## Steinsaltz on Sanhedrin Daf 4a

###### Steinsaltz on Sanhedrin 4a:1
[Steinsaltz on Sanhedrin 4a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4a:1)

**ורבנן** [וחכמים] אומרים שאין מכאן ראיה גמורה כי **"ירשיען" כתיב** [נאמר], שאמנם קוראים אנו "ירשיעון" בלשון רבים, אבל הכתיב הוא "ירשיען" בלשון יחיד, ואין למדים מכאן אלא דיין אחד.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4a:2
[Steinsaltz on Sanhedrin 4a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4a:2)

א המחלוקת בין רבי וחכמים הוסברה איפוא כמבוססת על השאלה האם יש לסמוך על דרך הכתיבה או על הקריאה המקובלת של מילים בתורה. בענין זה **אמר ר' יצחק בר יוסי אמר ר' יוחנן: רבי, ור' יהודה בן רועץ, ובית שמאי, ור' שמעון, ור' עקיבא, כולהו סבירא להו** [כולם סבורים הם]: **יש אם למקרא.** כלומר, יש בסיס ויסוד חזק לאופן שבו קוראים את התורה, וצורת המלה כפי שהיא נקראת חשובה יותר מאשר נוסח הכתיב.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4a:3
[Steinsaltz on Sanhedrin 4a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4a:3)

ומפרטים: דברי **רבי** בענין זה — **הא דאמרן** [זו שאמרנו] שהרי הוא דורש "ירשיען" בלשון רבים דווקא — "ירשיעון".


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4a:4
[Steinsaltz on Sanhedrin 4a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4a:4)

**ור' יהודה בן רועץ, דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **שאלו תלמידים את ר' יהודה בן רועץ:** נאמר "ואם נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה ושישים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה" (ויקרא יב, ה) **אקרא אני "שבעים"** ולא "שבעים", **יכול תהא יולדת נקבה טמאה שבעים** יום!


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4a:5
[Steinsaltz on Sanhedrin 4a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4a:5)

**אמר להן:** אפשר להוכיח שאין הדבר כן, **טימא וטיהר ב**יולדת **זכר** שמיד אחרי הלידה היא טמאה ואחר כך באים ימי "דמי טהרה", **וטימא וטיהר בנקבה. מה כשטיהר בזכר** שיש לה להמתין שלושים ושלושה יום — טיהר **בנקבה כפלים** (שישים ושישה), **אף כשטימא בזכר** ואמר "וטמאה שבעת ימים כימי נדת דוותה תטמא" (ויקרא יב, ב) **בנקבה** הזמן הוא **כפלים,** ואם כן יש לקרוא כאן "שבעים".


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4a:6
[Steinsaltz on Sanhedrin 4a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4a:6)

**לאחר שיצאו** ממנו **יצא ומחזיר אחריהם** ובקש מהם שישובו, ו**אמר להן: אי** (אין) **אתם זקוקים לכך** לראיה זו שבאה על ידי ההשוואה, אלא **"שבועיים" קרינן** [קוראים אנו] במסורת המקובלת, **ויש אם למקרא** ואין צורך בראיות אחרות.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4a:7
[Steinsaltz on Sanhedrin 4a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4a:7)

**בית שמאי** מנין שסבורים שיש אם למקרא — **דתנן** [שכן שנינו במשנה], **בית שמאי אומרים: כל** מיני דם הקרבנות **הניתנין על מזבח החיצון, שנתנן במתנה אחת** בזריקה אחת בלבד, אף שמעיקר הדין צריכים לתת את דמם בשתי נתינות או יותר — **כיפר** ויצא ידי חובת הקרבן. **שנאמר:** "ועשית עולותיך... **ודם זבחיך ישפך** על מזבח ה' אלהיך" (דברים יב, כז), שאף לקרבן עולה, שצריך נתינות אחדות, די בשפיכת דם אחת לצאת בדיעבד ידי חובה. **ו**אילו **ב**קרבן **חטאת** צריך שיתן לפחות **שתי מתנות. ובית הלל אומרים: אף בחטאת,** בדיעבד, אם **נתנן במתנה אחת** — **כיפר.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4a:8
[Steinsaltz on Sanhedrin 4a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4a:8)

**ואמר רב הונא: מאי טעמא** [מה הטעם] של **בית שמאי** — שנאמר בחטאת שלוקח מן הדם באצבעו "ונתן על קרנת מזבח העלה", וענין זה נזכר שלוש פעמים, הרי מצרפים את המקרים שמוזכר בהם **"קרנת" "קרנת" "קרנת"** (ויקרא ד,כה,ל,לד), ולפי הכלל שמיעוט רבים שנים, **הרי כאן שש** קרנות. **ארבע** מהן נמנו **למצוה** שלכתחילה עליו לתת דם על ארבע קרנות המזבח, **ושתים** אחרות נמנו **לעכב,** שאם לא נתן על שתי קרנות לפחות — לא יצא.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4a:9
[Steinsaltz on Sanhedrin 4a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4a:9)

