## Steinsaltz on Shabbat Daf 100a

###### Steinsaltz on Shabbat 100a:1
[Steinsaltz on Shabbat 100a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/100a:1)

**לאו היינו** [אין זו] נחשבת כ**הנחתן.** ואולם **בעי** [שאל] **רבא:** היה **אגוז בכלי ו**אותו **כלי צף על גבי מים** — **מהו** הדין בכגון זה, האם מותר לון להוציא את האגוז משם בשבת אם הוא נמצא ברשות אחרת? וצדדי השאלה: **מי אמרינן** [האם אומרים אנו] כי **בתר** [אחר] ה**אגוז אזלינן** [הולכים אנו], **והא נייח** [והרי הוא נח] בתוך הכלי, **או דילמא בתר** [שמא אחר] ה**כלי אזלינן** [הולכים אנו], **והא** [והרי] הוא **לא נייח** [נח]. גם לשאלה לא נמצא פתרון ועל כן **תיקו** [תעמוד] אף היא במקומה.


###### Steinsaltz on Shabbat 100a:2
[Steinsaltz on Shabbat 100a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/100a:2)

ואילו בענין **שמן** הצף **על גבי יין** הרי זו **מחלוקת ר' יוחנן בן נורי ורבנן** [וחכמים]. **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **שמן שצף על גבי יין, ונגע טבול יום** (טמא שטבל לטהרתו ועדיין לא העריב שמשו, שהוא פוסל ומטמא רק את המשקה שהוא נוגע בו, אבל לא דברים אחרים) **בשמן** — **לא פסל** טבול היום **אלא** את ה**שמן** בלבד ולא את היין. **ר' יוחנן בן נורי אומר: שניהם** (השמן והיין) **חיבור זה לזה,** ומאחר שנטמא השמן נטמא עמו גם היין. הרי שנחלקו בשאלה אם דרך הנחה קבועה היא זו או אינה דרך הנחה.


###### Steinsaltz on Shabbat 100a:3
[Steinsaltz on Shabbat 100a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/100a:3)

א **אמר אביי: בור** הנמצא **ברשות הרבים** שהיתה **עמוקה עשרה** טפחים **ורחבה שמנה** בדיוק, **וזרק לתוכה מחצלת** בשבת — **חייב.** ואולם אם **חילקה** לבור **במחצלת,** ונעשה אותו בור כשני בורות שכל אחד מהם רוחבו קצת פחות מארבעה טפחים — **פטור,** שהרי בשל מחיצת המחצלת אין אף אחד מחלקי הבור רשות היחיד כדינה. ומעירים: **לאביי דפשיטא ליה** [שפשוט לו] ש**מחצלת מבטלא** [מבטלת] את כח ה**מחיצה** של הבור — **כל שכן חוליא** הנזרקת בבור עשרה ומיעטתו **דמבטלא** [שמבטלת] את כח ה**מחיצה,** ואין לו אם כן כל ספק בבעיה שהעלה ר' יוחנן. ואילו **לר' יוחנן דמיבעיא ליה** [שנסתפקה לו] שאלה ה**חוליא, מחצלת פשיטא דלא מבטלא מחיצתא** [פשוט לו שאינה מבטלת מחיצה].


###### Steinsaltz on Shabbat 100a:4
[Steinsaltz on Shabbat 100a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/100a:4)

**ואמר אביי: בור ברשות הרבים עמוקה עשרה ורחבה ארבעה,**?והוא? **מלאה מים, וזרק לתוכה** חפץ בשבת — **חייב,** שעדיין נחשב הבור רשות היחיד. ואם היה הבור **מלאה פירות, וזרק לתוכה** חפץ — **פטור, מאי טעמא** [מה טעם] ההבדל בדין? — **מים לא מבטלי מחיצתא** [אינם נחשבים כדי לבטל מחיצה], ה**פירות מבטלי מחיצתא** [נחשבים כדי לבטל מחיצה]. **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **הזורק מן הים לאיסרטיא** (רחוב) **ומן האיסרטיא לים** — **פטור,** שהים דינו ככרמלית ואין בו חיוב מן התורה. **ר' שמעון אומר: אם יש ב**אותו **מקום** בים **שזרק עמוק עשרה ורחב ארבעה** — **חייב** כזורק לרשות היחיד, הרי שהוא סבור שמי הים אינם מבטלים דין רשות היחיד ממקום המתאים להגדרת רשות זו.


###### Steinsaltz on Shabbat 100a:5
[Steinsaltz on Shabbat 100a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/100a:5)

ב משנה **הזורק** בשבת חפץ למרחק **ארבע אמות** ברשות הרבים ופגע **בכותל,** אם זרק **למעלה מעשרה טפחים** — הרי הוא **כזורק באויר,** ופטור. **למטה מעשרה טפחים** — **כזורק בארץ,** וחייב. ו**הזורק** חפץ **בארץ ארבע אמות** ברשות הרבים — **חייב.**


###### Steinsaltz on Shabbat 100a:6
[Steinsaltz on Shabbat 100a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/100a:6)

ג גמרא שנינו במשנה שהזורק חפץ ברשות הרבים למרחק ארבע אמות ופגע בכותל, אם זרק למעלה מעשרה — חייב. ושואלים: **והא** [והרי] **לא נח** החפץ שזרק, ומדוע יתחייב על עקירה בלא הנחה? **אמר ר' יוחנן: בדבילה שמינה שנינו,** שנדבקת בכותל במקום שזורק אותה.


