## Steinsaltz on Sanhedrin Daf 96a

###### Steinsaltz on Sanhedrin 96a:1
[Steinsaltz on Sanhedrin 96a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/96a:1)

**ושני נפשך** [ושנה עצמך] שלא יכירוך. שאל אותו סנחריב: **במאי אישני** [במה אשנה]? **אמר ליה** [לו] **זיל אייתי** [לך הבא] **לי מספרא, ואיגזייך אנא** [מספריים, ואגזוז אותך אני] שאל סנחריב: **מהיכא אייתי** [מהיכן אביא]? **אמר ליה** [לו] הקדוש ברוך הוא: **עול לההוא ביתא ואייתי** [לך לאותו בית והבא]. **אזל אשכחינהו** [הלך מצאם], **אתו** [באו] **מלאכי שרת ואידמו ליה כגברי** [ונדמו לו כבני אדם], **והוו קא טחני קשייתא** [והיו טוחנים גרעיני תמרים].


###### Steinsaltz on Sanhedrin 96a:2
[Steinsaltz on Sanhedrin 96a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/96a:2)

**אמר להו** [להם] סנחריב: **הבו** [תנו] **לי מספרא** [מספריים], **אמרו ליה** [לו] מלאכי השרת: **טחון חד גריוא דקשייתא** [סאה אחת של גרעינים] **וניתן לך.** **טחן חד גריוא דקשייתא ויהבו ליה מספרתא** [סאה אחת של גרעינים ונתנו לו מספריים]. **עד דאתא** [שבא], **איחשך** [חשך היום]. **אמר ליה** [לו] הקדוש ברוך הוא לסנחריב: **זיל אייתי נורא** [לך הבא אש] להאיר. **אזל ואייתי נורא** [הלך סנחריב והביא אש]. **בהדי דקא נפח ליה, אתלי ביה נורא בדיקניה, אזל גזייה לרישיה ודיקניה** [בעוד שהוא נופח באש ללבותה, אחזה האש בזקנו, הלכה וגלחה את ראשו וזקנו] **אמרו: היינו דכתיב** [זהו שנאמר]: **"וגם את הזקן תספה"** (ישעיה ז, כ). **אמר רב פפא: היינו דאמרי אינשי** [זהו שאומרים בני אדם] כפתגם עממי: **"גרירתיה לארמאה שפיר ליה** [אם חרכת את הגוי ונאה היה בעיניו], **איתלי ליה נורא בדיקניה** [הדלק לו אש בזקנו] **ולא שבעת חוכא מיניה** [תשבע צחוק ממנו], ופתגם זה בא לומר שאם אדם אינו מוחה כשמזלזלים בו, ממשיכים לעשות זאת, אבל הדימוי נלקח ממעשה סנחריב.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 96a:3
[Steinsaltz on Sanhedrin 96a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/96a:3)

**אזל אשכח דפא מתיבותא** [הלך סנחריב מצא קרש מתיבתו] של **נח, אמר: היינו אלהא רבא דשיזביה** [זהו האל הגדול שהצילו] את **נח מטופנא** [מהמבול], **אמר: אי אזיל ההוא גברא ומצלח, מקרב להו לתרין בנוהי קמך** [אם ילך אותו איש, כלומר, אני, ויצליח, יקריב את שני בניו לפניך]. **שמעו בנוהי וקטלוהו** [בניו והרגוהו], **היינו דכתיב** [זהו שנאמר]: **"ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכהו בחרב** והמה נמלטו ארץ אררט**"** (מלכים ב' יט, לז) ומפרש "נסרוך" לשון נסר, שהשתחווה לנסר ועשו אלוה.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 96a:4
[Steinsaltz on Sanhedrin 96a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/96a:4)

א כיון שהוזכרו קודם מלכים שבאו למלחמה על אברהם (רמ"ה), מבארים: נאמר באברהם **"ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם"** (בראשית יד, טו), והמלה "לילה" לכאורה אינה במקומה הראוי במשפט, ועל כך **אמר** **ר' יוחנן: אותו מלאך שנזדמן לו לאברהם** לעוזרו **"לילה" שמו, שנאמר: "והלילה אמר הרה גבר"** (איוב ג, ג), משמע ששם מלאך הוא. **ור' יצחק נפחא אמר: שעשה עמו מעשה לילה,** שכוכבי השמים נלחמו עבורו, **שנאמר: "מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא"** (שופטים ה, כ). **אמר ריש לקיש: טבא דנפחא מדבר נפחא** [טוב דברו של הנפח, ר' יצחק נפחא, משל בן הנפח, הוא הכנוי לר' יוחנן].


