## Steinsaltz on Sanhedrin Daf 58b

###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:1
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:1)

כי יש לפרש את הביטויים בדרך דומה: **"אביו" דומיא** [בדומה] ל**"אמו", ו"אמו" דומיא** [בדומה] ל**"אביו".** ודבר זה **לא משכחת לה** [אין אתה מוצא אותה] אפשרות לפרש את שני הביטויים בשווה **אלא באחווה,** באחות אביו ואחות אמו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:2
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:2)

**ור' עקיבא** סבור: **מוטב לאוקמיה** [להעמיד, לפרש] שמדובר **באשת אביו דאיקרי** [שנקראה] בכתוב **"ערות אביו"** ("ערות אביך", ויקרא יח, ח), **לאפוקי** [להוציא] **אחות אביו** שרק **"שאר אביו"** — **איקרי** [נקראה] בכתוב ("שאר אביך". ויקרא יח, יב), ואולם **"ערות אביו"** — **לא איקרי** [נקראה]. ומנסים להוכיח אמיתותן של כל אחת משיטות אלה מן המקרא.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:3
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:3)

**תא שמע** [בוא ושמע], שנאמר **"ויקח עמרם את יוכבד דדתו** לו לאשה**"** (שמות ו, כ), **מאי לאו** [האם לא] הכוונה שהיתה **דודתו מן האם** שהיתה אחות אביו גם מאב וגם מאם? משמע שאחות האב מותרת!


###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:4
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:4)

ודוחים: **לא,** היא היתה **דודתו** אחות אביו, אחות קהת אבי עמרם **מן האב** בלבד, אבל לא היתה אחות אביו מאמו, וקירבה דרך האב בלבד אינה נחשבת.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:5
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:5)

**תא שמע** [בוא ושמע] ראיה אחרת לדבר ממה שאמר אברהם אבינו לאבימלך אודות שרה: **"וגם אמנה אחתי בת אבי הוא אך לא בת אמי** ותהי לי לאשה**"** (בראשית כ, יב), **מכלל** הדברים למד כי אחותו **בת האם אסורה** אפילו לבני נח!


###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:6
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:6)

ודוחים: **ותסברא** [וכי סבור אתה] כי אפשר בכלל לקבל פסוק זה כפשוטו? וכי **אחותו הואי** [היתה], הלא **בת אחיו הואי** [היתה]! שלפי המסורת היתה שרה בתו של הרן (יסכה), **וכיון דהכי** [שכך] **הוא, לא שנא** [אין שוני] בין אחות ש**מן האב ולא שנא** [ואין שוני] בין אחות ש**מן האם,** ובכל אופן **שריא** [מותרת] אפילו לישראל. **אלא, התם הכי קאמר ליה** [שם כך אמר לו אברהם]: **קורבא** [קירבה] של **אחות אית** [יש] **לי בהדה** [עמה], שבת אח הריהי כאחות, **מאבא ולא מאמא.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:7
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:7)

**תא שמע** [בוא ושמע] ראיה אחרת לדבר ממה ששנינו: **מפני מה לא נשא אדם** הראשון **את בתו?** — **כדי שישא קין את אחותו** ותהא פריה ורביה מיד, והוא **שנאמר: "כי אמרתי עולם חסד יבנה"** (תהלים פט, ג), שיש בפסוק זה רמז שבתחילת קיומו של העולם הותר לבני אדם לשאת אחיות, שהיא עבירה שנאמר עליה "ואיש אשר יקח את אחותו... חסד הוא**"** (ויקרא כ, יז). ונדייק: **הא לאו הכי** [הרי אם לא היה כך] ולא התיר ה' את הדבר במיוחד, היתה האחות **אסירא** [אסורה] וקשה לר' עקיבא!


###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:8
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:8)

ודוחים: אמנם כן, היה איסור בדבר מתחילה אך **כיון דאשתרי** [שהותר] לשאת את אחותו — **אשתרי** [הותרה] לכל הדורות לבני נח, ונאסרה לישראל בלבד.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:9
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:9)

**אמר רב הונא: גוי מותר בבתו,** שרשאי לשאתה ואין זו קרויה ערוה לגביו, **ואם תאמר: מפני מה לא נשא אדם** הראשון **את בתו?** — **כדי שישא קין את אחותו, משום** שנאמר **"עולם חסד יבנה".**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:10
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:10)

**ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים] שלא כך אמר, אלא **אמר רב הונא: גוי אסור בבתו. תדע** ראיה לכך: **שלא נשא אדם** הראשון **את בתו.** ודוחים: **ולא היא,** אין זו ראיה, **התם היינו טעמא** [שם זהו הטעם]: **כדי שישא קין את אחותו, משום** ש**"עולם חסד יבנה".**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:11
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:11)

א **אמר רב חסדא: עבד** כנעני **מותר באמו ומותר בבתו.** כי **יצא מכלל גוי,** שעל ידי טבילתו להיות עבד לישראל ניתק קשריו עם קרוביו הגוים כגר, ואולם **לכלל ישראל לא בא** ואינו חייב במצוות כישראל, ולכן אין מחשיבים לו קשר משפחתי משום צד, ומותר אף באמו ובאחותו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:12
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:12)

**כי אתא** [כאשר בא] **רב דימי** מארץ ישראל לבבל, **אמר** בשם **ר' אלעזר** ש**אמר** בשם **ר' חנינא: בן נח שייחד שפחה לעבדו** שתהא לו בת זוג, **ו**אחר כך **בא עליה** הוא עצמו — **נהרג עליה** משום אשת איש.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:13
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:13)

