקבלים עדותו בדבר ייעוד המעות, שמאחר שאין הוא יכול לקחת לעצמו את הכסף אם ירצה, אין עדותו של עד אחד מחייבת את הבנים. אבל אם אמר על דבר ש**בשדה** — **דבריו קיימין.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:7
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:7)

**כללו של דבר: כל שבידו** של העד **ליטלן** (את המעות) — **דבריו קיימין,** שהרי אם רצה לשקר ולרמות יכול היה לקחת את הכסף בעצמו, ואם **אין בידו ליטלן** — **לא אמר כלום.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:8
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:8)

וכיוצא בזה **הרי שראו** הבנים עצמם **את אביהן שהטמין מעות בשידה תיבה ומגדל, ואמר:** **"**מעות אלה **של פלוני הן,** או שאמר **"**מעות אלה **של מעשר שני הן", אם כמוסר,** שאומר דברים אלה בסגנון ובאופן שאדם מוסר לבניו דבר להודיעם — **דבריו קיימין, אם כמערים,** שנראה להם שהוא רוצה להערים כדי שלא יקחו את הממון ואומר להם שהממון אינו שלו — **לא אמר כלום,** ואינם צריכים לחשוש להשתמש בכסף.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:9
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:9)

ועוד, **הרי שהיה** אדם **מצטער על מעות שהניח לו אביו** בירושה ולא מצאן **ובא בעל החלום** (ראה בחלומו) **ואמר לו:** סכום של **כך וכך הן** המעות, **במקום פלוני הן,** אולם מעות אלה **של מעשר שני הן,** ומצא סכום זה במקום שחלם עליו — **זה היה מעשה** שבא לפני חכמים, **ואמרו: דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין** ואין לסמוך על החלום ולומר שהממון אינו שייך לבן, לפי שחלום אינו מעלה ואינו מוריד בענייינים הנוגעים הלכה למעשה, ואין ללמוד ממנו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:10
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:10)

ב במשנה שנינו שאם **שנים אומרים זכאי** ואחד אומר חייב — יוצא זכאי. ושואלים: כאשר כותבים בשטר, **מיכתב היכי כתבי** [כיצד כותבים] כשיש מחלוקת בין הדיינים?


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:11
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:11)

**ר' יוחנן אמר:** כותבים **"זכאי"** ואין מפרטים שנחלקו בכך. **ריש לקיש אמר:** מפרטים **"פלוני ופלוני מזכין, ופלוני ופלוני מחייבין",** שבמקרה כזה צריך להודיע. **ר' אלעזר אמר:** אין מפרטים שמות אבל משנים את הנוסח וכותבים: **"מדבריהן נזדכה פלוני"** ומשמע מכאן שלא כל הדיינים הסכימו לזכותו, אלא הסכמת הרוב היא.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:12
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:12)

ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל הלכה למעשה ביניהם] חוץ מדרך הכתיבה לבדה? ומשיבים: **איכא בינייהו לשלומי איהו מנתא בהדייהו** [יש ביניהם הבדל הלכה למעשה לענין שישלם הוא שחלק על חבריו את חלקו יחד אתם] אם מתברר שטעו בדין. **דלמאן דאמר** [של שיטת מי שאומר] שכותבים סתם **"זכאי"** — הרי גם הוא **משלם. ולמאן דאמר** [ולשיטת מי שאומר] שכותבים **"פלוני ופלוני מזכין ופלוני ופלוני מחייבין"** — **לא משלם.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:13
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:13)

ותוהים: **ולמאן דאמר** [ולשיטת מי שאומר] שכותבים בשטר **"זכאי"** מדוע **משלם?! לימא להו** [שיאמר להם]: **אי לדידי צייתיתון אתון נמי** [אם לי הייתם שומעים, אתם גם כן] **לא שלמיתון** [הייתם משלמים], ואם כן משום מה חייב אני לשלם על טעות שלכם?