###### Steinsaltz on Sanhedrin 96a:5
[Steinsaltz on Sanhedrin 96a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/96a:5)

ועל מה שנאמר באברהם: **"וירדף עד דן"** (בראשית יד, יד), **אמר ר' יוחנן: כיון שבא אותו צדיק** (אברהם) **עד דן** — **תשש כחו,** כי **ראה** ברוח הקודש את **בני בניו ש**הם **עתידין לעבוד עבודה זרה בדן, שנאמר: "**ויעש שני עגלי זהב... **וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן"** (מלכים א' יב, כח-כט). **ואף אותו רשע** נבוכדנצר **לא נתגבר עד שהגיע לדן, שנאמר: "מדן נשמע נחרת סוסיו"** (ירמיה ח, טז).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 96a:6
[Steinsaltz on Sanhedrin 96a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/96a:6)

**אמר ר' זירא: אף על גב** [אף על פי] ש**שלח ר' יהודה בן בתירא מנציבין: הזהרו** בכבודו של **זקן ששכח תלמודו מחמת אונסו, והזהרו ב**זמן שחיטה שתחתכו גם את ה**וורידין כ**דעת **ר' יהודה, והזהרו ב**כבוד **בני עמי הארץ** לפי שיש **שמהן תצא תורה.** מכל מקום **כי הא מילתא מודעינן להו** [כמו דבר זה מודיעים אנו להם] נאמר


###### Steinsaltz on Sanhedrin 96a:7
[Steinsaltz on Sanhedrin 96a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/96a:7)

**"צדיק אתה ה' כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך** **מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בגדי בגד. נטעתם גם שרשו ילכו גם עשו פרי"** (שם יב, א-ב) **מאי אהדרו ליה** [מה השיבו לו] לירמיהו על טענה זו — **"כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן"** (שם ה), ומתחילה מבארים את הכתוב כפשוטו.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 96a:8
[Steinsaltz on Sanhedrin 96a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/96a:8)

**משל לאדם אחד שאמר: יכול אני לרוץ שלש פרסאות לפני הסוסים בין בצעי המים** (ביצות, מקום טובעני). **נזדמן לו רגלי אחד, רץ לפניו שלשה מילין ביבשה ונלאה. אמרו לו: ומה לפני רגלי כך** התעייפת, **לפני הסוסים** — **על אחת כמה וכמה. ומה שלשת מילין כך** עייפת, **שלש פרסאות** שהן פי ארבע — **על אחת כמה וכמה. ומה ביבשה כך, בין בצעי המים** — **על אחת כמה וכמה.**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 96a:9
[Steinsaltz on Sanhedrin 96a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/96a:9)

וביאורו של הענין: **אף אתה,** ירמיהו, חשוב: **ומה בשכר ארבע פסיעות ששלמתי לאותו רשע** נבוכדנצר מפני **שרץ אחר כבודי** — **אתה תמיה** כמה גדול תוקפו, **כשאני משלם שכר לאברהם יצחק ויעקב שרצו לפני כסוסים** כל ימיהם — **על אחת כמה וכמה.** ללמדנו כמה גדול כוחה של מצוה, אפילו מצוה קלה. **היינו דכתיב** [זהו שנאמר]: **"לנבאים נשבר לבי בקרבי רחפו כל עצמתי הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין מפני ה' ומפני דברי קדשו"** (שם כג, ט).


###### Steinsaltz on Sanhedrin 96a:10
[Steinsaltz on Sanhedrin 96a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/96a:10)

ב ושואלים: **הני** [אותן] **ארבע פסיעות** של נבוכדנצר **מאי היא** [מה הן]? ומסבירים, **דכתיב** [שנאמר]: **"בעת ההיא שלח מראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים** ומנחה אל חזקיהו וישמע כי חלה ויחזק**"** (ישעיה לט, א). ושואלים: וכי **משום "כי חלה חזקיהו ויחזק" שדר ליה** [שלח לו] **ספרים ומנחה?** ומשיבים: **אין** [כן], וטעמו — **"לדרש המופת אשר היה בארץ"** (דברי הימים ב' לב, לא). וכך היה הדבר, ש**אמר ר' יוחנן: אותו היום שמת בו אחז שתי שעות היה,** שנתקצר אותו יום בעשר שעות כדי שימהרו לקבור את אחז ולא יחלקו לו כבוד מלכים.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 96a:11
[Steinsaltz on Sanhedrin 96a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/96a:11)