ושואלים: **מאימת** [מאימתי] קרוייה היא אשתו של העבד? **אמר רב נחמן: מדקראו** [מזמן שקוראים] **לה "רביתא דפלניא"** ["בחורה של פלוני"]. ושואלים: **מאימת** [מאימתי] זמן **התרתה,** מתי ניתק הקשר בין העבד והשפחה? **אמר רב הונא: משפרעה** (גילתה) **ראשה בשוק.** שרק אשה נשואה היתה נוהגת לכסות ראשה, שמוכיחה שאינה רוצה להיות קשורה בו עוד. שאף אשה גויה נשואה היתה נוהגת לצאת בכיסוי ראש לשוק.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:14
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:14)

**אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא:** **בן נח שבא על אשתו שלא כדרכה** — **חייב** משום ערוה, **שנאמר: "ודבק** באשתו**"** (בראשית ב, כד) — **ולא שלא כדרכה,** שאין זו דרך של דביקה, ונמצא שעבר על ציווי התורה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:15
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:15)

**אמר רבא: מי איכא מידי** [האם יש דבר] ש**ישראל לא מיחייב** [אינו חייב בו] **וגוי מיחייב** [חייב בו]? והלא ביאה כזו באשתו אין מענישים עליה אדם מישראל!


###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:16
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:16)

**אלא אמר רבא** שכך יש להבין את הפסוק: **בן נח שבא על אשת חבירו שלא כדרכה** — **פטור, מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? נאמר: **"**ודבק **באשתו" ולא באשת חבירו,** משמע שבאשת חבירו אסור לו לדבוק, אבל **"ודבק"** — **ולא** בביאה **שלא כדרכה.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:17
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:17)

**אמר ר' חנינא: גוי שהכה את ישראל** — **חייב מיתה, שנאמר** כאשר ראה משה איש מצרי מכה איש עברי: **"ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי** ויטמנהו בחול


###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:18
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:18)

**"**(שמות ב, יב), **ואמר ר' חנינא: הסוטר לועו** (לחיו) **של ישראל, כאילו סוטר לועו של שכינה, שנאמר "מוקש אדם ילע קדש"** (משלי כ, כה), המכה אדם ("מוקש") מישראל כביכול פוגע בלועו ("ילע") של הקודש.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:19
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:19)

ב סימן להלכות הבאות הוא: "ה **מגביה** יד, **עבדו** לענין עבד ועבודה, **שבת** לגוי". **אמר ריש לקיש: המגביה ידו על חבירו** להכותו, **אף על פי שלא הכהו נקרא "רשע", שנאמר: "**והנה שני אנשים עברים נצים **ויאמר לרשע למה תכה רעך"** (שמות ב, יג), **"למה הכית" לא נאמר, אלא "למה תכה"** לשון עתיד, כלומר, מתכוון להכות, משמע שהמרים יד להכות **אף על פי שלא הכהו, נקרא "רשע".**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:20
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:20)

**אמר זעירי אמר ר' חנינא:** המרים יד להכות את חבירו **נקרא "חוטא", שנאמר: "**ובא נער הכהן... ואמר לו כי עתה תתן **ואם לא לקחתי בחזקה"** (שמואל א' ב, טו–טז), **וכתיב** [ונאמר] על כך: **"ותהי חטאת הנערים גדולה מאד"** (שמואל א' ב, יז).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:21
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:21)

**רב הונא אמר:** העושה כן **תיקצץ ידו, שנאמר: "וזרוע רמה תשבר"** (איוב לח, טו), שמי שרגיל להרים זרועו מוטב שתשבר. ומסופר, ש**רב הונא קץ ידא** [קצץ ידו] של אדם שהיה נוהג להכות את חבריו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:22
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:22)

**ר' אלעזר אומר: אין לו תקנה** לאיש אלים כזה **אלא קבורה, שנאמר: "ואיש זרוע לו הארץ"** (איוב כב, ח), ומפרשו: איש המכה בזרוע ראוי לו בשל כך להיות קבור בארץ.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:23
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:23)

**ואמר ר' אלעזר** פירוש אחר לאותו פסוק: **לא נתנה קרקע אלא לבעלי זרועות** היכולים להגן על עצמם מכל אויב, **שנאמר: "ואיש זרוע לו הארץ".**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:24
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:24)

**ו**אגב אימרה זו מביאים את מה ש**אמר ריש לקיש: מאי דכתיב** [מהו שנאמר] **"עבד אדמתו ישבע לחם"** (משלי יב, יא)? **אם עושה אדם עצמו כעבד לאדמה** ("עובד אדמתו") ומקדיש לכך את כל מאמציו — **ישבע לחם, ואם לאו** [לא] — **לא ישבע לחם.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:25
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:25)

ג **ואמר ריש לקיש: גוי ששבת** — **חייב מיתה, שנאמר: "**עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף **ויום ולילה לא ישבתו"** (בראשית ח, כג), ללמד שאסור לשבות ממלאכה, ויש לו לעבוד כל ימי חייו. **ואמר מר** [החכם]: **אזהרה שלהן זו היא מיתתן,** שלא ניתנו לבני נח עונשים אחרים, אלא עונש מיתה לכל העובר על המצוות. **אמר רבינא:** גם אם עשה את יום השבתון ביום כל שהוא שאינו מיוחד לפולחן לכל דת, אלא **אפילו שני בשבת.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 58b:26
[Steinsaltz on Sanhedrin 58b:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/58b:26)

ושואלים: **וליחשבה** [ושימנה] מצוה זו **גבי שבע מצות** בני נח! ומשיבים: **כי קא חשיב** [כאשר מנה] שבע מצוות — מנה רק את אלה שהן ב**"שב ואל תעשה",** כלומר, דברים שיש בהם איסור, ויש להמנע מהם. ואולם מצוות של **"קום עשה"** — **לא קא חשיב** [והוא לא מנה].