## Steinsaltz on Sanhedrin Daf 38b

###### Steinsaltz on Sanhedrin 38b:1
[Steinsaltz on Sanhedrin 38b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/38b:1)

**גופו מבבל, וראשו מארץ ישראל,** שהיא חשובה מכל הארצות, **ואבריו** האחרים **משאר ארצות** שבעולם. **עגבותיו** (אחוריו) מהיכן? **אמר רב אחא: מאקרא דאגמא,** מקצה בבל.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 38b:2
[Steinsaltz on Sanhedrin 38b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/38b:2)

**אמר ר' יוחנן בר חנינא: שתים עשרה שעות הוי** [הוא] **היום,** וכן היה מבראשית, ו**שעה ראשונה** של יום — **הוצבר עפרו.** ב**שניה** — **נעשה גולם** (דמות לא מושלמת, גולמית). ב**שלישית** — **נמתחו אבריו** לפרטיהם. ב**רביעית** — **נזרקה בו נשמה.** ב**חמישית** — **עמד על רגליו.** ב**ששית** — **קרא שמות** לחיות. ב**שביעית** — **נזדווגה לו חוה.** ב**שמינית** — **עלו למטה שנים** (אדם וחוה) **וירדו ארבעה** שילדה מיד את קין והבל. בשעה **תשיעית** — **נצטווה שלא לאכול מן האילן** (עץ הדעת). בשעה **עשירית** — **סרח** (חטא). בשעה **אחת עשרה** — **נידון.** בשעה **שתים עשרה** — **נטרד והלך לו, שנאמר: "**ו**אדם ביקר בל ילין** נמשל כבהמות נדמו**"** (תהלים מט, יג), כלומר, אדם הראשון לא לן אף לילה אחד בגן העדן.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 38b:3
[Steinsaltz on Sanhedrin 38b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/38b:3)

**אמר רמי בר חמא** בפירוש סופו של כתוב זה: **אין חיה רעה שולטת באדם אלא אם כן נדמה לו כבהמה, שנאמר: "נמשל כבהמות נדמו".**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 38b:4
[Steinsaltz on Sanhedrin 38b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/38b:4)

**(שעה, בסוף, ארמי** — **סימן** לשמועות שנאמרו לקמן בענין האדם הראשון). **אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את האדם, ברא כת אחת של מלאכי השרת, אמר להם: רצונכם, נעשה אדם בצלמנו? אמרו לפניו: רבונו של עולם, מה מעשיו** של יצור זה שאתה רוצה לברוא? **אמר להן: כך וכך מעשיו** כפי טבע האדם.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 38b:5
[Steinsaltz on Sanhedrin 38b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/38b:5)

**אמרו לפניו: רבונו של עולם "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו"** (תהילים ח, ה), יצור כזה אין כדאי לברוא. **הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם** באש. **וכן כת שניה** כך אמרו וכך עשה בהם. **כת שלישית** ששאל אותם **אמרו לפניו: רבונו של עולם, ראשונים שאמרו לפניך** שאין דעתם נוחה **מה הועילו?** הלא **כל העולם כולו שלך הוא, כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך** — **עשה.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 38b:6
[Steinsaltz on Sanhedrin 38b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/38b:6)

**כיון שהגיע** זמן של **אנשי דור המבול ואנשי דור הפלגה שמעשיהן מקולקלין** ביותר, **אמרו לפניו: רבונו של עולם, לא יפה אמרו ראשונים לפניך** שלא כדאי היה לברוא את האדם? **אמר להן: "ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבל** אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול ואמלט**"**(ישעיה מו, ד), כלומר, כיון שעשיתיו אף אסבול פגמיו וחסרונותיו ואדאג לישועתו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 38b:7
[Steinsaltz on Sanhedrin 38b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/38b:7)

