## Steinsaltz on Sanhedrin Daf 92a

###### Steinsaltz on Sanhedrin 92a:1
[Steinsaltz on Sanhedrin 92a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/92a:1)

**יקבהו לאום** וברכה לראש משביר**"** (משלי יא, כו), **ואין** משמעות **"לאום" אלא עוברין,** כלומר, אף הם קרויים "לאום", **שנאמר: "**שני גוים בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו **ולאם מלאם יאמץ"** (בראשית כה, כג), **ואין "קבה" אלא קללה, שנאמר** בדברי בלעם: **"מה אקב לא קבה אל"** (במדבר כג, ח), **ואין** משמעות **"בר" אלא תורה, שנאמר "נשקו בר פן יאנף"** (תהלים ב, יב), המתפרש: החזיקו בתורה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 92a:2
[Steinsaltz on Sanhedrin 92a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/92a:2)

**עולא בר ישמעאל אומר:** מי שמונע הלכה מפי תלמיד **מנקבין אותו ככברה,** וראיה לדבר — **כתיב הכא** [נאמר כאן]: **"**מונע בר **יקבהו לאום"** (משלי יא, כו), **וכתיב התם** [ונאמר שם]: **"ויקב חר בדלתו"** (מלכים ב' יב, י), הרי ש"נקיבה" לשון עשיית חור הוא. **ואמר אביי:** מנקבים אותו **כי אוכלא דקצרי** [כמו טפטפת המים של הכובסים].


###### Steinsaltz on Sanhedrin 92a:3
[Steinsaltz on Sanhedrin 92a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/92a:3)

**ואם למדו** הרב לתלמיד, **מה שכרו? אמר רבא אמר רב ששת: זוכה לברכות כיוסף, שנאמר: "וברכה לראש משביר"** (משלי שם), **ואין "משביר" אלא** כינוי ל**יוסף, שנאמר: "ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ"** (בראשית מב, ו).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 92a:4
[Steinsaltz on Sanhedrin 92a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/92a:4)

**אמר רב ששת: כל המלמד תורה בעולם הזה, זוכה ומלמדה לעולם הבא, שנאמר: "ומרוה גם הוא יורה"** (משלי יא, כה), שהמורה (="מרוה" בחילוף אותיות) ימשיך להורות גם בעתיד.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 92a:5
[Steinsaltz on Sanhedrin 92a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/92a:5)

א ושוב חוזרים לענין הראשון, **אמר רבא: מניין לתחיית המתים מן התורה?** — שאת מה **שנאמר: "יחי ראובן ואל ימת** ויהי מתיו מספר**"** (דברים לג, ו) יש לפרש כך: **"יחי ראובן"** — **בעולם הזה, "ואל ימת"** — **לעולם הבא. רבינא אמר** ראיה **מהכא** [מכאן], ממה שנאמר: **"ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם"** (דניאל יב, ב). **רב אשי אמר** ראיה **מהכא** [מכאן]: **"ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין"** (שם יג).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 92a:6
[Steinsaltz on Sanhedrin 92a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/92a:6)

ב **אמר ר' אלעזר: כל פרנס שמנהיג את הצבור בנחת** בלא כעס וביושר **זוכה ומנהיגם לעולם הבא, שנאמר: "כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם"** (ישעיה מט, י), שכשם שרחמם בעולם הזה, כן יזכה להנהיגם לעולם הבא. ואגב מאמרו זה של ר' אלעזר מביאים עוד שורת מאמרים מתורתו בענייני הנהגת האדם ודרכו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 92a:7
[Steinsaltz on Sanhedrin 92a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/92a:7)

**ואמר ר' אלעזר: גדולה** מעלת ה**דעה** שיש באדם שהיא התבונה והידיעה לנהוג בדרכי החיים, לפי **שניתנה בין שתי אותיות,** כלומר, בין שני שמות קדושים, **שנאמר: "כי אל דעות ה' "**(שמואל א' ב, ג), והרי זה מורה על מעלת הדעת.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 92a:8
[Steinsaltz on Sanhedrin 92a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/92a:8)

**ואמר ר' אלעזר: גדול** מעלת ה**מקדש שניתן** אף הוא **בין שתי אותיות, שנאמר: "**מכון לשבתך **פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך"** (שמות טו, יז). **מתקיף לה** [מקשה עליה] על שמועה זו **רב אדא קרחינאה: אלא מעתה** לפי אותו עקרון תאמר כי **גדולה נקמה ש**הרי **ניתנה** אף היא **בין שתי אותיות, דכתיב** [שנאמר]: **"אל נקמות ה' אל נקמות הופיע"** (תהלים צד, א)!


