## Steinsaltz on Sanhedrin Daf 85b

###### Steinsaltz on Sanhedrin 85b:1
[Steinsaltz on Sanhedrin 85b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/85b:1)

**מידי דהוה** [כמו שהוא] **לאחר מיתה** שהבן חייב בקללת אביו גם לאחר מות אביו, לכן לגבי הבן אין הבדל אם האב חי או מת.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 85b:2
[Steinsaltz on Sanhedrin 85b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/85b:2)

למרות הקושיות הרבות לא נמצאה ראיה גמורה לסתור את דברי רב ששת, ולכן שואלים: **מאי הוה עלה** [מה היה עליה, על הלכה זו], מה המסקנה? **אמר רבה בר רב הונא, וכן תנא דבי** [שנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל: לכל אין הבן נעשה שליח לאביו להכותו ולקללו, חוץ מ**כאשר אביו **מסית, שהרי אמרה תורה: "ולא תחמל ולא תכסה עליו"** (דברים יג, ט), אבל בעבירות אחרות אסור לבן לעשות זאת וייעשה אחר שליח לדבר.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 85b:3
[Steinsaltz on Sanhedrin 85b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/85b:3)

א משנה **המכה אביו ואמו אינו חייב** מיתה **עד שיעשה בהן חבורה. זה חומר** (חומרה) שיש **במקלל** אביו **מבמכה, שהמקלל** אביו ואמו **לאחר מיתה** — **חייב, והמכה** אותם **לאחר מיתה** — **פטור,** שהרי אינו עושה חבורה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 85b:4
[Steinsaltz on Sanhedrin 85b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/85b:4)

ב גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר **"אביו ואמו קלל** דמיו בו**"** (ויקרא כ, ט), וכוונת הדברים היא: אפילו **לאחר מיתה. שיכול** הייתי לומר: **הואיל וחייב במכה וחייב במקלל, מה מכה אינו חייב אלא מחיים** של אביו ואמו — **אף המקלל אינו חייב אלא מחיים.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 85b:5
[Steinsaltz on Sanhedrin 85b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/85b:5)

**ועוד,** לכאורה **קל וחומר** הוא: **ומה מכה שעשה בו** את זה שהוא בבחינת **"שלא בעמך" כ**זה שהוא **ב**בחינת **"עמך",** שאסור להכות גם אדם רשע, בכל זאת **לא חייב בו לאחר מיתה, מקלל שלא עשה בו** את זה שהוא **"שלא בעמך" כ"בעמך",** שהרי האיסור לקלל הוא רק על מי שהוא "בעמך" ואינו רשע, **אינו דין שלא חייב בו לאחר מיתה?**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 85b:6
[Steinsaltz on Sanhedrin 85b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/85b:6)

**תלמוד לומר: "אביו ואמו קלל"** — מכל מקום, אפילו **לאחר מיתה.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 85b:7
[Steinsaltz on Sanhedrin 85b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/85b:7)

ושואלים: **הניחא** [זה נוח] **ל**שיטת **ר' יונתן,** שעל פי שיטתו **מייתר ליה קרא** [מיותר לו פסוק זה] **"אביו ואמו",** ולכן לומד הוא מן החזרה. **אלא ל**שיטת **ר' יאשיה** החולק, **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]?


###### Steinsaltz on Sanhedrin 85b:8
[Steinsaltz on Sanhedrin 85b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/85b:8)

**דתניא** [שכן שנינו בברייתא] על הנאמר "כי **איש איש** אשר יקלל את אביו ואמו" (ויקרא כ, ט): **מה תלמוד לומר "איש איש",** מה טעמה של הכפלה זו? — **לרבות** לא רק איש שמשמעו גבר אלא גם **בת, טומטום ואנדרוגינוס. "אשר יקלל את אביו ואת אמו"** (יקרא כ, ט), **אין לי אלא** שקלל את **אביו ואמו** יחד, ואולם כאשר קילל את **אביו שלא** קילל את **אמו,** או שקילל **את** **אמו שלא** קילל את **אביו, מניין** שחייב? — **תלמוד לומר** פעם שניה: **"אביו ואמו קלל"** — ללמד שעל כל אחד מהם יידון לעצמו, כאילו נאמר **אביו קלל,** או **אמו קלל,** אלו **דברי ר' יאשיה.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 85b:9
[Steinsaltz on Sanhedrin 85b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/85b:9)

**ר' יונתן אומר:** בכתוב זה וכל כיוצא בזה שמוזכרים שנים יחד **משמע שניהן כאחד, ומשמע** כל **אחד ואחד בפני עצמו, עד שיפרט לך הכתוב** במפורש **"יחדיו",** שאז הכוונה היא לשניהם יחד ולא לכל אחד לעצמו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 85b:10
[Steinsaltz on Sanhedrin 85b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/85b:10)

