## Steinsaltz on Sanhedrin Daf 5b

###### Steinsaltz on Sanhedrin 5b:1
[Steinsaltz on Sanhedrin 5b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/5b:1)

**על שם חכמתו** שהיה רב חכם ביותר, **דכתיב** [שכן נאמר] **"אמר לחכמה אחתי את"** (משלי ז, ד), וכשקרא לו בן אחותו רמז לחכמתו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 5b:2
[Steinsaltz on Sanhedrin 5b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/5b:2)

אמרנו ששאלו האם **יתיר בכורות?** ואמר לו: **אל יתיר.** ושואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם]? **אילימא** [אם תאמר] **משום** שהוא **לא חכים** [חכם] ולמדן דיו, **הא קא אמרינן דחכים טובא** [הרי כבר אמרנו שהוא חכם ביותר], **אלא** תאמר **משום** שהוא **לא בקיע במומי** [בקי במומים], ואף שידע את ההלכה אינו יודע בטיבם של המומים,


###### Steinsaltz on Sanhedrin 5b:3
[Steinsaltz on Sanhedrin 5b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/5b:3)

**וה****אמר** [והרי אמר] **רב: שמונה עשר חדשים גדלתי,** כלומר, שימשתי והסתכלתי **אצל רועה בהמה, לידע איזה** הוא **מום קבוע** בבהמה **ואיזה** הוא **מום עובר.** הרי שהיה בקי ביותר במומים! **אלא** טעם הדבר היה **לחלק לו כבוד לרבה בר חנה,** שרצה רבי לתת לו מינוי מיוחד כדי שינהגו בו כבוד. כי רב, מפני חכמתו ואישיותו, היו נוהגים בו כבוד גם בלא תוספת זו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 5b:4
[Steinsaltz on Sanhedrin 5b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/5b:4)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] הסבר אחר: **משום הא גופיה** [דבר זה עצמו] ש**רב בקיע במומי טפי** [היה בקי במומים ביותר], **ושרי מומי** [ומתיר מומים] כאלה ש**לא ידעי אינשי** [יודעים בהם סתם אנשים], **ואמרי** [והיו אומרים] בטעות על מום אחר: **כי האי גוונא שרא** [כגון זה התיר] **רב, ואתו למשרי** [ויבואו להתיר] **מום עובר** הדומה קצת למום שהתיר רב. ומפני חשש זה לא נתן לו רבי רשות להתיר מומים.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 5b:5
[Steinsaltz on Sanhedrin 5b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/5b:5)

א במעשה על מינויים של רבה בר חנה ורב, הוזכר שנתן להם רבי רשות להורות באיסור והיתר. ושואלים: לשם מה היה צריך לתת לו רשות ש**יורה? יורה** אף בלא נטילת רשות! שכן **אי גמיר** [אם למד ויודע] — **רשותא למה לי למישקל** [רשות למה לו לקבל], הלא הכל תלוי בידיעת התורה בלבד?! שאין מתן רשות שייך אלא בדיני ממונות! ומסבירים שתיקנו שיקבל אדם רשות להורות אפילו בדיני איסור והיתר **משום מעשה שהיה.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 5b:6
[Steinsaltz on Sanhedrin 5b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/5b:6)

**דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **פעם אחת הלך רבי למקום אחד, וראה בני אדם שמגבלין** (לשים) **עיסותיהם בטומאה,** שלא היו מקפידים בטהרת עצמם בשעת לישה, וסבורים היו שבכל זאת העיסה טהורה. **אמר להם: מפני מה אתם מגבלין עיסותיכם בטומאה? אמרו לו: תלמיד אחד בא לכאן והורה לנו** כי **מי בצעים** (ביצות) **אין מכשירין** לקבל טומאה, והיו לוקחים מים מהביצות ובהם היו לשים, וסברו שהקמח הנילוש בהם אינו מקבל טומאה. **ו**באמת **הוא,** אותו תלמיד, בדין **מי ביצים,** כלומר, הנוזלים של הביצים **דרש להו** [להם], שאם לש אדם עיסה בביצים חיות בלבד — אין העיסה מקבלת טומאה, שאין מי הביצים נחשבים מים. **ואינהו סבור** [והם סברו] כי **מי בצעים קאמר** [אמר].


###### Steinsaltz on Sanhedrin 5b:7
[Steinsaltz on Sanhedrin 5b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/5b:7)

**וטעו** אנשי אותו מקום **נמי בהא** [גם כן בדבר זה] שהיה גורם לטעותם, ששנינו: **מי קרמיון ומי פיגה** (שמות שני נהרות) **פסולין** לעשות מהם מי חטאת לטהרה, **מפני שהן מי בצעים. ואינהו סבור** [והם, אנשי המקום, סברו]: **מדלגבי** [מכיון שאצל, לענין] **חטאת פסילי** [הם פסולים] ואינם נחשבים למים — **אכשורי נמי** [להכשיר לקבל טומאה הם גם כן] **לא מכשרי** [מכשירים], שאינם נחשבים מים. **ו**אולם **לא היא,** אי אפשר להשוות את הדברים, כי **התם** [שם] **לענין חטאת** — **בעינן** [צריכים אנו] שיהיו **מים חיים** (כפי שנאמר: "ונתן עליו מים חיים אל כלי". במדבר יט, יז), ומי ביצות אינם מים חיים. ואולם **הכא** [כאן] לגבי הכשרה — **אכשורי כל דהו מכשרי** [כל מים שהם מכשירים], וכיון שאותה טעות נגרמה מפני תלמיד שלא דקדק יפה בלשונו,


