## Steinsaltz on Sanhedrin Daf 46b

###### Steinsaltz on Sanhedrin 46b:1
[Steinsaltz on Sanhedrin 46b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/46b:1)

**ולא היו מתאבלין** (נוהגים מנהגי אבילות) על קרוביהם שנהרגו, כדי שתהא מיתתם כפרה להם, **אבל** רשאים להיות **אוננין** (מצטערים) עליהם, כיון **שאין אנינות אלא בלב.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 46b:2
[Steinsaltz on Sanhedrin 46b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/46b:2)

א גמרא לצורך ביאור דין המשנה העוסקת בתלוי מביאים את מה ש**תנו רבנן** [שנו חכמים בברייתא]: **אילו נאמר** בכתוב הלשון **"חטא ותלית" הייתי אומר** כי **תולין אותו ואחר כך ממיתין אותו, כדרך שהמלכות עושה** שתולה אדם קודם להמתתו, **תלמוד לומר:** "וכי יהיה באיש חטא משפט מות **והומת ותלית** אותו על עץ" (דברים כא, כב), כלומר, **ממיתין אותו ואחר כך תולין אותו. הא** [הרי] **כיצד** עושים? **משהין אותו עד סמוך לשקיעת החמה, וגומרין את דינו, וממיתין אותו** כדינו, **ואחר כך תולין אותו. אחד קושר** אותו לעץ **ואחד מתיר** מיד, **כדי לקיים מצות תלייה.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 46b:3
[Steinsaltz on Sanhedrin 46b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/46b:3)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: ממה שנאמר "ותלית אותו על **עץ**" **שומע אני בין** בעץ **תלוש, בין** בעץ **מחובר** לקרקע, **תלמוד לומר:** "לא תלין נבלתו על העץ **כי קבור** תקברנו ביום ההוא" (דברים כא, כג), כוונתו: על עץ **שאינו מחוסר אלא קבורה, יצא זה** העץ המחובר **שמחוסר קציצה וקבורה.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 46b:4
[Steinsaltz on Sanhedrin 46b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/46b:4)

**ר' יוסי אומר: מי שאינו מחוסר אלא קבורה, יצא זה שמחוסר תלישה וקבורה,** שלדעתו אף אין משקעים את העץ בקרקע אלא יש רק להשעינו על הקיר. **ורבנן** [וחכמים] אומרים: **תלישה לאו** [לא] **כלום היא** ואינה נחשבת. וחוסר הרמז לתלישה אינו סימן שאין משקעים את העץ בקרקע.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 46b:5
[Steinsaltz on Sanhedrin 46b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/46b:5)

ב שנינו במשנה: **כלומר, מפני מה זה תלוי** — **מפני שבירך** (קילל) את ה'. **תניא** [שנויה תוספתא], **אומר ר' מאיר: משלו משל למה הדבר דומה, לשני אחים תאומים** שהיו **בעיר אחת, אחד מינוהו מלך ואחד יצא לליסטיות** (להיות שודד). **צוה המלך ותלאוהו** על עוונותיו. **כל הרואה אותו אומר: המלך תלוי. צוה המלך והורידוהו.** וכן לביאור המצוה בתורה, כיון שהאדם נברא בצלם אלוהים, בזיון הוא לה' כשהאדם תלוי.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 46b:6
[Steinsaltz on Sanhedrin 46b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/46b:6)

ג שנינו במשנה, **אמר ר' מאיר:** שכינה אומרת "קלני מראשי קלני מזרועי". המלה "קלני" לא היתה מובנת, ושאלו: **מאי משמע** [מה משמעות ופירוש הביטוי]? **אמר אביי, כמאן דאמר** [כדעת מי שאומר]: **קל לית** [אין, אין אני קל], כלומר, כבד עלי ראשי, כבדה עלי זרועי כשצריך לעשות דבר מעין זה. **אמר ליה** [לו] **רבא: אם כן, "כבד עלי ראשי", "כבד עלי זרועי" מיבעי ליה** [צריך היה לו לומר במפורש]! **אלא אמר רבא** הרי זה **כמאן דאמר** [כמי שאומר]: **קיל לי עלמא** [קל עלי העולם], שאומר בלשון נקיה "קל אני" במקום לומר כבד, אף שהיא אותה משמעות.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 46b:7
[Steinsaltz on Sanhedrin 46b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/46b:7)