ואם כן לשיטת ר' יאשיה "אביו ואמו קילל" אינו מיותר שהרי למד ממנו לקללת כל אחד מהם לחוד, ולשיטתו **מנא ליה** [מנין לו] שחייב לאחר מיתה? ומשיבים: **נפקא ליה** [יוצא לו, הוא לומד זאת] **מ**פסוק נוסף באותו ענין: **"ומקלל אביו ואמו מות יומת"** (שמות כא, יז).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 85b:11
[Steinsaltz on Sanhedrin 85b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/85b:11)

ומקשים: **ואידך** [והאחר, ר' יונתן] מה עושה הוא בכתוב יתר זה? ומשיבים: **ההוא מיבעי ליה** [צריך לו] כדי **לרבות בת, טומטום ואנדרוגינוס** לאיסור קללה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 85b:12
[Steinsaltz on Sanhedrin 85b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/85b:12)

ומקשים: **ותיפוק ליה** [ושתצא לו, שילמד הלכה זו] מן ההכפלה **"איש איש"!** ומשיבים: לדעתו **דברה תורה כלשון בני אדם** ואין ללמוד מכאן הלכה כלשהי, אלא כפל מילים זה מסגנון לשון המקרא הוא.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 85b:13
[Steinsaltz on Sanhedrin 85b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/85b:13)

ג לגופה של המשנה שואלים: **וליתני** [ושישנה] גם כך: **חומר במכה מבמקלל, שהמכה עשה בו** את זה שהוא בבחינת **"שלא בעמך" כ**זה שהוא **ב**בחינת **"עמך", מה שאין כן במקלל.** ומשיבים: התנא במשנתנו אינו פוסק כך כי **קסבר** [סבור הוא]: **מקשינן** [משוים אנו] **הכאה לקללה,** ואף על הכאה אינו חייב לגבי כל אדם.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 85b:14
[Steinsaltz on Sanhedrin 85b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/85b:14)

ומציעים: **לימא הני תנאי כהני תנאי** [האם לומר שתנאים אלה סוברים כתנאים אלה]? **דתני חדא** [ששנויה ברייתא אחת]: **כותי** (שומרוני) **אתה מצווה על הכאתו,** כלומר, אסור לך להכותו, **ואי** (אין) **אתה מצווה על קללתו** שהרי ודאי אינו נוהג בדיני ישראל, ורשע הוא. **ותניא אידך** [ושנויה ברייתא אחרת]: **אי אתה מצווה לא על קללתו ולא על הכאתו.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 85b:15
[Steinsaltz on Sanhedrin 85b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/85b:15)

**סברוה** [סברו], הניחו מתחילה חכמים שדנו בנושא כי **דכולי עלמא** [לדעת הכל] בשתי הברייתות מוסכם כי **כותים גירי אמת הן** מתחילתם, והריהם מאז כיהודים לכל דבר, אלא שהם יהודים פורקי עול. **מאי לאו בהא קמיפלגי** [האם לא בנושא זה הם חולקים]: **דמר סבר** [שחכם זה בבריייתא השניה סבור] כי **מקשינן** [משווים אנו] **הכאה לקללה,** ולכן כיון שרשעים הם מותר גם להכותם וגם לקללם, **ומר סבר** [וחכם זה בבריייתא הראשונה סבור] כי **לא מקשינן** [אין אנו משווים] **הכאה לקללה,** ורק על קללת אדם רשע פטורים, ולכן פטורים על קללת כותי!


###### Steinsaltz on Sanhedrin 85b:16
[Steinsaltz on Sanhedrin 85b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/85b:16)

את ההסבר הזה דוחים: **לא, דכולי עלמא לא מקשינן** [לדעת הכל אין אנו משווים] **הכאה לקללה, והכא בהא קמיפלגי** [וכאן בענין זה נחלקו], **מר סבר** [חכם זה בבריייתא הראשונה סבור] כי **כותים גירי אמת הן** ונוהגים בהם כאילו היו ישראלים רשעים, ולכן אף שמותר לקללם בשל היותם רשעים, מכל מקום אסור להכותם. **ומר סבר** [וחכם זה בברייתא השניה סבור] כי **כותים גירי אריות הן** ומתחילה לא נתגיירו אלא מאונס ומפחד האריות (מלכים ב' פרק יז), ולא היתה גרותם אמיתית, משום כך אין דינם כלל כיהודים אלא כגויים הם, ולכך מותר הן לקללם והן להכותם.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 85b:17
[Steinsaltz on Sanhedrin 85b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/85b:17)

על סברה זו מקשים: **אי הכי, היינו דקתני עלה** [אם כך, זהו ששנינו עליה] על הלכה זו ברייתא האומרת שאין מצווים לא על הכאתו ולא על קללתו **ושורו כישראל,** שלענין שורו שנגח שור של איש ישראל דנים אותו בדיני ישראל לענין תם ומועד, הרי שוודאי אפילו לתנא זה הכותי כיהודי הוא! **אלא שמע מינה** [למד מכאן] כי **בהיקישא פליגי** [בענין ההיקש, ההשוואה, הם חלוקים] אם הכאה דינה כקללה. ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן].


