## Steinsaltz on Sanhedrin Daf 71a

###### Steinsaltz on Sanhedrin 71a:1
[Steinsaltz on Sanhedrin 71a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/71a:1)

— **חייב** משום כניסה למקדש כשהוא שתוי.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 71a:2
[Steinsaltz on Sanhedrin 71a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/71a:2)

א שנינו במשנה ש**אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיאכל בשר וישתה יין. תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אכל כל מאכל ולא אכל בשר, שתה כל משקה ולא שתה יין** — **אינו נעשה בן סורר ומורה, עד שיאכל בשר וישתה יין, שנאמר: "זולל וסבא",** ולשון "זלילה" ו"סביאה" שייכים באכילת בשר ושתיית יין.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 71a:3
[Steinsaltz on Sanhedrin 71a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/71a:3)

**ואף על פי שאין ראייה לדבר,** להלכה זו, הרי יש **זכר לדבר, שנאמר: "אל תהי בסבאי יין בזללי בשר למו"** (משלי כג, כ), **ואומר: "כי סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה"** (שם כא), כלומר, אדם שזולל וסובא והשינה המרובה (בגלל האכילה והשתיה) תביאנו להיות לבוש, בסופו של דבר יהא עני ורש, ולבוש קרעים. מאותו פסוק דרש ו**אמר** **ר' זירא: כל הישן בבית המדרש תורתו נעשית לו קרעים קרעים** שאינו זוכר הלכה שלימה וגמורה, **שנאמר: "וקרעים תלביש נומה".**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 71a:4
[Steinsaltz on Sanhedrin 71a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/71a:4)

ב משנה **גנב משל אביו ואכל ברשות אביו,** או גנב **משל אחרים ואכל ברשות אחרים,** או גנב **משל אחרים ואכל ברשות אביו** — **אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיגנוב** דבר **משל אביו ויאכל ברשות אחרים. ר' יוסי בר' יהודה אומר:** אינו נעשה בן סורר ומורה **עד שיגנוב מ**רכוש **של אביו** **ומשל אמו** כאחד.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 71a:5
[Steinsaltz on Sanhedrin 71a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/71a:5)

ג גמרא את הדינים במשנה מבארים: אם **גנב משל אביו ואכל ברשות אביו** אינו נמשך כל כך אחר הדבר, כי **אף על גב דשכיח ליה** [אף על פי שמצוי לו וקל לגנוב] משל הוריו, מכל מקום הריהו **בעית** [מפחד], שחושש שאביו יראהו אוכל מה שגנב.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 71a:6
[Steinsaltz on Sanhedrin 71a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/71a:6)

**משל אחרים ואכל ברשות אחרים** — **אף על גב** [אף על פי] שהוא **לא בעית** [מפחד] מהם, שהרי אינם יודעים ואינם משגיחים עליו, ואולם **לא שכיח ליה** [מצוי לו] שיגנוב בקלות, **וכל שכן** אם גנב **משל אחרים ואכל ברשות אביו,** שגם **לא שכיח ליה** [מצוי לו], **ובעית** [וגם מפחד מאביו].


###### Steinsaltz on Sanhedrin 71a:7
[Steinsaltz on Sanhedrin 71a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/71a:7)

ואינו חייב **עד שיגנוב משל אביו ויאכל ברשות אחרים,** שדבר זה גם **שכיח ליה** [מצוי לו], **ו**גם הוא **לא בעית** [מפחד], ועשוי להימשך אחר הדבר.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 71a:8
[Steinsaltz on Sanhedrin 71a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/71a:8)

ד שנינו במשנה ש**ר' יוסי בר' יהודה אומר** שאינו חייב כבן סורר ומורה **עד שיגנוב משל אביו ומשל אמו,** ותוהים: **אמו מנא** [מנין] **לה** רכוש עצמאי שיוכל הבן לגנוב משלה? והרי כלל הוא שכל **מה שקנתה אשה קנה בעלה! אמר ר' יוסי בר' חנינא:** הכוונה היא שגנב **מסעודה המוכנת לאביו ולאמו,** שבסעודה זו הרי האב מקנה לאמו את מה שהיא אוכלת.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 71a:9
[Steinsaltz on Sanhedrin 71a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/71a:9)

על הסבר זה מקשים: **והאמר** [והרי אמר] **רב חנן בר מולדה אמר רב הונא: אינו חייב עד שיקנה בשר בזול ויאכל, יין בזול וישתה,** משמע שמתחייב רק כאשר גונב כסף ולא את הדבר עצמו! **אלא אימא** [אמור] שגונב **מדמי סעודה המוכנת לאביו ולאמו.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 71a:10
[Steinsaltz on Sanhedrin 71a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/71a:10)