על עצם דברי ר' מאיר מקשים: **האי** [המלה הזו, "קללת"] **מיבעי ליה** [נצרכה לו] **לגופה** לענין ההלכה שמקלל ה' נידון בתליה, וכיצד דורש אותה לענין זה? ומשיבים: אילו היתה לגופה בלבד, **אם כן, נימא קרא** [שיאמר הכתוב] **"מקלל", מאי** [מהו] הלשון **"קללת"** — בא ללמד כמדרשו של ר' מאיר. **ו**שואלים: אם כן, שאין המלה מכוונת יפה לענין ההלכה, **אימא כוליה להכי** [אמור, שהפסוק כולו לדבר זה] **הוא דאתא** [שבא], לדין כבוד הנברא בצלם ולא לדין קללה כלל! ומשיבים: **אם כן, נימא קרא** [שיאמר הכתוב] **"קלת", מאי** [מהו] לשון **"קללת"** — **שמע מינה תרתי** [למד מכאן שני דברים], גם לדינו וגם למדרשו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 46b:8
[Steinsaltz on Sanhedrin 46b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/46b:8)

ד שנינו במשנה ש**לא זו בלבד** שהתלוי חייב קבורה בו ביום, אלא כל אדם צריך לקברו ביום מותו אם אך אפשרי הדבר. **אמר ר' יוחנן משום** (בשם) **ר' שמעון בן יוחי: מנין למלין את מתו** (שלא קברו ביומו) **שעובר עליו ב"לא תעשה"** — **תלמוד לומר: "כי קבור תקברנו"** (דברים כא, כג), **מכאן למלין את מתו שעובר ב"לא תעשה".**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 46b:9
[Steinsaltz on Sanhedrin 46b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/46b:9)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] בלשון זו, ש**אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי: רמז** למצוות **קבורה מן התורה מניין?** — **תלמוד לומר: "כי קבור תקברנו", מכאן רמז** שיש מצות **קבורה מן התורה.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 46b:10
[Steinsaltz on Sanhedrin 46b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/46b:10)

ומסופר: **אמר ליה** [לו] **שבור מלכא** [המלך], מלך פרס, **לרב חמא:** מצות **קבורה מן התורה מניין?** מה ראיה יש בה שחייבים לקבור את המת ואסור לנהוג בדרך אחרת? **אישתיק** [שתק] **ולא אמר ליה** [לו] **ולא מידי** [דבר], שלא מצא מקור ראוי לכך. **אמר רב אחא בר יעקב: אימסר עלמא בידא דטפשאי** [נמסר העולם ביד הטפשים], **דאיבעי ליה למימר** [שהיה לו לומר] מקור לדבר מפסוק זה **"כי קבור** תקברנו**"** (דברים כא, כג)!


###### Steinsaltz on Sanhedrin 46b:11
[Steinsaltz on Sanhedrin 46b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/46b:11)

ומשיבים: היה שבור מלכא יכול לומר לו כי הכוונה **דליעבד ליה** [שיעשו לו] **ארון** בקרקע ולאו דווקא קבורה להניחו בו. ואומרים: עדיין יכול היה להוכיח את הדבר מכפל הלשון **"**קבור **תקברנו"!** ומשיבים: **לא משמע ליה** [נשמע לו], לא מסתבר לו ללמוד ממקרא כפול שנראה הדבר רק כשגרת לשון, ולא שיש בכך ללמד דין מיוחד.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 46b:12
[Steinsaltz on Sanhedrin 46b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/46b:12)

ושואלים: **ונימא מדאיקבור צדיקי** [ושיאמר לו כמקור לדבר ממה שנקברו הצדיקים אברהם יצחק ויעקב]! ועונים: יכול היה לומר שהדבר **מנהגא בעלמא** [מנהג בלבד] שנהגו אז, אבל לא מצוה לדורות. ושואלים: ושיביא לו ראיה **מדקבריה** [ממה שקברו] **הקדוש ברוך הוא למשה,** ומזה ראיה שכך ראוי! ומשיבים: היה יכול לומר שעשה כן הקדוש ברוך הוא כדי ש**לא לישתני ממנהגא** [ישתנה ממנהג כל העולם], אבל אין כל ראיה שחובה היא.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 46b:13
[Steinsaltz on Sanhedrin 46b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/46b:13)

**תא שמע** [בוא ושמע] ראיה למצוות הקבורה, ממה שנאמר: **"וספדו לו כל ישראל וקברו אתו"** (מלכים א' יד, יג)! ומשיבים: אף מכאן אין הוכחה אלא, אף שם עשו כן מאותו טעם, ש**לא לישתני ממנהגא** [ישתנה ממנהג העולם ].


