## Steinsaltz on Shabbat Daf 105a

###### Steinsaltz on Shabbat 105a:1
[Steinsaltz on Shabbat 105a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/105a:1)

**ועלו בידו** בסופו של דבר **שתים** — **חייב.** ושואלים: **והתנן** [והרי שנינו במשנה] שבכגון זה הוא **פטור!** ומתרצים: **לא קשיא** [אין זה קשה]; **הא** [זה] ששנינו שפטור — מדובר באופן **דבעי זיוני** [שצריכות האותיות תגים], ואילו **הא** [זה] ששנינו שחייב — הרי זה באופן **דלא בעי זיוני** [שאינן צריכות תגים]. שאם היו כבר האותיות מתוייגות כדינן והפריד ביניהן — הרי זה ככותב שתי אותיות.


###### Steinsaltz on Shabbat 105a:2
[Steinsaltz on Shabbat 105a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/105a:2)

א שנינו במשנה שאם **כתב** בשבת **אות אחת** כ**נוטריקון** (קיצור), **ר' יהושע בן בתירה מחייב** אותו **וחכמים פוטרין. אמר ר' יוחנן משום** (בשם) **ר' יוסי בן זימרא: מנין ללשון נוטריקון מן התורה** — **שנאמר: "**ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם **כי א"ב המו"ן גוים נתתיך"** (בראשית יז, ה). הרי שהפסוק עצמו מקצר אב המון לאברהם. ואף את תיבות "אב המון" דרשו לשון נוטריקון: **אב נתתיך לאומות, בחור** (בחיר) **נתתיך באומות, המון חביב נתתיך באומות, מלך נתתיך לאומות, ותיק נתתיך לאומות, נאמן נתתיך לאומות.**


###### Steinsaltz on Shabbat 105a:3
[Steinsaltz on Shabbat 105a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/105a:3)

**ר' יוחנן דידיה אמר** [משלו עצמו אמר] על **"אנכי"** שבתחילת עשרת הדברות, שהוא **נוטריקון** של: **אנא נפשי כתיבת יהבית** [אני בעצמי כתבתי ונתתי]. **רבנן אמרי** [חכמים אמרו] שהוא נוטריקון של: **אמירה נעימה כתיבה יהיבה** [נתונה]. **איכא דאמרי** [יש שאומרים, דורשים] את **"אנכי" למפרע** (הפוך), כך: **יהיבה** [נתונה] **כתיבה נאמנין אמריה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 105a:4
[Steinsaltz on Shabbat 105a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/105a:4)

**דבי** [בבית מדרשו] של **ר' נתן אמרי** [אמרו] שיש נוטריקון אחר בתורה: **"**ויאמר אליו מלאך ה' על מה הכית את אתונך זה שלש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן **כי יר"ט הדרך לנגדי"** (במדבר כב, לב) "ירט" נוטריקון של **יראה, ראתה, נטתה** האתון. **דבי** [בבית מדרשו] של **ר' ישמעאל תנא** [שנה החכם]: המלה **"כרמ"ל"** בפסוק "ולחם וקלי וכרמל" (ויקרא כג, יד) משמעה — **כר מלא,** כשגרעין התבואה ממלא את השבולת. **רב אחא בר יעקב אמר:** את דברי דוד "והנה עמך שמעי בן גרא בן הימיני מבחורים **והוא קללני קללה נמרצ"ת** ביום לכתי מחניים" (מלכים א ב, ח) יש לדרוש ש"נמרצת" הוא **נוטריקון: נואף הוא, מואבי הוא, רוצח הוא, צורר הוא, תועבה הוא.**


###### Steinsaltz on Shabbat 105a:5
[Steinsaltz on Shabbat 105a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/105a:5)

**רב נחמן בר יצחק אמר** שיש במקרא נוטריקון נוסף: **"**ויאמר יהודה מה נאמר לאדוני **מה נדבר ומה נצטד"ק"** (בראשית מד, טז), שהוא ראשי תיבות של: **נכונים אנחנו, צדיקים אנחנו, טהורים אנחנו, דכים** (טהורים) **אנחנו, קדושים אנחנו.**


