## Steinsaltz on Sanhedrin Daf 3a

###### Steinsaltz on Sanhedrin 3a:1
[Steinsaltz on Sanhedrin 3a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/3a:1)

**שנאמר: "משפט אחד יהיה לכם"** (ויקרא כד, כב), שכל הדיינים ידונו באותה דרך, ונתפרש כי בדיני נפשות יש צורך בדרישה וחקירה ("ודרשת וחקרת ושאלת היטב...". דברים יג, טו). **ומה טעם אמרו** חכמים כי ב**דיני ממונות לא בעינן** [צריכים אנו] בהם **דרישה וחקירה?** תיקנו תקנה זו **כדי שלא תנעול דלת בפני לווין,** שאם יצטרכו בדיון בגבייתה של הלוואה גם כן חקירה ודרישה של עדים, על כל קשיי ההוכחה שבדבר לא ירצו עוד המלוים להלוות לעניים, ומטעם זה עצמו גם ויתרו על הצורך בדיינים מומחים בדינים אלה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 3a:2
[Steinsaltz on Sanhedrin 3a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/3a:2)

ושואלים: **אלא מעתה** שעשו חכמים תקנה זו למעט בדרישות בדיני ממונות, אם כן כיון שדי להם בדיינים הדיוטות (שאינם מומחים), אם כן, אם **טעו** ההדיוטות בדונם דיני ממונות **לא ישלמו,** וכאילו היו מומחים! ודוחים: **כל שכן אתה נועל דלת בפני לווין,** שלא ירצו המלוים להלוות מחשש שבית דין טועה לא יפסוק כהלכה בעניינם.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 3a:3
[Steinsaltz on Sanhedrin 3a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/3a:3)

על שיטת ההסבר של ר' אבהו למשנה, מקשים: **אי הכי תרתי קתני** [אם כך אתה מבין, הרי שני דברים שנינו], ובמקום לדחוק כפי שאמרנו נוח יותר להבין את משנתנו, שכאשר אמר **דיני ממונות** סתם היתה הכוונה להודאות והלוואות ואלה נידונים **בשלשה הדיוטות, גזילות וחבלות** — **בשלשה מומחין.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 3a:4
[Steinsaltz on Sanhedrin 3a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/3a:4)

**ועוד** יש להקשות על ביאורו של ר' אבהו: אם המילים "גזילות וחבלות" הן רק כפירוט של "דיני ממונות" **"שלשה" "שלשה" למה לי?** על כרחך, מזה שנאמר גם אחד דיני ממונות שהם בשלושה, וגם אחד גזילות וחבלות בשלושה, משמע שאלו הם שני דברים נפרדים!


###### Steinsaltz on Sanhedrin 3a:5
[Steinsaltz on Sanhedrin 3a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/3a:5)

**אלא אמר רבא: תרתי קתני** [שני דברים שנינו] ושני דינים הם, והטעם הוא **משום** שיטתו של **ר' חנינא** להקל בכמה דברים בדיני ממונות, וכך יש להבין את משנתנו: דיני ממונות שהם הודאות והלוואות — בשלושה הדיוטות, וגזילות וחבלות — בשלושה מומחים. **רב אחא בריה** [בנו] של **רב איקא אמר: מדאורייתא** [מן התורה] ומעיקר הדין **חד נמי** [דיין אחד גם כן] **כשר** לדיני הודאות והלוואות, **שנאמר: "בצדק תשפט עמיתך"** (ויקרא יט, טו), שמתוך שנאמר "תשפוט עמיתך" בלשון יחיד — משמע שיש פעמים שיחיד רשאי לדון, **אלא** תיקנו שידונו דיני ממונות בשלושה **משום** **יושבי קרנות** — אנשים בטלים שלא למדו ואינם עוסקים במשא ומתן, שמא יבואו הם לדון. וכדי להימנע שיהיה דיין אחד מיושבי קרנות עמדו על כך שיהא בית דין של שלושה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 3a:6
[Steinsaltz on Sanhedrin 3a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/3a:6)