ועוד **אמר רב יהודה אמר רב:** גדלו של **אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו היה, שנאמר: "למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים"** (דברים ד, לב), שביום בו נברא היה אורכו מקצה השמים עד קצהם. **כיון שסרח** (חטא) **הניח הקדוש ברוך הוא ידו עליו ומיעטו, שנאמר: "אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה"** (תהלים קלט, ה), שתחילה היה ממערב ("אחור") עד מזרח ("קדם") ולבסוף שם ה' ידו עליו ומיעטו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 38b:8
[Steinsaltz on Sanhedrin 38b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/38b:8)

**אמר ר' אלעזר: אדם הראשון** גבוה **מן הארץ עד לרקיע היה, שנאמר: "למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים עד קצה השמים"** (דברים ד, לב), שהיה מן הארץ עד קצה השמים, **כיון שסרח** — **הניח הקדוש ברוך הוא ידו עליו ומיעטו, שנאמר: "אחור וקדם צרתני** ותשת עלי כפכה **".** ושואלים: אם כן, **קשו קראי אהדדי** [קשים הכתובים זה על זה], שממקום אחד נראה שהיה גודלו מקצה הארץ עד קצה, וממקור שני נראה שהיה מן הארץ עד השמים! ומשיבים: **אידי ואידי חדא מידה היא** [זו וזו מידה אחת היא].


###### Steinsaltz on Sanhedrin 38b:9
[Steinsaltz on Sanhedrin 38b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/38b:9)

**ו**עוד **אמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון בלשון ארמי ספר** (דיבר), **שנאמר: "ולי מה יקרו רעיך אל"** (תהלים קלט, יז), ולשון "יקרו" במובן של כובד הוא לשון ארמית.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 38b:10
[Steinsaltz on Sanhedrin 38b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/38b:10)

**והיינו** [וזהו] מה ש**אמר ריש לקיש: מאי דכתיב** [מהו שנאמר] **"זה ספר תולדת אדם** ביום ברוא אלהים אדם**"** (בראשית ה, א) — **מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא** לאדם ביום בריאתו **דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו** העתידים לצאת ממנו, **כיון שהגיע לדורו של ר' עקיבא שמח** אדם הראשון **בתורתו ונתעצב במיתתו,** ואז **אמר: "ולי מה יקרו רעיך אל",** כלומר, כבה כבדו (יקרו) עלי דברים אלה שאנשים גדולים כאלה כך יסבלו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 38b:11
[Steinsaltz on Sanhedrin 38b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/38b:11)

**ואמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון מין היה, שנאמר: "ויקרא ה' אלהים אל האדם ויאמר לו איכה"** (בראשית ג, ט), כוונתו אינה שאלה של מקום אלא **אן** [לאן] **נטה לבך?** שנראה שנטית מדרך האמת. **ר' יצחק אמר: מושך בערלתו היה,** כדרך שהיו עושים מומרים שהיו מנסים לטשטש את העובדה שהם נימולים. ומנין אתה למד זאת — **כתיב הכא** [נאמר כאן]: **"והמה כאדם עברו ברית"** (הושע ו, ז), והוא מפרשו כאדם הראשון, **וכתיב התם** [ונאמר שם] **"**וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה **את בריתי הפר"** (בראשית יז, יד), ללמדנו שאף אדם הראשון עבר את ברית המילה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 38b:12
[Steinsaltz on Sanhedrin 38b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/38b:12)

**רב נחמן אמר: כופר בעיקר היה.** ומנין אתה למד זאת — **כתיב הכא** [נאמר כאן] **"**והמה כאדם **עברו ברית"** **וכתיב התם** [שם] **"את בריתי הפר", "ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלהיהם** וישתחוו לאלהים אחרים ויעבדום**"** (ירמיה כב, ט).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 38b:13
[Steinsaltz on Sanhedrin 38b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/38b:13)