**ובית הלל אומרים** כי יש להבין את הדברים כפי הכתיב. נאמר **"קרנות"** פעם אחת מלא, ונאמר פעמיים **"קרנת" "קרנת"** חסר, ולפי הכתיב "קרנת" משמעו קרן אחת בלבד — **הרי כאן** בסך הכל **ארבע.** ונאמר כי נותנים את דם החטאת על ארבע קרנות — **שלש** מהן **למצוה** בלבד, **ואחת לעכב.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4a:10
[Steinsaltz on Sanhedrin 4a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4a:10)

ושואלים: לפי הסבר זה לשיטת בית הלל **ואימא כולהו** [ואמור שכולן] **למצוה,** וגם אם לא נתן כלל — כיפר. ודוחים: **כפרה בכדי** [לריק, בלא דבר] בלא נתינת דם כלל — **לא אשכחן** [מצאנו] בכתובים.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4a:11
[Steinsaltz on Sanhedrin 4a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4a:11)

וכן **ר' שמעון** סבר שיש אם למקרא, **דתניא** [שכן שנינו בברייתא] שנחלקו חכמים בענין מספר הדפנות ההכרחי בסוכה של מצוה, יש מי שאומר ש**שתים** צריכות להיות **כהלכתן,** כלומר, דפנות בשיעור הראוי לסוכה, **ושלישית אפילו** רחבה רק **טפח** אחד. **ר' שמעון אומר** שצריך **שלש** דפנות גמורות **כהלכתן, ורביעית אפילו טפח.** ושואלים: **במאי קמיפלגי** [במה, באיזה עקרון הם נחלקו]? ומסבירים: **רבנן סברי** [סבורים] ש**יש אם למסורת** שדורשים מצורת המילים בכתיבתן, **ור' שמעון סבר** ש**יש אם למקרא.** כיצד?


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4a:12
[Steinsaltz on Sanhedrin 4a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4a:12)

**רבנן סברי** [חכמים סבורים]: **יש אם למסורת,** ובענין סוכות נאמר **"בסכת" "בסכת" "בסכות"** (ויקרא כג, מב–מג) **הרי כאן ארבע,** כי "בסכת" נדרש בלשון יחיד, ו"בסכות" הוא לשון רבים, ומיעוט רבים שניים. **דל חד קרא לגופיה** [הסר מקרא אחד לגופו], כלומר, ללמדנו לעצם החובה לשבת בסוכה — **פשו להו תלת** [נשארו להם איפוא שלוש], כלומר, שלושה מקראות נוספים שמהם אנו לומדים ברמז לענין מנין הדפנות בסוכה, שצריך בה שלוש דפנות. **אתאי הלכתא** [באה ההלכה המקובלת בידינו] שדופן אחת של הסוכה יכולה להיות בלתי שלמה **גרעתא** [גרעה] את הדופן ה**שלישית** של הסוכה, **ואוקימתא** [והעמידה אותה] על **טפח** בלבד.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4a:13
[Steinsaltz on Sanhedrin 4a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4a:13)

ולכן: שתים כהלכתן והשלישית אפילו טפח. **ור' שמעון סבר** שמבינים את הכתובים כדרך קריאתם והקרי הוא **"בסכת" "בסכת" "בסכות"** כל אחד בלשון רבים, **הרי כאן** לפחות **שש, דל חד קרא לגופיה** [הסר מקרא אחד לגופו] שיש צורך בסוכה כלל, ויש איפוא רק שני מקראות שנאמר בהם "בסכות", **פשו להו** [נשארו להן] **ארבע** לצורך הדרשה. **אתאי הלכתא גרעתא** [באה ההלכה וגרעה] את הדופן ה**רביעית ואוקמיה** [והעמידה אותה] על **טפח** וזהו המקור לשיטתו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4a:14
[Steinsaltz on Sanhedrin 4a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4a:14)

**ר' עקיבא** סבור שיש אם למקרא, **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' עקיבא אומר:** יודעים אנו שרביעית דם שיצאה ממת אחד מטמאה באהל, ורצה ר' עקיבא להוכיח כי אם יצא דם בשיעור זה מכמה אנשים יחד — מטמא, ו**מניין לרביעית דם שיצאה משני מתים** יחד **ש**אף היא **מטמא באהל?** — **שנאמר: "**ו**על כל נפשת מת לא יבא"** (ויקרא, כא יא) ובלשון המקרא "הדם הוא הנפש", ומן הצורה "נפשות" ברבים, נלמד שגם אם היו **שתי נפשות ושיעור אחד** הרי זה מטמא. **ורבנן** אומרים: **"נפשת" כתיב** ואפשר להבינו בלשון יחיד. ולמדים מכאן לטומאת דם היוצא ממת אחד בלבד.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4a:15
[Steinsaltz on Sanhedrin 4a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4a:15)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] על דרך סברה זו כולה **רב אחא בר יעקב: מי איכא דלית ליה** [האם יש חכם שאין לו, שאינו מקבל את ההנחה] ש**יש אם למקרא,** וסבור שאין סומכים על הקריאה? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] על הכתוב **"**לא תבשל גדי **בחלב אמו"** (שמות כג, יט) **יכול** הכוונה **בחלב,** ויהא האיסור בבישול לא בחלב כי אם על חלב?