ומקשים: **אטו בתלתא מי לא הוו** [וכי בשלושה האם אינם יכולים להיות] **יושבי קרנות?** ומה תועלת בתוספת מספר! ומשיבים: בכל זאת, **אי אפשר,** קשה להניח **דלית בהו חד דגמיר** [שאין בהם אחד שלמד], אבל אם יקחו רק דיין יחיד — שמא יזדמן להם אדם שלא קרא ולא שנה. ושואלים: **אלא מעתה,** שלפי דין תורה דיינים הדיוטות כשרים הם, אם כן כאשר **טעו** בדינם **לא ישלמו!** ומשיבים: **כל שכן דנפישי** [שירבו] אז **יושבי קרנות** שיכניסו עצמם לדין ולא יחששו לטעות.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 3a:7
[Steinsaltz on Sanhedrin 3a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/3a:7)

ושואלים: **מאי איכא** [מה הבדל יש] **בין** שיטת **רבא** האומר שדיני ממונות הם בשלושה הדיוטות משום טעמו של ר' חנינא, **ל**שיטת **רב אחא בריה** [בנו] של **רב איקא** הסבור שמן התורה די בדיין אחד? ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל למעשה] לענין מה ש**אמר שמואל: שנים שדנו** — **דיניהן דין, אלא שנקראו בית דין חצוף. ל**שיטת **רבא לית ליה** [אינו מקבל] את דעת **שמואל,** ולדעתו בית דין של שלושה הוא הכרחי, ולא הקלו אלא שלא יצטרכו שלושה מומחים. **לרב אחא בריה** [בנו] של **רב איקא אית ליה** [יש לו, הוא מקבל] את שיטתו של **שמואל,** שהרי לדעתו אפילו דיין אחד היה מספיק, והדיינים הנוספים אינם מעיקר הדין.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 3a:8
[Steinsaltz on Sanhedrin 3a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/3a:8)

א שנינו במשנה כי תשלומי **נזק וחצי נזק** נידונים בשלושה. ושואלים: **נזק היינו** [הריהו] **חבלות,** שהמלה "חבלה" כוללת כל מיני נזקים שגורם אדם או בהמתו לאחרים! ומשיבים: **משום דקא בעי למיתנא** [שרצה לשנות בהמשך] **חצי נזק** שהוא דין מיוחד, **תני נמי** [שנה גם כן] דין **נזק שלם** (כלומר, נזק סתם שמשלם כל מה שהזיק).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 3a:9
[Steinsaltz on Sanhedrin 3a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/3a:9)

ומקשים: **חצי נזק נמי** [גם כן] אין צורך בו, **היינו** [הרי זה] בדיוק כשאר **חבלות,** שהרי גם הוא בכלל חבלות שגורמים נכסיו! ומשיבים כי יש הבדל: **תנא ממונא** [שנה התנא תשלומי ממון] שמשלם המזיק בשיעור ממון שהזיק, **וקתני קנסא** [ושנה גם דיני קנסות], שכן "חצי נזק" אינו נחשב כממון שחייב המזיק לשלם אלא כקנס שהטילה עליו התורה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 3a:10
[Steinsaltz on Sanhedrin 3a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/3a:10)

ומקשים: **הניחא למאן דאמר** [דבר זה נוח לשיטת מי שאומר] ש**פלגא ניזקא קנסא** [תשלום חצי נזק קנס] הוא, ואינו מחוייב מעיקר הדין, ואינו כתשלום חוב של ממון, ואינו אלא קנס להתרות בו שיזהר בעתיד, **אלא למאן דאמר** [לשיטת מי שאומר] ש**פלגא ניזקא ממונא** [תשלום חצי נזק ממון הוא], אלא שויתרה התורה למזיק על מחצית התשלום משום שאין לבעלים אחריות מלאה, **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? שכן לשיטה זו נזק וחצי נזק שווים!


###### Steinsaltz on Sanhedrin 3a:11
[Steinsaltz on Sanhedrin 3a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/3a:11)

**אלא** יש לדחות הסבר זה ולומר: **איידי דקא בעי למיתנא** [מתוך שרצה לשנות הלאה] **תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה** שהם **ממון**