###### Steinsaltz on Sanhedrin 92a:9
[Steinsaltz on Sanhedrin 92a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/92a:9)

**אמר ליה** [לו]: אין מכאן סתירה, כי **למילתיה** [לעניינו, לצרכה], **הכי נמי** [כך גם כן] שלעתים נקמה גם היא דבר גדול, וכשיטת **עולא.** ש**אמר עולא: שתי הופעיות הללו** "אל נקמות הופיע", וכן "הופיע מהר פארן" (דברים לג, ב), **למה?** — **אחת למדת טובה** של מתן תורה, **ואחת למדת פורענות** לנקום מאויבי ישראל ומשעבדיו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 92a:10
[Steinsaltz on Sanhedrin 92a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/92a:10)

את שתי מימרותיו האחרונות מקשר **ואמר ר' אלעזר** במאמר: **כל אדם שיש בו דעה כאילו נבנה בית המקדש בימיו, שזה** המקדש **ניתן בין שתי אותיות, וזה** הדעת **ניתן בין שתי אותיות.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 92a:11
[Steinsaltz on Sanhedrin 92a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/92a:11)

**ואמר ר' אלעזר: כל אדם שיש בו דעה לסוף** הוא **מתעשר, שנאמר: "ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים"** (משלי כד, ד).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 92a:12
[Steinsaltz on Sanhedrin 92a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/92a:12)

**ואמר ר' אלעזר: כל אדם שאין בו דעה אסור לרחם עליו, שנאמר: "כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו"** (ישעיה כז, יא), ואם ה' אינו מרחם עליו, כל שכן בני אדם אחרים אין להם לרחם עליו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 92a:13
[Steinsaltz on Sanhedrin 92a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/92a:13)

**ואמר ר' אלעזר: כל הנותן פיתו למי שאין בו דעה, יסורין באין עליו, שנאמר: "לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו"** (עובדיה א, ז), כלומר, הנותן לחמו למי שאין תבונה בו סופו שיהא לו למחלה. ומפרש: **ואין** משמעות **"מזור" אלא יסורין,** על פי ההקבלה בכתוב **שנאמר: "וירא אפרים** **ד****את חליו ויהודה את מזרו"** (הושע ה, יג).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 92a:14
[Steinsaltz on Sanhedrin 92a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/92a:14)

**ואמר ר' אלעזר: כל אדם שאין בו דעה** — **לסוף** הוא **גולה** ממקומו, **שנאמר: "לכן גלה עמי מבלי דעת"** (ישעיה ה, יג).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 92a:15
[Steinsaltz on Sanhedrin 92a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/92a:15)

ג **ו**עוד **אמר ר' אלעזר: כל בית שאין דברי תורה נשמעים בו בלילה** — **אש** של גיהנום **אוכלתו, שנאמר: "כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו"** (איוב כ, כו), ו**אין** משמעות **"שריד" אלא תלמיד חכם, שנאמר: "ובשרידים אשר ה' קרא"** (יואל ג, ה), שבית חשוך ודומם מתורה בלילה, תאכלהו אש שאינה צריכה להצתה — אש גיהנום.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 92a:16
[Steinsaltz on Sanhedrin 92a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/92a:16)

**ואמר ר' אלעזר: כל שאינו מהנה תלמידי חכמים מנכסיו, אינו רואה סימן ברכה לעולם, שנאמר: "אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו"** (איוב כ, כא), **ואין** משמעות **"שריד" אלא תלמידי חכמים, שנאמר: "ובשרידים אשר ה' קרא"** ומי שאינו משתף את החכם ("שריד") באכלו — לא יגיע ("יחיל") לטובה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 92a:17
[Steinsaltz on Sanhedrin 92a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/92a:17)