א בהקשר למקראות אלה המעוררים בעיות של פרשנות וקשיים בויכוח עם המינים, מביאים: **תנן התם** [שנינו שם, במשנה], **ר' אליעזר אומר: הוי שקוד** (מהיר) **ללמוד תורה, ודע מה שתשיב לאפיקורוס.** על כך **אמר ר' יוחנן: לא שנו אלא** ל**אפיקורוס גוי** שצריך לדעת לענות לו ולהתווכח עמו, **אבל אפיקורוס ישראל** לא כדאי להתווכח עמו, כי **כל שכן דפקר טפי** [שיתפקר יותר], שאפיקורסותו בתורה מתוך זדון ולא מחוסר ידיעה, ולא ירצה לקבל נימוק הוגן.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 38b:14
[Steinsaltz on Sanhedrin 38b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/38b:14)

ב **אמר ר' יוחנן: כל מקום שפקרו המינים** ורצו להוכיח מן המקרא שיש שתי רשויות — **תשובתן בצידן.** אמנם נאמר **"**ויאמר אלהים **נעשה אדם בצלמנו"** (בראשית א, כו) בלשון רבים, **ו**אולם **אומר** מיד **"ויברא אלהים את האדם בצלמו"** (בראשית א, כז) בלשון יחיד. נאמר בלשון רבים **"הבה נרדה ונבלה שם שפתם"** (בראשית יא, ז), ואולם נאמר **"וירד ה' לראת את העיר ואת המגדל"** (בראשית יא, ה). נאמר בלשון רבים **"כי שם נגלו אליו האלהים** בברחו מפני אחיו**"** (בראשית לה, ז), ואולם כבר נתפרש **"לאל הענה אתי ביום צרתי"** (בראשית לה ג).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 38b:15
[Steinsaltz on Sanhedrin 38b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/38b:15)

ויש שהאיזון קיים בתוך אותו פסוק, וכגון מה שנאמר **"כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו כה' אלהינו בכל קראנו אליו"** (דברים ד, ז), שלשון רבים ולשון יחיד מאזנות זו את זו. וכן: **"ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם"** (שמואל ב' ז, כג) לשון רבים ויחיד. וכן **"עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב"** ["עד אשר הכסאות הורמו ועתיק ימים יושב"] (דניאל ז, ט), לשון רבים ויחיד.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 38b:16
[Steinsaltz on Sanhedrin 38b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/38b:16)

ושואלים: **הנך** [אותם] לשונות של רבים **למה לי?** ומסבירים, **כ**שיטת **ר' יוחנן,** ש**אמר ר' יוחנן: אין הקדוש ברוך הוא עושה דבר אלא אם כן נמלך בפמליא של מעלה, שנאמר: "בגזרת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שאלתא"** ["בגזירת הצירים, המלאכים, הדבר ובמאמר הקדושים השאלה"] (דניאל ד, יד).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 38b:17
[Steinsaltz on Sanhedrin 38b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/38b:17)

ועוד שואלים: **התינח כולהי** [נניח בהסבר זה לכל הכתובים כולם], אבל **"עד די כרסון רמיו"** שנזכרים שני כסאות, **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? ומשיבים: **אחד לו ואחד לדוד,** הוא המשיח. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: שני כסאות אלה **אחד לו ואחד לדוד,** אלו **דברי ר' עקיבא, אמר לו ר' יוסי: עקיבא! עד מתי אתה עושה שכינה חול** להושיב אדם בצידה? **אלא:** כסא **אחד לדין ואחד לצדקה** ושניהם לשכינה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 38b:18
[Steinsaltz on Sanhedrin 38b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/38b:18)

ושואלים: האם **קבלה** ר' עקיבא את התשובה הזו **מיניה** [ממנו, מר' יוסי], **או לא קבלה מיניה** [ממנו]? **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו בברייתא אחרת, **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: שני הכסאות המוזכרים בכתוב, **אחד** מהם **לדין ואחד לצדקה,** אלו **דברי ר' עקיבא. אמר לו ר' אלעזר בן עזריא: עקיבא! מה לך אצל הגדה** שאינך בקי בה? **כלך** (לך) **אצל נגעים ואהלות** שאלו גופי תורה ואין כמוך בקי בהם! **אלא: אחד לכסא ואחד לשרפרף, כסא** — **לישב עליו, שרפרף** — **להדום רגליו.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 38b:19
[Steinsaltz on Sanhedrin 38b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/38b:19)

