## Steinsaltz on Sanhedrin Daf 4b

###### Steinsaltz on Sanhedrin 4b:1
[Steinsaltz on Sanhedrin 4b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4b:1)

**אמרת** [אומר אתה] כתשובה לכך: **יש אם למקרא,** והקריאה המקובלת בידינו היא חלב. משמע שאין מערער שסומכים על דרך הקריאה המקובלת בידינו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4b:2
[Steinsaltz on Sanhedrin 4b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4b:2)

**אלא** יש לדחות כל מה שאמרנו, ולומר: **דכולי עלמא** [לדעת הכל] **יש אם** **למקרא.** ואם כן, כל המחלוקת שהבאנו ופירשנו עלינו לחזור ולפרש באופן אחר. **ורבי ורבנן** [וחכמים] שנחלקו בענין מספר הדיינים, **בהא קמיפלגי** [בענין זה הם נחלקו]; **רבי סבר** שמה שנאמר **"ירשיען אלהים"** כוונתו לדיינים **אחריני** [אחרים], נוספים לאלה המנויים קודם ולכן עליהם ביחד להיות חמישה, **ורבנן סברי** [וחכמים סבורים] כי **"ירשיען"** כוונתו — **דהאיך והאי** [של אלה ואלה], כלומר, אותם דיינים הנזכרים כבר, שהם שלושה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4b:3
[Steinsaltz on Sanhedrin 4b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4b:3)

**ור' יהודה בן רועץ** המדבר מענין מספר ימי טומאה ללידת נקבה, אין להבין מתוך הדברים שרק הוא לבדו סבור שיש אם למקרא אלא **לא פליגי רבנן עליה** [נחלקו חכמים עליו], והכל מקבלים את שיטתו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4b:4
[Steinsaltz on Sanhedrin 4b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4b:4)

ו**בית הלל,** הסבורים שיוצאים אפילו בחטאת במתנת דמים אחת, טעם אחר להם בדבר, **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: נאמר בחטאת **"וכפר" "וכפר" "וכפר"** (ויקרא ד, כו. ויקרא ד, לא. ויקרא ד, לה) שלוש פעמים והיה צורך בחזרה זו **מפני הדין.** כלומר, משום שהיתה אפשרות לעשות השוואה בדרך ההגיון והסברה ("דין") ולהגיע למסקנה אחרת. כיצד?


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4b:5
[Steinsaltz on Sanhedrin 4b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4b:5)

**והלא דין הוא: נאמר** לשון **"דמים" למטה** בדין חטאת העוף ("והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח". ויקרא ה, ט), **ונאמר** לשון **"דמים" למעלה** בדין חטאת הבהמה ("ולקח הכהן המשיח מדם הפר". ויקרא ד, ועוד). **מה דמים האמורים למטה** בחטאת העוף כ**שנתנן במתנה אחת כיפר** (שהרי נאמרה בה רק נתינת דם אחת), **אף דמים האמורים למעלה** כ**שנתנן במתנה אחת** בדיעבד — **כיפר.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4b:6
[Steinsaltz on Sanhedrin 4b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4b:6)

**או כלך** [לך] **לדרך זו** ותציע הצעה אחרת: כי **נאמר "דמים" בחוץ** בקרבן חטאת של כל אדם שהוא מוקרב על מזבח החיצון שבעזרה, **ונאמר "דמים" בפנים** על חטאות הקהל והכהן הגדול שזורקים מדמן על מזבח הקטורת שבפנים בהיכל. **מה דמים האמורים בפנים,** אם **חיסר אחת ממתנות** — **לא עשה ולא כלום** ואין הקרבן עולה לו, **אף דמים האמורים בחוץ** אם **חיסר אחת ממתנות** — **לא עשה כלום.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4b:7
[Steinsaltz on Sanhedrin 4b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4b:7)

ומעתה נדון: **נראה למי דומה** יותר דין חטאות החיצוניות ולמה צריך להשוות? ואפשר לטעון: **דנין חוץ מחוץ,** קרבן חטאת המוקרב על מזבח החיצון מחטאת העוף המוקרב אף הוא על מזבח החיצון, **ואין דנין חוץ מפנים.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4b:8
[Steinsaltz on Sanhedrin 4b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4b:8)

**או כלך לדרך זו** שמא אפשר לטעון להיפך: **דנין** דבר שהוא **חטאת, ו**שלכתחילה צריך לזרוק את דמו על **ארבע קרנות** המזבח, **מחטאת** הפנימית שאף היא קרויה חטאת **ו**אף היא נזרקת על **ארבע קרנות** המזבח, **ואל יוכיח זה,** קרבן העוף, **שאין** הוא **חטאת וארבע קרנות** יחד, אלא קרבן המוקרב בצורה שונה לגמרי.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4b:9
[Steinsaltz on Sanhedrin 4b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4b:9)

וכיון שאין להכריע על ידי הסברה לבד, **תלמוד לומר: "וכפר" "וכפר" "וכפר"** — **מפני הדין,** מפני סברה זו. וכך נאמר: **"כיפר"** כוונתו מכל מקום — **אף על פי שלא נתן אלא שלשה** מתנות, **"כיפר"** — **אף על פי שלא נתן אלא שתים, "כיפר"** — **אף על פי שלא נתן אלא אחת.** ודרשה זו היא המקור לשיטת בית הלל.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4b:10
[Steinsaltz on Sanhedrin 4b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4b:10)