###### Steinsaltz on Sanhedrin 85b:18
[Steinsaltz on Sanhedrin 85b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/85b:18)

ד משנה **הגונב נפש מישראל** שנמנה בראשית הפרק עם חייבי מיתת חנק — **אינו חייב עד שיכניסנו,** את הנגנב, **לרשותו. ר' יהודה אומר: עד שיכניסנו לרשותו וישתמש בו, שנאמר:** "כי ימצא איש גונב נפש מאחיו מבני ישראל **והתעמר בו ומכרו** ומת הגנב ההוא" (דברים כד, ז), והוא מפרש "והתעמר" שיעשה בו עבודה. **הגונב את בנו** של עצמו ומוכרו, **ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה מחייב, וחכמים פוטרין. גנב** את **מי ש**הוא **חציו עבד וחציו בן חורין** (כגון שהיה שייך לשני שותפים ואחד מהם שחררו), **ר' יהודה מחייב, וחכמים פוטרין.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 85b:19
[Steinsaltz on Sanhedrin 85b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/85b:19)

ה גמרא על דברי המשנה תוהים: **ו**כי ה**תנא קמא לא בעי** [הראשון, חכמים, אינו צריך] **עימור** שישתמש בו, כדי לחייבו?! והרי נאמר הדבר בתורה במפורש! **אמר ר' אחא בריה** [בנו] של **רבא:** לגבי המקרה של **עימור פחות משוה פרוטה איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל] האם עבדות כזו קרויה "עימור", או לא. שחכמים סבורים שאין לדבר קצבה, ור' יהודה אומר שצריך להשתמש בו בעבודה השווה פרוטה לפחות, שיש לה משמעות חוקית.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 85b:20
[Steinsaltz on Sanhedrin 85b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/85b:20)

**בעי** [שאל] **ר' ירמיה: גנבו ומכרו** כשהיה **ישן, מהו?** אם **מכר אשה לעוברה,** שגנב אשה הרה ונתכוון למכור רק את העובר **מהו?** האם **יש דרך עימור בכך, או אין דרך עימור בכך?** כי שמא באופן זה אין איסור עימור.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 85b:21
[Steinsaltz on Sanhedrin 85b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/85b:21)

על ספיקות ר' ירמיה תוהים: **ותיפוק ליה** [ושיצא לו] פתרון השאלה **דליכא** [שהרי אין כאן] **עימור כלל,** שכן הוא עצמו לא עשה באלה כל מלאכה, שכן איזו מלאכה אפשר לעשות בישן או בעובר! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא במקרה כזה: באיש **ישן** — **דזגא עליה** [שנשען עליו], ו**אשה** מעוברת — **דאוקמא באפי זיקא** [שהעמידה בפני הרוח] כדי שלא תנשוב בו, ואם כן עשה הוא עצמו שימוש באלה. והשאלה היא: אם **דרך עימור בכך,** שאפשר לומר שדברים אלה קרויים עימור, **או אין דרך עימור בכך?** ושואלים: אכן, **מאי** [מה הדין] בשאלה זו? לשאלה זו לא נמצאה תשובה ועל כן **תיקו** [תעמוד] במקומה, ללא פתרון.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 85b:22
[Steinsaltz on Sanhedrin 85b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/85b:22)

ו **תנו רבנן** [שנו חכמים בברייתא], ממה שנאמר: **"כי ימצא איש גנב נפש מאחיו"** (שם כד, ז), **אין לי** ללמוד **אלא איש שגנב,** ואולם **אשה מניין** שחייבת על גניבת אדם? — **תלמוד לומר: "וגנב איש** ומכרו ונמצא בידו מות יומת


###### Steinsaltz on Sanhedrin 85b:23
[Steinsaltz on Sanhedrin 85b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/85b:23)

**"**(שמות כא, טז), שכיון שלא פירש מי הגונב — אף אשה בכלל זה. **אין לי** דין זה **אלא** ב**איש שגנב בין אשה ובין איש** (שהרי נאמר בו "גונב נפש") **ו**כן **אשה שגנבה איש,** ואולם **אשה שגנבה אשה מניין** שחייבת? — **תלמוד לומר: "ומת הגנב ההוא"** (דברים כד, ז) — **מכל מקום,** יהא אשר יהא הגנב והנגנב.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 85b:24
[Steinsaltz on Sanhedrin 85b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/85b:24)

**תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת] באותו נושא: **"כי ימצא איש גנב נפש מאחיו"** — **אחד הגונב את האיש, ואחד הגונב את האשה, ואחד גר, ואחד עבד משוחרר וקטן** — **חייב,** שכל אלה בכלל "נפש" הם. **גנבו ולא מכרו,** או **מכרו ועדיין ישנו ברשותו** — **פטור. מכרו לאביו** של הנגנב **או לאחיו, או לאחד מן הקרובים** — **חייב. הגונב את העבדים** — **פטור.**