## Steinsaltz on Sanhedrin Daf 91b

###### Steinsaltz on Sanhedrin 91b:1
[Steinsaltz on Sanhedrin 91b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/91b:1)

**בכורות** (בכורי תאנים) **נאות, והושיב בו שני שומרים** לשמור את הגן, **אחד חיגר** שאינו יכול להלך, **ואחד סומא,** שאף אחד מהם לא יוכל להגיע לפירות הפרדס. **אמר לו** ה**חיגר לסומא: בכורות נאות אני רואה בפרדס, בא והרכיבני** על גבך, ואני אראה לך את הדרך **ונביאם לאכלם. רכב חיגר על גבי סומא, והביאום ואכלום.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 91b:2
[Steinsaltz on Sanhedrin 91b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/91b:2)

**לימים בא בעל פרדס. אמר להן: בכורות נאות** שבפרדס **היכן הן? אמר לו חיגר: כלום יש לי רגלים להלך בהן? אמר לו סומא: כלום יש לי עינים לראות** את הדרך? **מה עשה** בעל הפרדס שהבין כיצד נעשתה ההערמה? **הרכיב חיגר על גבי סומא** כדרך שחטאו, **ודן אותם כאחד.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 91b:3
[Steinsaltz on Sanhedrin 91b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/91b:3)

**אף הקדוש ברוך הוא** לעתיד לבוא **מביא נשמה וזורקה** שוב **בגוף, ודן אותם כאחד** כדרך שחטאו כשהיו יחד, **שנאמר: "יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו"** (תהלים נ, ד). **"יקרא אל השמים מעל"** — **זו נשמה** שהיא העליונה, **"ואל הארץ לדין עמו"** — **זה הגוף.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 91b:4
[Steinsaltz on Sanhedrin 91b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/91b:4)

ועוד מספרים על שיחה שהיתה ביניהם בנושא אחר: **אמר ליה** [לו] **אנטונינוס לרבי: מפני מה חמה יוצאה במזרח ושוקעת במערב? אמר ליה** [לו]: **אי הוה איפכא נמי הכי הוה אמרת לי** [אילו היה ההיפך גם כן כך היית אומר, שואל אותי], והרי צריכה השמש לזרוח מצד אחד ולשקוע מצד אחר. **אמר ליה** [לו]: **הכי קאמינא** [כך אומר אני] **לך,** כלומר, זו היא שאלתי: **מפני מה שוקעת במערב** ואינה פונה לעתים לצדדים אחרים?


###### Steinsaltz on Sanhedrin 91b:5
[Steinsaltz on Sanhedrin 91b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/91b:5)

**אמר ליה** [לו]: **כדי ליתן שלום לקונה,** שכאשר היא שוקעת למערב הריהי כמשתחווה, **שנאמר: "וצבא השמים לך משתחוים"** (נחמיה ט, ו), והשכינה היא בצד מערב כפי שמצינו במקדש, ששם מקום קודש הקדשים. **אמר ליה** [לו]: אם לצורך זה שוקעת במערב, אם כן **ותיתי** [ותבוא] השמש **עד פלגא** [חצי] ה**רקיע** ותרד מעט, **ותתן שלמא** [שלום] כמשתחווה למערב **ותיעול** [ותחזור ותיכנס] למקומה במזרח, כדי לשקוע שם! ענה לו: דבר זה נעשה **משום פועלים, ומשום עוברי דרכים,** שאם לא היתה החמה שוקעת בכיוון מסויים ואורה פוחת והולך, לא היו אלה יודעים את שעת היום להכין עצמם ללכת לביתם או לבית מלון.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 91b:6
[Steinsaltz on Sanhedrin 91b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/91b:6)

**ו**עוד **אמר לו אנטונינוס לרבי: נשמה מאימתי ניתנה באדם,** האם **משעת פקידה,** כלומר, משעה שנקלט זרע האיש אצל האשה, **או משעת יצירה** כאשר נוצרת כבר צורה מסויימת של עובר, והיא נחשבת כעבור ארבעים יום לאחר תחילת ההריון. **אמר לו** רבי: **משעת יצירה. אמר לו** אנטונינוס: לא יתכן דבר זה, האם **אפשר** ש**חתיכה של בשר עומדת** אפילו **שלשה ימים בלא מלח ואינה מסרחת?** בוודאי אין העובר יכול להתקיים ארבעים יום ללא נפש חיים, **אלא** בהכרח יש בו נשמה **משעת פקידה. אמר רבי: דבר זה למדני אנטונינוס, ו**אף ה**מקרא מסייעו, שנאמר** בתיאור הלידה **"ופקדתך שמרה רוחי"** (איוב י, יב), לרמוז שמשעת פקידה שומר אני את הרוח בקרבי.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 91b:7
[Steinsaltz on Sanhedrin 91b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/91b:7)