ובנושאים אלה **אמר רב נחמן: האי מאן דידע לאהדורי** [מי שיודע לענות] **למינים כרב אידית** — **ליהדר** [שיענה], **ואי** [ואם] הוא **לא** יודע כמו כן — ש**לא ליהדר** [יענה]. ודוגמה לדברי רב אידית — **אמר ההוא מינא** [מין אחד] **לרב אידית: כתיב** [נאמר] **"ואל משה אמר עלה אל ה' "**(שמות כד, א), **"עלה אלי" מיבעי ליה** [צריך היה לו לומר]! **אמר ליה** [לו] "ה' " שבפסוק זה **זהו** המלאך **מטטרון ששמו כשם רבו** (ה', שדי), **דכתיב** [שנאמר]: **"**הנה אנכי שולח מלאך לפניך... השמר מפניו ושמע בקולו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם **כי שמי בקרבו"** (שמות כג, כ–כא).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 38b:20
[Steinsaltz on Sanhedrin 38b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/38b:20)

אמר לו המין: **אי הכי ניפלחו ליה** [אם כך שיעבדו אותו] כמו את ה'! אמר לו רב אידית: זה ש**כתיב** [נאמר] **"אל תמר בו",** כוונתו: **אל תמירני** (תחליפני) **בו.** אמר לו המין: **אם כן,** מה שנאמר **"לא ישא לפשעכם" למה לי?** והלא אין בכוחו לעשות כן! **אמר ליה** [לו] רב אידית: **הימנותא בידן** [אמונה היא בידינו], ש**אפילו בפרוונקא נמי** [כסייר ההולך לפנינו גם כן] **לא קבילניה** [קיבלנוהו], **דכתיב** [שנאמר]: **"ויאמר אליו אם אין פניך הלכים** אל תעלנו מזה


###### Steinsaltz on Sanhedrin 38b:21
[Steinsaltz on Sanhedrin 38b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/38b:21)

**"**(שמות לג, טו), שאם ה' עצמו לא ילך עם ישראל אינם רוצים בשום שליח ומלאך. ועוד מסופר, **אמר ליה** [לו] **ההוא מינא** [מין אחד] **לר' ישמעאל בר' יוסי: כתיב** [נאמר] **"וה' המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת ה'** מן השמים**"** (בראשית יט, כד), והרי **"מאתו" מיבעי ליה** [צריך היה לו לומר], ונשמע איפוא כשתי רשויות! **אמר ליה** [לו] **ההוא** [אותו] **כובס** לר' ישמעאל: **שבקיה, אנא מהדרנא ליה** [הניחנו, אני אשיב לו], **דכתיב** [שנאמר]: **"ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך** האזנה אמרתי **",** ואף שם תוכל לומר מדוע "נשי למך"? **"נשיי" מיבעי ליה** [צריך היה לו לומר]! **אלא: משתעי קרא הכי** [מדבר הכתוב כך], שחוזר על הנושא פעמיים באותו פסוק, **הכא נמי משתעי קרא הכי** [כאן, בענין סדום, גם כן מדבר הכתוב כך]. **אמר ליה** [לו] ר' ישמעאל לכובס: **מנא** [מנין] **לך הא** [דבר זה] של חכמה? אמר לו: **מפירקיה** [מדרשתו הפומבית] של **ר' מאיר שמיע לי** [שמעתי].


###### Steinsaltz on Sanhedrin 38b:22
[Steinsaltz on Sanhedrin 38b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/38b:22)

ש**אמר ר' יוחנן: כי הוה דריש** [כאשר היה דורש] **ר' מאיר בפירקיה** [בדרשה הפומבית], **הוה דריש תילתא שמעתא, תילתא אגדתא, תילתא מתלי** [היה דורש שליש הלכה, שליש אגדה, ושליש משלים]. **ו**עוד **אמר** בענין זה **ר' יוחנן: שלש מאות משלות שועלים היו לו לר' מאיר, ואנו אין לנו,** איננו יודעים מהם, **אלא שלש:**