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:14
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:14)

**אלא** הוא בוודאי אינו משלם, ו**איכא בינייהו לשלומי אינהו מנתא דידיה** [יש ביניהם הבדל למעשה לענין שישלמו הם את חלקו שלו] כאשר טעו. **למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] שכותבים סתם **"זכאי"** — **משלמי** [משלמים] הם הכל, שהרי לא פירשו שהיתה מחלוקת בדבר. **למאן דאמר** [ולשיטת מי שאומר] שכותבים **"פלוני ופלוני מזכין ופלוני ופלוני מחייבין"** — הם **לא משלמי** [משלמים] את חלקו של האחר, וגם הוא לא ישלם.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:15
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:15)

ומקשים: **ולמאן דאמר** [ולשיטת מי שאומר] שיכתוב **"זכאי"** מדוע **משלמי** [משלמים הם הכל]? **ולימרו ליה** [ושיאמרו לו]: **אי לאו את בהדן** [אילו לא היית אתה איתנו] **לא הוה סליק דינא מידי** [היה עולה הדין כלל], שאין דנים בשנים אלא ודאי שותף אתה איתנו באחריות. ואם כן אין לפטרו מכל וכל בטענה זו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:16
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:16)

**אלא** עלינו לחזור בנו מן ההסברים הקודמים ולומר רק כי **איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל למעשה] רק לגבי עצם הכתיבה, אם יש לחשוש **משום** איסור של **"לא תלך רכיל בעמיך"** (ויקרא יט, טז). **ר' יוחנן אמר:** כותבין **"זכאי" משום "לא תלך רכיל"** מפני חשש רכילות, ו


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:17
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:17)

**ריש לקיש אמר** כותבים **"פלוני ופלוני מזכין ופלוני ופלוני מחייבין" משום דמיחזי כשיקרא** [שנראה כשקר] אם לא יפרטו, שהרי לא כולם אמרו זכאי.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:18
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:18)

**ור' אלעזר אית ליה דמר, ואית ליה דמר** [יש לו, מקבל את טענתו של חכם זה, ויש לו, מקבל גם את טענתו של חכם זה]. **הלכך כתבי הכי** [לכן כותבים כך]: **"מדבריהם נזדכה פלוני"** ואין מפרטים, אבל מתוך שינוי הנוסח יודעים שלא כולם הסכימו לכך, ואין הולכים רכיל ואף אין אומרים דבר הנראה כשקר.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:19
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:19)

ג שנינו במשנה כי כאשר **גמרו** הדיינים **את הדבר היו מכניסין** אותם לבית הדין. ושואלים: **למאן** [את מי] מכניסים? **אילימא** [אם תאמר] את **בעלי הדינין,** והלא **התם קיימי** [שם הם עומדים] כל הזמן, ולא יצאו כלל! **אלא** מכניסים את ה**עדים.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:20
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:20)

ואם כן **כמאן** [כשיטת מי] שיטת משנתנו? — ש**לא כ**שיטת **ר' נתן. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **לעולם אין עדותן** של עדים **מצטרפת עד שיראו שניהן כאחד** אותו פרט עצמו. **ר' יהושע בן קרחה אומר: אפילו** ראו **בזה אחר זה** מעידים.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:21
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:21)

**ו**עוד: **אין עדותן** של עדים **מתקיימת בבית דין עד שיעידו שניהן כאחד.** ואילו **ר' נתן אומר:** לאו דווקא, אלא **שומעין דבריו של זה היום, וכשיבא חבירו למחר שומעין את דבריו.** ואילו ממשנתנו משמע שיש לגמור את הדין כששני העדים מצויים יחד דווקא!


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:22
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:22)

ודוחים: **לא,** אין הכרח לפרש כך, ו**לעולם** תפרש שמכניסין את **בעלי** ה**דינין, ו**דבר זה כשיטת **ר' נחמיה היא. דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' נחמיה אומר: כך היה מנהגן של נקיי הדעת שבירושלים:** בשעה שהיו דנים, היו **מכניסין** את **בעלי** ה**דינין ושומעין** את **דבריהן** וטענותיהן, **ומכניסין את העדים ושומעין** את **דבריהם** בפני בעלי הדינים, **ו**אחר כך **מוציאין אותן** כולם **לחוץ ונושאין ונותנין בדבר.** לכש **גמרו את הדבר מכניסין אותן,** את בעלי הדין לשמוע את גזר דינם.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:23
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:23)

ומקשים: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] במפורש: **גמרו את הדבר מכניסין את העדים!** ומשיבים: הברייתא **ההיא** ודאי שהיא ש**לא כ**דעת **ר' נתן.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:24
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:24)

ד ודנים **גופא** [לגופה של אותה הלכה] שהבאנו קודם. שנינו בה: **לעולם אין עדותן** של עדים **מצטרפת עד שיראו שניהם כאחד. ר' יהושע בן קרחה אומר: אפילו** ראו **בזה אחר זה.** ושואלים: **במאי קמיפלגי** [במה, באיזה עקרון נחלקו]? ומסבירים: **איבעית אימא קרא, ואיבעית אימא סברא** [אם תרצה אמור שנחלקו בפירוש הכתוב, ואם תרצה אמור שנחלקו בסברה]. כיצד?


