## Steinsaltz on Shabbat Daf 106b

###### Steinsaltz on Shabbat 106b:1
[Steinsaltz on Shabbat 106b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/106b:1)

**וצבי** אף אם הכניסו רק **לגינה ולחצר ולביברין** — **חייב. רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הביברין שוין. זה הכלל:** אם הניצוד הוא עדיין **מחוסר צידה,** שצריך לרדוף אחריו כדי לתופסו במקום שאליו הכניסו **פטור,** ואם הכניסו למקום **שאינו מחוסר צידה** עוד — **חייב.**


###### Steinsaltz on Shabbat 106b:2
[Steinsaltz on Shabbat 106b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/106b:2)

א גמרא **תנן התם** [שנינו במשנה שם, במסכת ביצה]: **אין צדין דגים מן הביברין ביום טוב, ואין נותנין לפניהם מזונות,** שאין מפרנסים ביום טוב בעלי חיים שאי אפשר לאכלם בו ביום. **אבל צדין חיה ועוף** מתוך הביברים ושוחטים אותם **ו**כן **נותנין לפניהם מזונות. ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה לזה] ממה ששנינו בתוספתא: **ביברין של חיות ושל עופות ושל דגים** — **אין צדין מהם ביום טוב, ואין נותנין לפניהם מזונות.** נמצא כי **קשיא** [קשה] מדין **חיה** שבמשנה לדין **חיה** שבברייתא, וכן **קשיא** [קשה] מדין **העופות** שבמשנה על דין ה**עופות** שבברייתא.


###### Steinsaltz on Shabbat 106b:3
[Steinsaltz on Shabbat 106b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/106b:3)

ואומרים: **בשלמא** [נניח] מענין **חיה** על ענין **חיה לא קשיא** [אין זה קשה], כי **הא** [זו] הברייתא האוסרת — היא כשיטת **ר' יהודה** במשנתנו, שבעל חיים שהכניסו לביבר עדיין אינו נחשב כניצוד. **הא** [זו] המשנה במסכת ביצה המתירה — כשיטת **רבנן** [חכמים] היא שכל בעל חיים המצוי בביברים הוא כניצוד.


###### Steinsaltz on Shabbat 106b:4
[Steinsaltz on Shabbat 106b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/106b:4)

**אלא** מדין **עופות** על דין **עופות קשיא** [קשה]! **וכי תימא** [ואם תאמר] כי מענין **עופות** על ענין **עופות נמי לא קשיא** [גם כן אינו קשה], כי **הא** [זו, המשנה המתירה] מדברת — ב**ביבר מקורה,** שמאחר והוא מקורה נחשבים העופות הנמצאים בו לניצודים כבר ואין איסור בצידתן מתוכו, **והא** [וזו, התוספתא האוסרת], מדברת ב**ביבר שאינו מקורה,** ואין הם נחשבים כניצודים, ולכן צידת מתוכו נחשבת כצידה גמורה — הלא דבר זה אינו פתרון, **והא** [והרי] **בית** ש**מקורה הוא, ובין ל**שיטת **ר' יהודה ובין ל**שיטת **רבנן** [חכמים], **צפור** צידתה כשמכניסה **למגדל** — **אין** [כן], אבל אם מכניסה רק **לבית** — **לא,** אין זו צידה!


###### Steinsaltz on Shabbat 106b:5
[Steinsaltz on Shabbat 106b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/106b:5)