###### Steinsaltz on Shabbat 100a:7
[Steinsaltz on Shabbat 100a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/100a:7)

**אמר רב יהודה** שכך **אמר רב** שכך **אמר ר' חייא: זרק** אבן בכותל **למעלה מעשרה** טפחים, **והלכה ונחה בחור כל שהוא** שבכותל שאין בו ארבעה טפחים, בענין זה **באנו למחלוקת ר' מאיר ורבנן** [וחכמים]. **לר' מאיר** ש**אמר חוקקין להשלים** (משלימים במחשבה) — **מיחייב** [מתחייב], שאנו חוקקים את רוחב החור עד לארבעה טפחים, כיון שיש מקום ואפשרות להרחבה כזו, וכיון שגובהו עשרה ורוחבו ארבעה טפחים — מתחייב הזורק משום מכניס מרשות הרבים לרשות היחיד. ואילו **לרבנן דאמרי** [לשיטת חכמים האומרים] כי **אין חוקקין להשלים,** כיון שבמציאות אין בחור כעת ארבעה טפחים — **לא מיחייב** [אינו מתחייב]. **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **זרק** חפץ **למעלה מעשרה** טפחים, **והלכה ונחה בחור כל שהוא** — **ר' מאיר מחייב וחכמים פוטרין.**


###### Steinsaltz on Shabbat 100a:8
[Steinsaltz on Shabbat 100a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/100a:8)

ד **אמר רב יהודה** שכך **אמר רב: תל המתלקט** (שהולך ומגביה) לגובה **עשרה** טפחים **מתוך** אורך של **ארבע** אמות, **וזרק** אדם חפץ מרשות הרבים **ונח על גביו** — **חייב,** שכן מדרון משופע כזה נחשב למחיצה. **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **מבוי ששוה** (ישר) **לתוכו, ונעשה מדרון לרשות הרבים,** שרשות הרבים גבוהה או נמוכה ממנו בהרבה והמדרון מתחיל ממנו והלאה, **או** אם היה פתח המבוי **שוה לרשות הרבים ונעשה מדרון לתוכו** — **אותו מבוי אינו צריך לא לחי ולא קורה** כדי להבדיל בינו ובין רשות הרבים. שהמדרון עצמו נחשב כמחיצה. **ר' חנינא בן גמליאל אומר: תל המתלקט עשרה** טפחים **מתוך ארבע** אמות, **וזרק** חפץ **ונח על גביו** — **חייב.**


###### Steinsaltz on Shabbat 100a:9
[Steinsaltz on Shabbat 100a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/100a:9)

ה משנה **זרק** חפץ **ברשות הרבים מתוך כוונה שינוח לתוך ארבע אמות,** שלא נתכוין לזריקה האסורה מדין תורה **ונתגלגל** החפץ ויצא **חוץ לארבע אמות** — **פטור.** אבל אם זרק מתוך רצון שינוח **חוץ לארבע אמות, ונתגלגל** החפץ וחזר **לתוך ארבע אמות** — **חייב** משעת הזריקה הראשונה נתחייב.


###### Steinsaltz on Shabbat 100a:10
[Steinsaltz on Shabbat 100a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/100a:10)

ו גמרא שנינו במשנה שכאשר זרק מחוץ לארבע אמות ונתגלגל החפץ לתוך ארבע אמות, חייב. ושואלים: **והא** [והרי] **לא נח** [נח] החפץ מיד לאחר שזרקו, וכיצד דנים אנו לפי אותה זריקה? **אמר ר' יוחנן,** יש לומר: **והוא שנח על גבי משהו. תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **זרק** חפץ **חוץ לארבע אמות ודחפתו הרוח** בעודו באויר **והכניסתו** לתוך ארבע, **ואף על פי שחזרה והוציאתו** — **פטור,** כיון שלא נח החפץ במקום שאליו נזרק. אבל אם **אחזתו הרוח משהו** והתעכב זמן קצר על גבי הקרקע (תוספות), **אף על פי שחזרה והכניסתו** — **חייב.**


###### Steinsaltz on Shabbat 100a:11
[Steinsaltz on Shabbat 100a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/100a:11)

**אמר רבא:** למרות הכלל ש**תוך שלשה** טפחים לקרקע הרי הוא כצמוד אליו ("לבוד"), אולם **לרבנן** [לשיטת חכמים] האומרים כי דבר הנמצא בחללה של רשות אינו נחשב כמונח בה ("קלוטה לא כמי שהונחה"), כדי שיתחייב **צריך** החפץ **הנחה על גבי משהו.** ומסופר כי **יתיב** [ישב] **מרימר וקאמר לה להא שמעתא** [ואמר אותה, את ההלכה הזאת]. **אמר ליה** [לו] **רבינא למרימר:**