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:25
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:25)

**איבעית אימא סברא** [אם תרצה אמור שסברה היא], שכן על ה**מנה** של חוב **דקא מסהיד האי** [שמעיד זה] **לא קא מסהיד האי** [מעיד זה], **ו**על **מנה דקא מסהיד האי** [שמעיד זה] **לא קמסהיד האי** [מעיד זה], ויש כאן עד אחד לכל מאורע ומאורע, ואין די בעדות עד אחד. **ואידך** [והאחר], ר' יהושע בן קרחה, סבור: על **מנה בעלמא תרוייהו קמסהדי** [סתם שניהם מעידים], וכיון ששניהם מעידים על מנה, מכל מקום מנה אחד חייב לו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:26
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:26)

**ואיבעית אימא קרא** [ואם תרצה אמור הדבר תלוי בפירוש הכתוב], **דכתיב** [שנאמר]: **"והוא עד או ראה או ידע** אם לא יגיד ונשא עוונו**"** (ויקרא ה, א),


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:27
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:27](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:27)

**ותניא** [ושנינו בברייתא] על הנאמר "לא יקום עד אחד באיש לכל עוון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא על פי שני עדים או על פי שלושה עדים יקום דבר" (דברים יט, טו), **ממשמע שנאמר "לא יקום עד"** בלשון יחיד **איני יודע שהוא אחד?** ו**מה** אם כן **תלמוד לומר** בכל זאת **"**עד **אחד"** —


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:28
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:28](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:28)

**זה בנה אב,** כלומר, בסיס לכלל גדול: **כל מקום שנאמר** בתורה **"עד"** — **הרי כאן שנים,** שהם עדות שלמה, **עד שיפרט לך הכתוב** במפורש **"**עד **אחד".**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:29
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:29](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:29)

**ואפקיה רחמנא** [והוציאה, ביטאה אותו] התורה **בלשון חד** [אחד], כלומר, "עד" ולא "עדים", **למימר** [לומר לנו] רמז בכך: **עד דחזו תרוייהו כחד** [שיראו שניהם כאחד] כאיש אחד. **ואידך** [והאחר] ר' יהושע בן קרחה סומך על מה שנאמר **"והוא עד או ראה או ידע",** שלשונות ריבוי אלה באים לרבות **מכל מקום,** שהמעיד על מה שראה וידע הרי זו עדות.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:30
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:30](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:30)

עוד שנינו שם ש**אין עדותן מתקיימת בבית דין עד שיעידו שניהן כאחד. ר' נתן אומר: שומעין דבריו של זה היום וכשיבא חבירו למחר שומעין דבריו,** שאפשר לשמוע את עדותם גם שלא בבת אחת. ושואלים: **במאי קמיפלגי** [במה, באיזה עקרון, נחלקו] ומסבירים, **איבעית אימא סברא, איבעית אימא קרא** [אם תרצה אמור שבסברה נחלקו, ואם תרצה אמור בפירוש מקרא].


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:31
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:31](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:31)

**איבעית אימא סברא** [אם תרצה אמור סברה], **מר סבר** [חכם זה, תנא קמא סבור]: **עד אחד,** הראשון, **כי אתי** [כאשר בא] להעיד — **ל**חייב **שבועה** את הנתבע **אתי** [הוא בא] שסבור שהוא עד יחיד, ועד יחיד מחייב שהנתבע ישבע שאינו אשם, **לממונא לא אתי** [להוציא ממון ממש לא בא] שלא נתכוון להצטרף לעדות גמורה, ולכן אין לראות עדותם כיחידה אחת אלא כשמעידים שניהם כאחד.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:32
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:32](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:32)

**ואידך** [והאחר] ר' נתן אומר: **אטו כי אתו בהדי הדדי, בחד פומא קא מסהדי** [וכי כאשר הם באים יחד, בפה אחד הם מעידים], והלא גם אז מעידים הם זה אחר זה. **אלא מצרפינן להו** [מצרפים אותם] לעדות אחת, **הכא נמי ליצרפינהו** [כאן גם כן שיש הפרש זמן גדול יותר שיצרפנו אותם] אף שאינם מעידים כאחת.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 30a:33
[Steinsaltz on Sanhedrin 30a:33](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/30a:33)

**ואיבעית אימא קרא** [ואם תרצה אמור שנחלקו בכתוב] שנאמר **"אם לוא יגיד ונשא עו‍נו"**