**ו**עוד **אמר לו אנטונינוס לרבי: מאימתי יצר הרע שולט באדם,** האם **משעת יצירה או משעת יציאה** מן הרחם? **אמר לו** רבי: **משעת יצירה. אמר לו** אנטונינוס: **אם כן** הוא, יהא העובר **בועט במעי אמו ויוצא** מפני שתקפו יצרו לכך! **אלא** ודאי יצרו שולט בו **משעת יציאה. אמר רבי: דבר זה למדני אנטונינוס, ומקרא מסייעו, שנאמר: "לפתח חטאת רבץ"** (בראשית ד, ז), לרמוז שמשעה שאדם יוצא מפתח הרחם מאז רובצת בו החטאת־היצר.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 91b:8
[Steinsaltz on Sanhedrin 91b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/91b:8)

א **ריש לקיש רמי** [השליך, הראה סתירה] בין שני מקראות העוסקים בתחיית המתים: **כתיב** [נאמר] **"**הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ **בם עור ופסח הרה וילדת יחדו"** (ירמיה לא, ז), שמשם מובן שבאחרית הימים יהיו עדיין בעלי מומים, **וכתיב** [ונאמר]: **"אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה"** (ישעיה לה, ו). **הא** [הרי] **כיצד** ניישב את המקראות? אלא יש לומר: **עומדין** כולם בתחיית המתים **במומן, ומתרפאין** לאחר מכן.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 91b:9
[Steinsaltz on Sanhedrin 91b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/91b:9)

בנושא דומה **עולא רמי** [השליך, הראה סתירה]: **כתיב** [נאמר] **"בלע המות לנצח ומחה ה'** אלהים **דמעה מעל כל פנים"** (שם כה, ח), הרי שלא יהא עוד מוות בעולם. **וכתיב** [ונאמר] במקום אחר: **"כי הנער בן מאה שנה ימות לא יהיה משם עוד עול ימים"** (שם סה, כ). והשיב: **לא קשיא** [אינו קשה], **כאן** — **בישראל** שלא ימותו כלל, **כאן** — **בגוים** שאמנם יחיו חיים ארוכים מאד אך לבסוף ימותו. ושואלים: **וגוים מאי בעו התם** [מה צריכים אותם שם]? ומשיבים: **הנך דכתיב בהו** [אלה הם הגוים שנאמר בהם] **"ועמדו זרים ורעו** **צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם"** (שם סא, ה).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 91b:10
[Steinsaltz on Sanhedrin 91b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/91b:10)

**רב חסדא רמי** [השליך, הראה סתירה]: **כתיב** [נאמר] **"וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות** בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד**"** (שם כד, כג), משמע שלא יאירו עוד הירח והשמש, **וכתיב** [ונאמר]: **"והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים"** (שם ל, כו), משמע שיתקיימו המאורות אלא שאורם יגדל! והשיב: **לא קשיא** [אינו קשה], **כאן לימות המשיח** יגדל אור החמה והלבנה, **כאן לעולם הבא** יהיה רק אור ה' לבדו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 91b:11
[Steinsaltz on Sanhedrin 91b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/91b:11)

ושואלים: **ול**שיטת **שמואל** ש**אמר** ש**אין** הבדל **בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד גליות בלבד** שישתחררו ממנו ישראל, כיצד מסביר הוא את הסתירה במקראות? ומשיבים: אף לדעתו **לא קשיא** [אינו קשה], ושניהם מדברים בעולם הבא, אלא **כאן** — **במחנה צדיקים** יהיה אור החמה שבעתים, **כאן** — **במחנה שכינה** לא יהיה אלא אור ה' לבדו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 91b:12
[Steinsaltz on Sanhedrin 91b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/91b:12)