###### Steinsaltz on Sanhedrin 46b:14
[Steinsaltz on Sanhedrin 46b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/46b:14)

ועוד מקשים: והרי בקללה נאמר **"לא יספדו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו"** (ירמיה טז, ד), ומכאן ראיה שבדרך כלל, שלא באופן של קללה, ראוי לקבור את המת! ומשיבים: אף מכאן אין ראיה שמצוה לקבור את המת, והקללה היתה **דלישתנו ממנהגא** [שישתנו ממנהג העולם]. ומפני קשיים אלה לא הביא רב חמא ראיה מן המקרא למצות קבורה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 46b:15
[Steinsaltz on Sanhedrin 46b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/46b:15)

ה אגב דיון זה מביאים את השאלה ש**איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים]: חובת ה**קבורה** למת, האם **משום בזיונא** [בזיון] **הוא,** כלומר, שלא יתבזה המת בהיותו מוטל על הארץ, **או משום כפרה הוא**, שמתכפר לו כאשר חוזר לעפרו?


###### Steinsaltz on Sanhedrin 46b:16
[Steinsaltz on Sanhedrin 46b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/46b:16)

ושואלים: **למאי נפקא מינה** [מה יוצא מכאן] למעשה, אם נדע מה הוא הטעם? ומשיבים כגון ש**אמר** אדם **לא בעינא דליקברוה לההוא גברא** [אין אני רוצה שיקברו אותו איש, כלומר, אותי] **אי אמרת** [אם אומר אתה] כי קבורה **משום בזיונא** [בזיון] **הוא** — **לא כל כמיניה** [אין זה בכוחו למחול על הבזיון], שהרי גם בני המשפחה שותפים בדבר. **ואי אמרת** [ואם אומר אתה] שהוא **משום כפרה, הא** [הרי] **אמר** **לא בעינא** [אין אני רוצה] **כפרה,** ויכול אדם לעשות בעצמו מה שירצה. אם כן **מאי** [מה הדין]?


###### Steinsaltz on Sanhedrin 46b:17
[Steinsaltz on Sanhedrin 46b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/46b:17)

**תא שמע** [בוא ושמע] ראיה לדבר **מדאיקבור צדיקי** [שנקברו הצדיקים, אברהם יצחק ויעקב ], **ואי אמרת** [ואם אומר אתה] שהטעם **משום כפרה,** וכי **צדיקי** [הצדיקים] **לכפרה צריכי** [הם צריכים]? ועונים: **אין** [כן], ודאי אף הם צריכים, **דכתיב** [שכן נאמר]: **"**כי **אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"** (קהלת ז, כ), וצריכים הם כפרה על חטאים מעטים שהיו בידם.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 46b:18
[Steinsaltz on Sanhedrin 46b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/46b:18)

**תא שמע** [בוא ושמע] ראיה לדבר, ממה שנאמר: **"וספדו לו כל ישראל וקברו אתו** כי זה לבדו יבא לירבעם אל קבר**"** (מלכים א' יד, יג), **ואי אמרת כי היכי דתיהוי ליה** [אם אומר אתה שקבורה באה כדי שתהיה לו] **כפרה,** אם כן **הנך נמי ליקברו, כי היכי דתיהוי להו** [אלה גם כן, שאר בני ירבעם, ייקברו, כדי שתהא להם] **כפרה!** ומשיבים: **האי** [זה הבן] ש**צדיק הוא** — **תיהוי ליה** [תהיה לו] **כפרה,** ואולם **הנך** [אלה] **לא ליהוי להו** [תהיה להם] **כפרה** אף במיתתם.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 46b:19
[Steinsaltz on Sanhedrin 46b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/46b:19)