**ואמר ר' אלעזר: כל שאינו משייר פת על שלחנו** ומראה בכך שמודה לה' על שנתן לו די והותר — **אינו רואה סימן ברכה לעולם, שנאמר: "אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו"** ומקשים:


###### Steinsaltz on Sanhedrin 92a:18
[Steinsaltz on Sanhedrin 92a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/92a:18)

**והאמר** [והרי אמר] **ר' אלעזר** עצמו: **כל המשייר פתיתים על שלחנו כאילו עובד עבודה זרה, שנאמר: "הערכים לגד שלחן והממלאים למני ממסך"** (ישעיה סה, יא), שהיו משמרים למזל הבית ("גד") פירורים במתנה, והרי הם כעבודה זרה! ומשיבים: **לא קשיא** [אינו קשה]: **הא** [זה] — **דאיכא** [שיש] פת **שלימה בהדיה** [עימו], ואם מקפיד להוסיף עוד פירורים הרי זה מראה שכוונתו לעבודה זרה, **הא** [זה] — **דליכא** [שאין] פת **שלימה בהדיה** [עימו].


###### Steinsaltz on Sanhedrin 92a:19
[Steinsaltz on Sanhedrin 92a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/92a:19)

**ואמר ר' אלעזר: כל המחליף בדיבורו,** שאינו עומד בדיבורו, **כאילו עובד עבודה זרה,** וראיה לדבר — **כתיב הכא** [נאמר כאן] כשבא יעקב לקחת את ברכת עשו: **"והייתי בעיניו כמתעתע"** (בראשית כז, יב), **וכתיב התם** [ונאמר שם] לגבי עבודה זרה: **"הבל המה מעשה תעתעים"** (ירמיה י, טו).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 92a:20
[Steinsaltz on Sanhedrin 92a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/92a:20)

**ואמר ר' אלעזר: כל המסתכל בערוה קשתו ננערת,** כלומר, אונו נפגם, **שנאמר: "עריה תעור קשתך"** (חבקוק ג, ט), שהמסתכל בערוה ("עריה") הרי זה מנער ופוגם כוח קשתו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 92a:21
[Steinsaltz on Sanhedrin 92a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/92a:21)

**ואמר ר' אלעזר: לעולם הוי קבל וקיים,** כלומר, לעולם תהיה חשוך (לא ידוע) ותתקיים (תחיה). **אמר ר' זירא: אף אנן נמי תנינא** [אנו גם כן שנינו] במשנה מעין רעיון זה, שאמרו: **בית אפל** שנראה בו כעין נגע צרעת **אין פותחין לו חלונות לראות נגעו,** והבית בחזקת טהרה. הרי שדווקא האפל נשאר קיים. ומעירים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] רעיון זה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 92a:22
[Steinsaltz on Sanhedrin 92a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/92a:22)

ד ועוד לענין תחיית המתים **אמר ר' טבי אמר ר' יאשיה: מאי דכתיב** [מהו שנאמר] **"שאול ועצר רחם ארץ לא שבעה מים"** (משלי ל, טז), **וכי מה ענין שאול אצל רחם? אלא לומר לך** וללמדך: **מה רחם מכניס** את הזרע **ומוציא** תינוק, **אף שאול** (הקבר) **מכניס ומוציא** לתחיית המתים.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 92a:23
[Steinsaltz on Sanhedrin 92a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/92a:23)

**והלא דברים קל וחומר: ומה רחם שמכניסין בו בחשאי** — **מוציאין ממנו בקולי קולות** שצועקת היולדת בשעת לידה, **שאול שמכניסין בו בקולות** הבוכים והאבלים על המת — **אינו דין שמוציאין ממנו בקולי קולות?** ובוודאי ישמעו קולות עצומים כשתגיע עת התחיה. **מיכן תשובה לאומרין: אין תחיית המתים מן התורה.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 92a:24
[Steinsaltz on Sanhedrin 92a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/92a:24)

**תנא דבי** [שנה החכם מבית מדרשו] של **אליהו: צדיקים שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיותן** לעתיד לבוא שוב **אינן חוזרין לעפרן, שנאמר: "והיה הנשאר בציון והנותר בירושל ם קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושל ם"** (ישעיה ד, ג), **מה קדוש לעולם קיים אף הם לעולם קיימין.**