###### Steinsaltz on Shabbat 105a:6
[Steinsaltz on Shabbat 105a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/105a:6)

ב משנה **הכותב** בשבת **שתי אותיות בשתי העלמות,** וכגון שנזכר בינתיים ששבת היום, אות **אחת** ב**שחרית ו**אות **אחת בין הערבים, רבן גמליאל מחייב** חטאת כשוגג במלאכה גמורה **וחכמים פוטרין.**


###### Steinsaltz on Shabbat 105a:7
[Steinsaltz on Shabbat 105a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/105a:7)

ג גמרא ושואלים: **במאי קמיפלגי** [במה, באיזה עיקרון הם חולקים]? **רבן גמליאל סבר** [סבור] ש**אין ידיעה** נחשבת **לחצי שיעור,** שאם נודע לאדם שחטא בשגגה לאחר שעבר בדבר הפחות מן השיעור שמתחייבים עליו — אין ידיעה זו נחשבת, ואם שגג שוב בחלק אחר של אותה עבירה מצטרפים שני החלקים ליחידה אחת. **ורבנן סברי** [וחכמים סבורים] כי **יש ידיעה לחצי שיעור,** ואם נודע לו בין שני חלקי המעשה האסור הרי כל חלק נחשב לדבר בפני עצמו ואינו מצטרף עוד לחבירו.


###### Steinsaltz on Shabbat 105a:9
[Steinsaltz on Shabbat 105a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/105a:9)

א משנה **ר' אליעזר אומר: האורג** מתחייב על מלאכה זו בשבת אם ארג **שלשה חוטין בתחילה** של האריגה **ו**כן אם מוסיף חוט **אחת על האריג** המצוי כבר. **וחכמים אומרים: בין בתחילה בין בסוף שיעורו** כדי להתחייב — אריגת **שני חוטין. העושה שתי בתי נירין,** כלומר, קושר את חוטי השתי בין שעשה זאת **בנירין** או **בקירוס, בנפה** או **בכברה** וכן **בסל** — **חייב** משום עשיית בתי נירים. **והתופר,** שיעורו להתחייב — ב**שתי תפירות. והקורע** מתחייב אם עשה זאת בשיעור שיש בו **על מנת לתפור** במקום הקרע כדי לתקנו **שתי תפירות.**


###### Steinsaltz on Shabbat 105a:10
[Steinsaltz on Shabbat 105a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/105a:10)

ב גמרא **כי אתא** [כאשר בא] **ר' יצחק** מארץ ישראל לבבל **תני** [שנה] בדברי ר' אליעזר **"שתים",** כלומר, שני חוטים בתחילה. ושואלים: **והאנן תנן** [והרי אנו שנינו במשנתנו] **"שלשה "!** ומשיבים: **לא קשיא** [אין הדבר קשה], כי **הא** [זה] אחד מן המקורות — מדבר **באלימי** [בעבים], **הא** [זה, האחר] — מדבר **בקטיני** [בדקים]. **אמרי לה להאי גיסא** [יש שאמרו זאת ופירשו לצד זה], לחייב בעבים יותר מבדקים, **ואמרי לה להאי גיסא** [ויש שאמרו זאת ופירשו לצד זה, לחייב בדקים יותר מבעבים]. ומפרטים, **אמרי לה להאי גיסא** [יש שאמרו זאת ופירשו לצד זה]: **אלימי** — **תלתא לא סתרי, תרי** — **סתרי** [חוטים עבים — שלושה אין אריגתם נסתרת, אבל שניים — נסתרים], **קטיני** — **תרי נמי לא סתרי** [דקים — אפילו שניים אינם נסתרים]. **ואמרי לה להאי גיסא** [ויש שאמרו זאת ופירשו לצד זה]: **קטיני** — **תלתא ידיעי, תרי** — **לא ידיעי** [בדקים — שלושה חוטים ניכרים, שניים — אינם ניכרים], **אלימי** — **תרי נמי ידיעי** [בעבים — שניים גם כן ניכרים].