**ור' שמעון ורבנן** שנחלקו בענין סוכה **בהא פליגי** [בנושא זה נחלקו], ש**ר' שמעון סבר** [סבור] ש**סככא לא בעי קרא** [חובת הסכך לסוכה אינה צריכה מקרא מיוחד] ללמד עליו שהוא נדרש, שהרי דבר זה מובן מעצם המלה, ולכן נשארו שתי פעמים "בסוכות" מלא, ולמדים מכאן לארבע דפנות הסוכה, וההלכה ממעטת דופן אחת עד כדי טפח. **ורבנן סברי** [וחכמים סבורים] שאף **סככא בעי קרא** [חובת הסכך צריך מקרא מיוחד], ולכן סבורים חכמים שמארבע הפעמים שנזכרו סוכות (ומהם למדו לדפנות הסוכה) יש ליטול אחת לענין הסכך, הרי נשארו רק שלוש דפנות.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4b:11
[Steinsaltz on Sanhedrin 4b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4b:11)

**ור' עקיבא ורבנן** [וחכמים] המדברים מענין טומאת רביעית דם משני מתים, **בהא פליגי** [בדבר זה נחלקו], ש**ר' עקיבא סבר** [סבור] ש**"נפשת"** — **תרתי משמע** [שתים משמעו], ולכן רביעית דם הבאה משני מתים אף היא מטמאה, **ורבנן סברי** [וחכמים סבורים] **"נפשת"** — **דעלמא משמע** [בכלל משמעו], שמדובר בדין כללי ולכן נזכר בלשון רבים, ואין לדייק מכאן לגבי שתי נפשות, ובשל כך יכול איפוא להתפרש שהכל מודים שיש אם למקרא.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4b:12
[Steinsaltz on Sanhedrin 4b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4b:12)

ושואלים: **ודכולי עלמא** [והאם באמת לדעת הכל] **יש אם למקרא? והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: נאמר בענין תפילין "והיו לטוטפות בין עיניך" (שמות יג, טז), ונזכר בתורה שלוש פעמים: **"**ו**לטוטפות"** (שמות יג, טז), **"לטוטפת"** (דברים ו, ח), **"לטוטפת"** (דברים יא, יח), "טוטפת" הוא לשון יחיד, "טוטפות" לשון רבים — **הרי כאן ארבע** טוטפות, ומכאן למדנו שמספר הבתים (הטוטפות) בתפילין של ראש יהיה ארבעה, אלו **דברי ר' ישמעאל.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4b:13
[Steinsaltz on Sanhedrin 4b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4b:13)

**ר' עקיבא אומר: אינו צריך** לראיה זו אלא המלה "טוטפת" עצמה משמעה ארבע. כיצד? **"טט" ב**לשון **כתפי** היא **שתים,** המלה **"פת" ב**לשון בני **אפריקי** היא **שתים** — הרי "טוטפות" משמעה ארבע. וברור מדברי ר' ישמעאל שהוא למד דווקא ממסורת הכתיבה ולא מן הקרי.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4b:14
[Steinsaltz on Sanhedrin 4b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4b:14)

**אלא** עלינו לדחות שוב את מה שאמרנו, ולחזור להסבר הראשון: **לעולם** יש לך לפרש כי **פליגי** [נחלקו] חכמים אם סומכים על הכתיבה או על הקריאה. **והני מילי** [ודברים אלה], מה שהיה קושי ללא פתרון קודם, ממה שלא מצאנו שנחלקו בענין גדי בחלב אמו, יש לומר: **כי פליגי** [כאשר נחלקו] — הרי זה **היכא דשני קרא** [במקום ששונה הקריאה] **מ**ה**מסורת** של הכתיב, שלפי הקרי היה צורך לכתוב את המלה בצורה אחרת, ואז נחלקו מה היא הצורה העיקרית. **אבל האי** [זה] **"חלב" ו"חלב" דכי הדדי נינהו** [שזה כמו זה הם] ואין כל אפשרות לכתוב אחרת, **יש** לכל הדעות **אם למקרא.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4b:15
[Steinsaltz on Sanhedrin 4b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4b:15)

על הסבר זה מקשים: **והרי** המילים **"יראה" "יראה" דכי הדדי נינהו** [שהם זו כמו זו בכתיבתם], **ו**בכל זאת **פליגי** [נחלקו] חכמים על מה יש לסמוך יותר. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **יוחנן בן דהבאי אומר משום** (בשם) **ר' יהודה בן תימא: הסומא** (עיוור) **באחת מעיניו פטור מן הראיה,** כלומר, פטור מלעלות לרגל, **שנאמר:** "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדון ה' " (שמות כג, יז), וניתן הדבר להיקרא **"יראה"** ונקרא **"יראה"** והוא דורש: **כדרך שבא לראות כך בא ליראות** לפני ה'. **מה לראות** כוונתו ראיה שלמה **בשתי עיניו, אף ליראות בשתי עיניו,** ומי שאין שתי עיניו רואות איננו בין המחוייבים לעלות לרגל. משמע שאף כשאין הבדל באותיות יש הדורשים את המילים שלא כדרך קריאתן המקובלת!


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4b:16
[Steinsaltz on Sanhedrin 4b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4b:16)

**אלא אמר רב אחא בריה** [בנו] של **רב איקא:** בדין גדי בחלב אמו שהכל מסכימים לו, יש טעם אחר להוכיח שמדובר בחלב ולא בחלב, כי **אמר קרא** [הכתוב] **"לא תבשל גדי"** (שמות כג, יט), משמע — **דרך בישול אסרה תורה,** ובישול יתכן רק בחלב נוזל ולא בדבר המוצק כחלב.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 4b:17
[Steinsaltz on Sanhedrin 4b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/4b:17)

א ושוב חוזרים אנו לנושא העיקרי. **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **דיני ממונות בשלשה** דיינים