**וכי** [וכאשר] **חלה חזקיהו ואיתפח** [והבריא], **אהדרינהו קודשא בריך הוא להנך** [החזיר הקדוש ברוך הוא לאותן] **עשר שעי ניהליה** [שעות לו], **דכתיב** [שנאמר]: **"הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחרנית עשר מעלות ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה"** (ישעיה לח, ח), שהשמש שירדה בשל אחז — חזרה ושבה בשל בנו. **אמר להו** [להם] מרודך לשריו: **מאי האי** [מה הוא זה] שהיום מתארך? **אמרו ליה** [לו]: **חזקיהו חלש ואיתפח** [חלה והבריא], ובשבילו זרחה השמש. **אמר** מרודך: **איכא גברא כי האי ולא בעינא לשדורי ליה שלמא** [יש אדם כזה ואין אני צריך לשלוח לו שלום]? ודאי צריך לכבדו ביותר. **כתבו ליה** [לו] שרי מרודך לחזקיהו: "**שלמא למלכא** [שלום למלך] **חזקיה, שלם לקרתא ירושלם** [שלום לעיר ירושלים], **שלם לאלהא רבא** [שלום לאל הגדול] **".**


###### Steinsaltz on Sanhedrin 96a:12
[Steinsaltz on Sanhedrin 96a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/96a:12)

**נבוכד נאצר ספריה** [סופרו] של **בלאדן הוה** [היה], **ההיא שעתא** [ואותה שעה] **לא הוה התם** [היה שם]. **כי אתא** [כאשר בא] **אמר להו** [להם] לסופרים: **היכי כתביתו** [כיצד כתבתם]? **אמרו ליה** [לו]: **הכי כתבינן** [כך כתבנו], כאמור. **אמר להו** [להם] נבוכדנאצר לסופרים: **קריתו ליה "אלהא רבא" וכתביתו ליה** [קוראים אתם לו "האל הגדול" וכותבים אתם אותו] **לבסוף, אלא הכי כתובו** [כך כתבו] **"שלם לאלהא רבא** [שלום לאל הגדול], **שלם לקרתא דירושלם** [שלום לעיר ירושלים], **שלם למלכא** [שלום למלך] **חזקיה".** **אמרי ליה** [אמרו לו] הסופרים לנבוכדנאצר: **קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא** [קורא האגרת הוא שיהיה השליח לבשר את הכתוב בה], כלומר, דאג אתה לתקן את הדברים.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 96a:13
[Steinsaltz on Sanhedrin 96a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/96a:13)

**רהט בתריה** [רץ אחריו] אחרי השליח להשיבו, ולכתוב בנוסח אחר. **כדרהיט** [כאשר רץ] **ארבע פסיעות אתא** [בא] **גבריאל ואוקמיה** [והעמידו] שלא ירוץ יותר. **אמר ר' יוחנן: אילמלא לא בא גבריאל והעמידו לא היה תקנה לשונאיהם של ישראל** (כלומר, לישראל) שהיה זוכה למלוכה במשך דורות רבים כל כך, ולא היתה תקומה למפלת ישראל.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 96a:14
[Steinsaltz on Sanhedrin 96a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/96a:14)

אגב שואלים: **מאי** [מה פירוש] **"**מרודך **בלאדן בן בלאדן",** שאם היה שמו "מרודך", לא היה שמו "בלאדן"! **אמרי** [אומרים]: **בלאדן מלכא הוה, ואישתני אפיה והוה כי דכלבא** [מלך היה, והשתנו פניו והיו כפני כלב]. **הוה יתיב דבריה על מלכותא** [היה יושב בנו על כסא מלכותו]. **כי הוה כתיב, הוה כתיב שמיה ושמיה דאבוה** [כאשר היה כותב, היה כותב את שמו ושם אביו] **בלאדן מלכא** [המלך]. **היינו דכתיב** [זהו שנאמר]: **"בן יכבד אב ועבד אדניו"** (מלאכי א, ו), כלומר, זה נקרא כיבוד אב שיש באומות.


###### Steinsaltz on Sanhedrin 96a:15
[Steinsaltz on Sanhedrin 96a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Sanhedrin/r/96a:15)

ומסבירים: **"בן יכבד אב"** — **הא דאמרן** [זה שאמרנו] בבלאדן, **ועבד אדניו"** — **דכתיב** [שנאמר]: **"ובחדש החמישי בעשור לחדש היא שנת תשע עשרה שנה למלך נבוכדנאצר מלך בבל בא נבוזראדן רב טבחים עמד לפני מלך בבל בירושל ם. וישרף את בית ה' ואת בית המלך"** (ירמיה נב, יב-יג)