## Steinsaltz on Sanhedrin Daf 56a

###### Steinsaltz on Sanhedrin 56a:1
[Steinsaltz on Sanhedrin 56a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/56a:1)

**בכל יום** שעוסקים בדין זה **דנין את העדים,** כלומר, שואלים ומתדיינים עם העדים **בכינוי,** כדי שלא תשמע קללת השם אלא בכינוי דברים, בלשון **"יכה יוסי את יוסי",** שיוסי יש בו ארבע אותיות כמו שם ה'.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 56a:2
[Steinsaltz on Sanhedrin 56a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/56a:2)

**נגמר הדין** והסכימו שדברי העדות אמת הם, והסכימו לחייבם מיתה — **לא הורגין בכינוי,** כלומר, על ידי עדות זו, שמעולם לא שמעו מפיהם כיצד בדיוק אמר, **אלא מוציאין כל אדם** שאינו חייב להיות שם **לחוץ,** שלא תשמע הקללה ברבים, ו**שואלין** הדיינים **את הגדול שביניהן,** בין העדים, **ואומר לו: "אמור מה ששמעת בפירוש"** (בדיוק), **והוא אומר** להם כפי ששמע בדיוק. **והדיינין עומדין על רגליהן וקורעין** קרע (כעין אבילות על חילול כבוד ה'), והוא קרע ש**לא מאחין** אותו איחוי גמור לעולם.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 56a:3
[Steinsaltz on Sanhedrin 56a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/56a:3)

**וה**עד ה**שני אומר: אף אני** שמעתי **כמוהו** ואינו חוזר על הקללה במפורש, **והשלישי אומר: אף אני כמוהו,** שעל ידי כך מצמצמים את החזרה על דברי הנאצה עד להכרחי בלבד.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 56a:4
[Steinsaltz on Sanhedrin 56a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/56a:4)

א גמרא ועוד בענין המגדף **תנא** [שנה החכם בתוספתא] שהמגדף אינו חייב **עד שיברך** (בלשון סגי נהור, כלומר, יקלל) **שם** אחד של ה' **בשם** שני, כגון "יכה שם פלוני את שם פלוני".


###### Steinsaltz on Sanhedrin 56a:5
[Steinsaltz on Sanhedrin 56a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/56a:5)

ושואלים: **מנהני מילי** [מנין דברים אלו] בענין המקלל? **אמר שמואל:** ש**אמר קרא** [הכתוב]: **"ונוקב שם** ה' מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח **בנקבו שם יומת"** (ויקרא כד, טז), ומן החזרה "ונקב שם" "בנקבו שם" למדים שהוא מקלל שם בשם.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 56a:6
[Steinsaltz on Sanhedrin 56a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/56a:6)

ומסבירים: **ממאי דהאי נוקב לישנא דברוכי** [מנין שנוקב זה לשון ברכה] **הוא?** — **דכתיב** [שנאמר] בבלעם שנשלח על ידי בלק לקלל: **"מה אקב לא קבה אל"** (במדבר כג, ח). **ואזהרתיה מהכא** [ואזהרתו, הצווי שלא לעשות כן, מכאן], שנאמר **"אלהים לא תקלל"** (שמות כב, כז).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 56a:7
[Steinsaltz on Sanhedrin 56a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/56a:7)

ומקשים: **ואימא** [ושמא תאמר] אין פירוש "נוקב" מקלל אלא **מיברז** [לעשות נקב] **הוא** משמעות לשון זו, **דכתיב** [כפי שנאמר]: **"ויקב חר בדלתו"** (מלכים ב' יב, י), ויהא פירושו שאסור לעשות נקב והשחתה במקום שכתוב עליו שם. **ואזהרתיה מהכא** [ואזהרתו, והציווי על איסורו, מכאן], ממה שנאמר: **"ואבדתם את שמם** מן המקום ההוא. **לא תעשון כן לה' אלהיכם"** (דברים יב, ג–ד)?