**אמר רבה בר רב הונא: הכא** [כאן] במשנתנו, שלפיה הכנסת צפור לבית אינה נחשבת לצידה, **בצפור דרור עסקינן** [אנו עוסקים], **לפי שאינה מקבלת מרות,** ואינה נבהלת, ואף שהיא בבית משתמטת היא מן הידיים. **דתנא דבי** [ששנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל: למה נקרא שמה "צפור דרור"** — **מפני שדרה בבית כבשדה.** ואם כן התירוץ שההבדל בין המשנה והתוספתא הוא שבמקום אחד מדובר בביבר מקורה, יש לו תוקף ואינו נסתר ממשנתנו. ואומרים: **השתא דאתית להכי** [עכשיו כשהגעת לכך] להסביר את הסתירה בין המקורות לא על בסיס מחלוקת בין חכמים שונים אלא על פי השוני שבמקרים — מדין **חיה** על דין **חיה נמי לא קשיא** [גם כן אינו קשה], כי **הא** [זו, התוספתא האוסרת] — מדברת **בביבר גדול,** שאף שאכן אינם יכולים לברוח ממנו, מכל מקום עדיין יכולים הם לברוח ממקום למקום בתוכו ואינם נחשבים כניצודים, ולכך תפישתם נחשבת כצידה, ואילו **הא** [זו, המשנה המתירה] — מדברת **בביבר קטן,** שמאחר ואינם יכולים לברוח בתוכו ממקום למקום הריהם נחשבים כניצודים כבר ואין תפישתם בתוכו נחשבת לצידה.


###### Steinsaltz on Shabbat 106b:6
[Steinsaltz on Shabbat 106b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/106b:6)

ושואלים: **היכי דמי** [כיצד הוא בדיוק] **ביבר גדול, היכי דמי** [כיצד הוא בדיוק] **ביבר קטן? אמר רב אשי: כל היכא דרהיט בתריה ומטי לה בחד שיחייא** [מקום שרץ אחריה ומגיע אליה בכפיפה אחת] — הרי זה **ביבר קטן. ואידך** [וכל אחר] — הוא **ביבר גדול. אי נמי** [או גם כן]: **כל היכא דנפיל טולא** [שנופל צל] ה**כתלים אהדדי** [מזה לזה] — הרי זה **ביבר קטן,** שהיה לכותלי הביבר גובה קבוע. **ואידך** [והאחר] שאינו כן — הוא **ביבר גדול. ואי נמי** [ואו גם כן]: **כל היכא דליכא עוקצי עוקצי** [מקום שאין בו פינות פינות] — הרי הוא **ביבר קטן, ואידך** [וכל אחר] — הוא **ביבר גדול.**


###### Steinsaltz on Shabbat 106b:7
[Steinsaltz on Shabbat 106b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/106b:7)

ב שנינו במשנה ש**רבן שמעון בן גמליאל אומר:** לא כל הביברין שווין, והדבר תלוי אם הוא עדיין מחוסר צידה שבכגון זה התופסו חייב ובין אם אינו צריך צידה שבכגון זה התופסו פטור. **אמר רב יוסף** שכך **אמר רב יהודה** שכך **אמר שמואל: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל** בענין זה. **אמר ליה** [לו] **אביי:** אם פוסק אתה **הלכה** כמותו, **מכלל** הדברים ניתן ללמוד **דפליגי** [שהם חלוקים], או שמא אין מחלוקת כזאת ודברי רבן שמעון לא נחלקו בהם? **אמר ליה** [לו] **מאי נפקא** [מה יוצא] **לך מינה** [מזה] אם תדע שיש מחלוקת? הלא בין כך ובין כך הלכה כמותו! ענה לו על פי הפתגם העממי: **גמרא גמור זמורתא תהא** [למד לימודך וזמר תהיה], כלומר, וכי די בחזרה בלבד על דברי ההלכה? הלא יש צורך לעיין בדברים ולהבינם, אף אם אין בכך מסקנה להלכה.


###### Steinsaltz on Shabbat 106b:8
[Steinsaltz on Shabbat 106b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/106b:8)

**תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **הצד** בשבת **צבי סומא ו**כן **ישן** — **חייב.** אבל אם צד צבי **חיגר, ו**כן **זקן ו**כן **חולה** — **פטור. אמר ליה** [לו] **אביי לרב יוסף: מאי שנא הני ומאי שנא הני** [מה שונים אלה ומה שונים אלה]? ענה לו: **הני עבידי לרבויי** [אלה, הסומא והישן, עשויים להישמט] כשירגישו שנוגעים בהם, ונמצא שיש בתפיסתם משום ציד, ואילו **הני לא עבידי לרבויי** [ואלה, החיגר הזקן והחולה אינם עשויים להישמט] והריהם כניצודים ועומדים. ושואלים: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] שהצד צבי **חולה** — **חייב! אמר רב ששת,** יש להסביר את הסתירה כך: **הא** [זו] שאמרנו שהוא אינו כניצוד וחייב — הרי זה **בחולה מחמת אישתא** [קדחת], שעדיין הוא עשוי להשתמט ולהימלט, **הא** [זו] שאמרנו שהוא כניצוד מאליו ופטור — הרי זה **בחולה מחמת אובצנא** [עייפות, תשישות] ואינו מסוגל להימלט.