**רבא רמי** [השליך, הראה סתירה]: **כתיב** [נאמר] **"אני אמית ואחיה"** (דברים לב, לט), משמע שבכוחו של ה' להחיות מתים, **וכתיב** [ונאמר] אחר כך **"מחצתי ואני ארפא"** (דברים לב, לט), שהוא שבח פחות מזה! אלא יש להבין: **אמר הקדוש ברוך הוא: מה שאני ממית** — **אני מחיה,** כלומר, כשם שמתו אנשים כך יחיו מתחילה בתחיית המתים, **והדר** [ואחר כך] **מה שמחצתי** — **ואני ארפא.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 91b:13
[Steinsaltz on Sanhedrin 91b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/91b:13)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא על הנאמר **"אני אמית ואחיה", יכול** שכוונת הפסוק היא **שתהא מיתה ב**אדם **אחד וחיים באחד כדרך שהעולם נוהג** כעת? — **תלמוד לומר: "מחצתי ואני ארפא", מה** ענייני **מחיצה ורפואה** שהוזכרו בפסוק זה ודאי הכוונה **ב**אדם **אחד** — **אף מיתה וחיים באחד, מיכן תשובה לאומרין אין תחיית המתים מן התורה.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 91b:14
[Steinsaltz on Sanhedrin 91b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/91b:14)

**תניא** [שנויה ברייתא], **אמר ר' מאיר: מניין לתחיית המתים מן התורה?** — **שנאמר: "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' "**(שמות טו, א), **"שר" לא נאמר אלא "ישיר"** — **מכאן לתחיית המתים מן התורה,** לומר שעתיד משה רבינו לחזור ולשיר את השירה. ו**כיוצא בדבר אתה אומר** על הכתוב: **"אז יבנה יהושע מזבח לה' "**(יהושע ח, ל), **"בנה" לא נאמר אלא "יבנה"** — **מכאן לתחיית המתים מן התורה.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 91b:15
[Steinsaltz on Sanhedrin 91b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/91b:15)

ומקשים: **אלא מעתה** שאתה למד ממה שנאמרו דברים בלשון עתיד, אם כן הכתוב **"אז יבנה שלמה במה לכמוש שקץ מואב"** (מלכים א' יא, ז), **הכי נמי** [כך גם כן] תאמר שהכוונה ש**יבנה** לעתיד לבוא?! אלא את הצורה "יבנה" יש לפרש בדרך אחרת, שלא נאמר שבנה שלמה עצמו במה לאליל, **אלא מעלה** (מחשיב) **עליו** **הכתוב כאילו בנה,** מתוך שלא עיכב ביד נשותיו. ואם כן אין ראיה מלשון זו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 91b:16
[Steinsaltz on Sanhedrin 91b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/91b:16)

**אמר ר' יהושע בן לוי: מניין לתחיית המתים מן התורה?** — **שנאמר: "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה"** (תהלים פד, ה), **"היללוך" לא נאמר, אלא "יהללוך"** בלשון עתיד — **מכאן לתחיית המתים מן התורה. ואמר ר' יהושע בן לוי: כל האומר שירה** לה' **בעולם הזה, זוכה ואומרה** גם **לעולם הבא, שנאמר "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה",** כלומר, עוד יזכו להללך לעתיד לבוא.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 91b:17
[Steinsaltz on Sanhedrin 91b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/91b:17)

**אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: מניין לתחיית המתים מן התורה?** — **שנאמר: "קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו** כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון**"** (ישעיה נב, ח), **"ריננו" לא נאמר, אלא "ירננו"** — **מכאן לתחיית המתים מן התורה.** ג **ואמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: עתידין כל הנביאים כולן** להיות **אומרים שירה בקול אחד, שנאמר: "קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו"** (ישעיה נב, ח).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 91b:18
[Steinsaltz on Sanhedrin 91b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/91b:18)

**אמר רב יהודה אמר רב: כל המונע הלכה מפי תלמיד** הרוצה ללמוד, **כאילו גוזלו מנחלת אבותיו, שנאמר: "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב"** (דברים לג, ד), שהתורה **מורשה** (ירושה) **היא לכל ישראל מששת ימי בראשית,** ומי שמעכב את התלמיד מללמוד, הרי זה כגוזל ממנו את נחלתו המורשתית. **אמר רב חנא בר ביזנא אמר ר' שמעון חסידא: כל המונע הלכה מפי תלמיד, אפילו עוברין שבמעי אמו מקללין אותו** על כך, **שנאמר: "מנע בר**