## Steinsaltz on Sanhedrin Daf 7a

###### Steinsaltz on Sanhedrin 7a:1
[Steinsaltz on Sanhedrin 7a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/7a:1)

**מצוה למימרא להו** [לומר להם] תחילה: **אי דינא בעיתו, אי** [האם דין אתם רוצים, או] **פשרה בעיתו** [אתם רוצים]. ומקשים: אם כן **היינו** [זוהי] שיטת ה**תנא קמא** [הראשון] המתיר לעשות פשרה! ומסבירים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל למעשה] לענין ה**מצוה** שבדבר. **ר' יהושע בן קרחה סבר:** עשיית פשרה היא **מצוה,** שצריך להציע אפשרות זו. ו**תנא קמא סבר:** אינה מצוה אלא **רשות.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 7a:2
[Steinsaltz on Sanhedrin 7a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/7a:2)

ומקשים: אם כן, הרי שיטה זו של האומר רשות **היינו** [זוהי] שיטתו של **ר' שמעון בן מנסיא** האומר כי כל עוד לא שמע הדיין את טענות הצדדים או אפילו שכבר שמע אלא שאינו יודע להיכן הדין נוטה, הריהו רשאי לעשות פשרה ביניהם! ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל למעשה], שלדעת ר' שמעון בן מנסיא **משתשמע דבריהן ואתה יודע להיכן הדין נוטה, אי** (אין) **אתה רשאי לומר להן צאו ובצעו,** ואילו לדעת התנא הראשון כל עוד לא נגמר הדין ממש יכול הדיין להציע פשרה אף שהוא יודע להיכן הדין נוטה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 7a:3
[Steinsaltz on Sanhedrin 7a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/7a:3)

א למדנו שחכמים דרשו בדרכים שונות את הפסוק "ובוצע ברך נאץ ה' ", ומעירים: **ופליגא** [וחלוקה] דעת כל אחד מהם על דרשתו של **ר' תנחום בר חנילאי.** ש**אמר ר' תנחום בר חנילאי: לא נאמר מקרא זה אלא כנגד מעשה העגל, שנאמר: "וירא אהרן ויבן מזבח לפניו** ויקרא אהרן ויאמר חג לה' מחר**"** (שמות לב, ה) ושואלים: **מה ראה** אהרן שהחליט לעשות את העגל? **אמר ר' בנימין בר יפת אמר ר' אלעזר: ראה** את **חור** שגם אותו הפקיד משה על העם (ראה שמות כד, יד) **שזבוח לפניו,** שהתנגד לעשות את העגל והרגוהו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 7a:4
[Steinsaltz on Sanhedrin 7a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/7a:4)

**אמר** אהרן בליבו: **אי** [אם] **לא שמענא להו השתא** [אשמע להם עכשיו] הרי הם **עבדו** [יעשו] **לי כדעבדו** [כפי שעשו] **בחור,** **ומיקיים** [ויתקיים] אז **בי,** בהריגתי **"אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא"** (איכה ב, כ), **ו**על חטא חמור כזה **לא הויא להו תקנתא** [תהא להם תקנה] **לעולם. מוטב דליעבדו** [שיעבדו] **לעגל, אפשר הויא להו תקנתא** [שתהיה להם תקנה] **בתשובה.** ור' תנחום בן חנילאי אומר שלמרות זאת אסור לשבח את מעשהו של אהרן, והמשבח פשרה זו שעשה אהרן עם עצמו — הריהו כמנאץ ה'.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 7a:5
[Steinsaltz on Sanhedrin 7a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/7a:5)

ושואלים: **והני תנאי** [ואלו תנאים] שלא דרשו את הכתוב **"פוטר מים ראשית מדון** ולפני התגלע הריב נטוש**"** (משלי יז, יד) לענין פשרה, **מאי דרשי ביה** [מה דורשים הם בו]? ומשיבים: הם דורשים אותו **כ**שיטת **רב המנונא.** ש**אמר רב המנונא: אין תחילת דינו של אדם נידון** ביום הדין **אלא על דברי תורה** אם למד או לא למד, **שנאמר: "פוטר מים ראשית מדון",** שהשאלה האם עסק אדם ודבר ("פוטר") בדברי תורה (המשולה כמים) הוא ראשית הדין. מאותו כתוב **אמר רב הונא** כי **האי תיגרא דמיא לצינורא דבידקא דמיא** [תגרה זו שבין אנשים דומה לצנור מים שנפרץ בו פרץ], **כיון דרווח** [שגדל] — **רווח** [גדל], שהפירצה גדלה והולכת במהירות יתירה, והוא שנאמר "פוטר מים" כמי שפותח את המים — כך היא ראשית מדון, שהיא הולכת ונעשית לריב גדול.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 7a:6
[Steinsaltz on Sanhedrin 7a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/7a:6)