###### Steinsaltz on Shabbat 106b:9
[Steinsaltz on Shabbat 106b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/106b:9)

ג **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **הצד חגבין גזין צרעין ויתושין בשבת** — **חייב,** אלו **דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים:** לא הכל שווים לענין זה, אלא **כל שבמינו ניצוד,** כלומר, שרגילים אנשים לצודו לצרכם — **חייב, וכל שאין במינו ניצוד** — **פטור. תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת]: **הצד חגבים בשעת הטל** — **פטור,** שמחמת הקור החגבים כמשותקים. **בשעת השרב** — **חייב. אלעזר בן מהבאי אומר: אם היו מקלחות ובאות** בלהקה גדולה — **פטור,** שאין קושי לתפוס אז חגב אחד. **איבעיא להו** [נשאלה להם] לבני הישיבה: **אלעזר בן מהבאי** האם **ארישא קאי** [על ראש הברייתא הוא עומד, מתייחס], ומחמיר לומר שאף בשעת הטל אם אינם באות בלהקה גדולה הצדן חייב, **או אסיפא קאי** [על סוף הברייתא הוא עומד, מתייחס] וחולק, שלדעתו אף בשעת השרב אם הן באות בלהקה הריהו פטור? **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו במקור אחר, שאמרו בו במפורש: **הצד חגבין בשעת הטל** — **פטור. בשעת השרב** — **חייב, אלעזר בן מהבאי אומר: אפילו בשעת השרב אם היו מקלחות ובאות** — **פטור.**


###### Steinsaltz on Shabbat 106b:10
[Steinsaltz on Shabbat 106b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/106b:10)

ד משנה **צבי שנכנס** מעצמו **לבית ונעל אחד בפניו** — **חייב** משום מלאכת צד. **נעלו שנים** — **פטורין,** שלא עשה כל אחד מהם מלאכה שלמה. **לא יכול אחד לנעול** אותו שער **ונעלו שנים** — **חייבין,** כיון שזו דרך עשיית מלאכה זו, בשנים יחד. **ור' שמעון פוטר,** כשיטתו ששניים השותפים בעבודה אחת לעולם אינם חייבים מן התורה.


###### Steinsaltz on Shabbat 106b:11
[Steinsaltz on Shabbat 106b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/106b:11)

ה גמרא **אמר ר' ירמיה בר אבא אמר שמואל: הצד ארי בשבת** — **אינו חייב** משום מלאכת צד **עד שיכניסנו לגורזקי** (כלוב) **שלו,** שעד שלא יעשה כן אינו בגדר ניצוד.


###### Steinsaltz on Shabbat 106b:12
[Steinsaltz on Shabbat 106b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/106b:12)

ו משנה **ישב האחד על הפתח** של חצר שהיה בה צבי **ולא מילאהו,** ו**ישב השני ומילאהו** — **השני חייב,** משום שעל ידו נגמרה מלאכת הציד. ואולם אם **ישב הראשון על הפתח ומילאהו, ובא השני וישב בצידו, אף על פי שעמד הראשון והלך לו** ונשאר השני לשמור על הצבי — **הראשון חייב והשני פטור,** וטעמו של דבר: **הא למה זה,** מעשהו של השני, **דומה** — **לנועל את ביתו לשומרו ונמצא צבי** שניצוד מבעוד יום **שמור בתוכו,** שכיון שלא ניצוד הצבי על ידו אינו חייב משום ציד, אפילו הוא מוסיף לשומרו בשבת.