###### Steinsaltz on Shabbat 105a:11
[Steinsaltz on Shabbat 105a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/105a:11)

**תניא** [שנויה ברייתא]: **האורג שלשה חוטין בתחילה ו**כן חוט **אחד על האריג** — **חייב. וחכמים אומרים: בין בתחילה בין בסוף** — **שיעורן שני חוטין. ובשפה** של הבגד הארוגה מחוטים אחרים או בצבע אחר הריהו מתחייב — על **שני חוטין ברוחב שלשה בתי נירין** (שלושה חוטי שתי). ומדוע מתחייב עליו? **הא** [הרי] **למה זה דומה** — **לאורג צלצול** (שרוך) **קטן,** ולצורך זה ארג **שני חוטין** ממנו **ברוחב שלשה בתי נירין,** שהם רוחבו של השרוך. ומה שאמרנו **והאורג שלשה חוטין בתחילה ואחד על האריג** שהוא **חייב,** הרי **סתמא** [סתם ברייתא זו] **כ**שיטת **ר' אליעזר** היא.


###### Steinsaltz on Shabbat 105a:12
[Steinsaltz on Shabbat 105a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/105a:12)

**תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת]: **האורג** בשבת **שני חוטין על הגס** (אריג ?הרבה?) **ועל האימרא** (שפת הבגד לאורך חוט הערב) — **חייב. ר' אליעזר אומר: אפילו** ארג **אחד** — חייב. **ו**האורג **בשפה** (שפת הבגד לאורך חוט השתי), אם ארג **שני חוטין ברוחב שלשה בתי נירין** — **חייב. הא** [הרי] **למה זה דומה** — **לאורג צלצול קטן** ולצורך זה ארג **שני חוטין על רוחב שלשה בתי נירין. ו**מעירים: מה שאמרנו כאן ש**האורג שני חוטין על הגס ועל האימרא חייב** — הרי **סתמא** [סתם ברייתא זו] **כ**שיטת **רבנן** [חכמים].


###### Steinsaltz on Shabbat 105a:13
[Steinsaltz on Shabbat 105a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/105a:13)

ג שנינו במשנה ש**העושה** בשבת **שני בתי נירין** — חייב. ושואלים: **מאי** [מה] הכוונה **בנירין? אמר אביי: תרתי בבתי נירא וחדא בנירא** [שתיים קושר, מרכיב בבתי הניר, בחוט השתי, ואחת קושר בניר, חוט היוצא מקנה האריגה]. שנינו במשנה שחייבים על עשיית בתי נירים **בקירוס,** ושואלים: **מאי** [מהו] **בקירוס** זה? **אמר רב: מצוביתא,** החלק המקביל למוט העולה ויורד בנולים יציבים.


###### Steinsaltz on Shabbat 105a:14
[Steinsaltz on Shabbat 105a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/105a:14)

ד **ו**עוד שנינו במשנה ש**התופר** בשבת שיעור להתחייב הוא ב**שתי תפירות.** ושואלים: **הא תנינא** [הרי שנינו כבר] **ב**רשימת **אבות** ה**מלאכות: והתופר שתי תפירות!** ומשיבים: **משום דקבעי למיתנא סיפא** [שרצה לשנות בסוף]: **"והקורע על מנת לתפור שתי תפירות", קתני נמי** [שנה גם כן] את דין **התופר. ו**עוד שנינו במשנה כי **הקורע** שיעורו כדי להתחייב — אם קרע על מנת לתפור שתי תפירות. ושואלים: **הא נמי תנינא** [הרי גם כן את דין הקורע שנינו כבר] **ב**רשימת **אבות** ה**מלאכות! אלא משום דקבעי למיתני סיפא** [משום שרצה לשנות בסוף, במשנה הבאה], הלכה חדשה, **הקורע בחמתו ועל מתו, משום הכי קתני** [כך שנה] גם **התופר שתי תפירות.**


###### Steinsaltz on Shabbat 105a:15
[Steinsaltz on Shabbat 105a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/105a:15)

**ו**עוד שנינו במשנה שמתחייב אדם אם **קורע** בשבת בגד **על מנת לתפור שתי תפירות.** ושואלים: **היכי משכחת לה** [היכן מוצא אתה אותה] שיהא צורך לקרוע על מנת לתפור אחר כך?