**אביי קשישא** [הזקן] **אמר:** תגרה **דמי לגודא דגמלא** [דומה לקרש בגשר עץ], **כיון דקם** [שהוא מתייצב] — **קם** [נעשה יציב] ונשאר קבוע. וכן התגרה ככל שממשיכים בה היא נעשית יותר קבועה וחזקה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 7a:7
[Steinsaltz on Sanhedrin 7a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/7a:7)

ב אגב מדרש הכתוב הזה מביאים עוד פתגמים עממיים בנושאים שונים (לדברים האמורים להלן **שמע"י ושת"י שב"ע זמירו"ת הו"א סימן**).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 7a:8
[Steinsaltz on Sanhedrin 7a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/7a:8)

מסופר: **ההוא דהוה קאמר ואזיל** [אדם אחד שהיה אומר והולך]: **טוביה דשמע ואדיש, חלפוה בישתיה** [טוב לו למי ששומע דברים עליו ושותק, יחלפו ממנו רעות] **מאה.** **אמר ליה** [לו] **שמואל לרב יהודה:** מה שאומר אדם זה **קרא כתיב** [מקרא כתוב] שנאמר **"פוטר מים ראשית מדון".** ששמואל דרש "ראשית מדון" — **ריש מאה דיני** [ראש מאה דינים], ומי שפוטר, כלומר, נמנע מתגרה, חוסך מעצמו מאה רעות. וכיון שמובא סיפור זה מביאים עוד בכיוצא בו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 7a:9
[Steinsaltz on Sanhedrin 7a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/7a:9)

**ההוא דהוה קאמר ואזיל** [אדם אחד שהיה אומר והולך]: **אתרתי תלת גנבא לא מיקטל** [על שתים שלוש פעמים, הגנב אינו נהרג]. **אמר ליה שמואל לרב יהודה: קרא כתיב** [מקרא כתוב] כענין זה, שנאמר: **"כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו"** (עמוס ב, ו), משמע בפחות מכן עדיין יש תקנה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 7a:10
[Steinsaltz on Sanhedrin 7a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/7a:10)

ועוד: **ההוא דהוה קאמר ואזיל** [אדם אחד שהיה אומר והולך]: **שב בירי לשלמנא, וחדא לעביד ביש** [שבעה בורות לאיש שלום וניצול מהם ואחת לעושה רע] ולא יצא ממנו. **אמר ליה שמואל לרב יהודה קרא כתיב** [מקרא כתוב] כענין זה: **"כי שבע יפול צדיק וקם ורשע יפול באחת"** (ראה משלי כד, טז)


###### Steinsaltz on Sanhedrin 7a:11
[Steinsaltz on Sanhedrin 7a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/7a:11)

ועוד **ההוא דהוה קאמר ואזיל** [אדם אחד שהיה אומר והולך]: **דאזיל מבי דינא שקל גלימא** [מי שיוצא מבית הדין נטול גלימה] שהפסידה בדינו — **ליזמר** [יזמר] **זמר וליזיל באורחא** [וילך בדרך], שגם אם הפסיד בדין, הפסיד, ונגמר הענין בצדק. **אמר ליה** [לו] **שמואל לרב יהודה: קרא כתיב** [מקרא כתוב] בענין מינוי שופטים לעם כענין זה: **"וגם כל העם הזה על מקמו יבא בשלום"** (שמות יח, כג), שלא רק הזוכים בדין, אלא גם אלה שהתחייבו יוצאים בשלום.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 7a:12
[Steinsaltz on Sanhedrin 7a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/7a:12)

ועוד: **ההוא דהוה קאמר ואזיל** [אדם אחד שהיה אומר והולך]: **היא ניימא, ודיקולא שפיל** [ישנה, וסל הנצרים על ראשה נופל]. **אמר ליה** [לו] **שמואל לרב יהודה,** **קרא כתיב** [מקרא נאמר]: **"בעצלתים ימך המקרה** ובשפלות ידים ידלוף הבית**"** (קהלת י, יח), כלומר, עצלות גורמת שהכל יתמוטט.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 7a:13
[Steinsaltz on Sanhedrin 7a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/7a:13)