**איבעית אימא** [אם תרצה אמור] הסבר אחר: **דאקני** [שהקנה] **לה** לאם רכוש זה אדם **אחר** **ואמר לה: "על מנת שאין לבעליך רשות בהן",** שבדרך זו אשה קונה רכוש לעצמה ואין לבעל רשות בו. ואם כן יש אפשרות שיגנוב מרכוש אמו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 71a:11
[Steinsaltz on Sanhedrin 71a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/71a:11)

ה משנה **היה אביו רוצה** שיומת **ואמו אינה רוצה,** או **אביו אינו רוצה ואמו רוצה** — **אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיהו שניהם רוצין. ר' יהודה אומר: אם לא היתה אמו ראויה לאביו** משום שיש חוסר התאמה ביניהם (כמבואר בגמרא) — **אינו נעשה בן סורר ומורה.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 71a:12
[Steinsaltz on Sanhedrin 71a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/71a:12)

ו גמרא על דברי ר' יהודה שואלים: **מאי** [מה פירוש] **"אינה ראויה** לאביו **"?** **אילימא** [אם תאמר] שהיתה אמו לגבי אביו **חייבי כריתות,** ואף שאין קידושין תופסים בהם, ובוודאי אם היתה אמו לגבי אביו **חייבי מיתות בית דין** שקידושין תופסים בהם, ואולם גם אז **סוף סוף אבוה** [אביו] — **אבוה נינהו** [אביו הוא], **ואמיה** [ואמו] — **אמיה נינהו** [אמו היא] ומתקיימים בהם דברי הכתוב בענין בן סורר ומורה!


###### Steinsaltz on Sanhedrin 71a:13
[Steinsaltz on Sanhedrin 71a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/71a:13)

**אלא** הכוונה **"בשוה לאביו" קאמר** [אמר], שצריך שתהא אמו שוה לאביו בכל דבר. **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך], **ר' יהודה אומר: אם לא היתה אמו שוה לאביו בקול ובמראה ובקומה, אינו נעשה בן סורר ומורה. מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? כיצד מוכיח זאת ר' יהודה? — ש**אמר קרא** [הכתוב]: **"איננו שמע בקלנו"** (דברים כא, כ), משמע שיש קול אחיד לשניהם, ו**מ**כיון שלענין **קול בעינן** [צריכים אנו] שיהיו **שוין,** אם כן לענין **מראה וקומה נמי בעינן** [גם כן צריכים אנו] שיהיו **שוין.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 71a:14
[Steinsaltz on Sanhedrin 71a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/71a:14)

ומעירים: **כמאן אזלא הא דתניא** [כשיטת מי הולכת ברייתא זו ששנינו] **בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות,** שלמעשה לא יתכן שיתקיימו הדרישות הנחוצות כדי שיתממש דין זה, **ולמה נכתב** בתורה? — כדי ל**דרוש** ול**קבל שכר** בלימוד זה, שהוא אחד מדברי תורה שיש להם ערך עיוני בלבד. **כמאן** [כשיטת מי]? — כשיטת **ר' יהודה** הדורש שוויון גמור בין ההורים. והרי קשה מאד למצוא שיהיו הורים הדומים זה לזה עד כדי כך.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 71a:15
[Steinsaltz on Sanhedrin 71a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/71a:15)

ודוחים: **איבעית אימא** [אם תרצה אמור] שאותה ברייתא כשיטת **ר' שמעון היא, דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **אמר ר' שמעון: וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי, אביו ואמו מוציאין אותו לסקלו?** הלא אין הדבר אפשרי מבחינה נפשית! **אלא לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב** בתורה — משום **דרוש וקבל שכר. אמר ר' יונתן:** אין זה כך, אלא **אני ראיתיו,** שהייתי במקום שנידון בו בן סורר ומורה **ו**אף **ישבתי על קברו** לאחר שנידון והרגוהו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 71a:16
[Steinsaltz on Sanhedrin 71a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/71a:16)

כיוצא בזה שואלים: **כמאן אזלא הא דתניא** [כשיטת מי הולכת ברייתא זו ששנינו]: **עיר הנדחת לא היתה ולא עתידה להיות, ולמה נכתבה?** — משום **דרוש וקבל שכר. כמאן** [כשיטת מי] — כשיטת **ר' אליעזר, דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' אליעזר אומר: כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת** או שאר ספרי קודש — **אינה נעשית עיר הנדחת.** וקשה לשער שתהיה עיר שלימה שאפילו מזוזה אחת אין בה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 71a:17
[Steinsaltz on Sanhedrin 71a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/71a:17)

ושואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם] של ר' אליעזר שעיר כזו אינה נעשית עיר הנדחת? ומשיבים: **אמר קרא** [הכתוב] **"ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת באש** את העיר ואת כל שללה**"** (שם יג, יז) **וכיון דאי איכא** [שאם יש] **מזוזה** שם **לא אפשר** לשרוף הכל, **דכתיב** [שכן נאמר]: **"**ונתצתם את מזבחותם... ואשריהם תשרפון באש... **לא תעשון כן לה' אלהיכם"** (שם יב, ג–ד), ומכאן למדו שאסור לשרוף דבר המקודש לה', ולכן עיר כזו שיש בה ואפילו מזוזה אחת אי אפשר לקיים בה דין עיר הנדחת. **אמר ר' יונתן:** אינו כן, אלא **אני ראיתיה** שדנוה **וישבתי על תילה.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 71a:18
[Steinsaltz on Sanhedrin 71a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/71a:18)

ועוד הערה דומה: **כמאן אזלא הא דתניא** [כשיטת מי הולכת ברייתא זו ששנינו] **בית המנוגע** בצרעת **לא היה ולא עתיד להיות. ולמה נכתב** בתורה — משום **דרוש וקבל שכר. כמאן** [כשיטת מי]? — כשיטת **ר' אלעזר בר' שמעון. דתנן** [שכן שנינו במשנה], **ר' אלעזר בר' שמעון אומר: לעולם אין הבית טמא** בנגע צרעת **עד שיראה** הנגע בגודל **שתי גריסין על שתי אבנים בשתי כתלים בקרן זוית** שביניהם **ארכו כשני גריסין ורחבו כגריס.** וקשה לשער שיקרה בדיוק כך.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 71a:19
[Steinsaltz on Sanhedrin 71a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/71a:19)

ושואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם ] של **ר' אלעזר בר' שמעון** שכך הוא דורש? — **כתיב** [נאמר] בתורה **"קיר", וכתיב** [ונאמר] באותו פסוק גם **"קירת"** ("וראה את הנגע בקירות הבית שקערורות ירקרקות או אדמדמות ומראיהן שפל מן הקיר". ויקרא יד, לז), **איזהו קיר שהוא כקירות** — **הוי אומר זה קרן זוית.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 71a:20
[Steinsaltz on Sanhedrin 71a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/71a:20)

**תניא** [שנוייה ברייתא], **אמר ר' אליעזר בר' צדוק: מקום היה בתחום עזה והיו קורין אותו "חורבתא סגירתא"** ["חורבה מצורעת"], כלומר, מקום שהיה בו בית המנוגע ומשמע שהיה במציאות בית מנוגע. **אמר ר' שמעון איש כפר עכו: פעם אחת הלכתי לגליל וראיתי מקום שמציינין אותו** כמקום טמא **ואמרו: אבנים מנוגעות** מבית המנוגע בנגע צרעת **פינו לשם,** הרי שהיה במציאות בית המנוגע.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 71a:21
[Steinsaltz on Sanhedrin 71a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/71a:21)

ז משנה **היה אחד מהם,** מן ההורים, **גידם או חיגר או אלם או סומא או חרש** — בנם **אינו נעשה בן סורר ומורה, שנאמר:** "ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקומו" (דברים כא, יט), **"ותפשו בו אביו ואמו",** משמע — **ולא גדמין,** שאינם יכולים לתפוס, **"והוציאו אתו"** — **ולא חגרין,** שאינם יכולים ללכת. ועוד נאמר: "ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומורה איננו שומע בקולנו זולל וסובא" (שם כ) **"ואמרו"** — **ולא אלמין, "בננו זה"** — **ולא סומין,** שאינם יכולים להראות ולומר "זה", **"איננו שמע בקלנו"** — **ולא חרשין,** שאינם שומעים אם קיבל את דבריהם.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 71a:22
[Steinsaltz on Sanhedrin 71a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/71a:22)

לאחר שמביאים אותו כך אל זקני העיר **מתרין בו בפני שלשה ומלקין אותו** על שגנב. אם **חזר וקלקל** (חטא) — **נדון בעשרים ושלשה** דיינים, **ואינו נסקל עד שיהו שם שלשה הראשונים** שלקה בפניהם, **שנאמר: "בננו זה"** — **זהו** הבן **שלקה** כבר פעם אחת **בפניכם.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 71a:23
[Steinsaltz on Sanhedrin 71a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/71a:23)

ח גמרא ממשמעות דברי המשנה רוצים לדקדק: **שמעת מינה** [לומד אתה ממנה], ממשנתנו זו, כי **בעינן קרא כדכתיב** [צריכים אנו לקיים את דברי הכתוב כפי שנאמר] בדיוק לשונו המצומצם, ולא כפי שאפשר להבין בדרך רחבה יותר שהרי כאן מקפידים על קיומה של כל מלה כאמור! ודוחים: אין מכאן ראיה, שכן **שאני הכא** [שונה כאן] שהוא מקרה מיוחד,