###### Steinsaltz on Sanhedrin 5b:8
[Steinsaltz on Sanhedrin 5b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/5b:8)

**תנא** [שנה] החכם: **באותה שעה גזרו: תלמיד אל יורה אלא אם כן נוטל** תחילה **רשות מרבו,** והרב אינו נותן לו רשות אם אינו יודע לדייק בדבריו כראוי.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 5b:9
[Steinsaltz on Sanhedrin 5b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/5b:9)

אגב מעשה זה של הוראה מסופר: **תנחום בריה** [בנו] של **ר' אמי איקלע** [נזדמן] **ל**מקום הקרוי **חתר, דרש להו** [להם, לבני המקום]: **מותר ללתות** (לשרות מעט במים להקל על הקליפה בשעת טחינה) **חיטין בפסח,** ואין לחשוש שמא יחמיצו בינתיים. **אמרו לו: לאו** [האם לא] **ר' מני** ש**מן צור איכא הכא** [ישנו כאן] סמוך למקומנו. **ותניא** [ושנינו בברייתא]: **תלמיד אל יורה הלכה במקום רבו, אלא אם כן היה רחוק ממנו** **שלש פרסאות** שהוא **כנגד מחנה ישראל.** שבתוך המחנה אין אדם רשאי לדון בפני משה רבינו. **אמר להו** [להם]: **לאו אדעתאי** [לא היה הדבר בדעתי], כלומר, לא ידעתי שרבי מצוי במקום סמוך.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 5b:10
[Steinsaltz on Sanhedrin 5b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/5b:10)

מסופר: **ר' חייא חזייה לההוא גברא דהוה קאי** [ראה אדם אחד שהיה עומד] **בבית הקברות, אמר ליה** [לו]: **לאו** [האם לא] **בן איש פלוני כהן אתה?** ומה לכהן בבית הקברות? **אמר ליה** [לו] אותו אדם: **אין** [כן], ואולם **אבוה דההוא גברא** [אביו של אותו אדם, כלומר, אבי] **גבה עינים הוה** [היה] החושק במה שאינו ראוי לו, **נתן עיניו בגרושה** ונשאה והוליד ממנה בן, הוא האיש שהיה שם **וחללו** על ידי כך מקדושת כהונה, שבן כהן הנולד מגרושה אין לו קדושת כהונה כלל. כיון שדובר כאן אודות נטילת רשות להורות, דנים עוד בדבר היקפה של רשות זו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 5b:11
[Steinsaltz on Sanhedrin 5b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/5b:11)

**פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] כי נתינת רשות **לפלגא** [למחצה], לחלק מן הדברים, **הא קאמר דמהני** [הרי כבר אמר שהיא מועילה]. ואולם נתינת רשות **על תנאי מאי** [מה דינה]? האם אפשר לתת רשות לזמן מסויים, או למקום מסויים? ומשיבים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ש**אמר ר' יוחנן לרב שמן:****הרי אתה ברשותנו**, כלומר, הרי לך רשות להורות ולדון **עד שתבוא** (תחזור) **אצלנו.** ומשמע שאפשר לתת רשות להורות למשך זמן מוגבל.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 5b:12
[Steinsaltz on Sanhedrin 5b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/5b:12)

ב **גופא** [לגופו] של הענין שכבר הוזכר קודם לגבי בית דין של שנים, **אמר שמואל: שנים שדנו** — **דיניהם דין, אלא שנקרא "בית דין חצוף",** אבל אין הדבר פוגע בסמכותו. **יתיב** [ישב] **רב נחמן** בין תלמידיו **וקאמר להא שמעתא** [ואמר את ההלכה הזו], **איתיביה** [הקשה לו] **רבא לרב נחמן** ממה ששנינו במשנה: **אפילו שנים** בתוך בית הדין **מזכין או שנים מחייבין ואחד אומר "איני יודע"** — **יוסיפו הדיינין** עוד אחד, משום שהנמנע נחשב כאילו לא היה במנין, ואין כאן בית דין. **ואי איתא** [ואם יש] בסיס להלכתו זו של שמואל, אם כן **להוו** [שיהיו] אותם דיינים שכבר הגיעו לידי החלטה **כשנים שדנו,** ולא יצטרכו להוסיף, שגם אם השלישי איננו — יכולים הם לפסוק לבדם.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 5b:13
[Steinsaltz on Sanhedrin 5b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/5b:13)

ענה לו רב נחמן: **שאני התם** [שונה שם], **דמעיקרא אדעתא דתלתא יתיבי** [שמתחילה על דעת שיהיו שלושה היו יושבים] והחליטו שבשלושה יהוו בית דין שלם, ולכן אם נמנע אחד מהם — צריכים הם להשלים את המספר. ואילו **הכא לאו אדעתא דתלתא יתיבי** [כאן לא על דעת של שלושה ישבו], שמתחילה ישבו רק שניים לדון.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 5b:14
[Steinsaltz on Sanhedrin 5b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/5b:14)

**איתיביה** [הקשה לו] עוד ממה ששנינו במקום אחר, **רבן שמעון בן גמליאל אומר: הדין** נעשה **בשלשה** דיינים, **ופשרה** בין המתדיינים נעשית גם **בשנים. ויפה כח פשרה מכח הדין, ששנים שדנו** — **בעלי דינין יכולין לחזור בהן** ולומר שרצונם בבית דין שלם. **ו**אילו **שנים שעשו פשרה** ונתרצו שני הצדדים שיפשרו ביניהם — **אין בעלי דינין יכולין לחזור בהן.**