ועוד: **ההוא דהוה קאמר ואזיל** [אדם אחד שהיה אומר והולך]: **גברא דרחיצנא עליה אדייה לגזיזיה** [האיש שבטחתי בו הרים את אגרופו **וקם** עלי. **אמר ליה** [לו] **שמואל לרב יהודה,** **קרא כתיב** [מקרא כתוב]: **"גם איש שלומי אשר בטחתי בו** אוכל לחמי הגדיל עלי עקב**"** (תהילים מא, י).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 7a:14
[Steinsaltz on Sanhedrin 7a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/7a:14)

ועוד: **ההוא דהוה קאמר ואזיל** [אדם אחד שהיה אומר והולך]: **כי רחימתין הוה עזיזא** [כאשר אהבתנו היתה עזה] — **אפותיא דספסירא שכיבן** [על רוחב הסייף שכבנו], והיה לנו מקום למדי, **השתא** [עכשיו] ש**לא עזיזא רחימתין** [עזה אהבתנו] — **פוריא בר שיתין גרמידי לא סגי לן** [מיטה בת ששים אמות אינה דיה לנו]. **אמר רב הונא: קראי כתיבי** [כתובים נאמרו] כעין רעיון זה, **מעיקרא כתיב** [מתחילה נאמר] במשכן **"ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת** מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות**"** (שמות כה, כב) **ותניא** [ושנויה ברייתא] ה**ארון** היה גבוה **תשעה** טפחים **ו**ה**כפורת** עצמה **טפח הרי כאן עשרה,** ומתחילה כשהיתה חיבת ה' לישראל היתה שכינה מתגלה אף במקום מצומצם זה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 7a:15
[Steinsaltz on Sanhedrin 7a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/7a:15)

ובבית המקדש נאמר **"והבית אשר בנה המלך שלמה לה' ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו"** (מלכים א' ו, ב), **ולבסוף כתיב** [נאמר]: **"כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי** ואיזה מקום מנוחתי**"** (ישעיה סו, א), שכאשר חטאו ישראל בית המקדש כולו אינו רחב למדי שתשרה בו שכינה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 7a:16
[Steinsaltz on Sanhedrin 7a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/7a:16)

ג ושבים לבאר דברים שהוזכרו באותה ברייתא **מאי משמע** [מה המשמעות] **דהאי** [שמלה זו] **"לא תגורו" לישנא דכנושי** [לשון כינוס והתכנסות] **הוא,** שמכאן למדים שאין לו לדיין להסתיר דבריו ולהחביאם? **אמר רב נחמן,** **אמר קרא** [הכתוב]: **"ויין לא תשתה ולא תאגר"** (דברים כח, לט) משמע ש"אגירה" היא לשון הכנסה פנימה. **רב אחא בר יעקב אמר, מהכא** [מכאן] לומדים זאת, שנאמר: **"תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה"** (משלי ו, ח), כלומר, "אגירה" היא הכנסה בפנים, **רב אחא בריה** [בנו] של **רב איקא אמר: מהכא** [מכאן] לומדים זאת, שנאמר: **"אגר בקיץ בן משכיל"** (משלי י, ה). כיון שנאמרו דברי ם בהגדרת תפקידם של הדיינים ובהבנת ערכם מביאים עוד דרשות חכמים באותו ענין.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 7a:17
[Steinsaltz on Sanhedrin 7a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/7a:17)

**(אמ"ת ממו"ן ירא"ה סימן)** **אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: כל דיין שדן דין אמת לאמיתו** — הריהו **משרה שכינה בישראל, שנאמר: "אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפט"** (תהלים פב, א), משמע שהשכינה שורה בתוך בית הדין. ולהיפך, **כל דיין שאינו דן דין אמת לאמיתו** — **גורם לשכינה שתסתלק מישראל, שנאמר: "משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה' "**(תהלים יב, ו), כלומר, ה' יקום ויסתלק משם.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 7a:18
[Steinsaltz on Sanhedrin 7a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/7a:18)

**ואמר ר' שמואל בר נחמן אמר ר' יונתן: כל דיין שנוטל מזה ונותן לזה שלא כדין, הקדוש ברוך הוא נוטל ממנו,** מן הדיין, את **נפשו, שנאמר: "אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער. כי ה' יריב ריבם וקבע את קבעיהם נפש"** (משלי כב, כב–כג), כלומר, הגוזל מעניים בדין ("בשער"), הקדוש ברוך הוא יקח ממנו ("קבע") את נפשו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 7a:19
[Steinsaltz on Sanhedrin 7a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/7a:19)

**ואמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: לעולם יראה דיין** את **עצמו כאילו חרב מונחת לו בין ירכותיו, וגיהנם פתוחה לו מתחתיו,** אם יסטה משורת הדין.