###### Steinsaltz on Sanhedrin 56a:8
[Steinsaltz on Sanhedrin 56a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/56a:8)

ודוחים: **בעינא** [צריכים אנו] **שם בשם, וליכא** [ואין] אפשרות לעשות זאת על ידי נקיבה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 56a:9
[Steinsaltz on Sanhedrin 56a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/56a:9)

ומקשים: ומדוע לא, **ואימא דמנח** [ואמור שמניח] **שני שמות אהדדי** [זה על זה], **ובזע להו** [וקורע אותם]! ודוחים: **ההוא נוקב וחוזר ונוקב הוא,** אבל אין זה שם שנוקב את השם האחד על ידי רעהו. ומקשים: **ואימא דחייק** [ואמור שהוא חוקק] **שם** אחד **אפומא דסכינא** [על פי הסכין] **ובזע** [והוא חותך] **בה,** בסכין זו, שם אחר! ודוחים: גם במקרה שכזה לא השם הוא העושה זאת, אלא **ההוא חורפא דסכינא** [חוד הסכין] **הוא דקא בזע** [שחותך], ולא השם עצמו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 56a:10
[Steinsaltz on Sanhedrin 56a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/56a:10)

ושואלים עוד: מנין ש"נוקב" לשון קללה הוא, **אימא** [אמור] שמשמעו: **פרושי שמיה** [פירוש השם], כלומר, אמירת השם במפורש ככתבו **הוא,** והיכן מצאנו שימוש לשון זה — **דכתיב** [שנאמר]: **"ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות"** (במדבר א, יז). הרי של"נקוב" משמעו לפרש בשם, **ואזהרתיה מהכא** [ואזהרתו תהיה מכאן], ממה שנאמר: **"את ה' אלהיך תירא** ואותו תעבוד ובשמו תשבע


###### Steinsaltz on Sanhedrin 56a:11
[Steinsaltz on Sanhedrin 56a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/56a:11)

**"**(דברים ו, יג), והרי זו אזהרה שאסור לפרש בשמו שלא לצורך! ודוחים: **חדא, דבעינא** [טעם אחד, שאנו צריכים] שיהיה **שם בשם, וליכא** [ואין כאן]. **ועוד: הויא ליה** [הרי הוא] למד מכאן רק **אזהרת עשה** מהפסוק "את ה' אלהיך תירא", שאין אזהרה אלא למצות עשה של יראה, **ואזהרה** על מצוות **עשה לא שמה אזהרה** שיש עליה עונש בידי אדם.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 56a:12
[Steinsaltz on Sanhedrin 56a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/56a:12)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] תירוץ אחר לשתי השאלות ששאלנו, **אמר קרא** [הכתוב]: **"ויקב** בן אשה הישראלית את השם **ויקלל"** (ויקרא כד, יא), **למימרא** [לומר לנו] ש**נוקב קללה הוא.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 56a:13
[Steinsaltz on Sanhedrin 56a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/56a:13)

ומקשים: **ודילמא** [ושמא] אינו חייב אלא **עד דעבד תרוייהו** [שיעשה את שניהם], גם יקוב (יהא פירושו מה שיהיה) וגם יקלל? ודוחים: **לא סלקא דעתך** [יכול לעלות על דעתך], **דכתיב** [שהרי נאמר] **"הוצא את המקלל...** ורגמו אותו**"** (ויקרא כד, יד), **ולא כתיב** [נאמר] **"הוצא את הנקב והמקלל", שמע מינה חדא** [למד מכאן שעבירה אחת] **היא.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 56a:14
[Steinsaltz on Sanhedrin 56a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/56a:14)

ב בביאורן של הלכות אלה מביאים מדרש הלכה. **תנו רבנן** [שנו חכמים] על הכתוב "איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו**"** (ויקרא כד טו), נאמר **"איש", מה תלמוד לומר: "איש איש"** — **לרבות את הגוים, שמוזהרין על ברכת** (קללת) **השם כישראל, ואינן נהרגין** על עבירה זו **אלא בסייף,** לפי **שכל מיתה האמורה בבני נח אינה אלא בסייף.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 56a:15
[Steinsaltz on Sanhedrin 56a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/56a:15)

ושואלים: **והא מהכא נפקא** [והלכה זו מכאן היא יוצאת, נלמדת]? והרי **מהתם נפקא** [משם, ממקור זה היא יוצאת, נלמדת], ששנינו במדרש שיובא להלן בהרחבה **"ה' "**— **זו ברכת השם!**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 56a:16
[Steinsaltz on Sanhedrin 56a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/56a:16)

ומשיבים, **אמר ר' יצחק נפחא: לא נצרכא** (נצרכה) תוספת כתוב זה **אלא לרבותא** [לרבות] את **הכינויין,** שחייבים לא רק על קללת השם המפורש אלא גם על כל אחד מן השמות האחרים שהם כינויים לו. **ואליבא** [ועל פי שיטתו] של **ר' מאיר.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 56a:17
[Steinsaltz on Sanhedrin 56a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/56a:17)

**דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: זה שנאמר **"איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו", מה תלמוד לומר? והלא כבר נאמר "ונקב שם ה' מות יומת** רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת**"** (ויקרא כד טז), אלא **לפי שנאמר "ונקב שם** ה' **מות יומת", יכול לא יהא חייב אלא על** קללת ה**שם המיוחד** (ה') **בלבד, מניין לרבות כל הכינויין** שהמקלל חייב עליהם? — **תלמוד לומר: "איש כי יקלל אלהיו"** — **מכל מקום,** בכל כינוי חייב. אלו **דברי ר' מאיר.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 56a:18
[Steinsaltz on Sanhedrin 56a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/56a:18)

**וחכמים אומרים:** אינו כן, אלא **על** קללתו את ה**שם המיוחד** דינו **במיתה, ועל הכינויין** שהוא מקלל, הריהו **באזהרה** בלבד, ולוקה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 56a:19
[Steinsaltz on Sanhedrin 56a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/56a:19)

ומעירים: **ופליגא** [וחלוקה] שיטה זו שאין חיוב בכינויים לגוים על **ר' מיישא.** ש**אמר ר' מיישא: בן נח שבירך** (קלל) **את השם בכינויים,** אף **ל**דעת **רבנן חייב** מיתה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 56a:20
[Steinsaltz on Sanhedrin 56a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/56a:20)

**מאי טעמא** [מה הטעם]? — ש**אמר קרא** [הכתוב]: **"כגר כאזרח",** ומשם למדים: כי רק **גר ואזרח** שהם בעם ישראל **הוא דבעינן** [שצריכים אנו] כדי לעונשם מיתה **בנקבו שם,** שיהא משום "ונוקב שם ה' " המיוחד, **אבל גוי** — דינו במיתה **אפילו** אם קילל רק **בכינוי.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 56a:21
[Steinsaltz on Sanhedrin 56a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/56a:21)

ושואלים: **ו**לשיטה זו של **ר' מאיר, האי** [זה] הכתוב **"כגר כאזרח" מאי עביד ליה** [מה עושה הוא בו]? ומסבירים, לדעתו כך פירושו: **גר ואזרח** בישראל נידונים על עבירה זו **בסקילה, אבל גוי** העושה זאת דינו **בסייף.** והצורך במיעוט זה של "כגר כאזרח" כי **סלקא דעתך אמינא** [עולה על דעתך לומר]: **הואיל ואיתרבו איתרבו** [והתרבו מפסוק זה שיהא דינם כישראל, התרבו לכל], על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאין הדבר כן.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 56a:22
[Steinsaltz on Sanhedrin 56a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/56a:22)

ושואלים: **ו**לשיטת **ר' יצחק נפחא, אליבא דרבנן** [על פי שיטת חכמים] שאינם מחייבים, לדעתו, בקללת כינוי לא את הישראלים ולא את הגוים, **האי** [אותו] כתוב **"כגר כאזרח" מאי עביד ליה** [מה עושה הוא בו]? ומשיבים, לדעה זו כך הפירוש: **גר ואזרח הוא דבעינן** [שצריכים אנו] הגבלה זו שקילל **שם בשם, אבל גוי לא בעינן** [אין אנו צריכים] שיקלל **שם בשם.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 56a:23
[Steinsaltz on Sanhedrin 56a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/56a:23)

ושואלים: ולאותן שיטות שלמדו זאת ממקורות אחרים, לשון הריבוי **"איש איש" למה לי?** ומשיבים: לדעתם אין ללמוד מכאן, כי **דיברה תורה כלשון בני אדם,** וחזרה זו שייכת לסגנון המקרא הרגיל ואין ללמוד ממנה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 56a:24
[Steinsaltz on Sanhedrin 56a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/56a:24)

ג כיון שנזכרו דיני בני נח נכנסים כאן לסוגיה שלימה על פרטי דיניהם ומצוותיהם של בני נח. **תנו רבנן** [שנו חכמים בתוספתא]: **שבע מצות נצטוו בני נח,** ואלו הן: **דינין,** כלומר, לעשות להם בתי דין שידונו בין הבריות, **ו**על האיסור של **ברכת** (קללת) **השם,** על איסור **עבודה זרה,** על איסור **גילוי עריות, ושפיכות דמים, ו**על איסור **גזל, ו**על איסור אכילת **אבר מן החי.**