**תא שמע** [בוא ושמע] ראיה לדבר, ממה שנאמר **"לא יספדו ולא יקברו"** (ירמיה טז, ד), משמע שאין זה משום כפרה, שהרי צריכים הם כפרה ולכך ראוי שייקברו! ומשיבים: אין זו ראיה, כי ייתכן שכוונת הקללה היא ש**לא תיהוי להו** [תהיה להם] **כפרה.** ואם כן, לא נמצא פתרון לשאלה זו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 46b:20
[Steinsaltz on Sanhedrin 46b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/46b:20)

ו **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] שאלה דומה: **הספידא, יקרא דחיי הוי או יקרא דשכבי הוי** [ההספד, האם כבוד החיים האבלים, הוא, או כבוד המתים הוא]? ושואלים: **למאי נפקא מינה** [מה יוצא ממנה] ממחלוקת זו? ומסבירים: כגון ש**אמר** הנפטר **לא תספדוה לההוא גברא** [אל תספדו לאותו איש, כלומר, לי], **אי נמי** [או גם כן] **לאפוקי מיורשין** [להוציא את הממון מן היורשים] את שכר הספדנים. שאם כבוד המתים הוא אפשר להוציא מהם, ואם ההספד כבוד החיים הוא, יכולים הם לוותר על כבוד זה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 46b:21
[Steinsaltz on Sanhedrin 46b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/46b:21)

**תא שמע** [בוא ושמע] ראיה לדבר מכמה מקראות, נאמר **"ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה"** (בראשית כג, ב) שנראה שהמתינו עד שבא מבאר שבע לחברון, **ואי אמרת** [ואם אומר אתה] כי ההספד **משום יקרא דחיי הוא** [כבוד החיים], וכי **משום יקרא** [כבוד] **אברהם משהו לה** [ישהו אותה] את **שרה** ולא יקברוה בשעתה? ומשיבים: **שרה גופה ניחא** [עצמה נוח] **לה** בכך **כי היכי דמייקר** [כדי שייתכבד] **בה אברהם,** כלומר, יתכן וההספד הוא משום כבוד החיים, אך במקרה זה יש גם כיבוד לשרה, ולפיכך לא התבזתה שרה בציפייתה להספד אברהם, ולא נפתרה איפוא הבעיה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 46b:22
[Steinsaltz on Sanhedrin 46b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/46b:22)

**תא שמע** [בוא ושמע] פתרון אחר לדבר ממה שנאמר: **"וספדו לו כל ישראל וקברו אתו"** (מלכים א' יד, יג), **ואי אמרת** [ואם אומר אתה] כי **משום יקרא דחיי** [כבוד החיים] **הוא,** וכי **הנך** [אלה], בני משפחת ירבעם, **בני יקרא נינהו** [כבוד, ראויים לכבוד הם]? ומשיבים: **ניחא להו לצדיקיא דמייקרי בהו אינשי** [נוח להם לצדיקים שמתכבדים בהם בני אדם], ומפני שזה רצונם, מספידים אותם, אך ההספד הוא לכבוד הנותרים.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 46b:23
[Steinsaltz on Sanhedrin 46b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/46b:23)

**תא שמע** [בוא ושמע] ראיה לדבר ממה שנאמר: **"לא יספדו ולא יקברו"** (ירמיה טז, ד), ואם ההספד הוא משום כבוד החיים, אם כן מדוע לא יספדו, והלא בנותרים יש צדיקים הראויים לכבוד זה! ומשיבים: **לא ניחא לצדיקיא** [נוח לצדיקים] **דמייקרי ברשיעייא** [שהם מתכבדים על ידי הרשעים] ומוותרים הם על הכבוד שחולקים להם על ידי הספד קרוביהם הרשעים.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 46b:24
[Steinsaltz on Sanhedrin 46b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/46b:24)

**תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה שנאמר: **"בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים הראשונים אשר היו לפניך כן ישרפו לך והוי אדון יספדו לך"** (ירמיה לד, ה), **ואי אמרת** [ואם אומר אתה] כי **משום יקרא דחיי** [כבוד החיים, הנשארים] **הוא מאי נפקא ליה מיניה** [מה יוצא לו מזה] אם יספדו לו? ומשיבים: **הכי קאמר ליה** [כך אמר לו], **לייקרו ביך** [יתכבדו בך] **ישראל כי היכי דמתייקרי באבהתך** [כפי שהתכבדו באבותיך], כלומר, ותדע עד כמה מכבדים הם אותך אף כעת.